בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי, 16/03/20 11:51
נמוך מאוד 714502
____
פרט, פרט, יש לנו מלא זמן פנוי סגורים בבית, זה הזמן להפגת השעמום!
נמוך מאוד 714504
בשמחה:

המלך נהנתניהו הראשון עומד לערוך משתה ענק אליו יוזמנו כל השועים והגבירים בממלכתו, וכן נציגים בכירים מארצות העולם. אלף חביות של יין עומדות מוכנות לקראת הארוע המרנין.

יום לפני המשתה מגיע אליו בבהילות ראש השב"כ ומספר כי ידוע ממקורות מהימנים ביותר שאויבי המלך הסמולנים הצליחו להרעיל חבית אחת. ולא סתם, אלא ברעל המיוחד "ליצמניום כתרתי", שהוא קטלני במידה שאפילו טיפה קטנטנה ממנו הורגת. תכונה נוספת של הרעל הזה היא שהוא חסר ריח וטעם, אינו ניתן לגילוי בשום אמצעי שמוכר בממלכה, והמורעל אינו חש בשום סימפטומים במשך 24 שעות ומיד בסיומן הוא צונח ומת כזלזל על הגדר.

"אבוי,” אומר המלך, "לא נוכל להרשות לעצמנו לסכן את שלומם של המוזמנים הנכבדים, זה עלול לפגוע במוניטין ולהוריד את דרוג האשראי שלנו. מצד שני”, הוא מוסיף, "אני לא מתכוון לערוך משתה בלי יין, שכמוהו כאייל ללא תגובות, ואין סיפק בידנו (ככה הוא מדבר המלך הזה) להשיג כמויות נאותות של יין חליפי בזמן העומד לרשותנו מאחר וההזמנות התכופות של מלכתנו רוקנו את המלאי בכל הממלכה, וכבר שבועיים אני לא מצליח להשיג את מילצ'ן בטלפון. ומה נעשה?”

שר המשטרה גלעד טרדן קופץ לעזרה: “הבה ניתן לעוכרי ישראל הנידונים למוות, שממילא אינם מביאים שום תועלת, לטעום מן היין. מאחר והמשתה עומד להתחיל רק בעוד קצת יותר מ-‏24 שעות, יש לנו מספיק זמן”.

מצויין! נהדר! נפלא!

רק בעיה אחת קטנה. הסוהר הראשי מודיע שאין מספיק נידונים למוות לאספקה מיידית, ואין מספיק זמן לארגן כמה משפטי בזק שיגדילו את המספר הזה במידה מספקת, מה עוד שבתי המשפט יצאו לחופשה מיוחדת.

מאחר והרבנים הראשיים עסוקים בבעיות אחרות, מתמטיקאי החצר נקרא לייעוץ.

"כמה נידונים למוות יש בכלל?" הוא שואל.
"מעט, מעט מדי," גונח הסוהר "הרבה פחות מאלף"
"כמה בדיוק?" שואל שוב הפרופסור "אתה יודע שאני אוהב לקבל נתונים מדוייקים".
"ובכן" אומר רב הסוהרים "אחרי חגיגת ההוצאות להורג הפומביות של השבוע שעבר, אני חושש ש... אני חושב ש... כן" הוא מעיף מבט אחרון בדף שבידיו "עשרה. רק עשרה. השארנו כדי שיהיה מניין"

"עשרה?" צוהל המתמטיקאי "זה בדיוק מה שאנחנו צריכים!" והוא מסביר להם בקצרה מה עליהם לעשות. "עכשיו אם תסלחו לי" הוא אומר "אני אמשיך לעבוד על האלגוריתם שלי לפירוק מספר בן 400 ספרות לגורמים בשנים עשר צעדים קטנים.

מה עושים?
נמוך מאוד 714506
התשובה המתמטית טרוויאלית. המצפונית קצת פחות.
נמוך מאוד 714507
אתה איש מחשבים?
נמוך מאוד 714508
כמובן.
נמוך מאוד 714510
לאחרים החידה לא כל כך קלה.
נמוך מאוד 714515
אחרי זה התשובה באמת טריויאלית :)
נמוך מאוד 714537
האם המצפון שלך גרם לך להתחיל את ספרור החביות מאפס?
נמוך מאוד 714552
באינסטינט כן. אבל די ברור שעדיף למספר מאחת ולהרשות לאפס לסמן שמשהו השתבש בניסוי.
פרנואידים מושבעים יכולים להימנע מכל אחת עשר המספרים המיוצגים בביט אחד או פחות (ואולי גם הסדיסטים שירצו לראות לפחות שתי אסירים מתים בסוף הניסוי, כי שכחת לציין שהשורדים יקבלו חנינה על הצלת חיי המלך).
נמוך מאוד 714534
אני משווה את החבית המורעלת שלך ומעלה בעוד חבית מורעלת.

נמוך מאוד 714668
איזה עם מעצבן אתם, המתמטיקאים.

תמיד, ואני מתכוון תמיד, כשאני כבר מצליח להבין משהו ע''י ניצול מכסימלי נדיר של כל הנוירונים שעוד מתפקדים איכשהו, בדיוק ברגע בוא אני מרשה לעצמי חיוך בלתי נראה של סיפוק, מישהו מכם חייב להגיד ''עכשיו בוא נחשוב על המקרה הכללי'' או משהו דומה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים