בתשובה לאיילת בועזסון, 02/06/02 7:24
פופק הוא המערכת 71410
אולי זה בגלל שרוב מגיבי האייל הקורא מתייחסים יותר לסגנון ולתוכן התבטאות האנשים, ופחות לגורמים ביולוגיים כגון מגדר.
פופק הוא המערכת 71422
ואולי ההתייחסות למגדר כגורם ביולוגי היא ההופכת מגיבים באייל (ואין זה הרוב לדעתי) לצרי אופקים.
פופק הוא האנטי תזה למערכת. 71431
איילת בועזסון היקרה!
אני מסכים עם האלמוני.מעולם לא התיחסתי למגדר בתגובותי אלא לתוכן.כותבים כמו גלית לובצקי,את עצמך,אסתי, (פרט לקטע נקודתי עם הנזיפות),ניצה,ועוד, זכו להערכתי וסימפטיתי.
ביום שאחרי אני עדיין מסתגל,חסר בטחון,(האם ימחקו את תגובתי זו? בכנות שכבר אינני יודע! קריטריון מרכזי של המספריים הוגדר כסובייקטיבי,והמערכת משובחת, אך כפי שנכתב איננה מאוזנת).מאז שהייתי תלמיד, אני מודע לכך שמי שמנהל את "בית הספר" הם המורים, אבל היתה כאן הנחתה,בלי דיון מקדים,ואני מרגיש כמו תלמיד בית ספר יסודי,ללא מועצת תלמידים.
או כמו חברים מדברים על אלכס,הולכים על בהונות,כאשר אלכס=חופש הביטוי.
יש עוד דבר או שניים שרציתי לומר אך...
פופק הוא האנטי תזה למערכת. 71435
ועדיין, מצאתי לנכון לציין כי רשימת העורכים צורמת משהו בגבריותה.
אני תוהה לעיתים אם אני הבחורה היחידה שמרגישה כפולשת למעוז גברי (לא במונחים של בננות לעומת בלייזר אלא במונחים אקדמיים) ובנוסף אני תוהה אם אותה גבריות מתנשאת לעיתים לא גורמת לנשים ובנות אחרות לא להביע את דעתן.
פופק הוא האנטי תזה למערכת. 71437
אינני יודע האם את הבחורה היחידה שמרגישה כפולשת למעוז גברי (לא במונחים של בננות לעומת בלייזר אלא במונחים אקדמיים), אבל עיון ברשימת המגיבים/ות יוכיח כי נשים ובנות אחרות לא נמנעות מלהביע את דעתן.
פופק הוא האנטי תזה למערכת. 71440
ולאחר עיון ברשימת המגיבים המכובדת (ואולי יש צורך לרשום אותם לפנינו כדי שכולנו נכיר), מהו אחוז הנשים בה? ובעצם ביטוי תחושותי לא התכוונתי שזו הסיבה לכך שאני איני מגיבה משום שאני כן אלא לנקודה שיש הרבה יותר נשים שקוראות באייל מאשר מגיבות לתכנים.
פופק הוא האנטי תזה למערכת. 71442
אכן, אחוז הנשים ברשימת המגיבים (והכותבים) באייל נופל ממספר הגברים. אין לי כל אסמכתא לכך, אבל נדמה לי כי גם אחוז הנשים ברשימת הקוראים נמוך מ50, ואכן, שוב ללא אפשרות בסוס, כנראה שאכן יש הרבה יותר נשים שקוראות באייל מאשר מגיבות לתכנים, אבל יש גם הרבה יותר גברים שקוראים באייל מאשר מגיבים לתכנים, ואינני משוכנע כי הדבר קשור למגדרם של חברי המערכת. (אגב, באותו נושא:דיון 279)
הקול הנשי 71460
מעולם לא רמזתי לבעיה בחברי המערכת. ציינתי זאת כעובדה שנראתה תמוהה בעיני, זאת בהתחשב בעובדה שהאייל הוא מגזין אינטיליגנטי העוסק בתחומים רבים ולא מן הנמנע שיעניינו הן גברים והן נשים (יש גם נשים נפוחות). האם עורכת שתיווסף תשנה את מהלך הדברים? אולי. ואולי לא. היא לפחות תוכל לאזן את הרשימה, כפי שמאזנות המגיבות את הדיונים.
מעיוני במאמרים שונים באתר אני מוצאת כי לעיתים הנושאים "עוברים מעל ראשי הקוראות" ומיועדים לנקודות מבט גבריות. כל תגובה נשית בולטת בעיני כאילו היתה חריגה.
בנוגע לקישור המצ"ב, איני מהקוראות הקבועות של בננות ולכן אני מעדיפה שלא להתייחס לתכנים האמורים בו או למגמתו.
אני מזמינה את הקוראות והמגיבות לאשר או להפריך את דברי.
הקול הנשי 71463
אילו נושאים "עוברים מעל ראשי הקוראות", והאם זו סיבה לא לפרסם נושאים אלה? (משום שיש גם נושאים שעוברים מעל ראשי שלי – דיונים בפילוסופיה ובפיזיקה קוונטית, למשל; ואין זו סיבה שלא לפרסמם).
הקול הנשי 71474
לא התכוונתי לנושאי מאמרים שלא יעניינו נשים. כל נושאי המאמרים רלוונטיים ללא יוצאים מן הכלל.
התכוונתי לגישה הגברית הכללית המשתמעת מהתגובות.
בנימה זו, אני אפסיק לדון בנושא ואחכה לראות האם אחרות יביעו דעתן.
הקול הנשי 71495
ושוב אנו נופלים לתהומות ה-PC המאיימים. או במילים אחרות, איילת, אני קוראת את האייל (ולפעמים מגיבה או מפרסמת טורים) כבר מזה זמן רב, ומעולם לא חוויתי "קול גברי" כזה או אחר מהכתבות או מהתגובות (בעיקר כיוון שאני לא קונה את הגדרותיה של הגברת טנאן בנוגע לקול גברי/נשי).
לדעתי, מספר קוראי האייל הגברים גבוה ממספר הנשים (ואולי אף באופן משמעותי), כמו בהרבה זירות אינטלקטואליות אחרות. לצערי הרב מאוד. אבל לא זו הדרך להילחם בבעיה, במיוחד כיוון שהבעיה היא חברתית כללית ולא נוגעת לאייל או להרכב המערכת. (אולי במקום זה ננסה לעודד את בנותינו לקרוא "האייל" במקום "בננות" המביך וחבריו מגזיני האופנה.)
הקול הנשי 71533
נגה
טנאן? היא לא מייצגת אפילו רבע מדעותי. מה גם שהיא לא בכיוון בכלל. גדולות וטובות ממנה השמיעו תיאוריות הגיוניות יותר לזמנן. הבולטת כמובן היא סימון דה בובואר, ואחריה, למשנתי היא קרול גיליגן. אבל שוב, שתיהן היו רלבנטיות לזמן ולמקום אחרים.
העניין הוא לא במהפכה. הרעיון הוא לא ללכת שבי אחרי תיאוריות פמיניסטיות בנות זמננו תוך זעקה "קיפוח קיפוח". ההשלמה עם "כמו בהרבה זירות אינטלקטואליות" אינה לרוחי משום שאינה נכונה. במדעי החברה ישנן יותר נשים שממשיכות לתארים מתקדמים ופחות נשים שמתקבלות כמרצות (יחסית לגברים כמובן). הבעיה היא חברתית כללית ואני כן רואה את האייל כאספקלריה מסוימת של החברה החיצונית (המשכילה).
פרט לתפוצות נאטו של לינקים איך תעודדי בנות לקרוא באייל בעצם?
איך תעודדי בנות לקרוא באייל בעצם 71546
כמו שאני אעודד אותן להתפתח מבחינה אינטלקטואלית בכל אופן אחר. חינוך. לכן כתבתי "בנותיי" ולא "חברותיי", למשל, אם כי אני ידועה אף בין חברותיי כדוחפת ספרים חסרת בושה (לצערי רובן לא קוראות עברית, כך שהאייל הוא מחוץ לתחום).
איך הגענו עד הלום? אפשר להיכנס לניתוח סוציולוגי ג'נדריאלי (שכמותו כבר הופיעו בעבר באייל פעמים מספר) על תהליכי חיברות שונים לגברים ונשים, ציפיות שונות, הפנייה למקצועות ותחומים שונים, וכיו"ב. וכך בגיל 16, כשחבריי הזכרים הוקסמו מספרות מדעית למיניה, הוקסמו חברותיי הנשים מהשער של "קוסמופוליטן". תיאוריות בצד, אני אישית מקבלת בהכנעה את הרוב הגברי באינטלקטואליה, ומנסה לשנות מעצם היותי אישה ואקדמאית.
איך תעודדי בנות לקרוא באייל בעצם 75488
לפי מה ששמעתי בסטטיסטיקה האחרונה יש באוניברסיטאות רוב נשי.
איך תעודדי בנות לקרוא באייל בעצם 75504
יש להבדיל בין ''באוניברסיטאות'' לבין ''באינטלקטואליה''. אמנם מספר התלמידות לתואר ראשון גבוה ממספר התלמידים, אך לצערי זה לא הופך אותן לאינטלקטואליות משום בחינה. או לפחות לא לאינטלקטואליות במובן הנפוץ של המילה, המתייחס לעניין, ידע והבנה בתחומים נרחבים (ובוא נסתייג ונגביל לתחומים קלאסיים, שכן הבנה נרחבת בסלבריטיז לא תופסת אצלי).
בתור אשה, קל וחומר אשה הרוצה להחשיב עצמה כבעלת אינטלקט מפותח, אני מודה ומתוודה בצער שלדעתי (האישית מאוד) יש לנו, הנשים, חסך בתחום.
איך תעודדי בנות לקרוא באייל בעצם 75633
ואני רוצה לציין שלשטיפת המוח של הדת היהודית יש חלק עיקרי בכך.
איך תעודדי בנות לקרוא באייל בעצם 75652
ואני רוצה לטעון של''שטיפת המוח'' של ההורים, המורים והטלוויזיה (בין היתר, ולאו דווקא בסדר הזה) יש חלק עיקרי בכך.
איך תעודדי בנות לקרוא באייל בעצם 75913
השאלה היא, מאין באה העמדה של ההורים, המורים והטלביזיה היהודיים אם לא מהדת היהודית?
איך תעודדי בנות לקרוא באייל בעצם 75915
מהוליווד? (עכשיו תטעני שהוליווד נשלטת ע"י יהודים, ושהעמדות שלהם באו מהדת היהודית (כן, בטח, הם הרי גדולים בתורה אחד-אחד), ולא יהיה לי מה לענות. מט. הדת היהודית קילקלה את התרבות המערבית).
איך תעודדי בנות לקרוא באייל בעצם 75921
איך נכנסו היהודים גם לכאן? אותה התופעה קיימת ברוב התרבויות המערביות, בלי קשר לדת. לדעתי אלו שרידים מתחילת המאה ומחברות פטריארכליות בעבר.
איך תעודדי בנות לקרוא באייל בעצם 75923
טלה בר הכניסה אותם. ניסיתי להוציא, אבל לא הצליח לי, כי אני לא מבין בתחילת המאה (הקודמת) ובחברות פטריארכליות בעבר, וגם אילו הבנתי בכגון אלה, יכלה טלה בר לטעון כי אלה מושפעות איכשהו מהדת היהודית (כפי ששיערתי שתטען ביחס להוליווד. וכבר אמר אלכסנדר מאן משהו בדבר "יהודו-קלוויניסטים").

כך או אחרת, נראה לי שרוב מה שנראה בטלוויזיה בארץ (וזה, בעיקר, טלוויזיה אמריקאית) לא עולה בקנה אחד עם הדת היהודית, ולכן הטענה שהמסרים מדכאי-הנשים בה נובעים מהדת היהודית מחייבת יותר ביסוס ממה שטלה סיפקה עד כה. וכן, אני חושב שהטלוויזיה, גם ובעיקר זו הנצרכת ע"י ילדות וילדים, היא סוכנת-דיכוי עיקרית. מה אפשר לעשות בקשר לזה (בתשובה לשאלה שבכותרת)? אין לי תשובה באמת טובה, כיוון שהאחריות העיקרית רובצת על הורים ומורים, ולמיטב ידיעתי אין בארץ איזשהו ארגון ציבורי (מלבד הרגולטור) המקיים מעקב אחר הטלוויזיה בהיבט הזה. אולי חבל מכל הוא שגם הטלוויזיה החינוכית, הלא-מסחרית, אינה שונה מהותית מיתר הערוצים.
איך תעודדי בנות לקרוא באייל בעצם 75950
כמובן, התגובה שלי יועדה כלפי טלה ולא כלפיך (ובזאת הריני מתנצלת).
בנוגע להערה שלי על שיירים מהעבר: עד להתפשטות מערכת החינוך בחברה המערבית בתחילת המאה, זכו נשים למעט מאוד חינוך, תחת ההנחה שהן אינן מסוגלות לאותן יכולות מנטליות להן מסוגלים הגברים (וזאת, כמובן, כדי לשמור אותן בבית בתוקף תפקידן כמגדלות ילדים ומטפלות בבית). גם אח"כ, ועד המצאת הגלולה והתפשטות אמצעי המניעה, נתפס חינוך נשים כבזבוז זמן, כיוון שברגע שהן התחתנו הן יצאו משוק העבודה.
אמנם עבר מאז זמן, וחינוך נשים נתפס היום כנחוץ והכרחי, אך אולי העבר הקרוב הזה עדיין משפיע באיזה אופן סמוי. קל וחומר בתרבויות בהן עדיין "כבוד האב" הוא ייהרג ובל יעבור, המשמרות פטריארכליות מימי קדם (ימים בהם לא היו בנמצא אמצעי מניעה).
איך תעודדי בנות לקרוא באייל בעצם 76065
מה לא עולה בקנה אחד עם היהדות? ש"כבודה בת מלך פנימה"? ש"כל המלמד את בתו תורה כאילו לימדה עבודה זרה"? (אני לא זוכרת את הטקסט בדיוק, אבל זה משהו דומה לזה). שלנשים אין חלק במניין, שלגבר יהודי אסור לשבת על יד אשתו אפילו בעת התפילה, פן תסיח את דעתו מהמחשבה על אלוהים? ראיתם פעם אישה רב בחברה היהודית? ראיתם פעם אישה חרדית שלא בחברת ילדיה או חברותיה הנשים האימהות כמותה? על מה אתם מדברים? ומה אתם בכלל יודעים על היהדות - נדמה לי שמעט מאוד אם אתם חושבים שאין אפליה נגד נשים בכל המסורת היהודית מאז תקופתו של אברהם אבינו ועד עתה!
קודם כל, להרגע 76066
מסכימה עם כל מילה. האפליה כבודה במקומה מונח, ועדיין, התופעה שתיארתי קיימת גם בחברות שאינן יהודיות. מכאן, שהגיון הסיבה ומסובב שאת מתארת, לוקה בחסר.
איך תעודדי בנות לקרוא באייל בעצם 76067
אני לא יודע אם לא קראת מה שכתבתי, לא הבנת מה כתבתי, או שלא ניסית.

האם בטלוויזיה שלך מראים ש"כבודה של בת מלך פנימה", ש"כבד את אביך ואת אמך", ש"דרך ארץ קדמה לתורה", ועוד כהנה וכהנה מנפלאות היהדות? אולי תצליחי להכניס טלוויזיה כזו לבית חרדי. בטלוויזיה שלי יש דברים שממש לא היו נכנסים לבית חרדי, מטעמי אי-התאמתם לערכים היהודיים של יושביו. לכן הטענה שאספקט ספציפי של הטלוויזיה נובע מהדת היהודית (בעוד רובה ככולה איננה) – היא טענה שדורשת יותר ביסוס ממה שסיפקת עד כה.

מקווה שהפעם הסברתי את עצמי כראוי, לפחות למי שמעוניין להבין.
איך תעודדי בנות לקרוא באייל בעצם 76231
אני לא מדברת על בתים חרדים. אני מדברת על בתים חילוניים שמושפעים מהמסורת, ההווי וההשקפות היהודיות. ההשפעה הזאת קיימת כמעט בכל מקום בארץ, בין דתיים וחילוניים כאחד. היא חלק מהתרבות הישראלית, אם נרצה בכך או לא. ודרך אגב, אם בתרבויות לא יהודיות את מתכוונת (נוגה?) לנוצריות, שמהן צמחה הטלביזיה, הרי גם הן צמחו מתוך היהדות - בייחוד הנצרות הפרוטסטנטית המבוססת על הברית הישנה דווקא, ופחות על הברית החדשה כמו הקתולית (שם יש מקום נרחב לאמו של ישו, אף על פי שהכוח שלה הוא לא בדוגמא אלא בגישה האימהית-רחמנית).
איך תעודדי בנות לקרוא באייל בעצם 76234
כתבתי תגובה ארוכה ומנומקת בנוגע להשפעת הדת על החברה ולמקור הערכים המופיעים בתנ"ך, ואז מחקתי אותה כי באמת שאני לא רוצה לדבר על דת. סטינו מספיק.
הרעיון היה לנסות, **בלי להסתמך על הדת היהודית**, לברר מה מקור ההבדלים האינטלקטואליים בין גברים לנשים בחברה שלנו, ואז אולי להצליח ולהסביר למה נשים פחות מיוצגות ב"אייל". איילת ואני עובדות על זה, אם כי עדיין בלי התקדמות משמעותית.
איך תעודדי בנות לקרוא באייל בעצם 76374
נגה,
כרגע צפיתי בסרט (הלא רע בכלל, יש לציין) ז'אן דארק.

איפה אני חותמת?
:)
איך תעודדי בנות לקרוא באייל בעצם 76378
מעניין מאוד, להכניס את העלמה ד'ארק לדיון אודות דת ושוביניזם.

ראי עצמך חתומה. האמת היא שאם רק היה לי אפילו כיוון קלוש *אמיתי* לענות על השאלה שבכותרת, הייתי כותבת על זה כתבה, אבל אני אובדת עצות.
עצה 76381
הרעיון שלי הוא שיטת "חבר/ה מביא חברה". אני הגעתי לאייל, קודם כקורא ואח"כ כמשתתף, כי מכרה שלי סיפרה לי עליו. אני גם יודע שלפחות קוראת-ולפעמים-משתתפת די-קבועה אחת כאן היא מכרה שלי שאני סיפרתי לה על האתר. לכן אני מציע לכן/ם לעודד את הבנות שאתם מכירים לקרוא באייל, תוך מתן דוגמא אישית מצדכן/ם. וגם את הבנים.
עצה 76384
צודק. ולי המליץ רדפיש על האתר.
מה שמביא אותי לשני מקורות אלטרנטיביים לבעיה:
א. כמו כל הבנות שאני מכירה, גם לי יש יותר חברים בנים מבנות. [זה מן דבר כזה שכולן אומרות. אז או שיש הרבה יותר בנים בעולם (ואנחנו יודעים שלא), או שלכל בן יש המון-המון חברות בנות. או שכולן משקרות, כי חברים בנים זה סבבה וחברות בנות זה מביך (?!). מה שלא יהיה.]
ב. הבנות שאני כבר כן מכירה הרבה פחות "אינטרנטיות" מהבנים שאני מכירה. ואז אנחנו מגיעים לבעיה של נשים עם היי-טק ועם מחשבים, והנה פתרון אלטרנטיבי - יש פחות בנות באייל לא בגלל חוסר עניין אינטלקטואלי, אלא כיוון שבנות פחות מתעסקות עם מחשבים (מה שמביא אותנו לשאול - למה).
ותופר 76386
א. אם לרוב‏1 הבנים יש המון-המון חברות בנות, הריני חוזר על קריאתי להם (קודם הייתם אחרי הלוכסן) לעניין את חברותיהם באייל.

ב. טוב, התשובה ל"למה" (בעצם "מדוע") הזה בסוף מחזירה אותנו למחוזות שבהם הדיון הזה כבר ביקר, וכבר אמרתי באופן כללי מה דעתי.

1 ודאי לא לכולם
חבר מביא חברה? 76397
לא עובד במקרה הזה. הרעיון הוא לא להביא בנות לכדי קריאה באייל אלא לכדי תגובה. (לפתע אני תוהה האם ניתן לבדוק באיזו שהיא דרך את כמות ופילוח הקוראים, כדי שנדע מול מה אנחנו עומדים. טל?)

לא כל אחת יכולה להגיב באייל (ואני כותבת בשקט בשקט כדי לא לעצבן *שוב* את אחד העורכים).
מחד גיסא, הרבה מאוד מהנושאים והבדיחות אינם מיועדים לכולם אלא אך ורק למביני דבר. זה לגיטימי, אך לא יקרב קוראות חדשות, לא כל שכן מגיבות.
מאידך גיסא, מאמרים שאמורים לעניין גם (ואולי אפילו יותר) בנות (מאמרים בתחומי חברה וכלכלה אולי?) יוצרים את התחושה שאם תכתובנה את אשר על ליבן יקבל האייל אופי בננתי יותר.
אני מניחה שזו נקודת הפתיחה שלנו. איך ליצור פורום שניתן להגיב בו ללא חשש מעליונות גברית (יען כי האיילים הגברים הם אדיבים וג'נטלמנים לכל בחורה חדשה שתגיח) אך לא להגיע לרמה של "בננות" או כל אתר אחר מסוגו.
חבר מביא חברה? 76401
למה להביא בנות (אולי "נשים"? והאם יש משמעות לכך שבדיון משתמשים בהגדרה הזאת?) לכתוב באייל? ולמה לגרום להן לקרוא אותו?
חבר מביא חברה? 76402
בנות הוא שם כולל ללא אבחנת גיל ואבחנות אחרות (האם תאסור על נערות להגיב באייל? וכיצד תגדיר מיהי אשה?)

הואיל והנשים מהוות קצת יותר ממחצית אוכלוסיית העולם, חשבנו (נגה ואני ואולי עוד כמה יחידי סגולה) שקצת מוזר שבאייל יש פחות נשים מגיבות מאשר גברים.
אנחנו לא נמשוך לאף אחת בצמות כדי שתגיע. אנחנו רק בודקות האם ישנה בעיה בתנאים קיימים ואם אכן זה המצב, איך כיצד לשנות אותם שיתאימו לכל הצדדים.
חבר מביא חברה? 76419
לא התכוונתי לאסור על נערות לקרוא באייל, ובטח לא להגדיר מה היא אישה. אני מתכוון לאסוציאציות (שאולי הן פרטיות שלי) לגבי השימוש במונח "בנות". המונח משמש בבי"ס יסודי לאבחנה בנים-בנות, אבל אח"כ זה כבר הופך לנערות, בחורות, נשים. "בנות" מעקר כל רמז למיניות, בשלות ועוצמה. מעניין גם, שאין לך בעיה להתייחס לבנים כ"גברים".
(אני לא מתקיף. יכול להיות ש במדעי-החברה מקובלים מושגים שאני לא מודע להם. אני חולק את הרשמים שלי בלבד.)

אני עדיין לא ממש מבין את אופי הדיון. (שלא לדבר על סיסמאות מעצבנות, כמו הטענה שאם נשים תכתובנה את אשר על ליבן יקבל האייל אופי בננתי יותר). האם האייל הוא כלי לשינוי חברתי? למה "לשנות את התנאים הקיימים כך שיתאימו לכל הצדדים"?
חבר מביא חברה? 76420
הדיון הוא בעל אופי חוקר, לא בעל אופי מהפכני (לפחות לא אצלי). לא רוצה לשרוף חזיות, רק רוצה להבין למה באמת יש מעט נשים באייל. בשביל עצמי, לא בשביל להתחיל במסע פרסום. לא הייתי רוצה שהאייל ישתנה.
ובזאת אני מכבה את המחשב והולכת לישון.
חבר מביא חברה? 76424
א. אתה צודק. לא יודעת למה אני מתייחסת ל"בנות" ול"גברים". אולי כי אני... אשה? (אני אישה! חיק טפו!)
אפשר להקביל את זה לשאלה המוכרת של אוטו לעומת מכונית.
בכל אופן, אני מבטיחה להשתדל לשים יותר לב לדברים.

ב. אני מצטרפת לדעתה של נגה. אנחנו לא נשרוף חזיות. לא רק בגלל שהן יקרות מאוד, אלא מנסות להבין למה נשים משתתפות פחות בדיוני האייל (כאשר לפי העורך הראשי יש לא מעט נשים שקוראות את המאמרים ולא מגיבות). אם חוסר התגובה נובע באמת מחוסר נוחות כלשהי, אני לא רואה שום פסול בנסיון ללכת לקראתן.
חבר מביא חברה? 76405
"אך ורק למביני דבר" - דהיינו, נשים הן פחות מבינות-דבר מגברים. מה שמחזיר אותנו לתחילת הדיון על האינטלקט הנשי הלוקה בחסר.
"יקבל האייל אופי בננתי" - אררררר. זאת אומרת, תגובות ברוח התגובות ב"בננות"? ("יו ענבר, גם לי היה סיפור דומה עם האקס, איך שאני מבינה אותך. חיבוקי גדול.") אני מאוד מקווה שלא.
ייתכן שבאמת יש יותר "קוראות שקטות" מ"קוראים שקטים". ייתכן שהאווירה בדיוני האייל היא קצת אגרסיבית (ז"א, ישחטו אותך אם תכתבי משהו לא נכון), ונשים מעוניינות להימנע מעימותים.
איפה ל.ב.פ כשצריך אותה?
חבר מביא חברה? 76415
האייל הוא אחד הפורומים הפחות אגרסיביים שאני מכיר, ודאי הרבה פחות אגרסיבי מ"בננות" בימים סוערים. אבל מה? יש פחות גיקיות מגיקים בשוק.
חבר מביא חברה? 76423
השאלה אם במקרה של הבאת נתונים לא נכונים (או דעות לא מקובלות) ישחטו אותה יותר ממה שישחטו אותו.
חבר מביא חברה? 76410
כמות אפשר, אבל פילוח? אין כתובות IP נפרדות לגברים ונשים...

אפשר אולי להריץ סקר בנידון.

(לאחר שיחה זריזה עם העורך הראשי)

בוצע.
חבר מביא חברה? 76422
ידעתי שאפשר לסמוך עליך :)

כשנגה תתעורר נמשיך משם.
עצה 76530
יש קבוצה כזאת, של המון בנים, שהם חברים של כל הבנות בארץ. כל השאר נזנחים לאנחות, והם רואים בנות רק בטלוויזיה.
עצה 77818
ובדרך כלל גם הם מחפשים חבר. ‏1

למען האמת, אני חושבת שיש לי רעיון לגבי השאלה הזו (ואם אני טועה, לא תקטלו אותי,כי אני בחורה, והאתר הזה קוטל בחורות שטועות בהסברים סמי-מדעיים, נכון?):
1.בנים מתחילים עם בנות
2. גם בנות מתחילות עם בנים.
מכאן ש->נוצר קשר ראשוני בין זכרים לנקבות שבעבר היו זרים זה לזה.->קשר כזה יכול להוביל לחברות אפלטונית כזו או אחרת כי:
א. כל אחד מהצדדים מקווה שהצד השני יכיר לו/לה את החברים/חברות שלו/ה.
ב.שני הצדדים נהנים מחברת השני/ה
ג.ככה.

____
1אני תוהה על מה לעזאזל אני מדברת, לאור העובדה שהחברים-בנים שלי מספרים לי יותר מדי על החברות שלהם. אבל לא חשוב.
אה, סליחה 335201
אבל כמה את מתמצאת ביהדות ("אני לא זוכרת את הטקסט בדיוק, אבל זה משהו דומה לזה")? או בנצרות קתולית? או בנצרות פרוטסטנטית? או בדתות מונותיאיסטיות בכלל?
אה, סליחה 335202
שלד אחד בא לבדיקה אצל הרופא, שואל אותו הרופא: עכשיו באים?

(לא סגרנו שאין טעם להגיב בפניה ישירה למגיב כשהתגובה אליה מגיבים היא מלפני כמה שנים?)
אה, סליחה 335207
א. אני לא הייתי כשסגרנו את זה. ואף אחד לא אמר לי.
ב. אם המוגב רשום באתר, הוא יקבל הודעה שהגיבו אליו, עם הקשרה.
ג. לא אכפת לי אם עברו כמה שנים, אני את שלי עשיתי.
אה, סליחה 335274
יש מבצע חיסול במדור "דיונים שטרם קראת"?
אה, סליחה 335288
כן.
כל כמה זמן אני פותח במבצע כזה.
לשכנע את המשוכנעים 75960
כמובן שהדת הספציפית לא גרמה לדברים להראות כך. מנגנוני החיברות משותפים למעשה לכל החברות המערביות. כך גם האימהות הפולניות.

משמועות ונסיונם של אחרים, הובהר לי שלנשים בארץ יותר קשה להתקדם באקדמיה משום שהאוניברסיטה העברית דורשת העמקה וניתוח מקיפים יותר מאשר ניתוחים באוניברסיטאות כגון NYU או UCLA. האמת היא שמאמרים שקראתי שנכתבו ע"י חוקרים מהאוניברסיטאות השונות הראו את הפער בניסוח ובעומק נקודת המבט. לפי נקודה זו, דווקא נשים בארץ יכולות להתקדם יותר (משום חיברותן לכתיבת חיבורים של "הקאת חומר" ופחות לחשיבה עצמאית יצירתית), עם זאת, התרבות הישראלית מנסה להתאים עצמה לכלל המערב ולכן (?) לא תומכת בקידום נשים באקדמיה בהתאם למספרן שם.
לשכנע את המשוכנעים 75964
נדמה לי שסתרת את עצמך. כתבת שהאקדמיה הישראלית דורשת העמקה, ואז כתבת שלפי נקודה זו נשים תתקדמנה יותר בארץ כי הן רגילות ל''הקאת חומר''.
אני, בכל אופן, לא מתייחסת לאקדמיה כאבן בוחן. ההשערה שלי היא שאם תשבי בבית-קפה בארץ ותצוטטי לשיחות של גברים ולשיחות של נשים, תגלי הבדלים משמעותיים בנושאי השיחה וברמת השיח.
תצותתי 75971
תצותתי 75984
גברים: איזה כוסית המלצרית, הייתי לוקח אותה למטבח ו... ווי ווי ווי, תראה את זאתי שמה, איך היא מסתכלת עליך, לך תבקש ממנה טלפון.

נשים: איזה פרה המלצרית הזאת, אני במצבה לא הייתי מרשה לעצמי ללבוש חולצת בטן, תיראי את הדפוק הזה איך הוא מסתכל עלי חושב שיש לו סיכוי, הנה הוא בא, רגע.. רגע.. אני לא אהבתי את המישתה של סוקרטס ניטשה הרבה יותר מתחבר אלי , הוא כל כך רגיש ממש בא לי לבכות...
לשכנע את המשוכנעים 76139
אוקיי. כהרגלי בקודש, בחירה אומללה של מילים.
אני אסביר את זה לאט (כדי שגם אני אבין).
בנות מחוברתות בארץ לשנן, ללמוד, לזכור את החומר (בעוד שאצל בנים התפיסה היא ''לא נורא אם הוא קצת שובב ולא מתרכז בלימודי התנ''ך, העיקר שהוא טוב במתמטיקה).
באקדמיה (כאשר מושא ההתייחסות שלי היא האוניברסיטה העברית) מלמדים שכדי להצליח בבחינה תיאורטית צריך לשנן את החומר ולשפוך את כולו - בבחינת כל המרבה הרי זה משובח. מאמרים מאוניברסיטאות זרות, נראות לתלמידי העברית כשטחיים משום התימצות שבהם. כך, הסיכוי שבנות ישראליות תצלחנה באותה פעולה של שינון וכתיבה, גדלה.
בארץ, לצערי, האקדמיה היא אבן הבוחן בכל זאת, משום שהיא מהווה מדד להצלחה (סוג ומקום האקדמיה המסוימת, חוג הלימודים, החלוקה המגדרית בקרב התלמידים ובקרב הסגל וכו').

הבדלים משמעותיים בנושא השיחה ודאי וודאי שאמצא. ברם ההבדלים ברמת השיח, אינם קשורים לדעתי למגדר (אם זו היתה כוונתך)
לשכנע את המשוכנעים 76146
אז תגידי, בתור בעלת ניסיון‏1, זה משתנה? כי אני מה-זה לא טוב בלזכור חומר, ולפעמים זה אכן מפריע קצת בבחינות. ובכל זאת - דווקא בכתיבת עבודות אני לא רואה דרישה לסיכום ממצה של החומר. הנטייה שלי לגמור עם התמצות בפסקה וחצי ולעבור לדברים שמעניינים *אותי*, בינתיים, זכתה להצלחה לא קטנה.
ואני לא רואה מאמרים זרים כשטחיים. די להפך, למעשה. אולי כי למאמרים מקומיים יש נטייה שלא לומר דברים יותר מדי חדשים (בלי להכליל על כולם, כמובן. משה מאור, למשל, כדוגמא בולטת למישהו שהוא לא כזה). אולי זה ככה רק בפקולטה שלך?

1 הממ... זה נשמע כאילו אני אומר שאת זקנה... טוב, מה שנכון נכון. (:
בוקר טוב דובי, ידעתי שתקפוץ 76149
ועכשיו, ג'נדרולוגיה בעברית על רגל אחת למתחילים ולבני תשחורת זבי חוטם‏1.

זה לא משתנה. זה לעולם לא ישתנה. זו הדוגמא הניצחת לכך שיש יותר בנות מבנים בלימודי שני התארים הראשונים אבל יותר בנים מבנות בלימודי התואר השלישי.
בעיות הזיכרון שלך נפלאות לצורך העניין משום שמרצים מסוימים יסמפטו אותך הרבה יותר. הבעיה מתחילה בלקיחת קורסים כגון "טרוריזם" של פרופ' שפרינצק. מי שנסמך על הבנה של החומר ולא על הקאה, מסיים את הקורס המאוד טריוויאלי הזה בציון 70.
ולא התכוונתי לנושאי המאמרים אלא לאופן הכתיבה שלהם שלאור נסיוני, משקף את האוניברסיטה מהם יצאו.

1 יש מה להוסיף בעניינך? (אפשר לעשות על זה סקר)
בוקר טוב דובי, ידעתי שתקפוץ 76180
לא, התכוונתי אם הדרישה להקאה משתנית עם ההתקדמות בלימודים. אני מבין שתואר שני עדיין דורש הקאה, או שהמהפך עם המעבר לתואר השלישי משקף הצלחה גבוהה יותר של בנים בתואר השני?

מזל שאני לא לוקח את הקורס הזה. למעשה, אני לא זוכר שראיתי אותו בכלל בשנתון. באיזה חוג זה?

גם אני לא דיברתי על הנושאים, אלא על כתיבה מתוך כוונה לחדש, לעומת כתיבה שרוב עניינה הוא סיכום הידע הקיים, עם מעט מאוד תוספת.

אז רגע, הדעה שלך על האוניברסיטה העברית, בעניין זה, היא חיובית או שלילית? הדרישה הזו היא חיובית או שלילית?
חדשות טובות 76225
את התארים המתקדמים שלי עשיתי (ועדיין עושה) כאן, בארה"ב, וכן, עניין ה"הקאה" לא קיים יותר (לפחות לא באוניברסיטאות ובפקולטות בהן אני הייתי). קורסים לא מסתיימים במבחנים אלא בעבודות, ולרוב נושא העבודה הוא פתוח לחלוטין - בחר כל נושא שבעולם, כל עוד הוא קשור באופן עקיף זה או אחר לחומר הנלמד בכתה. כך בתואר השני, וודאי וודאי שבתואר השלישי, עם יוצא דופן אחד - מה שנקרא כאן ה"comprehensive exam", שנלקחת במהלך התואר השלישי (וכמובן שגם ה-GRE כדי להתקבל לתואר). אבל שני אלה הם חיצוניים ללימודים עצמם ולחומר הלימוד.
ולצערי הרב במיוחד אני חייבת להסכים עם איילת - אכן, גם לי יש את ההרגשה שמשום מה (למה?) בנות "מקיאות" יפה, אבל הבנים הם אלה שיישבו בסוף ויכתבו את עבודות הדוקטורט שתחדשנה ותוספנה לידע הקיים בתחומים שונים.
בוקר טוב דובי, ידעתי שתקפוץ 76228
זה כמובן תלוי במספר קורסי המבוא שתאלץ לקחת בתואר השני שלך. בד"כ קורסי מבוא הם קורסים שדורשים הקאת חומר ידוע מראש.

טרוריזם היה בחוג למדה"מ כשאני הייתי בתואר הראשון שלי. אולי הוא כבר לא שם. אם תתעקש אני אוכל לספר לך מאיזה קורסים להתרחק (איזה מהקורסים דורשים הבנה ואיזה שינון)

ובנוגע לדעתי על האוניברסיטה, אני נוטה שלא לירוק לבארות שמהן שתיתי/שותה/אשתה (מחק את המיותר).
לשכנע את המשוכנעים 228317
רגע, רגע, לא הבנתי (אולי בגלל שאני אשה?) לנשים קשה יותר להתקדם באקדמיה בגלל דרישה להעמקה וניתוח מקיפים יותר או שהן סובלות מנחיתות בחשיבה עצמאית ויצירתית?
האם הבעיות הללו מופיעות לפני המחזור או אחרי המחזור? (-:

האם כל מאמר שאנו מוצאים מתגולל ברחוב אנו מאמינים לו ישר (ואז חשופים למקרים נוראיים כמו שערורית סר ברט) או שאולי אנו מקבלים אותו אם הוא מתאים למה שאנו חושבים מלכתחילה?
לי, בכל אופן, יש יותר חברות "בנות" מחברים "בנים" (לאיזה קטגוריה מכניסים חבר אנדרוגינוס?). אני לא חושבת שאי פעם דיברתי אתן על טמפונים, סלבריטיס ואופרות סבון (וגם לא עם אמא שלי. יש לי חסך כביר בשיחות טמפונים). אני חושבת שכן שוחחנו על כמעט כל נושא אקדמי שנפל לידנו, ממדעי החברה, הרוח והמדוייקים (בעצם, חוץ מאסטרונומיה, משום מה). חלק מחברותי עדיין סטודנטיות, אחרות לא לומדות באקדמיה, אבל יש להן ידע כללי נרחב והבנה מדעית טובה. לא נראה לי שמישהי מהן סובלת מנחיתות במחשבה יצירתית ועצמאית. חלקן היו מתווכחות מושחזות באייל, אם לא היו עייפות מדי אחרי עבודה וטיפול בילדים.
מה שכן ראיתי אצל חלק (רק חלק) מהבנות שאני מכירה, הוא חוסר ביטחון מסויים ביכולות האינטלקטואליות שלהן. תחושת נחיתות שלא עלתה בקנה אחד עם הידע, ההבנה והחשיבה היצירתית שלהן. מניסיוני האישי, הייתי הולכת לחפש את הבעיה בנקודה הזאת, של חוסר בטחון בידע או בהבנה. נראה שיש אפילו נשים שסבורות שהבדלים ביולוגיים מסוימים הופכים אותן לחכמות פחות. אני חורשת על "הפיזיולוגיה של ההתנהגות" של קרלסון, המעודכן מאוד, כבר שנה, והבדלים כאלה לא מצאתי.
דרך אגב, להוציא מעט הערות של אורי פז, שדווקא גרמו לי להפסיק להיות קוראת פסיבית, אני לא מרגישה שום דבר "גברי" במיוחד באייל. אבל אולי אני לא מסווגת תכנים לפי המגדר. הגיע הזמן שנשים יתחילו להעריך את עצמן כשוות, או שיטרחו להביא הוכחות ביולוגיות ממשיות לנחיתות ביכולות מחשבתיות.
לשכנע את המשוכנעים 228318
לא יודע. חשבתי שיש מחקרים שמראים שיש ירידה ביכולות ה"ראליות" אצל בנות לאחר גיל ההתבגרות. אני לא מתיימר להבחין בין nature ו nurture (מה התרגום הטוב לזה? תורשה וסביבה? חסרה האליטרציה), אבל נדמה לי שמבחינה עובדתית זה מתועד היטב. כמובן שמכך שיש יותר מהנדסים ממהנדסות (נניח), לא נובע שהמהנדסות פחות מוכשרות מהמהנדסים.
בנות ומתמטיקה - היבט אישי 228396
אני יודעת. דבר מעניין שארע אצלנו, ביסודי ואח"כ בתיכון - מספר בנות מוכשרות התחילו להדרדר במתמטיקה בחטיבת הביניים. התופעות המשותפות לאלו שהחלו להיכשל סידרתית היו חרדת מתמטיקה עם שלל סימפטומים פסיכוסומטיים עד כדי חוסר יכולת לתפקד במבחנים ובמבחן הבגרות. לאחר שנים, פגשתי אותן, והתברר כי במכינות הן הוציאו מאיות.
אני אישית, אומרת לפעמים שלבית הספר שלי יש מזל שלא למדתי עריכת דין. התחלתי להיכשל בחטיבה, על רקע דיסקלקולציה שלא אובחנה (הפיכת מספרים), בעוד שכאשר קראתי תכנים פילוסופיים הקשורים למתמטיקה או גיאומטריה, הבנתי בקלות. על אף שהיה לי עניין חזק במדעים (בעיקר ביולוגיה) כבר ביסודי, די בקלות הגיעו למסקנה בביה"ס ובבית, שבגלל שיש לי ציונים טובים במקצועות הומניים, כנראה שאני "הומנית", וכנראה שלהיות "הומני" סותר היות "ריאלי" (על אף שהצטיינתי באנגלית ודקדוק, שהוכנסו לאותה קטגוריה). שיננו לי היטב בבית ובביה"ס שכנראה יש לי בעיה להבין מתמטיקה, ממש ברמה של שטיפת מוח. בשל כך, זנחתי את השאיפה שהיתה לי מילדות ללמוד מדעים, למשך זמן ארוך (עד שנמאס לי לזנוח שאיפות...). דרך אגב, במבחן פסיכוטכני בתיכון, נמצאתי מצטיינת בתחום, אבל הממצאים נפלו על קרקע צחיחה ונתקלו בחוסר אימון מצדי. המשכתי להעדר משיעורי מתמטיקה באופן מוחלט. כך, שבעצם, מחטיבת ביניים לא למדתי מתמטיקה.
במכינה, כאשר למדתי את המקצוע ברמה על-יסודית לראשונה בחיי, המורה קלט מיד את חרדת המתמטיקה שלי, והשקיע בשיפור הביטחון העצמי שלי. די מהר הצטיינתי. עם הדיסקלקולציה, ובלי התאמות, הוצאתי בקלות 90 בארבע יחידות והפכתי לחובבת מתמטיקה נלהבת. גם בפסיכומטרי לא נתקלתי בבעיות בתחום, על אף היותו חדש לי. כך, שבמקרה שלי ושל חברותי, הבעיה היתה במישור הרגשי, חוסר הביטחון, ולא במישור של הבנה ויכולת.
בנות ומתמטיקה - היבט מחקרי 228409
לכל התמהים והשואלים – עשיתי מאמץ מיוחד, ותמצתי מאמר בנושא, שהומלץ ע"י ד"ר נטר, מרצה לפסיכולוגיה חברתית. תקוותי שהמאמר יענה על השאלות בנושא. לא הוספתי דבר מדעתי. ציינתי גם את המקורות בסקירה הספרותית, למי שרוצה להמשיך ולחקור בעניין. מי שמוצא את התמצות ארוך מדי, יכול לקפוץ לסיכום שבסוף.
המאמר הוא "הבדלים בין בנים לבנות בייחוס סיבות להצלחה ולכשלון בלימודי מתמטיקה" מאת עמית ומושובית-הדר. פורסם ב"מגמות", 1989, כרך ל"ב.

עמית ומושוביץ-הדר חקרו את הנושא, משום שנמצא שמגיל 14 בערך הישגי הבנות במקצוע נמוכים משל הבנים, ושהבנות נמנעות יותר מבנים מלהשתתף בלימודי בחירה במתמטיקה ברמה גבוהה. משום כך, כשהן מגיעות לשלב החינוך העל תיכוני, הן חסרות את המוכנות המתמטית הנדרשת לקבלת הכשרה במקצועות הטכנולוגיה והמדעים המדוייקים ופונות בעיקר לתחומי מדעי הרוח וההתנהגות. הן סוקרות את הגורמים המרכזיים לכך שעלו מממצאים מחקריים:
*גישה סטריאוטיפית, הרואה במתמטיקה מקצוע גברי
Tobin & Fox, 1980

* התייחסות תומכת יותר לבנים מצד המורה
למתמטיקה
Becker, 1981

* גורמים פסיכולוגיים, כמו 'חרדה מתמטית'
Tobias, 1978 ;Kelly & Tomhave,1985

* פחד מהצלחה
Leder 1982, Horner, 1972

* חוסר בטחון ביכולת האישית במתמטיקה וחשש
מתמיד מכשלון בתחום זה בתיכון
Mura, 1986; Walleat, Becker, 1980

תחושה דומה נמצאה אצל בנות הלומדות מקצועות תלויי מתמטיקה, בהקשר לסיכוייהן להשיג דוקטורט
Mura, 1987

עמית ומושוביץ מצאו שתחושות אלו באות לידי ביטוי בסיבות שמייחסים בנים ובנות להצלחה או לכשלון בתחום המתמטיקה.
לפי תיאורית ייחוס הסיבתיות של ווינר, ייחוס סיבות להצלחה או לכישלון נחלק לשני ממדים:
1.מיקום הסיבתיות - פנימית או חיצונית
2.מידת הקביעות - קבועה או אקראית

ההצלבה של הממדים יוצרת ארבע קטגוריות של סיבות להצלחה ולכשלון:
א.סיבות שמקורן ביכולת אישית (פנימיות/קבועות)
ב.סיבות שמקורן במאמץ המושקע (פנימיות/אקראיות)
ג.סיבות שמקורן באופי המשימה (חיצוניות/קבועות)
ד.סיבות שמקורן במזל (חיצוניות/אקראיות).

לייחוס הסיבות להצלחה ולכשלון יש השלכה על התנהגותו של האדם.
אדם המייחס את הכשלון לסיבה אקראית ופנימית, כמו השקעת מאמץ מועט מדי, יאמין שאם ישקיע יותר יוכל למנוע הישנות הכשלון, ולא ימנע מלנסות שוב בתחום.
לעומת זאת, אדם שמייחס כשלון לגורם קבוע ופנימי, כמו יכולת אישית, יצפה להישנות הכשלון, סביר שימנע מלהמשיך לעסוק בתחום בו צפוי הכשלון.
ייחוס חוסר הצלחה לסיבות פנימיות וקבועות (העדר יכולת אישית) עלול להוביל למצב של 'חוסר ישע נלמד'. חשש זה עלול להוביל לירידה ברמת ההישגים ובמוטיבציה להמשיך ולעסוק בתחום לימודי זה (Dweck, 1975).

במחקר שנערך בארה"ב, התברר שבנות נוטות להעריך את יכולתן האישית פחות מאשר בנים. הן נוטות לייחס את הצלחתן לגורמים חיצוניים או אקראיים, ואת כשלונותיהן לגורמים פנימיים וקבועים (Wolleat, 1980).

מחקרן של עמית ומושוביץ-הדר מנה 206 בנות ו-‏178 בנים, בכיתות י' במגמה עיונית, בשלושה בתי ספר בעלי תוכנית לימודים זהה במתמטיקה. הן בחרו בכתה זו, משום שבסופה (בעת עריכת המחקר) היתה ההתפלגות לרמות הלימוד (3, 4 ו-‏5) ומשום שבכתה זו יש כבר התנסות מספקת בכשלון ובהצלחה בתחום.

הממצאים:
מידת הייחוס של בנים שונה באופן מובהק מזו של הבנות.
הבנות מייחסות את כשלונותיהן במתמטיקה, יותר מהבנים, להעדר יכולת אישית, לקושי המשימה ולסביבה. את הצלחותיהן הן מייחסות, יותר מהבנים, למאמץ שהשקיעו, לקלות המשימה ולסביבה. לעומת זאת, הבנים מייחסים את הצלחותיהם במתמטיקה ליכולתם האישית, יותר מהבנות.
הבדלי הייחוס היו בולטים בצורה החזקה ביותר בעיקר בקרב בעלי הציונים 75-100. הבנים מייחסים את ההצלחות ליכולת, בצורה ניכרת מאשר הבנות, והבנות מייחסות את הכשלונות ליכולת, הרבה יותר מאשר הבנים. כלומר, גם כאשר לבנים ולבנות יש התנסות מוצלחת במתמטיקה, יש עדיין הבדלים בולטים בסיבות אותן הם מייחסים להצלחה זו.
בקבוצת בעלי ההישגים הנמוכים (0-54), לא נמצאו הבדלים מובהקים בין בנים לבנות בייחוס סיבות להצלחה או לכשלון.

כאשר בדקו החוקרות את הקשר בין דפוסי הייחוס לבין מין הנבחן ורמת הישגיו, הן גילו כי בין רמת ההישגים הממוצעת, לא היו הבדלים.
אולם ייצוג הבנות בקרב בעלי ההישגים הגבוהים (85-100), היה נמוך יותר (12.6% אל מול 25.8%).

לפי נתוני הלשכה הסטטיסטית לשנת תשמ"ה, התפלגות הבנים והבנות בין רמות הלימוד השונות במתמטיקה, היתה שונה בתכלית (לדוגמא, אחוז כפול של בנים נבחנים ב-‏5 יחידות).

החוקרות מציינות שממחקר שנערך מטעם משרד החינוך, בין המורים למתמטיקה, רווחת הדעה שבנות שבחרו ללמוד 4 או 5 יח"ל הן מיוחדות במינן, והישגיהן צריכים להיות מעולים ביחס לכלל תלמידי הכתה. אך בפועל, נמצא שהבנות הללו מתפקדות באופן דומה לזה של הבנים, ורמת הישגיהן במתמטיקה לא עולה ולא נופלת מזו של הבנים.

סיכום:
נמצא שבנים מרגישים בטחון עצמי רב בלימודי מתמטיקה ומייחסים את הצלחתם במקצוע בעיקר ליכולתם האישית. מהיותה של זאת גורם פנימי וקבוע, נקל לבנים לצפות להישנות ההצלחה בעתיד, וכתוצאה מכך נוטים להתמיד ולעסוק בלימוד מתמטיקה ברמה גבוהה.
נמצא שבנות מרגישות חוסר ביטחון ביכולת האישית במתמטיקה, ונוטות לייחס כשלונות במקצוע להעדר יכולת אישית (גורם פנימי וקבוע), ואת הצלחותיהן – לגורמים אקראיים או חיצוניים, כגון קלות המשימה, המאמץ המושקע או הסביבה הלימודית. דפוסי ייחוס אלו מצביעים על ציפיות נמוכות להישנות ההצלחה, וחשש רב מהישנות הכשלון בעתיד. כתוצאה מכך, הן נמנעות מלימודי מתמטיקה ברגע שהדבר נתון לבחירתן, ובוודאי שלא נוטות לבחור בלימודי מתמטיקה ברמה גבוהה בתיכון.
מסתבר, שאפילו בנות ברוכות הישגים מגלות חוסר בטחון ונוטות לייחס את כישלונותיהן לגורם פנימי וקבוע – חוסר יכולת. את ההצלחות, הן נוטות לייחס לגורמים חיצוניים ואקראיים.
לבסוף מציינות החוקרות כי השוואת ייחוס סיבות להצלחה ולכשלון במתמטיקה לעומת דפוסי ייחוס במקצועות אחרים היא שאלה מעניינית, הדורשת מחקר נוסף.
בנות ומתמטיקה - היבט מחקרי 228422
מה דעתך על האפשרות שהבדלי הגישה (ייחוס ההצלחה להשקעה לעומת יכולת אישית) נובעים מהבדלים אמיתיים בהתפלגות היכולת המתמטית בין בנים לבנות?
בנות ומתמטיקה - היבט מחקרי 228432
התיאוריה של ווינר, "ייחוס הצלחה וכשלון", היא תיאוריה רצינית ביותר, אחד הדברים הראשונים הנלמדים בפסיכולוגיה, וגוף מחקרי נרחב נסמך עליה. כמו כן, היא נבחנה מספר אדיר של פעמים, בהקשרים רבים ושונים. הייחוס, מעצם הגדרתו, הוא השערה שאין לה ביסוס סטטיסטי. יש משפחה שלמה של ייחוסים. השם המקורי הוא "טעויות ייחוס". למשל, "טעות הייחוס הבסיסית", אחד ממושגי היסוד בפסיכולוגיה, היא לייחס מקרים/מעשים שליליים שלנו למצב, ושל אחרים לאופי-לתכונה. זו לא המצאה תיאורטית, אלא דבר שעלה מהמון מחקרים. ברור שאם אני שפכתי קפה על השולחן זה לא, באופן בלעדי, בגלל עקמומיותו, ואם מישהו אחר עשה זאת, זה לא באופן בלעדי בגלל השלומיאליות שלו (נמצא שאכן, מבחינה סטטיסטית, יש נטייה לאנשים לעשות ייחוסים כאלו).

באופן ספציפי למחקר: מה שמנטרל את הרעיון, הוא העובדה שגם אצל מצטיינות במתמטיקה, ובעצם - בעיקר אצל מצטיינות במתמטיקה (כאלו שיכולותיהן שוות לאלו של הבנים), יש את הייחוס הזה. כלומר, יש להן את היכולת הגבוהה הזהה, ואת הייחוס.

דרך אגב, עקב המחקר שמתי לב למה שאמרו החברות שלי, שהצטיינו במתמטיקה, וגם אני - כולנו ייחסנו את הצלחתנו (בכל זאת, מאיות כן מעידות על יכולת, ביחס לשאר הנבדקים בבגרות) למורים "מדהימים ונפלאים" במכינה. לגמרי התעלמנו מהעובדה, שתלמידים אחרים של אותם מורים "מדהימים ונפלאים", נכשלו או הוציאו ציונים פחות גבוהים. זו דוגמא לטעות ייחוס. התמקדות בממד אחד, והתעלמות מממדים אחרים.
בנות ומתמטיקה - היבט מחקרי 228433
בנוסף, כדאי להתייחס לנקודות שהוצגו בראשית המאמר (בכוכביות). מדובר במחקרים רציניים ביותר, ממקומות שונים בעולם, שפורסמו בכתבי העת הראשונים בחשיבותם בפסיכולוגיה. לא מדובר בדעות או רעיונות אישיים. חשוב להבין, שאם היו נקודות משמעותיות לבקורת, או מהימנות ירודה של המחקרים, חוקרים אחרים כבר היו חוגגים על זה. אם תשים לב, במרבית הנקודות לא מדובר במחקר אחד, אלא בכמה מחקרים בלתי תלויים. ערכו של מחקר נקבע כאשר אחרים, בלתי תלויים, חוזרים על הפרוצדורה, ומתגלות תוצאות דומות.
בנות ומתמטיקה - היבט מחקרי 228524
עם כל הכבוד, איך את מצפה שנתייחס ברצינות למשהו המתבסס על מאמרים משנות השבעים ושנות השמונים המוקדמות? הרבה מים זרמו בירקון מאז. מעמד האישה עבר שינויים, הרגלי ההורות עברו שינויים, החברה המערבית השתנתה - ואני משערת (מבלי לדעת הרבה על פסיכולוגיה) שהפסייכי האישי מושפע מתהליכים חברתיים ומהעובדה שעברו 20-30 שנה מאז נכתבו המאמרים שריפררת.
שוליית הקוסם 228537
בטח צריך המון משרות של סוציולוגים בשביל לחזור על כל המחקרים שוב ושוב.
בנות ומתמטיקה - היבט מחקרי 228617
המחקר עצמו הוא מ-‏89. הנקודה שאת מציגה היא מאוד חשובה ומחייבת מחשבה, לא רק בהיבט של מחקרים ספציפיים אלו, אלא בכלל. אני חושבת על זה, עכשיו, שחלק גדול מאוד מהחומר (הרוב) שלומדים בפסיכולוגיה, סוציולוגיה ואנתרופולוגיה הוא אפילו פחות חדש. אני מצאתי את עצמי שואלת המון שאלות בנושא הזה, זה הטריד אותי. אבל לא קל להיות חד-משמעיים לגבי חדש-ישן. עד היום מסתמכים על דורקהיים לעניין התאבדויות ולכידות חברתית (הוא בן המאה הקודמת). זאת שאלה רצינית. חלק גדול מהתיאוריות הבסיסיות, הן לפחות בנות חמישים. הקלאסיקות, גם במדעי החיים, הן בנות מאה לפחות (תורשה מנדלית, ברירה טבעית). לא פשוט לומר איפה הקו בין תיאוריה קלסית וחזקה שהוכיחה את עצמה, לבין תיאוריה קלסית שכולם מקבלים כי היא מספקת פתרון נוח ומתקבל על הדת (הייחוס של ווינר, עליו מתבסס המחקר, הוא תיאוריה קלסית. באמת מעניין כמה מחקרים נעשו על מנת לנסות לסתור אותה. אם היו מצליחים לסתור, אז הייתי לומדת על זה. השאלה אם ניסו).

נקודה חשובה נוספת היא המרחק בין שינויים חקיקתיים לשינויים תודעתיים ומהם למעשיים.
אבל בעצם נראה לי שיש נקודת האחזות מסוימת ממנה ניתן לנסות לענות על השאלה הספציפית שלך.
אנו חשים בשינוי התודעתי מסוים במעמד האשה. האם הוא כבר מתקבל בטבעיות של "מובן מאליו"?
אם תראי תגובות בשרשורים קודמים, יש שם ייצוגים של דעות שחשבנו שחלפו מן העולם, וכנראה שלא. יש עוד הרבה שחושבים שמקום האשה במטבח, מילות השירים של שרית חדד, למשל, מייצגות מאבק בתודעות כאלו שקרוב לודאי חוותה, בעיקר מהיותה קווקזית‏1.
מקום נוסף להתבונן בו לעניין שינוי תודעתי הוא תפיסת האישה במדיה. האם היא עדיין חפץ מיני? האם עדיין הדגש הוא על מיניותה או שמא על איכויות אחרות שלה? נראה לי שיש התקדמות, אך היא לא מלאה (ובד בבד, יש השוואה כלשהי של מצבם של גברים כאובייקט מיני).

אבל אפילו אם היינו אומרים שקיים שינוי תודעתי משמעותי. האם הגענו למקום שבו שינוי תודעתי מתגלם לכדי שינוי מעשי?
נראה לי שההפרשים בין שכר נשים לגברים הם שמספקים לנו תשובה על השאלה.

לעניין המחקרים הספציפיים, הם מספקים תשובות אמפיריות לשאלה "למה הדברים הם בצורת X". גם היום, הדברים הללו (כפי שצוין בדיונים שבגללם צירפתי את המחקר, בעיקר לעניין מתמטיקה), עדיין ברובם בצורת X. המחקרים יהיו לא רלוונטיים כאשר יהיו יותר נשים במקצועות המדעיים מאשר יש היום. אני חושבת, שאולי יש מגמה כזאת. אין לי ספק שאין לנשים נחיתות כלשהי. דווקא במדעים החדשים, אלו שפותחו בשנים האחרונות - חקר המוח ופסיכולוגיה גנטית,התרשמתי שיש לנשים ייצוג משמעותי, אך התרשמותי לא מבוססת על סטטיסטיקה, אלא על התרשמות שבין המפורסמים בתחום, הנשים בהחלט מיוצגות. היכולות המדעיות והמתמטיות הנדרשות בשני תחומים אלו הן גבוהות ביותר, ונדרשת גם יכולת סינתזה של כמה תחומים, רב-תחומיות, על מול יכולת התמחות. אלו בהחלט התחומים של "העידן החדש" של מדעי החיים (לדעתי).

כאשר המגמה תשתנה באופן שישפיע על כל הרבדים, חקיקתי (יש) תודעתי ומעשי-כלכלי, ייתכן שהמחקרים יספרו לנו משהו מ"ההיסטוריה" שלנו. באמת, אחרי שינוי כזה, נוכל לראות אם דפוסי הייחוס לכשלון והצלחה של נשים וגברים הם עניינים ביולוגיים שאינם משתנים בקלות, או עניינים חברתיים לכל דבר.

____________________
1 עשיתי סטורי קייסס על נשים קווקזיות, הרגשתי שאני באותה ספירה ארצישראלית, לכאורה, אבל בעולם של ממשות כל כך שונה! נשים מודרניות תודעתית וחזקות, שדווקא היו מודעות לשלילת הזכויות המתבצעת כלפיהן, אבל נתונות ללחצי חברתן הסגורה.
בנות ומתמטיקה - היבט מחקרי 228497
שואלים בנות מדוע הן מצליחות, והן מסבירות שזו תוצאה של עבודה קשה ושל מורים טובים. שואלים בנים מדוע הם מצליחים, והם מסבירים שככה זה יוצא להם מהשרוול. הצלחה, כידוע, יכולה לנבוע מכל הגורמים האלה (ונוספים).

שתי אפשרויות: או שהבנים והבנות שמגיעים להשגים גבוהים הם באמת מוכשרים באותה מידה, ורק מסבירים את ההצלחה בסיבות אחרות; או שמבין הבנים והבנות שמגיעים לאותה רמת השגים גבוהה, הבנים באמת מוכשרים יותר (בממוצע) והבנות באמת חרוצות יותר.
איך יודעים שמדובר באפשרות הראשונה ולא בשניה?

דבר נוסף, המעבר לקבוצת בעלי אותם השגים גבוהים מנטרל את השאלה הקודמת שלי: האם התפלגויות ההשגים (או הכשרון, איזה שמצליחים למדוד) של בנים ובנים במתמטיקה הן זהות? האם זה כך גם בכל תחום אחר, או שיש תחומים שבהם מוסכם שהתפלגות ההשגים שונה?

(אין צורך לומר שאני מכיר בנות מוכשרות, סטודנטיות מצליחות וחוקרות מבריקות במתמטיקה).
בנות ומתמטיקה - היבט מחקרי 228502
ואני מכיר אפילו רופאה אחת שאינה מטומטמת לחלוטין :-)
לשכנע את המשוכנעים 229098
גֶנים וגָנים?
לשכנע את המשוכנעים 229112
במובן גני ילדים? יפה מאוד! ( חשבתי גם על טבע והטבעה).
לשכנע את המשוכנעים 229157
תורָשה ומורָשה?
לשכנע את המשוכנעים 229160
לא רע. אקנה גם את זה.
לשכנע את המשוכנעים 228438
לשאלתך הראשונה- התשובה השניה.
לשאלתך השניה- אין לי מושג, לא בדקתי את זה.

ואשר למאמרים המתגוללים לדעתך ברחוב, את זו שמעוררת מרבצם דיונים בני שנתיים ונסמכת על תיאוריות שנטחנו עד דק באייל.

ונקודה אחרונה - בשנתיים שחלפו, התחוללו שינויים בחברה בכלל ובאתר בפרט, כך שהמשפט האחרון שלך, לא ממש רלוונטי יותר.
לשכנע את המשוכנעים 228445
בקשר למחזור, כמובן שהתבדחתי. גברים עתירי טוסטסטרון הם לא פחות הורמונליים, אבל משום מה נטו לייחס ''הורמונליות'' לנשים בעיקר.
לא עוררתי דיונים, הצטרפתי אליהם.
מאמרים שלא מתגוללים ברחוב זה כאלו שיש להם שם, או אם לא זוכרים (לגיטימי), אז איזה רמז למי ומה. יש המון דעות שונות, שאין להם ביסוס ידוע, שאפשר לבדוק אותו - ובהתאם, לבקר, לחלוק. אם מתארים את הפרטים, אפשר לראות איפה בתיאוריה עלולות להיות טעויות פוטנציאליות.
מתנצלת אם נשמעתי מיליטנטית, אולי פשוט לא הבנתי אותך נכונה. נדמה היה לי שרמזת שלנשים יכולות מנטליות פחותות במספר תחומים. אחרי הדיון האחרון עם אורי פז (שנשא תכנים כגון שיחה עם אשה מובילה למשגל, לא מתאים לאשה אסרטיביות ולמדנות ושאר סופגניות מים ההלכה), אני די קופצנית בנושא... אם זה מרגיז אז אפשר להעיר לי.
איך תעודדי בנות לקרוא באייל בעצם 76064
לא, אני חושבת שזו שטות להאשים בכך את הוליווד, מפני שהעמדות האלו קדומות לכל מציאות קולנועית שהיא. הן חלק מהמסורת היהודית, חלק מהתנך ומהתלמוד, ואין טעם להתעלם מכך.
איך תעודדי בנות לקרוא באייל בעצם 76069
ואיך המסורת היהודית הזו השפיעה ומשפיעה על כל העולם? לא דרך הוליווד?
איך תעודדי בנות לקרוא באייל בעצם 76232
לזה אפשר לקרוא הפוך על הפוך.
אנקדוטה 106976
על תהליכי חיברות שונים לנשים וגברים, הנה קטע משעשע מכתבה שהתפרסמה היום ב-New York Times, שקצת שומט את הקרקע מתחת לטענות אודות חיברות מיגדרי.

SOME years ago, after it became clear that my husband's
fate was to be a father of girls, he decided to mess with
nature.

The two eldest were still toddlers when he brought home a
set of cardboard blocks designed to look like bricks.
Within minutes, his plans to build a fort from which he
could command his cowboys to defend against outlaws went
badly awry. Instead, his daughters placed the blocks in
neat rows and draped cloth napkins across their
mid-sections.

"They're playing day-care center and the blocks are babies
in cribs," he reported. He looked badly shaken. "They want
me to put a block on my shoulder and burp it."

Next, he tried water pistols. The girls wrote their names
in water against a wall. He even brought home a motorized
robot kit. He ended up assembling it while the girls
designed furniture for its use. "A droid does not need a
coffee table," he complained. "A droid blows things up."

For a while, I thought my husband had given up on his dream
of captivating his girls with his favorite boy toys. Then
one day last week, I walked into the kitchen and tripped
like Lucille Ball over a tiny radio-controlled car that was
zipping past the dishwasher. The dinky red Mazda RX-7
careered around a water bowl with the dog in feverish
pursuit.

"My turn!" shrieked Clementine, 5, trying to wrest the
controls from Ella, 11.

"Mom, she hit me, put her in her room," Ella said.

"Tell
them to share the car," said Zoe, 13.

My husband crouched under the table, propping a playing
card on a matchbox. "Ramp," he explained. He wore the smug
grin of a man who finally had found a toy with irresistible
cross-gender (and cross-species) appeal.

אנקדוטה, כאנקדוטה 107043
לא מוכיחה הרבה.

אבל היא אכן משעשעת.
המגדר המולד 107215
אני, כאם, יכולה להעיד שלמרות שהילדה היתה מוקפת מהרגע הראשון במכוניות, רכבות חשמליות וקוביות, היא גילתה העדפה ברורה לבובות (ולא בהכרח רכות) ולפריטים הקשורים בהן.
הדוגמא הלא מיצגת 107216
אני, כאב לשלושה (זה לפחות מה שאשתי טוענת), יכול לציין מהמקרה הפרטי שלי וממקרים שכנים בהם צפיתי, (חסרי כל משמעות סטטיסטית), שלא נמצא קשר בין משיכה לבובות, לנטיה לפרק ולהרכיב דברים ומכשירים, ולמגדר.‏1

_______
1 מדובר הן על (חוסר) קשר בין כל שלושת הגורמים, והן על קשר בין כל שניים מהגורמים.
המגדר המולד 228413
אצלי ההורים הפסיקו לקנות לי בובות אחרי שבצעתי בהן ניתוחים פלסטיים. גם ברביות זכו ליחס דומה. מאוד רציתי שיקנו לי, כי לכולם היה, אבל כשקבלתי אותן ערכתי בהן ניסויים שונים. כל מיני פנים ומסרקים שקנו לי לא זכו להתייחסות. חיות מכל החומרים והמינים זכו לכבוד ועניין, אבל בעיקר הקטנות מהפלסטיק. הפייבוריט של כל הזמנים היה ''מזינגה'', הרובוט האלמותי, שהייתי ישנה אתו במטה. קטן, עשוי מתכת, ויורה טילים מפלסטיק. עד היום אני מתגעגעת אליו. בובה נוספת שישנתי אתה, היתה דובי גדול מגומי קשיח, בצבע כחול וצהוב. אולי פחות התחברתי לבובות פרווה כי היתה לי כלבה שנמרחתי עליה כל הזמן. וכמובן, לגו אנשי חלל. גיבור הילדות היה ברוס לי, האחד והיחיד. אחותי לא התעניינה בבובות, רק בכלי נגינה ותחפושות. אחי אהב לשחק עם ירקות ופירות שסחב מהמטבח (הוא דווקא גדל להיות די נורמלי) קנו לנו הכל, ודי מהר מצאנו מה אנחנו אוהבים, בלי קשר למגדר.
המגדר המולד 228498
יפה מאוד, אבל סיפורך האישי אינו מעיד על הכלל. אני שומעת מהורים לילדים, בנים ובנות, דברים דומים לאלה שכתבה איילת.

אם כי - הסתייגות - יכול להיות שהחיברות בתחום הזה מתבצע לחלוטין לא במודע, גם כשההורים לא תומכים בהפרדת תפקידים כזו בין בנים ובנות.
המגדר המולד 228500
חזרתי עכשיו ממסיבת סיום של גן טרום-חובה. הילדים הופיעו כדלקמן: בנות עם טלפונים; בנים עם הגאי מכונית; בנות עם כתרים; בנים עם טליתות; בנות מסתובבות עם סרטי זהב; בנים רוקעים בשורות.
היה נחמד מאד.
המגדר המולד 228503
זאת לא רק עדות אנקדוטלית של חברותייך, ישנם מחקרים שמראים את זה, אפילו אצל תינוקות רכים ממש. בהערת אגב אני רוצה להוסיף שזה היה מפתיע מאד אם זה היה אחרת, שהרי המשחק אינו אלא הכנה לחיים.
המגדר המולד 228612
אני שאלתי את עצמי אם זה בגלל שגדלתי בסביבה שהיו בה כמעט אך ורק גברים (מיכליות דלק של צי הסוחר). זכור לי שמה שראיתי בטלוויזיה של האוניה היה תמיד ברוסלים למיניהם, מכות ופיצוצים, ואלו הדברים שהוגדרו כ"מעניינים", מבחינת התגובות שיצרו אצל האנשים, ואולי לכן גם אני חשבתי שזה מה שמעניין? מאידך, היו עלי פחות השפעות סביבתיות כי לא בקרתי בגן באופן סדיר, לא ממש ראיתי בנות אחרות משחקות עם בובות, ורק מעט נשים מטפלות בתנוקות. אולי. אבל באמת מעניין אם יש מחקרים שמראים הבדלים בינקות מוקדמת, כשהחשיפה הסביבתית מצומצמת יותר.
ספקולציות 228553
מצטרף לברקת. גם אני שמעתי על לא מעט הורים אידאליסטיים, שאף עודדו את בנותיהם לשחק במכוניות. משום מה, עידוד הבנים לשחק בבובות נדיר יותר... אם כי כאשר היו גם בן וגם בת ניתנה לשניהם גישה זהה לכל הצעצועים - ולרוב זה לא עזר. בנים אוהבים מכוניות ובנות בובות. כמובן, הטענה היא סטטיסטית בלבד.

אגב, לעניות התבוננותי, אני יכול לאשר את נטייתם היתרה של גברים לייחס לעצמם הצלחות ואילו את הכשלונות לייחס לאחרים, למזל או לתנאים בהם הם היו צריכים לפעול. אצל נשים הנטייה היא בדיוק הפוכה + נטייה להפריז בחסרונותיהן ולייחס להם השפעה יתרה. כאן רציתי לשים קריקטורה שקיבלתי פעם המראה את ההבדל בין מה שרואה גבר המתבונן במראה, לעומת אישה המתבוננת בה. אבל לא מצאתי אז הנה משהו שלא קשור, אבל מקדם גם הוא הפצת סטראוטיפים (:http://tinyurl.com/2pyo3 .

אחד המקרים החריגים בכיוון זה היה גבר, כבן 55, שאכנהו אנטימידאס. כל דרכו המקצועית והאישית של אנטימידאס היתה כשלון אחרי כישלון, בכל תחום שהוא נגע בו, והיו רבים ומגוונים, תוך גם הכשלת הצלחתם של אחרים (מבלי להתכוון לכך). למיטב ידיעתי לא היתה לו הצלחה אחת כל חייו. למרות זאת, הוא מצליח למכור את עצמו פעם אחר פעם כסיפור הצלחה ולהמציא את עצמו מחדש תוך השגת כסף וקשרים באמצעות תחושת ההצלחה שהוא משדר. אגב, כרגע הדבר נדון בבתי המשפט, אז לא מומלץ לנסות...
מה הסיבה לכשלונותיו של אנטימידאס, לפחות אלו שהכרתי מקרוב? בדיוק התכונה שאיפשרה לו לשדר הצלחה - הוא באמת האמין שהוא הצליח. כמובן, היה לו חבל שאנשים מסויימים דפקו את העיניינים, ובכלל שהעולם לא הכיר בגאוניותו, שהציבור הטיפש לא הלך אחריו, ועוד...אבל בקטע שלו הוא הצליח - ובגדול. התוצאה היתה שהוא אף פעם לא למד מטעויותיו וחזר עליהן פעם אחר פעם. אמרתי לו באחת הפעמים: "למה אתה חוזר כל הזמן על אותן השגיאות, יש כל כך הרבה אחרות שאפשר לעשות".

אצל נשים הבחנתי בבעייה הפוכה. גם אצל המבריקות שבינהם, לא מצאתי כמעט תעוזה, שאפתנות אישית וביטחון לפרוץ דרכים חדשות כפי שמצאתי אצל גברים עם הרבה פחות נתונים לכך. העדפתן היתה בד"כ לעשות קואליציות, לא להרגיז את מי שלא צריך ולבצר את הקיים. גם לזה יש לי דוגמא מן החיים, אבל נראה לי שאוותר.

מה עדיף? אולי ניהול ע"י הומו/לסבית (:
ספקולציות 228591
לגבי הפיסקה האחרונה שלך: גם זה ניצפה אצל ילדים בגיל הגן. הבנים תחרותיים ומנסים לנצח זה את זה, בשעה שהבנות בונות קואליציות ומשחקות במשחקים שיתופיים.
ספקולציות 228592
די עם הרפורמות.
ספקולציות 228624
כבר אמר שמעון גלבץ ש"נשים בונות קונצנזוס - גברים הורסים אותו" דיון 279.
ספקולציות 228701
תודה. הוספתי שם תגובה.
התמונה שחיפשת: 229310
Thanx 229311
הקול הנשי 227690
לאילו ''זירות אינטלקטואליות'' את מתכוונת. ככל הידוע לי מספר הסטודנטיות עולה על מספר הגברים הסטודנטים. ז.א. לא בהכרח כל זירה אינטלקטואלית מדירה את הנשים. ואעפ''כ גם אני הרגשתי בכמה דיונים ב''אייל הקורא'' שהרמה הרבה מעלי (לדג' הדיון במוזיקה ובמתמטיקה). בלית ברירה חיכיתי שיגיעו לנושאים יותר נגישים עבורי.
הקול הנשי 227694
האם את חשה שהזירות האינטלקטואליות של הדיונים שהזכרת (מוסיקה ומתמטיקה) מרחיקות נשים ככלל, או שסתם לא התאימו לך אישית?
הקול הנשי 227783
לא התאימו לי אישית. אני אוהבת מוזיקה אבל הדיון שם היה רק על טרציות וכדמ' ולא הבנתי כלום. לעומת זאת ובתוספת לתגובה הקודמת: למרות שאני כן מבינה בפילוסופיה לא יכולתי להתחבר אל הדיון על דקרט. ושוב: אני יכולה להגיד שזה בגלל שאני באופן אישי לא הבנתי את מה שנראה לי כל מיני קשקושים אבל אולי זה משהו שקשור לסוג השיח. לא רוצה להגיד שזה שיח גברי. אלא אולי שיח לא בהיר, לא פשוט. זה כמו שקוראים את יצחק לאור ב"הארץ" וצריך פרוש צמוד כדי לדעת על מה הוא בכלל מדבר. מין שיח שידוע רק ליודעי ח"ן (חכמה נסתרה). למה שדיון בעתון לא יהיה נגיש לאדם עם השכלה סבירה?
  הקול הנשי • שלומית
  הקול הנשי • אלון עמית
  הקול הנשי • נגה
  שובו, בנות • שוטה הכפר הגלובלי
  הקול הנשי • דובי קננגיסר
  הצווארון הורוד • האלמוני המקורי (מהדיון ההוא)
  הקול הנשי • נגה
  הקול הנשי • ילדה
  בשמלה אדומה ושתי צמות • חשמנית על מונית
  ילדה של אימו • האייל האלמוני
  נההה, • הקשה המקשה
  נההה, • חשמנית על מונית
  מים שאלתי, חלב נתנה • הקשה המקשה
  "מה עם חלב?" שאל. נתנה. • שוטה הכפר הגלובלי
  אז מה, אני שאלתי חלב, והו/י/א נתן/נה לי על הראש • חשמנית על מונית
  עזבי שטויות, • הקשה המקשה
  בשמלה אדומה ושתי צמות • ילדה
  בשמלה אדומה ושתי צמות • שוטה הכפר הגלובלי
  בשמלה אדומה ושתי צמות • רון בן-יעקב
  בשמלה אדומה ושתי צמות • האייל האלמוני
  לא נכון • האילה הפולניה
  הקול הנשי • הקשה המקשה
  הקול הנשי • עדי סתיו
  הקול הנשי • עדי
  הקול הנשי • דובי קננגיסר
  הקול הנשי • עדי
  הקול הנשי • שוקי שמאל
  הקול הנשי • נגה
  הקול הנשי • שוקי שמאל
  ''להזרים דם חדש'' • אפופידס
  ''להזרים דם חדש'' • שוקי שמאל
  הקול הנשי • דובי קננגיסר
  הקול הנשי • איילת בועזסון
  הקול הנשי • דובי קננגיסר
  הקול הנשי • האייל האלמוני
  הקול הנשי • איילת בועזסון
  הקול הנשי • דובי קננגיסר
  הקול הנשי • נועה ו
  הקול הנשי • אפופידס

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים