בתשובה לדב אנשלוביץ, 28/03/20 12:09
אדלשטיין ובג''ץ 715277
אני מבין את החשיבות שאתה מייחס לרצון הרוב, ופחות או יותר מסכים איתך על העיקרון. אבל אני לא מסכים איתך בכלל בנוגע למסקנה.

ראשית, 120 זה מספר קטן. יש סיכוי גבוה ש-‏61 חברי כנסת לא מייצגים 50% מהציבור הכללי (אולי הם מייצגים רק 49%? או אולי רק 40%?). אתה באמת רוצה לתת לרוב מיקרי כל כך הרבה כוח?

שנית, גם אם הכנסת הייתה מונה 1000 ח"כים, והיית מדבר על 501 אצבעות הייתי מאד מסתייג. אתה באמת מעוניין שאיזושהי סוגייה כל כך שנויה במחלוקת תוכרע על חודו של קול? שני עיקרונות כלליים משתלבים כאן: (1) שוב עניין ה-"רוב המיקרי". הרי מספיק שההדחה תדחה בשבוע, ו-‏2 חברי כנסת יתעוררו עם מצב רוח אחר כדי שהתוצאה תתהפך. (2) ככל שהחוק יותר שנוי במחלוקת, כך ראוי להציב יותר מחסומים בפני המחוקקים. כולם צריכים לפקפק מאד בשיקול הדעת שלהם במקרה כזה.

למרבה המזל, יש דרך מאד אלגנטית להתמודד עם כל הסוגיות האלה בו-זמנית: לדרוש רוב גדול יותר. אפשר להתווכח האם מספר הקסם הוא 65, 70 או 100 חברי כנסת. אבל הוא לא 61.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים