בתשובה לשוקי שמאל, 15/01/20 20:40
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני מניח שיזמי ועובדי הליבה של ההייטק באים רובם ככולם מאותם 5%. אחרת למה לשלם למתכנת ישראלי פי 3 מאשר למתכנת פקיסטני? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ממש לא. לדעתי החמישיה העליונה מוצאת את מקומה בקלות ברשת המוסדות האקדמיים של ארה"ב ואירופה. שם יש פחות אקזיטים גדולים, אבל אם לוקחים את המשכורת הממוצעת, היא לאין ערוך גדולה משכרו הממוצע של מוביל סטארט אפ ממוצע. באשר לשאלה על המתכנת הישראלי והמתכנת ההודי (ברשותך), התשובה אני חושב די מורכבת. אסתפק בכך שאומר שהקשר בינה לבין מספר המאמרים והרפרנסים בעיתונות המקצועית של הישראלי וההודי הוא לדעתי די קלוש. אני צריך להיזהר, לא להגרר להכללות שיש לי עליהן מדגם בערך אפסי, אבל הייתי מעז ואומר שהמהנדסים ההודים והסינים הם מאוד משכילים וחכמים, אבל הם קונפורמיסטים באופן בסיסי. בימי הרחוקים כסטודנט לפיזיקה, השתתפתי בכנס שהוביל אותו פיזיקאי אמריקני-יהודי בולט. הוא שאל את הסטודנטים כמה מהם מאמינים שהתיקונים הלא יחסותיים לחוק הכוח של ניוטון יכולים להיות נכונים (יותר מן התיקון היחסותי של איינשטיין). הוא כמעט השתבץ כאשר בערך 80% מן הסטודנטים הישראלים הרימו יד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שנתוני המשכורות שלך חוטאים למציאות. איש סגל מתחיל באוניברסיטה אמריקאית מרוויח כמאה אלף דולר בשנה - וגם זה באוניברסיטאות יוקרתיות ורק אחרי שנים ארוכות של דוקטורט ופוסט-דוקטורט שבהן שכרו נמוך מאד. שכרו הממוצע של מוביל סטארט-אפ היום הוא בקלות בין 40 ל-50 אלף שקל בחודש, שזה בסביבות 150,000 דולר בשנה. וזה לפני אופציות למיניהן, שכמובן מקפיצים את זה למעלה, לפחות התוחלת. אז לכל הפחות ניתן לומר שהשכר שח מוביל סטארט-אפ הוא שקול אם לא גבוה משכר הסגל האקדמי בארה"ב, וודאי שהוא לא "קטן לאין ערוך" כמו שציינת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
5% זה הרבה אנשים. חלקם ילך לאקדמיה, חלקם ילך להייטק, וחלקם יהפוך לנזיר בנפאל או יפתח מכולת. החלק שמעניין אותי הוא זה שהולך להייטק. המצטיינים של לפני 15 שנה הם עבדי ההייטק של היום, ואילו המצטיינים של היום הם עבדי ההייטק של עוד 10-15 שנים. המיוחד במבחני פיז"ה הוא שהם בוחנים התמודדות עם העולם האמיתי. "המבחנים בודקים אפוא באיזו מידה רכשו התלמידים מיומנויות חשיבה כלליות והבנה של בנושאים הנבדקים במבחן באופן שיאפשר להם לתפקד, לתרום ולהתמודד התמודדות טובה ויעילה בסביבתם העתידית. המבחנים בודקים ידע יישומי בגישה מעשית, ידע החיוני ל"עולם המבוגרים", כישורי חיים ויכולת לפתור בעיות מחיי היומיום המצריכות שילוב בין תחומים שונים. המבחנים אינם מתמקדים בשליטה בתכנים ספציפיים או בנושאים של תוכנית לימודים כלשהי, אלא דורשים יישום של ידע ונושאים שונים שנרכשו לאורך שנים במערכת חינוך." לפיכך אני חושב שאותה חשיבה נון קונפורמיסטית היתה גם היא צריכה לבוא בהם לידי ביטוי. חשבתי שבעבר המצטיינים שלנו היו לפחות בממוצע המצטיינים של OECD, אבל מסתבר שלא כל כך: פיזה 2002 (ממוצע OECD=500, סטיית תקן OECD=100) ...........................ממוצע ישראל .... סטיית תקן ....... אחוזון 95 ישראל ...... OECD ......... אחוזון 10 ישראל .... OECD קריאה .................... 452 ........ 109 ........................... 618 .................. 652 ................... 305 ......... 366 מתמטיקה ............... 433 ........ 131 ........................... 637 .................. 655 ................... 257 ......... 367 מדעים .................... 434 ........ 125 ........................... 640 .................. 657 ................... 277 ......... 368 אמנם סטיית התקן שלנו במתמטיקה ומדעים היתה הגבוהה ביותר ב OECD, אבל זה בגלל שהחלשים שלנו היו על הפנים, ואילו המצטיינים שלנו בקושי הגיעו לממוצע. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |