בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר, 29/03/20 17:47
אדלשטיין ובג''ץ 715528
אני, אכן, לא כולל הגנה על זכויות הפרט בהגדרת הדמוקרטיה‏1. אבל זכויות הפרט הם ערך שמקובל על הרוב, ולכן באופן טבעי זכויות אלה יישמרו במשטר דמוקרטי. אם הרוב לא רוצה שבמדינה יהיו זכויות פרט, אם המדינה רוצה להיקרא דמוקרטיה, צריך גם בעניין זה לקיים את רצונו. אין שום סיבה לחשוב שהרוב ישמור על זכויות הפרט פחות טוב מהבג"ץ. מה שקורה אצלנו הוא שבג"ץ לוקח, כביכול, על עצמו לטפל בנושא זה, ומשתמש בתפקידו זה באופן מעוות כדי להחליט על כל דבר ועניין שהוא רוצה להחליט בו, מסיבות פוליטיות. זה אקוויולנטי לכך שלקחנו את אהרן ברק והמלכנו אותו למלך. אולי המלך הזה היה מנהל את העניינים בדיוק כפי שאתה היית רוצה, ולכן היית מגדיר את מעשיו כמוסריים, אבל משטר כזה, למרות שלשיטתך היה מוסרי יותר, לא היה דמוקרטיה.

1 עיינתי בערך דמוקרטיה בויקיפדיה, ואכן נאמר בו שדמוקרטיות של ימינו מעמידה את זכויות הפרט כערך חשוב, אבל אני חושב שלא רק שאין צורך לעשות זאת, אלא שהדבר יכול להוביל לפגיעה בהגדרה הראשית של הדמוקרטיה שמופיעה בערך הזה בויקיפדיה בתחילה.
אדלשטיין ובג''ץ 715532
לגבי הערת הרגל שלך. מציע גם לעיין בערך ''עריצות הרוב'' בויקיפדיה. זה מונח ותיק כמעט כמו הדמוקרטיה.
אדלשטיין ובג''ץ 715537
אני יכול לוותר על העיון הזה. מ תגובה 715396 אתה יכול ללמוד ששמעתי על דבר כזה.
אדלשטיין ובג''ץ 715536
"דמוקרטיה", במובן המהותי והאטימולוגי, משמעה שלטון העם.
אם מצמצמים את הדמוקרטיה לשלטון הרוב, יתכן מצב בו בקירוב חצי מהאוכלוסיה מודרת מתהליכי קבלת ההחלטות ולא זכאית לייצוג בעל משמעות.
לא ברור איך ניתן לטעון שרק מצב שמאפשר חצי דמוקרטיה (שלטון של חצי מהעם) הוא דמוקרטיה. זה, מילולית, לטעון ש-‏0.5 הוא מספיק קרוב ל-‏1.
להפך - שלטון דמוקרטי הוא שלטון שממקסם ייצוג בעל משמעות לחלקים כמה שיותר גדולים מהעם, לא שם רף מינימום של 50.000001% ושהשאר יחנקו.
חלק מהתפקיד של בג"צ הוא להגן על זכויות המיעוט מפני עריצות הרוב. אפשר לחלוק על הסמכויות של בג"צ כשהוא בא להגן על המיעוט, אבל להתכחש לתפקיד הזה באופן קטגורי משמעו להתכחש להיותה של ישראל דמוקרטיה.
אדלשטיין ובג''ץ 715538
נניח שעומדת להכרעה השאלה אם כן לספח את בקעת הירדן או לא לספח את בקעת הירדן ברוח תכנית המאה, ובהצבעה יש הכרעה ברוב זעום. האם יש לקבל את ההחלטה הזאת? לדעתי כן. אלה הם כללי המשחק.
אשר לבג"ץ, תאר לך ששופטי בגץ יהיו שייכים כולם לאחד המחנות ויהיו קנאים לעמדותיו. האם אתה באמת חושב שהחלטותיהם לא תחפופנה את רצון המחנה הזה? הם ינהגו בדיוק כמו בפסק דין ההתנתקות. אם העניין הזה יובא לדיון אצלם כמו בזמנו ההתנתקות, הם יפסקו לפי המחנה שבו הם תומכים. בדיוק כפי שיה בפסק דין ההתנתקות. אם הם יהיו שייכים למחנה הרוב הם יגידו שהרוב קובע, ואם הם יהיו שייכים למחנה המיעוט הם יגידו שזו עריצות הרוב, או קשקוש אחר שהם ימציאו. והכול במאות עמודים משעממים.
אדלשטיין ובג''ץ 715539
כן לספח את בקעת הירדן או לא לספח את הקעת הירדן היא החלטה בינארית, ושם אין ברירה אלא להשתמש ברוב. אפשר אולי לטעון שאם הרוב מספיק דחוק אין לשנות את הסטטוס קוו או לקבל את ההחלטה שתאפשר גמישות כמה שיותר גדולה למקרה שיתגבש רוב יותר מהותי. אבל על פניו ובהיעדר נסיבות מיוחדות, אני מסכים שיש לקבל את החלטת הרוב במקרה הזה.
באשר להתערבות של בג''צ, נראה שכבר החלטת מה הוא היה מחליט ולכן כל תשובה שאתן תהיה מיותרת. רק אציין שבג''צ הם לא אלה שהמציאו את המושג של עריצות הרוב.

מהתגובה שלך לא הצלחתי להבין אם אתה מסכים שחלק מהתפקיד של בג''צ הוא להגן על המיעוט מפני הרוב.
אתה יכול, למשל, לומר שלדעתך הגנה כזאת תהיה אנטי דמוקרטית כי היא נוגדת את רצון רוב העם.
אתה יכול גם לומר שזה נכון בתיאוריה, אבל בג''צ מגן על המיעוט רק כשהוא שמאלני ומתרשל במילוי תפקידו כשהמיעוט הוא ימני.
אדלשטיין ובג''ץ 715540
איני חושב שבדמוקרטיה צריך איזה שהוא גוף שפוסל הכרעות של הרוב בכנסת, ויהיה הנימוק מה שיהיה כולל הקלישאה ''עריצות הרוב''. תפקידו של בג''ץ להגן על הפרט או על גוף אחר שנפגע על ידי פקידי הרשות המבצעת, בדרך כלל, בעניינים, שלא יובאו להכרעת הכנסת משום שהכנסת עצמה לא חושבת שיש טעם שהיא תדון בכך.
אדלשטיין ובג''ץ 715545
אם אתה חושב שעריצות הרוב היא סתם קלישאה, באמת כדאי לך לעיין בויקיפדיה. זה לא מונח שבג''צ המציא.
אדלשטיין ובג''ץ 715551
אני מרשה לעצמי להסתייג מהמונח הזה למרות שלא בג''ץ המציא אותו, משום שהוא משמש תירוץ לחיסול העיקרון הבסיסי של הדמוקרטיה.
אדלשטיין ובג''ץ 715553
אדרבא! אם אתה מסתייג מהמונח קל וחומר שמומלץ לך לקרוא על זה בויקיפדיה. ידע זה כח.
אדלשטיין ובג''ץ 715560
קראתי. עוד אתמול.
אדלשטיין ובג''ץ 715573
נהדר!
אדלשטיין ובג''ץ 715547
שני דברים-
האחד:
בערך ביקורת שיפוטית [ויקיפדיה] מובאות עמדות שונות לגבי ביקורת שיפוטית על המחוקק. עמדתך היא שלא צריכה להיות ביקורת כזו כלל.
אשאל אם כך האם לדעתך הנכון והראוי הוא שלדמוקרטיה לא תהיה חוקה המבטאת את ערכי היסוד שלה, או לחלופין שנכון וראוי שהחוקה לא תהיה במעמד גבוה יותר מהחקיקה הרגילה?
אני שואל זאת כי אם ראוי לדעתך שתהיה חוקה, ושמעמדה יהיה גבוה יותר משל חקיקה רגילה, אז חייבת להיות ביקורת שיפוטית שתקבע האם המחוקק מחוקק בהתאם לחוקה.
רק אם כל דברי החקיקה שווים בעיניך אין צורך כלל בביקורת שיפוטית על המחוקק.
לדעתי מצב של העדר ביקורת שיפוטית על הכנסת לחלוטין יוביל לכאוס חקיקתי. אם אף אחד לא יכול לומר לכנסת שהיא פעלה בניגוד לתקנון שלה עצמה עלולים להווצר מצבים של פגיעה חמורה בדמוקרטיה. דמיין חוקים מתקבלים בכנסת בסגנון של "ליל המיקרופונים" במרכז הליכוד.

השני:
נכון שעד חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו אף אחד לא הסמיך את בג"ץ מפורשות לפסול חוקים של הכנסת, וגם אחרי שהתקבל החוק הזה עדיין קיימת מחלוקת אם הוא מסמיך את בתי המשפט לפסול חוקים, אבל המצב הזה נוצר בגלל ואקום שיצרה האסיפה המכוננת בקום המדינה, ומאז ועד היום המשיך לטפח אותו המחוקק.
ואקום כזה לא יכול להתקיים, וכאשר בג"ץ מילא את הואקום הזה המחוקק הסכים בשתיקה למצב. מאז פס"ד המזרחי ב 1995 היתה הכנסת, אם היא חושבת שהמצב לא תקין, יכולה לתקן אותו בחקיקה. למשל- להשלים את חקיקת חוק יסוד: החקיקה. עברו מאז 25 שנה, יותר משליש מימי קיומה של המדינה, ומסתבר שהמחוקק בחר לא לשנות את המצב.
לא רק שהוא בחר לא לשנות אותו- הוא בחר לקבל אותו! כאשר הכנסת תיקנה ב 1994 את חוק יסוד: חופש העיסוק והוסיפה לו את פסקת ההתגברות היא קיבלה את המצב שבו בג"ץ יפסול חוקים שעומדים בניגוד לחוק יסוד, והוסיפה את פסקת ההתגברות בדיוק למטרה זו.
מאז ועד היום, למרות שמספר חברי כנסת רוצים בכך מאוד, לא התגבש מעולם רוב בכנסת להוסיף פסקת התגברות גם לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. לפיכך החלטתה של הכנסת היא שהיא מסכימה למצב הקיים שבו בית המשפט פוסל חוקים שעומדים בניגוד לחוק זה.
אלה העובדות. כל השאר זה רעש וצלצולים.
אדלשטיין ובג''ץ 715552
אני גם חושב שלא צריכה להיות חקיקה "אצילה" שמעמדה גבוה ממעמד החקיקה הרגילה, וגם חושב שאם בכל זאת יש חוקה אין שום סיבה להניח שגוף אוליגרכי דוגמת השופטים שמינה אהרן ברק, שאינו נבחר יודע להגן עליה יותר טוב מגוף נבחר. אשר ל"תקנון שלה עצמה", ראינו זה עתה דוגמה שממחישה זאת. אדלשטיין ביקש לנהוג על פי התקנון לפיו עליו לכנס את הכנסת עד לכינון הממשלה, ובאמת עד כה זה היה כך כי זה לא הפריע לאף אחד, והכנסת כונסה עם הקמת הממשלה החדשה. והנה נוצר מצב שבו רוב בכנסת דרש מאדלשטיין לחרוג מהנוהל. בג"ץ הצדיק הפעם‏1 את החריגה מהנוהל וצידד בקבלת עמדת הרוב. כמוני, גם דניאל פרידמן הצדיק את העמדה הזאת של בג"ץ למרות שהוא מרבה לבקר אותו.

1 אבל בניגוד לי שהצדקתי את קבלת עמדת הרוב למרות שאני שייך למחנה המיעוט, אצל שופטי בג"ץ ישנה התנהלות עקבית שבה הם פוסקים לטובת עמדת המחנה שאליו הם שייכים פוליטית, וזה שפסקו הפעם נכון זה במקרה. אין לי טיפת אמון ביושרם.
אדלשטיין ובג''ץ 715566
זה לא נכון שעד כה זה היה ככה.
אדלשטיין עצמו נבחר מיד אחרי השבעת הכנסת והחליף את עמיר פרץ, כי לא רצה לחכות שלושה שבועות כפרץ משמש כיו"ר.
מה שאדלשטיין עשה, שקול לזה שריבלין היה מטיל אחרי הבחירות האחרונות את הטלת הממשלה על ליברמן, רק בגלל שהחוק מתיר לו לעשות כך‏1.

1 אין קביעה מוחלטת בחוק על מי להטיל את הרכבת הממשלה. זה נתון לחלוטין לשיקול דעתו של הנשיא. ראה כל מטוטלת המפלגה הגדולה מול הגוש ודומיה. אבל הנורמה הברורה והמצופה היא להטיל אותה על מי שיש לו רוב מצביעים (או חזק יותר, רוב של 61). התירוצים וההתפלפלויות של "אדלשטיין נהג לפי החוק" לא היו נשמעים מפיך אם זה מה שריבלין היה עושה. בינתיים הנשיא לא משתין מהמקפצה על החוק. יו"ר הכנסת כן. הידד האח.
אבל בוא נמתין, אולי גם את זה עוד נראה בזמנים בהם אנחנו חיים.
אדלשטיין ובג''ץ 715572
>> אין לי טיפת אמון ביושרם.

אני חושב שזה מסכם הכל, וזאת בעצם נקודת המוצא שלך.
כל הטיעונים והתפלפלויות מיותרים אם כך, כי לא יוכלו לשנות את הגישה הבסיסית הזו.

אשאל רק זאת- גם ביושר של השופטים נועם סולברג, יוסף אלרון, אלכס שטיין דוד מינץ ויעל וילנר אין לך טיפת אמון ?
אדלשטיין ובג''ץ 715604
אני חושב שכל מי שמוכן לשמש שחקן במשחק הזה שנקרא בג''ץ, בג''ץ של ימינו אני מתכוון, יש לו בעיה. אפילו השופט אדמונד לוי שכתב את פסק דין המיעוט בהתנתקות, סבל מאותה מחלה.
אדלשטיין ובג''ץ 715606
חזרתי וקראתי את תגובתי עליה הגבת. אתה התייחסת רק להערה, שממש לא הייתה העיקר, ובעזרת תרגיל התחמקות השתמשת בה כדי להגדיר את תגובתי כהתפלפלות (כנראה בניגוד למה שאתה כותב שאינו התפלפלות). ההערה שלי הייתה משנית ולא קשורה ממש לנושא, ולכן אם ברצונך להגיב אנא התייחס לתגובתי, כאילו ההערה הזאת לא הייתה שם בכלל.
אדלשטיין ובג''ץ 715646
התייחסתי רק להערה, כי בתגובתך ענית לשאלתי באופן מספק, ורק לגבי ההערה הייתי זקוק להבהרה נוספת מהי עמדתך, וקיבלתי, תודה.
לגבי טיעונים והתפלפלויות, התכוונתי לשנינו, ויותר אלי מאשר אליך. אני לא נוהג להשתמש בתרגילי התחמקות.
אין צורך שאגיב לתגובה עצמה, כי עמדתך ברורה, וכמו שאמרתי- טיעונים והתפלפלויות לא יועילו לגשר בין העמדות שלנו.
כל שאני יכול לומר הוא שלי יש אמון ביושר של שופטי בג''ץ, של היועמ''ש ושל המפכ''ל לשעבר.
אדלשטיין ובג''ץ 715665
אם כך אין לי תלונות. חשבתי שאתה עושה איזה קשר בין ההערה לנושא, ופשוט מדובר בנושא אחר.
אדלשטיין ובג''ץ 715779
עוד שאלה: השופטים שמינה אהרן ברק הולכים ופורשים, ואת מקומם ממלאים השופטים שמינו איילת שקד ואפי נווה. האם גם אלו גוף אוליגרכי שלא ידע להגן על החקיקה ה"אצילה" טוב יותר מהנבחרים? המחנה שאליו הם שייכים פוליטית קרוב אליך יותר מאשר אלי.
אדלשטיין ובג''ץ 715811
אני חושב שאכן דרכה של איילת שקד היא הדרך היחידה האפשרית לתקן את העיוות הגדול הזה שנקרא בג"ץ‏1. אבל זה קרה מעט מדי ומאוחר מדי. זה לא רק שהשופטים האלה מהווים מיעוט שם, אלא שבחירת ההרכבים בעניינים שנמצאים בוויכוח ציבורי לא נעשית בדרך של הגרלה אלא שהם נבחרים על ידי הנשיאה. ראה באיזו דרך נכלולית בחרה את השופטים בבג"ץ יזבק. היא עצמה הצביעה כנגד הבחירה כדי שתיראה בסדר אחרי שבדיון בעניין דומה קודם אמרה שצריך לעתור כנגד המועמד ולא כנגד המפלגה. אבל היא דאגה לכך שהעמדה האמתית שלה תנצח, כשבחרה בהרכב כזה שבו עדיין יהיה רוב לסופר שמאלנים שם.

1 אני חושב שדרכו של שפטל שמבקש לעשות שינויים לטובה על ידי חקיקה לא תצלח. השופטים יפרשו את החוקים שיבואו לשיטתו כרצונם. זה כמו שאומרים שחוזים של השכרת דירה למשל יכולים להיות מצוינים אבל הם לא יבטיחו דבר אם אחד הצדדים לא ירצה לקיימו.
אדלשטיין ובג''ץ 715826
לדרך של שקד אין שום סיכוי מכיוון שלשופטים יש וטו על המינויים באדיבות חוק סער. השופט האנטי-אקטיביסט היחיד שמינתה הוא שטיין, ואפשר לציין בביהמ"ש גם את סולברג שמונה הרבה לפני כהונתה. כל שאר השופטים, גם המתנחלים/שמרנים/דתיים, הם אקטיביסטים. מה לי אקטיביסט לימין ומה לשמאל, שניהם מתעלמים מרצון הבוחרים.
אדלשטיין ובג''ץ 715828
באמת? שופטים שמתחשבים ברצון הבוחרים? לשם אתה מכוון? זה בעיני מתכון לדיסטופיה.

נזכרתי עכשיו בפרק של ג'ון אוליבר על בחירת שופטים בארה"ב (אבל אני מנחש שג'ון אוליבר אינו כוס התה שלך).
אדלשטיין ובג''ץ 715831
אולי לא הייתי ברור. אני לא חושב שהשופטים צריכים לפסוק לפי רצון הבוחרים או לנחש אותו, אלא למשוך ידיהם מלעסוק בעניינים שמהותם צריכה להיקבע בידי נציגי הציבור ונבחריו.
(דב מוזמן לצטט את חשין או את מצא בנוגע להתנתקות)
אדלשטיין ובג''ץ 715834
אני חושב שהוויכוח הוא לא על העיקרון, אלא על הביטוי שלו.

החקיקה תמיד תותיר תחום אפור ומקום לפרשנות, ותמיד תייצר קונפליקטים בכל מיני דרגות חומרה עם חקיקה קודמת. מי צריך להכריע בדינן של מיקרים בתחום האפור? בידי מי הסמכות לפרש את החוק? מי צריך להתיר קונפליקטים?

בנוסף, בג"צ מרגיז אנשים גם כשהוא מפקח על הממשלה. אבל אתה לא חושב שצריך רשות שלישית שתפקידה לאכוף את חוקי המשחק שהרשות המחוקקת קבעה עבור הרשות המבצעת? אתה לא חושב שהרשות הזו צריכה להיות משפטית באופיה, ולא פופליסטית?

בכל שאלה שמגיע לפתחו של בג"צ באשר להתנהלות אחת הרשויות אחרות, זו חובתם להכריע האם אותה רשות פעלה כדין. כיצד הם מצד אחד "ימשכו את ידיהם" ומצד שני יפקחו על הרשות המחוקקת והרשות המבצעת? (אני מניח שאתה מסכים שגם נציגי הציבור ונבחריו צריכים להיות כפופים לחוק?)
אדלשטיין ובג''ץ 715837
כוונתי הייתה לדרך של מינוי השופטים (בניגוד לדרך של חקיקה שמגבילה אותם). אני יודע שבשיטה הנוכחית קשה לעשות זאת. אז אולי צריך לעשות מאמץ לשינוי השיטה. אבל זה לדעתי צריך להיות הכיוון.
אדלשטיין ובג''ץ 715892
אז אתה נוטה לשיטה האמריקאית? מצד אחד השופטים פוליטיים מאוד, כולם יודעים כמעט בדיוק מה יחליטו 7-8 שופטים ובסבירות גבוהה מה יחליטו 1-2 האחרים. מצד שני, הם ממונים באופן פוליטי שמשקף שינויים ארוכי טווח בחברה.
אדלשטיין ובג''ץ 715917
מעניין לפתח את הרעיון של "להחליק את גרף השינויים בציבור" - למה רק בבית המשפט? הנה רעיון: חברי פרלמנט ייבחרו לעשר שנים, בבחירות שיתקיימו פעם שנתיים, כל פעם לחמישית מחברי מהמושבים בפרלמנט.

(במסגרת פינתנו הפופולרית "הצעות באספמיא לשינוי שיטת המשטר".)
אדלשטיין ובג''ץ 715927
זה כבר כמעט בית לורדים... בכל מקרה, בשיטה כזו ייבחרו בכל פעם רק 24 ח"כים ומכאן שאחוז החסימה המינימלי יהיה 5%. קשה גם מאד לראות ח"כים שנבחרים בשיטה כזו מחויבים למנהיג אחד ומקימים קואליציה. קשה ךמשטר פרלמנטרי לעבוד עם תחלופה חלקית של הפרלמנט.
אדלשטיין ובג''ץ 716038
אחוז חסימה של 5% לא נראה לי כזה נורא (ואגב, יחסית לרדיקליות של השינוי, מצחיק לקדש את המספר 120).

הקואליציה תהיה מן הסתם מתגלגלת: לא יהיה טקס שבו כל ארבע שנים נבחרת ממשלה חדשה, בוודאי לא כל שנתיים. ראש הממשלה פשוט ממשיך לכהן עד שהוא מוחלף בהצבעת אי-אמון קונסטרוקטיבית, למשל בגלל שבחירות נתונות הזיזו מספיק מנדטים, אבל גם סתם בגלל השתלשלות עניינים.

צריך לעבוד על המקרה שבו ראש הממשלה נפטר או נבצר. המחשבה הראשונה שלי הוא שממלא מקומו הופך לראש הממשלה לכל דבר ועניין, והפרלמנט יכול לבחור בנחת ממלא מקום חדש. אבל לא הייתי רוצה לתת לממלא המקום אינטרס כל כך חזק שהראש ימות. אולי בעצם זה בסדר אם ראש הממשלה בוחר בעצמו את ממלא מקומו, והפרלמנט רק נדרש לאשר אותו.
אדלשטיין ובג''ץ 716048
גם בשיטה הזו, ואולי אפילו יותר, צריך לקצוב את כהונתו של ראש הממשלה לשמונה שנים.
אדלשטיין ובג''ץ 716059
קואליציה מתגלגלת זה לא דבר שעובד טוב, לדעתי. קואליציה צריכה ארגון מסודר מחדש פעם בכמה שנים ולא מצב שבו אם מישהו התמנה, נניח, לשר הבריאות ב-‏2012 הוא ישאר שם כמעט לנצח.
אדלשטיין ובג''ץ 715918
זה עדיף משום שהנשיא שבוחר בהם הוא נבחר על ידי הציבור. שמעתי גם לאחרונה שהנשיא לא חייב לקבל את פסיקתם.
אדלשטיין ובג''ץ 715922
אתה בודאי מתכוון לאותו נשיא שנבחר ע''י הציבור ע''פ עיקרון שלטון הרוב.
אדלשטיין ובג''ץ 715557
בארצות הברית, לדוגמה, בית המשפט העליון נטל לעצמו את הסמכות הזו: לפסול חוקים לא חוקתיים.

אתה רוצה לבדוק מה המצב בדמוקרטיות אחרות?
אדלשטיין ובג''ץ 715564
תפקידו של בג"צ לא צריך להיות "הגנה על הפרט" או על "זכויות המיעוט".
זו המצאה של השמאל, שנועדה לאפשר לו לזכות בדלת האחורית ובלי הדבר המעצבן הזה שנקרא "בחירות" באחיזה בהגה השלטון (או, לפחות, להיות שותף לאחיזה בו).
תפקידו הראוי של בג"צ הוא להעניק לאדם את המגיע לו לפי החוק ונשלל ממנו על ידי השלטון.
תמיכת השמאל בבג"צ נובעת משילוב שני אלה: מכך ששופטי בג"צ (כיום) אוחזים בהשקפות השמאל ומכך שלהשקפות השמאל יש תמיכה מועטה בציבור ואין ביכולתו לזכות בבחירות ולהרכיב את הממשלה.
החלף את שופטי בג"צ בשופטים בעלי השקפה יהודית לאומית ובאורח פלא, מייד, תתתאייד לה תמיכת השמאל בבג"צ.
אדלשטיין ובג''ץ 715570
>> החלף את שופטי בג"צ בשופטים בעלי השקפה יהודית לאומית

אתה מדבר כאילו זה לא קרה. כבר החליפו. כמה בוגרי ישיבת הסדר אתה רוצה שיהיו מבין שופטי בג"ץ? כולם?
כמוכן מינו יועמ"ש ממשפחת האצ"ל, חוזר בתשובה ובוגר בר אילן. וגם מפכ"ל המשטרה שגדל בקרית ארבע ובוגר ישיבת מרכז הרב. לא עזר. נשארו שמאלנים.
אדלשטיין ובג''ץ 715575
שמאלנים בשיחדש - אנשים שלא מתנהגים בדיוק כמו שאני רוצה.
אדלשטיין ובג''ץ 715591
שמאלנים זה בעצם שמרנים דמוקרטיים- דוגלים בהפרדת רשויות, שלטון החוק, והזכות לבחור. (דוגמה- רובי ריבלין)
שמאלנים קיצוניים זה ליברל דמוקרטים מתונים - דוגלים בנוסף גם בערכי השוויון וזכויות האדם. (בני בגין, דן מרידור, מיקי איתן, בג''ץ)
שמאל הזוי גם דוגל בהפרדת דת ממדינה.
אדלשטיין ובג''ץ 715594
טוב, בהפרדת דת ממדינה תומך גם ימין קיצוני - רק עבור דת אחרת.
אדלשטיין ובג''ץ 717258
הפרדת דת ממדינה כה מתבקשת, אבל אני מזכיר לך שהציונות מסרבת לבצע מהלך שכזה שכן משמעות הפרדת הדת מהמדינה היא קץ הציונות החילונית.

שמאל הזוי זה לעניות דעתי - מדינת כל אזרחיה. גם שמאלן הזוי יסכים איתי שזה הזוי.
אדלשטיין ובג''ץ 717259
כן, אבל אתה מיושן. תשתמש בהגדרות החדשות של י. נתניהו
אדלשטיין ובג''ץ 717270
תזכיר לי, כי אני לא בקיא בהגיגי הנער י. נ.
אדלשטיין ובג''ץ 715616
כן, אני רוצה שכל שופטי העליון (ולפחות רובם המכריע) יהיו בעלי השקפה יהודית לאומית (לא הכרחי כלל שיהיו דתיים).
גם אתה יודע, שבמקרה כזה תתאייד באחת תמיכת השמאל בבג''צ.
אדלשטיין ובג''ץ 715654
זה מה שאיילת שקד מנסה לעשות בהצלחה לא מבוטלת כבר כמה שנים.
אם היא ודומיה ימשיכו בפועלם, נראה לי שתקבל את מבוקשך, אבל אני מקווה שתיווכח שכמו שהיועמ''ש והמפכ''ל הקודם (שניהם ללא ספק בעלי השקפה יהודית לאומית) הפכו למשת''פים של ''אסמול'' הנורא, כך גם שופטי בג''ץ ימשיכו להפתיע.
אדלשטיין ובג''ץ 715692
איילת שקד איננה מספיק יהודית לאומית, לדעתי. גם בנט.
לכן, המינויים שלה אינם מספקים אותי.
אבל קשה להאשים אותה - וגם באופק הרחוק אינני רואה היתכנות למינויים ראויים לטעמי לבית המשפט העליון (ולערכאות הנמוכות) - זאת בשל המציאות האובייקטיבית החמורה והמסוכנת בה אנו חיים.
כל בוגרי הפקולטות למשפטים בישראל, שרכשו את השכלתם המשפטית בשלושת העשורים האחרונים (לפחות), נגועים בהשקפה השמאלנית, משום שהחינוך המשפטי בכל הפקולטות למשפטים בישראל מוטה מאד לכיוון ההשקפה השמאלנית, השולטת ביד רמה באקדמיה בכללותה.
רק בודדים מצליחים להשתחרר (ולא תמיד שחרור מלא) מהשפעת ההטייה השמאלנית שהוטמעה בהם ואף זאת רק לאחר זמזן ניכר.
כתוצאה מכך, כמעט כל שופט שמונה בעשורים האחרונים ושימונה בעתיד הנראה לעין אינו יכול להיות בעל השקפה יהודית לאומית נקייה לגמרי מהנגע השמאלני.
השינוי יבוא רק כאשר תופסק שליטת השקפות השמאל בפקולטות למשפטים, אלא שלצערי הרב אינני רואה את זה קורה בימי חיי.
אדלשטיין ובג''ץ 715700
מהם לשיטתך עיקרי אותה השקפה שמאלנית, שהם כל כך גרועים עד שהם הופכים אותה בעיניך לנגע?
אדלשטיין ובג''ץ 715704
אני מעדיף לא לתאר את עיקרי ההשקפה השמאלנית, כפי שאני רואה אותה, משתי סיבות: האחת, כי זה ארוך ומורכב. השניה, העיקרית, משום שנראה לי שרבים מהגולשים כאן הם שמאלנים והתיאור שלי יעליב אותם ויפגע בהם. מה שכתבתי עד כה הרגיז/העליב אותם מספיק, להערכתי.
כדי להסביר את יחסי השלילי כלפי שמאל אני כן יכול לומר, שלפי דעתי זרע החורבן של מדינת ישראל נטמן כבר בעת הקמתה, כאשר ניתנה לערבים הזכות לבחור ולהיבחר לכנסת, וכי מדינת ישראל צועדת לחורבנה ולשמאל יש חלק מכריע בכך (למרות תרומתו הגדולה והחשובה להישגי המדינה).
האירועים בבחירות האחרונות - פיצול הגוש היהודי בכנסת לשני מחנות ברורים יותר, גידול הגוש הערבי בכנסת (שיילך ויגדל) והנכונות של הגוש היהודי להסתייע פוליטית בגוש הערבי - מחזקים את דעתי, משום שהם תואמים את תהליך החורבן כפי שצפיתי.
אדלשטיין ובג''ץ 715707
אתה מכיר את ההיסטוריה היהודית הקדומה? אתה יודע ממה נבעו חורבני הבית? (לא ממה שנקרא "שנאת חינם")
אדלשטיין ובג''ץ 715661
מה זאת "השקפה יהודית לאומית"? מצביעי ליכוד וימינה?
אדלשטיין ובג''ץ 715680
בעלי השקפה דומה לשלי (סמוטריץ' וימינה)
אדלשטיין ובג''ץ 715683
התדרדרה רבות, ההשקפה היהודית הלאומית, אם במדינת היהודים מצדדים בה מנדט וחצי מתוך מאה ועשרים.
אדלשטיין ובג''ץ 715693
בלי להיכנס לויכוח בשאלה, מהו שיעור התומכים בהשקפה היהודית לאומית, אני מסכים בכאב לב ובדאגה גדולה לכך, שהייצוג שלהם בכנסת קטן מאד.
אדלשטיין ובג''ץ 715695
הממ, ממש תמונת מראה לתוגת השמאל המצטמק והולך.
אני מזמן כבר אומר כאן שהמאבק האמיתי בחברה הישראלית וגם בפוליטיקה איננו בין שמאל לימין, למרות מה שמנסים למכור לנו הפוליטיקאים. בהגדרות המסורתיות של המושגים האלה, 70% מהמצביעים הם מרכז.
אדלשטיין ובג''ץ 715698
אכן, תמונה מראה לתוגת השמאל.
אלא שאני חושב שתוגת השמאל אינה מוצדקת כלל, משום שהוא יכול לרשום לעצמו - לדאבוני - הצלחה עצומה בהנחלת השקפותיו בקרב הציבור ובהטמעתן כמערכות הפעלה בכל מוסדות המדינה.
אדלשטיין ובג''ץ 715738
כפי שלמדנו בבחירות האחרונות, גם המרכז לא רלבנטי.

האידיאולוגיות בישראל הן רק נשף מסכות. הקרב הפוליטי הוא על שליטה, ג׳ובים, כסף ושררה של פוליטיקאים מושתנים.
אדלשטיין ובג''ץ 715740
Word.

אני מתפלא שמישהו עוד מצפה למשהו אחר. ורק אוסיף שזה נכון לחלקים גדולים מהעולם, ולא מיוחד לישראל.
אדלשטיין ובג''ץ 715744
לדעתי, זה נכון במידה רבה, אבל חשוב מאד לסייג את זה.
אני מעריך שללא מעטים מחברי הכנסת לדורותיה היתה/יש גם אידיאולוגיה שהניעה/המניעה אותם.
השאלה האמיתית לדעתי היא, מה גבר/גובר אצל כל אחד מהם, כשהוא ניצב בפני התנגשות בין האידיאולגיה שלו לבין האינטרס האישי שלו (שליטה/שררה/כסף/מעמד וכיוצ"ב).
אדלשטיין ובג''ץ 715762
הפוליטיקה היום היא ביביסטית. הוא אמנם patient zero, אבל רובם כבר נדבקו במחלה. ממשלת ה-‏36 זה רק סימפטום. אנשים ישרפו את המדינה, את מוסדותיה, יבגדו באידיאולוגיה שלהם, ישימו ז&₪ על המצביעים שלהם, יפרו הבטחות עוד לפני סיום משפט וימכרו את אמא שלהם בשביל כסף, כסא, קומבינה, שוחד וכוח. אנשים דוחים.
אדלשטיין ובג''ץ 715765
תפיסת המציאות שלך קיצונית מדי, לדעתי, גם אם יש בה לא מעט אמת.
אדלשטיין ובג''ץ 715771
אני דווקא שמרן משעמם, אבל במדינה בה ממשלה של 36 שרים זה נורמלי, אקבל את התוית של ״קיצוני״ כמחמאה.
אדלשטיין ובג''ץ 715773
ממשלה של 36 שרים זה אכן מקומם ומרגיז.
לדעתי, רבים מאד, מימין ומשמאל, יסכימו איתך.
אדלשטיין ובג''ץ 715764
מסכים. אבל הכמות של חברי הכנסת שאי אפשר לחשוד במניעיהם הולכת ויורדת כל הזמן. החצי השני של תגובה 599004 ושאר התגובות שלי בפתיל שבעקבותיה.
אדלשטיין ובג''ץ 715768
אינני יודע לומר אם נכונה טענתך, שמספרם של חברי הכנסת ההגונים הולך ופוחת.
גם אני חש כך, אבל אני לא בטוח שמקור התחושה הזו אינו נעוץ בי ולא דווקא במציאות.
אדלשטיין ובג''ץ 715782
העובדות (הלא מעודכנות) מופיעות בתגובה 630232

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים