בתשובה לאח של אייל, 25/03/20 20:11
אדלשטיין ונתניהו 715056
נכון כל מה שכתבת, אבל במלים "קיבלתם מה שרציתם, קחו את זה מכאן, נהלו זאת לבד"‏1 אני קוראת מרירות של חוסר אונים. תיכף נגמרים לו הכלים.

אלא אם שוב תקום מפלצת האחדות הגוועת (הבנתי שהם שבו לדבר על ממשלת חירום) ותתן לו עוד חצי שנה שקטה.

1 קל לנחש שאלה לא מלים עצמוניות של ח"כ רגב אלא דף מסרים מוכתב.
אדלשטיין ונתניהו 715061
לגבי מפלצת האחדות - אחד הדברים המעצבנים לאחרונה היא דחיפת האף הבלתי פוסקת של נשיא המדינה לפוליטיקה, עם כל הצעות ה"אחדות שהעם רוצה" ונסיונות לתת חבל הצלה לנתניהו. לא ממלכתי ולא לענין.
במקום שהנשיא היה צריך כבר שלשום או לפני לעשות משדר מיוחד לאומה, שבו הוא מתריע ומזהיר בבוטות משרים שממליצים לא לציית למערכת המשפט, לראשונה מאז קום המדינה, הוא חיכה עד אתמול עם גינוי רפה, מכיל וחלשלוש, ואחר כך עוד הוסיף "אחדות אחדות".
אחדות עם מי - אם אותם אלה שכרגע גינית על פגיעה חמורה במשטר ובשלטון החוק? למה? הם "יתקנו" את הנזקים שהם עשו ועושים? ממתי הכבאים הם אלה שהבעירו את האש?.

מי שהצביע ימין לא רוצה אחדות, ולדעתי, גם מי שהצביע כחול לבן לא רוצה אחדות‏1. אז מה הנשיא מבלבל לנו את המוח.

1 אני לא מחשיב כרגע את האוטופיה של כחול-לבן + ליברמן + ליכוד ללא נתניהו.
אדלשטיין ונתניהו 715078
hear, hear.
אדלשטיין ונתניהו 715080
אני מזדהה לגמרי עם הסנטימנט שבדבריך אבל חולק על המסקנה. יש הבדל דק וקשה להגדרה בין מה שרצו כוונותיהם של הבוחרים לבין מה שרצו מעשיהם. אני חושב שאתה צודק בתיאור כוונותיהם, אבל תוצאת מעשיהם רוצה משהו אחר. זה אמנם משחק במילים אבל במקרה זה גם נכון.
הבוחר במעשיו הותיר לנבחרים ברירה כמעט יחידה והיא ממשלה של 2 המפלגות הגדולות.
נראה לי כמעט חסר טעם להסביר את אי האפשרות של ממשלת ה-‏62 (לשעבר). אני חוזר ואומר שהרשימה המשותפת אינה חלק מן האופוזיציה, אלא אופוזיציה שנייה ונפרדת. אם להסביר זאת בקליפת אגוז, אומר שהם שונאים את גנץ ומצביעיו, לא פחות וכנראה יותר מאשר את נתניהו ומצביעיו. מה שלא תפסתי במלוא עומקו זה את השנאה האירציונלית ואת הגזענות של אלו החושבים שליצמן כשר הבריאות זה משהו שצריך לחיות איתו ואילו אחמד טיבי כשר הבריאות זה סוף המדינה והציונות.
בתור אחד שהצביע רל"ב, אני חושב שהרעיון לתת לממשלה הנכחית הארכה של חצי שנה הוא סביר בנסיבות הנתונות. כל עוד אפשר להבטיח שנתניהו לא ישתמש בחצי השנה כדי להנציח את שלטונו, כל העסק של מסיבות פרידה, הצדעות, חפיפה, חילופי ישבנים על כיסאות שרד וניירות עבודה ותכניות שיאבדו בתהליך, נראה לי לא בעדיפות כרגע.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים