חסר סיכוי 71568
דומה שיוסי ביילין הוא בלתי בחיר לחלוטין בקרב הציבור הישראלי (כמו יוסי שריד ושמעון פרס).
האם לא מוטב לביילין לעמוד מאחורי הקלעים ולמצוא מנהיג בעל דעות דומות, שאינו סובל מהעדר אהדה ציבורית (בלשון המעטה) כמוהו?
אם השמאל הישראלי רוצה לשוב ולהיות אלטרנטיבה לגוש הליכוד-ימין, הוא חייב לא רק להציג אידיאולוגיה ברורה, אלא גם לבחור מנהיג שיש לו סיכוי אמיתי להיבחר.
יוסי ביילין הוא לא האיש הזה.
גם בן-אליעזר לא שכן אי אפשר לשבת בממשלה ולהיות אופוזיציה למדיניותה.
חסר סיכוי 71606
מעיון בעיתוני היום עולה כי גם ביילין מודע לכך - הוא לא הקים מפלגה חדשה, אלא תנועה (בדומה לשלום עכשיו, למשל, לא למרצ). כלומר - הוא אינו מציג עצמו לבחירה כראש מפלגה. זו גם הסיבה שאין שום בעיה עקרונית בכך שהוא לא עזב את מפלגת העבודה - מותר לאדם להיות מזוהה עם מפלגה וגם עם ארגון חוץ-פרלמנטרי. בכלל, כרגע לא ברור אם ביילין בכלל יתמודד בבחירות הבאות לכנסת. יתכן שהוא יבחר דווקא להשאר בעיקר בתחומי התנועה שלו ולנסות להשפיע מבחוץ, בעיקר דרך דעת הקהל. כבר היו דברים מעולם.
חסר סיכוי 71613
לא היתה כאן שאלה של ''מותר''. מותר גם להיות חבר בממשלה ולהצביע נגד הצעת-התקציב שלה. הפעילות החוץ-מפלגתית של ביילין (לא מדובר כאן על ''להיות מזוהה'' - הוא מייסד את התנועה) סותרת את מדיניותה של מפלגתו (לא מדובר על המפלגה שהוא ''מזוהה איתה'' - הוא חבר ''העבודה'' ומן-הסתם אף חבר במוסדותיה, כלומר לא סתם חבר מן השורה). לא יודע אם זו ''בעיה עקרונית'' או לא, אבל יש דברים שמריחים יותר טוב.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים