בתשובה לאריק, 01/04/20 19:25
הגישה השוודית 715901
גם במקצוע שלי אני מגיע למסקנות ממידע חלקי ורועש. ואחד הכישורים שרכשתי במהלך הדרך הוא לזהות מתי אי אפשר להגיע למסקנה.

הגורמים שציינת אכן מאד הגיוניים ואופתע אם אין להם השפעה. ואפשר לשער שישנם עוד גורמים מקומיים רבים שמשפיעים על קצב ההתפשטות. ויכול להיות שגם למזג-האוויר או לעונת השנה יש השפעה (למזג האוויר ולעונת השנה עשויות להיות השפעות בלתי תלויות). אפשר גם ללכת צעד קדימה ולשער שלאקלים באזור יש בחזרה השפעה על התרבות, ואז כבר לא מדובר סתם בריבוי גורמים, אלא ב-confounding factors.

בין העלאת כל ההיפותוזות הללו לבין אישוש שלהן יש פער גדול ומשמעותי. אם נמשיך במשחק הזה, ונעשה רשימה של 50 היפותזות עליהן שנינו נסכים שהן מאד הגיוניות, כנראה שלפחות חלקן תתבררנה כשגויות בדיעבד. אולי רובן.

אתה כותב "אני מניח שלבודד את הגורמים השונים... יהיה מאד קשה" כאילו שמדובר באיזו פורמליסטיקה או טרדה בירוקרטית. אבל רשימת הדברים שנראים לי ברורים אבל הם בעצם לא נכונים יכולה למלא לא ספר, אלא כמה ספריות. בלי סטטיסטיקה, אתה נשאר עם סיפור. שאולי נשמע הגיוני - אבל כך גם חמישים סיפורים אחרים, שסותרים אותו.

ובמקרה הקונקרטי של הקורונה, לא רק שאני מתחבא מאחורי איזה טרואיזם כמו "קורלציה לא מצביעה על סיבתיות", אני אומר יותר מזה: (1) אפילו אי אפשר עוד לראות קורלציה, (2) גם אם תצא בת-קול ותאמר "יש קשר סיבתי!", אז בלי לכמת אותו - לא נלמד דבר.

(ואני רק מזכיר, שאני מעריך שעונתיות של הוירוס הוא המקרה הגרוע, לא המקרה הטוב - כך שאני מנסה לשמור כאן על אופטימיות).
הגישה השוודית 715907
הכל נכון. בכל זאת כשצריך לפעול, ושוקלים את האפשרויות, חייבים להשתמש במה שאנחנו חושבים שהוא נכון, גם אם יש סיכון שהוא מוטעה, כי אין לנו את האפשרות לבדוק בזמן סביר מה נכון בהחלט.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים