בתשובה להאייל האלמוני, 17/04/20 10:37
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מרצ התאחדה עם מפלגה אנכרוניסטית ומפלגונת ימנית מגוכחת כתוצאה מחוסר ברירה. מבחינת התוכן היא נשארה מפלגה עכית ואיכותית כשהייתה שלא רק דוגלת אלא גם נלחמת בעד שיוויון חברתי, זכויות אדם ושלום ונגד הכיבוש והשחיתות. נכון שכשלעצמה אין לה עתיד והיא צריכה להתאחד עם המשותפת למען חזית יהודית-ערבית שהיא ורק היא שמאל אמיתי ורק ממנה תוכל לבוא ישועה למדינה. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שזו יכלה להיות אופציה נחמדה להשתעשע בה, אלמלא הכמעט ודאות שברית פוליטית כזו בין שתי הרשימות היתה מביאה לנטישת רוב המצביעים של שתיהן כאחת. אם עסקינן בניסויים מחשבתיים לא ריאליים, ענה לי בבקשה על הקושיה הבאה: נניח שלמצביעי מר"ץ היו מציעים בחירה בין אזרחות במדינתם של איימן עודה, אחמד טיבי ואבו-מאזן לבין אזרחות איטלקית/ספרדית/ברלינאית, באיזה אזרחות היו רובם בוחרים? האם שקלת בדעתך אי פעם את האפשרות שמצביעי המשותפת מתעבים את מצביעי מר"ץ יותר משהם מתעבים את מצביעי נתניהו? אני צריך להזכיר לך את התקרית של חה"כ זחאלקה עם סתיו שפיר. חברת הכנסת, חנין זועבי: "שלום היא לא אומרת, גם אחרים לא אומרים, ואני בזה לסגנון הזה, ולא רוצה את השלום שלהם, לא את השלום הפוליטי שהם מציעים ולא את האישי שהם חוסכים ממני. אבל אסור להתפתות ולעשות מזה עניין אישי". יש רק דבר אחד יותר גרוע מלשקוע במציאות מייאשת, וזה לשקוע בהזיות מייאשות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה שלך אינה לעניין וגם דמגוגית. העובדה שצעירים חילונים ומשכילים מעדיפים לעזוב את הארץ אינה נובעת מסלידתם את התרבות הערבית אלא בגלל המצב במדינה שמתגמל רק את החרדים והמשיחיים ואינו צופן בטובו עתיד סביר לפחות לאחרים. גם הזכרת סתיו שפיר אינה לעניין. היא אמנם פעלה באופן ראוי בכמה תחומים חברתיים אבל בהשקפותייה איננה שונה מהלאומן הציוני המצוי. ראוי להזכיר גם שהיא באה ממפלגת העבודה ומעברה למרצ בבחירות לפני האחרונות שאיפשרו חיבור בין האחרונה לבין אהוד ברק ויאיר גולן היה צעד טקטי (חשוב וראוי כמובן אך לא כזה שעושה אותה למרצניקית בהשקפתה). ולבסוף, התלונה על כך שאינה אומרת שלום אופיינית ככל הנראה לאופיה האישי ולא רק לגזענותה האישית כלפי הערבים. ולגבי העניין עצמו, הבאת הקולות הקיצוניים ביותר של הרשימה המשותפת אינה מעידה על דבר. כל מי שקורא נכון את המפה הפוליטית והתודעתית של אזרחי ישראל יבין את הכרחיות דבריי. אלו לא "הזיות" כמו הסתמכות על פוליטיקאים חסרי אידיאולוגיה משל עצמם (או שותפים מתונים של אידיאולוגית ההגמוניה השולטת) שימכרו אותנו שוב ושוב לימין ורק יתחלפו ביניהם אלא גישה לשינוי בנוסח "עוז לתמורה בטרם פורענות" ואפשרות קיימת במציאות, בין אם בחבירה למשותפת ובין אם בהקמת מפלגה יהודית-ערבית חדשה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כידיד אינטרנטי (עד כמה שיש לזה משמעות) הייתי שמח אם היית פחות ממהר לתת אמון בכל מה שפלשתינאי אומר. האמירה ש"סתיו שפיר לא אומרת שלום" היא 100% של זחאלקה וזועבי ולסתיו שפיר אין בה שום אשמה. היא לגמרי אומרת שלום (ע"פ עדותם של לפחות 3 ח"כים של המשותפת). מה שנחשף כאן הוא צפונות ליבם של זא"ז. שפיר עלתה כקרבן כאן מפני שהיא וחה"כ מיכל בירן האשימו את חברי המשותפת בשת"פ עם הקואליציה בעיניין מתווה הגז. גם אם זה היה נכון, לכל אדם זכות להחליט למי הוא אומר שלום ולמי לא. גזען אינו מי שאינו אוהב את זולתו אלא מי שסבור שצריך לשלול מזולתו זכויות אזרח מפני שהן לא מגיעות לו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה באמת סבור שהצד הפוליטי השמאלי חי בשלום עם הסונים הערבים? זה מלאכותי לחלוטין. כשאני פותח את המפה אני לא רואה את החיבור הזה. ההיסטוריה אומרת שהימין מחובר למוסלמים הסונים באופן טבעי ביותר. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |