בתשובה להפונז, 07/02/20 6:28
 |
|
 |
||
|
||||
 |
קראתי את הכתבה הנ"ל בהארץ כשהיא התפרסמה, והיא באמת מאד מעניינת (אין צורך לספר לי על "ניתוחי פלצבו" - ראה את הפסקה הרביעית בפרק "בקרה, פלצבו ועיוורון כפול" בדיון 2009). ההגדרה הרפואית המקובלת של יעילות (efficacy) של טיפול היא בניכוי אפקט הפלצבו, ולכן סטנדרט הזהב של ניסויים קליניים הוא ניסוי מבוקר עם רנדומיזציה וסמיות כפולה. הגורמים הרלוונטיים בקופ"ח כללית מן הסתם יודעים זאת, ולכן יש טעם לפגם בהצהרה השיווקית "מחקרים מוכיחים: דיקור סיני יעיל מאוד לטיפול בכאבים!", אם הכוונה היא לשיפור בזכות אפקט הפלצבו. ההבדל החשוב, לענייננו, בין הרפואה המודרנית לבין הדיקור וההומאופתיה שהוזכרו בפתיל הזה, הוא שברפואה המודרנית יש (עקרונית) תהליך מתמיד של בדיקה עצמית וניסיון לשיפור. בזכות האורטופדים שצוטטו בכתבה, יכול להיות שחלק מפרוצדורות הטיפול בבעיות הגב ייזנחו, אם יתגבש קונצנזוס שהן לא מועילות מעבר לאפקט הפלצבו. לא ידוע לי על תהליך דומה אצל מדקרים והומאופתים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
והרי לא טענתי אפילו לרגע שהפרקטיקה של המדקרים הסיניים עדיפה או אפילו שקולה לרפואה המערבית. אגב, עם זה שאני מבין את ההגדרה לניסויים קליניים והיא נראית לי ראויה, בתור לקוח או משתמש, אחרי הכל, ראוי שאקח גם את אחוזי הרווח מהאפקט הזה בחשבון. זה אולי שקול למדד לקרן השקעות, שנשפטת מול ממוצע השוק הרלוונטי כלפיה. ייתכן (ואפילו די נפוץ) שקרן כזו תפיק אפס אחוזים מעל המדד הנ''ל, אבל עדיין חשבון הבנק שלי ירוויח באותה שנה עשרים אחוזים. ההחלטה להשאיר את הכסף בעו''ש ולא להשקיע בקרן הזו היא החלטה גרועה למדי, בדיעבד. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |