בתשובה לאור, 02/06/02 10:22
סליחה, אבל מה אתה מלמד? 71423
לא אמרתי שצריך לסנן. אל תכניס מילים לפי בשביל להסכים עמם. אתה חושב ש"יש אנשים שאין מקומם בתוך עולם הידע הכתוב". אני אמשיך, כל עוד לא יראו לי מי הם אותם האנשים ואיך ניתן לזהותם, לטעון את הטענה שהיכולת להבנת עולם הידע הכתוב היא תכונה משותפת לכל המין האנושי(הבריא בגופו ובנפשו) באשר הוא, ללא יוצאים מן הכלל.

למרות שאני אומר *לא* לסינון‏1, אני כן אומר שיש לאפשר מגוון של נושאי לימוד מהם אפשר ללמוד. מי שמעדיף ללמוד המון מחשבים במקום המון סוציולוגיה ותנ"ך יש לאפשר לו לעשות זאת. בשל שאנו בכל זאת חיים בחברה, אין הדבר פוסל את העובדה שיש ידע מינמלי אותו אנו רוצים להנחיל לכולם (כל היהודים, לדעתי האישית, צריכים ללמוד תנ"ך למשל, השאלה היא איך). את הידע המינימלי הזה ננחיל בצורה של ידע מובן ברמה אותה נקבע (ידע בעל משמעות) ולא בצורה של שינון עקר וחסר משמעות (שלא תורם דבר לאף אחד חוץ מלמורה ולנוחיותו - אכן יותר קל לשכפל רשימות מכולת ולחלק מאשר לעמוד, להזיע, להתאמץ ולהסביר).

אתה מתעקש לדבר רק על נסיונך כמורה בתיכון. אתה לוקח כגזירה משמים את אופי הילדים שמגיעים אל התיכון מבית הספר היסודי. אתה מתעלם מהנזק שבית הספר היסודי מסב לילדים. אני מדבר על מערכת החינוך בכללותה! כולל ובעיקר, בית הספר היסודי. את רעות בית הספר היסודי לא נפתור ע"י רעות נוספות בבית הספר התיכון.

"...לא מסכים איתך זה לתת לכולם ללמוד עד הבגרות ואז לשלוח אותם החוצה עם שורה של נכשלים"

בגרות זה לא הדבר הכי חשוב לחברה שלנו. לעזעזל(סליחה) עם המבחנים המטופשים הללו. יותר חשוב שנשקיע באזרחי העתיד שלנו בבית הספר, במקום בעובדת היותם בעלי/חסרי תעודת בגרות. 12 שנות לימוד לא מסתכמות (או לא צריכות להסתכם) במבחנים אלו, שהם חסרי כל תוקף מינימלי (ראה ערך משקלם המזערי בחוגים היוקרתיים באונ' ואת הסיבה הרשמית של האונ' לכך).

אני גמרתי את בית הספר עם בגרות ברמה כזאת נמוכה (ציוני הונמכו בעשרות נק' בשל ציוני המגן) שאפילו לא לקחתי את תעודת הבגרות עד עצם היום הזה (ובכל זאת אני סטודנט למדעי המחשב באונ' מוכרת). החיים לא נגמרים בגיל 18.

אני מעדיף חבר'ה בלי בגרות מלאה שלפחות ניתנו להם כל ההזדמנויות במהלך 12 שנות הלימוד להצליח (ע"י סביבה טובה ומורים טובים). אם הם בוחרים לא להצליח ו"לבזבז" כביכול את 12 שנות הלימוד שלהם זה עניין שבינם לבין הוריהם, אסור שבית הספר יקבע את עתיד הילדים. ה"אסון" הוא גם לא נורא כל כך במקרה שהם לא ממש מצליחים בבחינות הבגרות, הם בכל זאת היו חלק ממערכת חינוך שלימדה אותם לחשוב (ברמת הצלחה זאת או אחרת, זה כבר תלוי במורים).
מניסיון, אין דבר קל יותר מלהשלים את בחינות הבגרות מחוץ לכותלי בית הספר והרחק מהמורים הלא-יוצלחים שבו‏2.

לגבי האנקדוטה המדוברת (וכל הויכוח הפך לויכוח-אנקדוטות אותו אני מחבב פחות מויכוח רעיוני אמיתי). למרות התעקשותך שכן שיננתי, אני לא שיננתי(מצטער לאכזב). עניתי על המבחנים לפי מיטב הבנתי. כנראה הבודקים התענינו יותר בדברים שהיה לי להגיד במקצועות ההיסטוריה והאזרחות מאשר מורי בתיכון. אולי בטעות נפלתי על בודק אשר מסכים עמי או שהוא בעצם מאס מקריאת רשימות מכולת שוב ושוב, מי יודע...

--------------------------
1 אי אפשר לקבוע בגיל 14 אם הילד יגדל להיות מהנדס טילים או פחח רכב. מי שחושב שכן, מתעלל בילדים חפים מפשע.
2 אין כוונתי להעליב שום מורה אשר קורא שורות אלו. ייתכן מאוד שאתם מורים מעולים בעלי יכולות לימוד פנומנליות. כן ירבו כמותכם, המשיכו בעבודה הטובה.
סליחה, אבל מה אתה מלמד? 71470
אבל רמה מינימלית של הבנה ושל ידע אכן מוקנית לתלמידים. זה כבר נעשה! הוזכר פה למשל מקצוע התנ"ך. אז דעו לכם, שבחינת הבגרות בתנך היא אחת היחידות במקצועות ההומניים שלא הדרדרה לשפל של שינון והיא אחת האחרונות שעוד דורשות הבנה, אם כי מינימלית. לכן אחוז ההצלחה בה נמוך כל כך. היא באמת קשה ומתבססת לא מעט על הבנה. 20 נקודות ממאה מוקדשות לניתוח קטע לא מוכר ושאר הנקודות מוקדשות לשאלות של הבנה נטו. לא יעזור, אי אפשר לעקוף את זה בבחינה.
הבעיה היא לא בלימודי היסוד אלא שבלימודי ההרחבה אולי מתבססים על שינון. זו כבר בעיה אחרת לגמרי. אבל בלימודי היסוד, לא נראה לי סביר לענות אנשים שלומדים מקצוע רק כי הם חייבים.

העובדה שלא ניתן לזהות מראש מי יכול לעשות מה בצורה מדויקת לא אומר שצריכים להתעלם מן העובדות בשטח שמוכיחות את זה בדיוק מדהים. התמימות המוסרית והצדקנית הזו רק מייצרת דורות של מובטלים ואומללים. זה שכולם נולדו שווים לא אומר שכולם שווים אפילו חמש דקות לאחר שנולדו.
אי אפשר להתעלם מן התוצאות העגומות שמניבה כזו מדיניות הומנית. התוצאה היא מה שקורה היום באקדמיה: כולם נכנסים, הרמה צונחת ורבים אף מתקשים לסיים. בטח שיתקשו, מראש הם לא התאימו לשם.

אני הייתי מאוד רוצה להיות נוכח בשיעור שבו מלמדים אנשים לחשוב. זה צריך להיות מאוד משעשע. אני רק שמח שאני הצלחתי להימלט ממערכת חינוך כזו. רק המחשבה על שנים של פתרון בעיות בסגנון פסיכומטרי או פסיכוטכני עושה לי כאב ראש.
סליחה, אבל מה אתה מלמד? 71483
דין אקדמיה לא כדין מערכת חינוך ממלכתית. באקדמיה יש לעשות מבחני כניסה, בתיכון בפירוש *לא*. אכן מהאקדמיה יש לסנן ויפה שעה אחת קודם.

לא המדיניות ההומנית היא אשר מניבה תוצאות עגומות אלא חוסר ההשקעה בחינוך טוב ובמורים איכותיים. שם המשחק הוא כסף! לא סינון. כסף יש, רצון אמיתי לשפר את המצב אין. יותר קל לסנן מאשר להוציא כספים.

מהן "העובדות בשטח שמוכיחות את זה בדיוק מדהים" אשר מוכיחות את "יש אנשים שאין מקומם בתוך עולם הידע הכתוב"?

אין שיעור בו מלמדים לחשוב. אין במערכת של הילד שעתיים שבועיות המוגדרות כ"שיעור חשיבה". גם לא מלמדים פסיכומטרי ופסיכוטכני, אלו הם רעיונות פרטיים שלך.

כמו שהילד לומד ע"י לימוד בהתניה, להיות יותר ויותר תוכי, בשל מבנה המבחנים והעבודות עמם הוא צריך להתמודד, כך ניתן ללמדו לחשוב. הכל עניין של מהם התכנים ומהן הדרישות ממנו.
סליחה, אבל מה אתה מלמד? 71501
העובדות בשטח הן אחוזי כישלון אדירים במגזרים המקבלים תקציבי עתק. תלמידים המקבלים בלי סוף שיעורי תגבור ועזר ואת כל מה שצריך אבל משום מה נכשלים. אז בטח, נוח להאשים את המערכת ואת בית הספר היסודי ואת ההוראה הלקויה. כן, כולם אשמים חוץ מהילדים שהם בכלל מלאכים וגאונים בפוטנציה. התמימות העיוורת הזו היא שגורמת לבזבוז לא נכון של משאבים ולקידומם הכושל של החלשים על חשבון אלו שבאמת מסוגלים.
צא מזה. יש שלא מסוגלים. בטח לא במסגרת מערכת החינוך. אולי במסגרת אחרת.

אתה יודע מה? בוא תדגים לנו. עד כה דיברת באוויר. תן לי דוגמה קצרה לאיך יתנהל שיעור או איך יראה מבחן שבוא נדרש התלמיד לחשוב. ואז נראה עד כמה זה ישים או עד כמה זה שונה ממה שכבר קיים היום. לדעתי בשנ המקרים ההבדל יהיה מועט.
קצת אד-הומינם לתיבול 71528
תגיד, המנהל בבי"ס שאתה עובד בו יודע שאתה חושב שכל תחום העיסוק שלך (עזרה למתקשים) הוא בזבוז משאבים, ושאתה חושב שהלקוחות המיידיים שלך הם טמבלים שמקומם לא ימצא בעולם הידע הכתוב?
קצת אד-הומינם לתיבול 71553
קודם כל המילה טמבלים לא יצאה מפי. חלקם הם בעלי יכולות מסויימות שאני מתקנא בהן כגון היכולת להפעיל כלי מוסיקלי, לתקן מכשיר חשמלי או לצייר קו ישר בלי סרגל.
חלקם אנשים אינטיליגנטיים אשר פשוט חולים באותה מחלה הקרויה "עצלת נעורים" או בכל מיני נגעים אחרים כגון "תופעות לוואי של פינוק יתר" או "מרדנות נעורים הנוטה להתנקם בבעליה". א
בל חלקם באמת מאוד מאוד מתקשים. זה די עצוב בעצם. כי לאחר שהם עובדים איתי כל כך קשה ובסוף מצליחים לגרד מינימום ולעבור את חלק מן הבגרויות או אפילו את כולן התעודה שלהן די חסרת ערך. כי אם את הבגרות הם בקושי גרדו (ולא כי הם ברחו לספרייה! הם בקושי יודעים איך נראית ספרייה) השכלה גבוהה אין להם הרבה סיכוי לרכוש. בעצם אולי כן, לאור מצב הקבלה הפרוץ. בכל מקרה מאמציהם לרכוש ידע יהיו לא יותר מחוויה אישית, מתסכלת או מחזקת, תלוי במקרה. חלקם אולי כן יצליחו, חלק קטן ונחוש. ליבי עימם אולם עבור מיעוט כזה ההשקעה אינה כדאית. מה שכן דרכם אינה חסומה ותמיד יוכלי ללמוד. זה לא ששלחו אותם לסיביר לחצוב קרח.

אני מניח שאני נשמע די מרושע, אבל זה פשוט המצב. עבודה עם ילדים תוכיח את זה די מהר. כמובן שכשאני מלמד אני עושה את המקסימום ולעיתים הם מפתיעים אותי לא מעט. אבל עצם הצורך להצמיד מורה לתלמיד בריא בגופו ובשכלו לשנה שלמה וליותר די אומרת משהו על יכולתו. והמורה הזה לא יהיה צמוד אליו כל חייו. אם השגת את הבגרות שלך עם עזרה אינסופית, האין זה אומר שאתה בעצם לא ראוי לה? שאין לך את הרמה המתאימה? זה בערך כמו לתרגל מבחני אינטילגנתיה ואז לגשת לבחינה. זה מאבד את האמינות.
הייתי רוצה לדעת כמה מתלמידי החוג למחשבים או למתמטיקה השתמשו במורי עזר כשהם למדו ולאיזו תקופה.

כדי להמחיש לך את הנושא אני אתן לך כמה דוגמאות על מהו תלמיד מתקשה מאוד.
1. תלמיד שאין לו מושג מה למד בשיעור שעבר, שהיה אתמול.
2. תלמיד שעובד על נושא בהצלחה סבירה במשך חודש, עובר לנושא אחר לשבועיים ושוכח טוטאלית את מה שלמד קודם. כשמגיע נושא שלישי הוא בכלל לא מסוגל להכיל את כולם.
3. תלמיד שלא יודע מילים אלמנטריות בעברית, ידע כללי אלמנטרי.
4 תלמיד שלא מסוגל להבין הוראות פשוטות הכתובות בעברית אלמנטרית ועונה לא נכון על השאלות בבחינה. כשכתוב לענות על 4 משמונה הוא עונה בהכרח על הארבע הראשונות אף כי הן הכי קשות.
5. תלמיד שלומד במשך תקופה מאוד ארוכה נושא מאוד פשוט ומאוד אלמנטרי ולא רק שאינו מבין, הוא לא מסוגל אפילו לזהות שהוא עושה בפעם המיליון את אותו תרגיל.

שים לב שהסעיפים האלו אינן מתייחסים כלל ליכולת המיידית להבין. הם מתייחסים למה שאפשר אולי לכנות "עירנות שכלית". היכולת להגיב, לזהות, לזכור מה קרה בערך. היכולת לתחום את הבעיה ל: אני לא מבין את זה ובדיוק את זה. ויש לא מעט תלמידים שלא מבינים את החומר אבל כן יש להם היכולת הזו. אלו תלמידים שיש להם תקווה. שהם מגיבים, שיש עם מי לדבר, שהמוח פועל, שאינו כורע תחת העומס. אם בא אליי תלמיד ואומר: שמע, אני לא מבין איך לסווג משפט מורכב, אני מנשק אותו משמחה. כי זה אומר לא רק שהבעיה ממוקדת אלא, וזה יותר חשוב, הוא מסוגל למקד את הבעיה.
כשבא אליי תלמיד בכיתה י' והידע שלו הוא כאילו לא למד את המקצוע מימיו, וזה אחרי 4 שנים שזה נלמד, הבעיה, אולי תסכים איתי, היא קצת יותר מורכבת.
סליחה, אבל מה אתה מלמד? 71538
אני דיברתי באוויר ואתה דיברת לעניין וביססת את כל טיעוניך. נכון.

"צא מזה. יש שלא מסוגלים. בטח לא במסגרת מערכת החינוך. אולי במסגרת אחרת." - זה לא לדבר באוויר זה לדבר בוקום. אני מעדיף לא לצאת מזה, תודה.

אם הם מסוגלים במערכת אחרת(אתה אמרת!), סימן שהם מסוגלים. השאלה היא איך משנים את מערכת החינוך כך שפוטנציאל של אלה יבוא לידי מימוש. לטעון שאי אפשר לשנות מערכת חינוך רק בגלל שהיא במצב נתון, זה קצת מוזר. האדם הוא הקובע את מהלך עניניו.

מהן העובדות בשטח? היכן בדיוק נזרקים כספים על טמבלים חסרי תקנה? היכן קיימת תמימות עיוורת עליה אתה מדבר? פרט והסבר.

דוגמא ממש פשוטה מן הכיתות הנמוכות (לבקשתך, למרות שהרעיון פשוט להבנה גם ללא דוגמאות) :
מבחן במתמטיקה. במבחן יש תרגיל בו יש צורך בשימוש הנוסחא הידועה (שכולנו למדנו להכיר):
Y=aX^2+bX+c
X1=(-b+sqrt(b^2-4ac))/(2a)
X2=(-b-sqrt(b^2-4ac))/(2a)

במבחן (אי שם בעברי הרחוק) נדרשנו ללמוד את הנוסחא. במבחן היו תרגילים תבניתיים שלא צריך היה לחשוב בהם אפילו מעט. הילדים התוכיים קיבלו ציונים גבוהים יותר מתלמידים אחרים, כמובן. במבחן הבא גם הילדים שאהבו מתמטיקה שמו את חיבתם למקצוע בצד והתחילו לשנן נוסחאות במקום לתרגל מגוון של תרגילים. דף הנוסחאות הפך לעיקר במקום לכלי. ככה מלמדים ילדים *לא* לחשוב.

אצל מורים אחרים (וטובים יותר), הילד יקבל את הנוסחא בדף נוסחאות (גם במבחן) ויצטרך לפתור בעזרתה תרגילים קצת יותר מורכבים (שדורשים אפילו קצת יצירתיות). בשביל להצליח במבחן כזה, הילד יצטרך לתרגל ולא לשנן. למידת הנוסחא בע"פ תהיה תוצר לוואי של התהליך באופן בלתי נמנע. הפעם לעופות לא יהיה יתרון על הילדים החכמים.

דוגמא פשוטה ולא ממצא. ניתן לתת דוגמאות רבות אחרות. אני גם מקווה שלא תהיה קטנוני ותגיד : "אבל כן נותנים לילדים דפי נוסחאות". זאת רק דוגמא והיא לא הרעיון עצמו. נסה להקיש מהדוגמא (מקרה פרטי ולא חשוב) לרעיון הכללי. (אפילו באונ' יש מרצים דפוקים שדורשים מאיתנו לשנן נוסחאות במקום לתת לנו אותן בדף נוסחאות המצורף למבחן. יש יחס הפוך בין איכות המרצה והידע שלו בתחום לבין קיום הדרישה המטופשת הזאת).

דוגמאות נוספות יהיו בקונטקסט של לימוד לעבודה עצמית.

דוגמאות נוספות יהיו בקונטקסט של חשיבה ביקורתית. הדבר האחרון שקשה ללמד ילד זה לשאול שאלות ולהטיל ספק. המגמה במערכת החינוך בה אני למדתי היתה הפוכה. המורים ממש התעקשו שנבלע כל פיפס שיצא להם מהפה כעובדה ברורה ומוחלטת.

דוגמאות נוספות יכולות להיות בקונטקסט של שיפור איכות המורה. האם אתה טוען שבישראל מורים איכותיים, בוגרי חוגים יוקרתיים באוניברסיטאות? האם אתה טוען ששכרו של מורה הוא גבוה מספיק בשביל למשוך אנשים איכותיים למערכת?
סליחה, אבל מה אתה מלמד? 71556
מה שעולה מדבריך, לפי הבנתי, הוא שישנם שני סוגים של תלמידים: אלו החושבים ואלו המשננים. ההבדל ברור. מה הדמיון? שאלו וגם אלו מסוגלים לקרוא, להבין, לאחסן מידע ברמה מסוימת (גם החושבים אוגרים מידע, גם אם לא במתכוון). אלו גם אלו מבינים את שאלות המבחן, אלו גם אלו מתפקדים ברמה מסוימת של חשיבה (גם שינון דורש יישום מבוקר ומאורגן).

אבל אני מדבר על הסוג השלישי של התלמידים. אלו שלא מצליחים אפילו לשנן מינימום, אלו שלא נשאר להם כמעט כלום במוח גם אחרי שעות של עיסוק בנושא (מחקר או שינון), אלו שלא מבינים מה רוצים מהחיים שלהם. אלו שבקושי מבינים מה הם קוראים בעיתון. מה אתה רוצה מחייהם? לענות אותם 3 שנות תיכון כדי שילמדו לחשוב? הם לא מצליחים להתמודד עם האלף בית או עם מספרים פשוטים, עם עברית מינימלית והרי כלי התקשורת הוא שפה או חשבון בסיסי. לאלו אני מכוון בדבריי. לא לאותם כאלו שרק לא מצליחים כל כך בשינון אבל טובים בחשיבה. הלוואי וזו הייתה הבעיה של המערכת.

אני מקווה שהפעם הבהרתי כי אתה לא מדבר על אותם מתקשים שאני מדבר עליהם. אין שתי קבוצות: החושבים והמשננים. יש שלוש קבוצות. השלישית היא: אלו שלא מבינים מה רוצים מהחיים שלהם ואפילו לא מצליחים להבין במה מדובר. על אלו אני מדבר בערך כבר שבוע בעוד שאתה מתעקש להבדיל בין משננים ולחושבים. על שתי קבוצות אלו יש לי לומר שני דברים:
א. סביר כי גם בקרב המשננים ניתן לאתר חושבים. בכל זאת, הם לא ממש אבודים וכן מצליחים להתמודד איכשהו עם החומר, פשוט מזווית לא נכונה. אולי ניתן לחלץ מהם חשיבה.
ב. חשיבה והעמקה - יש עבורן חמש יחידות והקבצות והרחבות ואלף דברים אחרים. זו בדיוק הסיבה שיש חלוקה לרמות. רמת מינימום שבה נדרש "רק" לשנן, שזה פשוט יותר, ורמת העמקה גבוהה יותר שבה צריך לחשוב. אם שם גם לא חושבים, אז זו בעיה שבהחלט צריך לטפל בה.

לגבי משכורות למורים והכשרתם - כמובן כמובן שאני מסכים כי המצב בתחום זה עגום רק שאני לא רואה איך זה קשור לדיון. ללמד חשיבה בקורתית זה מומלץ תמיד. רק שזה קצת קשה ללמד אבל אפשרי. אולי כמה אחוזים יבינו את זה אבל אפשר לנסות. האמת אני מתפלא לשמוע דבריך על מערכת החינוך שבה גדלת. אני הייתי התלמיד המעצבן שמפציץ בשאלות מתחכמות ומפקפקות ואני כזה באוניברסיטה עד היום. מעולם לא סתמו לי את הפה. גם לא בבית הספר, תמיד ענו לי בשמחה וקיבלו את טענותיי ולעיתים הרחיבו בנושא רק בגלל זה. פעם אפילו בחנו על שאלה שלי. היה לי קצת לא נעים ביחס לכיתה.

לא זכור כי טענתי שלא ניתן לשנות מערכת כי היא במצב נתון. אולי זה השתמע מדבריי ואשמח אם תצטט. להפך, אם טענתי כי להפנותם לאפיקים אחרים משמע שיש ליצור אפיקים כאלה. העובדות בשטח שאני מדבר עליהן נמצאות בכל סקר של תוצאות הבגרות (היום כבר אין דבר כזה לא להגיש לבגרות כי התלמיד לא מסוגל. לא, היום כולם מסוגלים) ובכל שיעור בבית ספר תיכון. אתה מוזמן ללכת לראות. הייתי מזמין אותך לשבת בשיעור שלי אבל לא נעים מהתלמידים.
סליחה, אבל מה אתה מלמד? 71587
שוב אתה מבין מדברי משהו שלא אמרתי. אלו החושבים ואלו המשננים הם שווים אשר התרגלו להתנהג בצורה שונה, זה הכל. הם לא נולדו ככה.
ההבדל בין "תוכים" ל"פרימאטים" הוא הבדל של הרגלי למידה, לא של גנטיקה בלתי ניתנת לתיקון. הרגלים ניתן לשנות ע"י הדרכה. כמובן שקשה יותר לשנות הרגלים ככל שהגיל עולה, אבל אף פעם לא מאוחר מדי. כמובן שעדיף להתחיל מוקדם.

אין גזע של אנשים שלא מסוגל לחשוב, לפחות פוטנציאלית. אני מסרב לקבל זאת. יש להם מח בדיוק כמו לי ולך, הם פשוט צריכים ללמוד להשתמש בו. אתה יודע מה? גם אם זה לא 100% נכון, מורה טוב צריך להתנהל עפ"י עקרון זה. אחרת הוא מפספס יותר מדי תלמידים בפוטנציה. עייפות החומר זה לא משהו שצריך לקבל בהבנה בתחום ההוראה.

על מכינות קדם אקדמאיות אתה שמעת? ההצלחה שלהן בכלל לא רעה. תסתובב קצת באקדמיה ותראה אם תוכל לזהות את אותם חבר'ה עפ"י מראם או ציוניהם. ברזלים הם לא מנסרים שם למרות שנתנו להם לנסר ברזלים בעבר.

לגבי שאר הנק' שלך (שלדעתי כבר התיחסתי אליהן בעבר) בפעם אחרת, צריך לישון, מחר לומדים...
סליחה, אבל מה אתה מלמד? 71589
ייתכן שהבנתי מדבריך דבר שלא אמרת. זה קורה לא מעט, כמובן שאין זה אומר כי הדברים אינם משתמעים גם מבלי שתאמר אותם בפירוש.
אני חושב שצריך להבהיר נקודה מסוימת. כשאני אומר שיש שאינם יכולים אני מתכוון קודם "אינם יכולים במסגרת הקיימת". יכול להיות כמובן וזה מאוד סביר שחלקם אינם יכולים כלל אבל בראש ובראשונה הכוונה במסגרת הקיימת. ניתן להרחיב את המסגרת ולהגמיש אותה וזה אכן נעשה לא מעט ובעצם הרבה מאוד, אבל בכל זאת יש גבולות. אדם שעף מקורס טייס באמצע זה לא אומר שאין לו היכולת להיות טייס אלא שאין היכולת הזו במסגרת המגבלות הקיימות: זמן, מקום, מהירות תפיסה, והצבא לא יכול להרשות לעצמו להשקיע עוד. כך גם בחינוך. יש גבול לכמה שניתן להשקיע. מה שאני טוען בעצם הוא שיש נקודה שההשקעה פשוט לא מחזירה עצמה ויכולה לגרום יותר נזק מתועלת. כמו שלא תלמד כלב לקרוא אין טעם ללמד פונקציה אדם שבקושי מסוגל לחבר חמש וחמש. הטענה שלי היא שאופן השקעת המשאבים הוא נדיב מדי, גמיש מדי ולכן מביא לניתוב לא נכון שלהם ולהפסד בסופו של דבר גם למערכת וגם לתלמיד.

במכינה קדם אקדמאית האדם הוא אחר. נדרשת פחות השקעה כדי שיצליח: הוא בוגר יותר, נמצא שם מרצונו, שילם עבור זה וכן הלאה. זה אדם אחר ואם זה האדם שהיה בבית הספר הוא לא היה נדרש למכינה אקדמית. כמו שלא תלמד תינוק בן שנה לקרוא אין טעם לנסות ללמד ילד בן 16 דברים שאינו בשל לקלוט באופן אישי, שיכלית וגם ריגשית. לא תמיד הבעיה היא חוסר יכולת שיכלית. לעתים אין הבגרות והסבלנות לקרוא ולהבין.
וזה שאדם עבר בגרות עוד לא אומר הרבה. קודם הרמה היא נמוכה למדי ושנית שהאלה היא למה הוא לא עבר בתיכון. יש הבדל בין מי שהלך לים במקום, ישב בספרייה במקום או ניסה בכל כוחו עם אלף שיעורי עזר ועדיין לא קלט. גם אני אם תיתן תלמיד לשנה שלמה שעתים ביום אני אעביר אותו בגרות גם אם הוא חסר יכולת כמעט לחלוטין. מידת ההשקעה גם היא מדד ליכולת למידה.
סתם תיקון קטן ולא עקרוני. 71726
אתה נותן לי יותר קרדיט ממה שמגיע לי. אמנם לעתים הברזתי אל הספריה, אבל גם אני בד''כ העדפתי לערוק לחלוטין וללכת לים (בין השאר). עם כל הכבוד שיש לי לספרים(ויש), שאון גלי הים נשמע הרבה יותר טוב מ''שששששששששש...'' של ספרנית פדנטית המקפידה הקפדה יתרה על הסדר המופתי בממלכתה הקטנה. נראה לי שלא ''התבגרתי'' מאז, בקשר להעדפה זו.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים