בתשובה לרון בן-יעקב, 17/02/20 16:05
 |
|
 |
||
|
||||
 |
דווקא בזמנו (בתקופה שבה נמנעתי ממוצרי חלב) זה היה החלב היחיד שלא התפרק במזיגה לקפה. אם כבר טעם לוואי, לחלב סויה יש כזה והוא כלל לא נעים. עוד ''חלב'' שהצליח אצלנו רבות הוא תחליב טחינה גולמית - בשבתו כנוזל המסמיך של דייסת שיבולת שועל (עם בננה מעוכה, קוקוס, קקאו, דבש, קינמון...). שמחה גדולה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
איבדת אותי עם הבננה. למה להרוס חגיגה מוצלחת שכזו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר גם בלי :-) אפשר גם במקום קקאו, רסק תפוחים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טחינה גולמית ומיץ מתפוז. (כבר היה לנו פעם פתיל על זה, שהגיע לציווי ''לא תבשל שיבולת שועל בחלב אמה''). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הממ :-) טווב, לפחות זרעי צ'יה נשארו מחוץ לדיון. אני דווקא מתעניינת יותר בקרישות מאשר בתחליבים לאחרונה. זה על רקע פריחתה המחודשת של סצינת המלבי בטעמים בתל אביב (כלומר, הקימו דוכן אחד וסביבו יש ספסלים ורמזור, מה שמספיק כדי לקרוא לזה סצינה). בהשפעת השיחה על מלבי התחילה סדרת ניסויים בהקרשות עם בני הצעיר, שהסתיימה בג'לי תה-מנטה וג'לי תה-פירות יער (על בסיס דפי ג'לטין). שניהם היו ממש לא רעים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |