 |
במקום לטפל בשופט , מטפלים ונוקמים בשליח...
זו תקופה קשה למערכת המשפט, האימון במערכת הולך וקטן, זה כבר לא סוד שאין כבוד למערכת שהייתה בעבר מעמודי היסוד של הדמוקרטיה, מסתבר שהיכלי משפט מפוארים שהושקעו בהם מיליארדים לא גורמים לציבור לכבד את אלה שמונו לשפוט בשכר אדיר ולהגן על אשיות החברה והדמוקרטיה.כל הכתוב בפוסט זה אלו עובדות בדוקות! מה זה יכול לקרות לכל אחד! אל תגידו לי זה לא יקרה! השופטת המחוזית ורדה אלשיך נתפסה שזייפה פרוטוקול בכדי להגיע לתוצאה שרצתה (לפגוע בעו"ד),השופטת מירב אליהו שיכללה את השיטה, מעט מאירועי תיק אחד עם משמעות של עשרות מיליונים אצל השופטת מירב אליהו: באמצע חקירה נגדית נשאל הנתבע שאלות מתוך מסמך המזים את עדותו השופטת מירב אליהו נחלצה לעזרתו עצרה את החקירה והחליטה בכתוב לתת הפסקה של 10 דקות לצאת עם עורך דינו להתייעץ מה לענות! זו ראיה מוכחת לשיבוש הליכי משפט ביודעין כדי להכשיר דחיית התביעה. השופטת מירב אליהו מבית משפט למשפחה שתמונתה הוסרה מאתר הרשות השופטת, ורימון רסס נזרק לווילה המפוארת שלה בכהונתה כרשמת ,שיכללה את השיטה לאומנות היא פשוט מסלפת את הכתוב בפרוטוקול וכשזה לא מספיק היא בונה גרסאות שלא נטענו כלל, "כותבת" פסק דין ארוך המבוסס על דמיון פורה במקרה הטוב, לכאורה פסק הדין נחזה למבוסס ותקין אך בבדיקה, פסק הדין מביך מאוד...כאשר מאמתים את הציטוטים והעובדות: הנתבע ענה -49 פעמים לא זוכר או לא יודע וכשנשאל מדוע הוא עונה תשובות סותרות ענה הנתבע: " אני אומר מה שאני ראיתי לנכון באותו רגע" הנתבע נתן גם 5 גרסאות לאותה שאלה, כבוד השופטת מירב אליהו קבעה שגרסתו הייתה אחידה וקוהרנטית, מי שענה על כל שאלה קבעה "שהרבה לא לזכור..." הבנקים אישרו בכתב שהם מחזיקים תדפיסי חשבונות ליותר מ20 שנים אחורה השופטת מירב אליהו קבעה: " אין זה סביר שהבנק ישמור תיעוד מלפני 17 שנים" התובע בעקבות גילוים בתיק, ביקש להגיש תלונה למיסוי מקרקעין, הרשות להלבנת הון ועוד רשויות חוק. השופטת מירב אליהו אסרה בצו (חומר חסוי) מה שלא מנע ממנה בפסק הדין למתוח ביקורת על התובע ולקבוע מדוע לא הוגשה תלונה "ולא בכדי..." (ספק באם יש לה סמכות למנוע הגשת תלונה). התובע צרף לתיק חוו"ד של השמאי הממשלתי, מירב אליהו לא ראתה... וקבעה שהיה צריך לצרף חוו"ד שמאי... שיטה נוספת של השופטת מירב אליהו לצטט תוך השמטת מילים שמשנות את משמעות הציטוט ו/או להוסיף , לדוגמא המילה "אפילו" "אם נניח" השמטת שם חברה למרות שהשם כתוב בשורה אחת קודם וליחסו לחברה אחרת... כמו כן קבעה אליהו עובדות שלא היו בחומר הראיות או סותרות, מהיכן לקחה...? כשגרסת הנתבע לא התאימה היא פשוט התאימה לו גרסה בפס"ד שמעולם לא טען השופטת אליהו לא בוחלת גם בהטיית הקורא: "בעניין זה מצאתי להעיר כי התעקשותו של התובע על המצאת מסמכי בנק ומסמכים במקור בלבד ולא העתק אינה מתיישבת עם הימנעותו שלו מלהציג כל ראיה או אסמכתה או עד שיתמוך בגרסתו. "ודי לחכימא.... " השופטת פשוט מסתבכת בשקרים ומנסה ליצור תודעה שהוצגו העתקים...העובדות שהנתבע לא הציג אפילו העתקי דפי בנק...נתן 5 גרסאות שונות למה לא...התובע הציג דפיי בנק המראים כי לא הופקד בחשבונו הכסף הנטען וצרף 46 ראיות בתצהיר עדות ראשית. השאלה מי באמת כתב את פסק הדין. היום מותר לעוזר משפטי/מתמחה לכתוב טיוטת פסק דין לשופט אולם האחריות לפסק הדין היא של השופט ולכן לא משנה אפילו באם פסק הדין נכתב ע"י ב"כ הנתבע והועבר באמצעות המתמחה/העוזר לשופטת ללא ידיעתה עם החתימה על פסק הדין היא האחראית. בנסיבות אלו ובשים לב שמדובר בפסק דין של עשרות מיליונים חובה לפתוח בחקירה פלילית אולם הנהלת בתי המשפט מחפה על שופטים ושם המתלונן מוכנס למאגר הנקמה.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש