בתשובה לשוקי שמאל, 25/12/19 11:53
712020
כמה קל להטיח "נבוב" ותעמולה ולהתעלם מים של נתונים שמראים ששילוב החרדים בשוק העבודה הוא בעייה אמיתית, כמותית, וגם תלויה ישירות במדיניות הממשלה.
712275
אני יכול להבטיח לך שלא היתה לי שום כוונה להתנגח או לבטל את דבריך. למעשה התחושה האינטואיטיבית שלי תואמת בדיוק את מה שכתבה מירב ארלוזורוב בהפנייה שלך.
הרציונל שמאחורי החשדנות שלי כלפי המשפט "השילוב הנמוך של חרדים בשוק העבודה הוא מהגורמים השליליים ביותר בכלכלת ישראל" הוא התחושה שלי שהבעייה האמיתית היא ה"שליטה" החרדית בזירה הפוליטית והשילוב הנמוך הוא יותר סימפטום מגורם.
איזי שואל מדוע לא יעסקו חרדים בטיפול בקשישים וסיעודיים. התשובה היא מפני שאם זה יקרה, נתניהו ימצא את עצמו בכלא כל כך מהר שאפילו השמאל לא יצליח להתפלג לפני זה (זה קצת דמגוגי, אבל נכון ברוחו).
אפאחד לא רוצה לעבוד בעבודות קשות, דלות-שכר ונטולת קביעות מינימלית מסוג זה.
הבעיה המהותית היא שכל עוד תימשך ברית הברזל בין הימין לחרדים, שילוב החרדים בשוק העבודה יתממש בדחיפתם ל"הייטק" (מרכזי הכוון) ו"צווארון לבן" בחגורת הבירוקרטיה של עובדי המדינה והרשויות האחרות. זה אולי יגביר את השילוב אבל לא באמת יעזור למשק הישראלי (כמסתבר ההיפך מכך).
מה שגרם לי לתחושה ה"נבובה" הוא התחושה שלי שלא כל כך קל ליצור משרות חדשות בשוק העבודה ודרישה לתוצרת שלהן. ברור שמי שמשתמש במינוחים ה"נקיים" האלו במצע הפוליטי שלו מנסה לטשטש את ההבדל בין משרות חדשות הנובעות מגידול האוכלוסיה ומניפוח מגזר השירותים לבין משרות המגדילות את הייצוא לחו"ל.
יש נושא קרוב המראה איך גורמים פוליטיים עושים שימוש ב"כותרות מכובסות" דוקא בצד האנטי חרדי. מי מאיתנו מתנגד ל"לימודי ליבה" במגזר החרדי?
רק באחרונה נודע לי משהו שגרם לי להרהר שמא מדובר ב-non-issue המנופח כתעמולת בחירות. שמעתי ששר החינוך פירון הקים רשת חינוך ממלכתי-חרדי שההשתתפות בה וולונטרית. ע"פ מה שתואר שם, הסטאטוס הוא שהורים רבים (שאני מקווה שלפחות חלקם באמת חרדים ולא חרד"לים) תובעים לפתוח בתי ספר של הרשת ולפעמים עיריות שאינן מעוניינות בהגירת אוכלוסיה חרדית לתוכן, מערימות קשיים.
לטעמי, זהו פתרון שאם ישלימו אותו בהעברת התמיכה הכספית ממוסדות חרדיים למוסדות הרשת, הדבר מהווה פיתרון מלא של הבעיה. אם ישנה אוכלוסיה המתעקשת למנוע מילדיה לימודי ליבה ושתאלץ גם לממן את החינוך הזה אני לא רואה צורך/אפשרות למנוע זאת ע"י חוקים ותקנות.
התחושה החזקה שלי, היא שאת בעיות היסוד של ישראל לא ניתן לפתור ע"י שת"פ עם הפוליטיקה החרדית, אלא ע"י מאבק בה. אם מישהו חש שלמדינה היהודית חיונית שותפות של גורמים קלריקליים-אורתודוקסיים, אני מעדיף לחפש את שתה"פ עם עם הדתיים-לאומיים שאיתם לפחות יש לנו שותפות בערכי המדינה והשירות.
712276
אז אנחנו מסכימים על הרוב, ודאי על העקרון.
רק שלא ברור לי ענין הקושי ביצירת משרות חדשות.
בין הגידול המשמעותי של האוכלוסיה מדי עשור למחסור הברור ברופאים, אחיות, מהנדסות, מתכנתים, עובדים סיעודיים ומורים טובים, נראה לי שהמשק רק ישמח לכח אדם נוסף ואיכותי.
712282
הקושי קשור לרזולוציה שעשיתי בין משרות שמייצרות לייצוא לבין משרות שמשרתות את גידול האוכלוסיה. לממשלה לא קשה ליצור משרות חדשות בסקטור הבריאות. קשה לה לשלם עבורן. כדי שתוכל לשלם נדרש להגדיל את הייצור לייצוא וזה יותר קשה.
אני גם מתקומם על האיפיון "כ"א איכותי". במה החרדים איכותיים יותר מכל מגזר אחר? בסירובם ללמוד לימודי ליבה ולשרת בצה"ל? יתכן שהמדינה נאלצת להעדיף להעסיק חרדי ע"פ חילוני בעל כישורים עדיפים כדי ליצור סביבה ידידותית יותר בשוק העבודה לחרדים. האם צריך להעניש פעמיים את החילוני המובטל או שנדחק לתעסוקה פחות אטרטקטיבית בספקולציה שה"הייטק" זקוק למוח החרדי? אני אסכים לתיאור כזה רק כאשר מפעלי הייטק יקימו מרכזי הכוון לחרדים ביזמתם ועל חשבונם.
712293
לא התכוונתי לרגע שהחרדים יותר איכותיים, כרגע עקב השכלתם המוגבלת הם דוקא מתקשים הרבה יותר להצליח אפילו בתארים ראשונים באקדמיה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים