בתשובה להפונז, 19/04/20 11:11
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 717359
איני מסכים.
בעולם אנליטי, בו שופטים את ביבי אך ורק על סמך תפקודו בתחום הגל הראשון של הקורונה, הייתי מנקד אותו ב-‏8.
רוה"מ, כמו שאר מנהיגי העולם פעל במרחב החלטות שהיתה בו אי ודאות גדולה מאד. הכלי היחיד שהיה בארסנל היה הבידוד החברתי. כל השאר היה דיסאינפורמציה ועשן הקרב. את הכלי הזה, ביבי הפעיל ברגישות, במיומנות ובהצלחה. הבלבול וההוראות האמורפיות באו מתנאי שדה הקרב ולא ממנו. המומחים/מודלים שגו בהפרזה של מספר החולים קשה (ליחידת זמן). בגלל הצלחת הבידוד, לעולם לא נדע עד כמה באופן מוחלט, אבל דוגמאות מרכזיות בהן הבידוד הופעל מאוחר או באופן רופף למדי מוכיחות שגם כך מספרי המונשמים לא "עמדו" בתחזיות. אם היתה היסחפות מזיקה בענייני הבידוד, היא לא היתה באשמת ביבי והיתה מוצדקת בסיבתה. להערכתי ההפעלה המקוטעת והלא אחידה של הבידוד בישראל תרמה להצלחתה ולא להיפך.
אני לא נותן לו 9, בגלל ה"הייתי הראשון לזהות", "קשריי ברחבי העולם", ו"בחורינו המצויינים במוסד ובהייטק". אלו אמנם נופלים בתחום של "ידע צדיק", אבל ביבי ובוחריו הם בחירה דו-צדדית. הוא בחר בהם ולכן הוא לא יכול להאכיל אותם בכפית והוא חייב להשתמש בשופל.
אני לא נותן לו 10, כי הוא עשה מה שצריך היה לעשות ולא הפגין איזושהי ייחודיות, הברקה או יציאה מן הקופסה.
ואם הזכרתי ייחודיות ויציאה מן הקופסה, זו הזדמנות להעלות נושא מרכזי נוסף. למעשה, הבידוד החברתי לא היה הפיתרון היחיד לבעייה. היה פיתרון אלטרנטיבי והחלטי נוסף שאכנהו פיתרון הטראמפ.
בהיוודע תחילת המגיפה, אפשר היה לתארה כסוג של השפעת השגרתית. אח"כ כאשר מתחיל הגל הגבוה של החולים הקשים, אפשר להתחבא מאחורי רצף של מהלכים חלקיים הסותרים זא"ז, כאשר ממילא הצעדים הנדרשים העיקריים אינם בסמכותך. אפשר היה להניח למשק להמשיך לפעול ככל יכולתו ובמקום מכונות הנשמה להסתפק בקריאות להרגע ובמורפיום. בצורה זו היית ממזער את הלחצים למשבר כלכלי. בתוך כמה שבועות היית מגיע לחיסון עדר ולנקודת מוצא הרבה יותר טובה מאשר המציאות הנכחית.
בנובמבר לעת בחירות היית נשאל, מדוע בשנה האחרונה לממשלך מתו 200,000 אזרחים מקורונה, היית אומר את האמת. למתים הללו, לא משנה אם הם מתו בגלל הקורונה, או חצי שנה אח"כ בגלל שהרופא שטיפל בהם, טיפל קודם בחיידק אלים ושכח להחליף כפפות. למצביעים, זה רק יצא הרבה יותר זול.
הפירכות בתסריט זה רבות. אזכיר שלוש.
ראשית, הפרוטגוניסט בסיפור זה הוא למעשה מתבגר בלתי מוכשר בעליל, שיודע שכשעושים נכשלים. לעומת זאת אם משקרים בצורה עקבית וללא מורא, לעולם לא נכשלים. לכן לו ולבוחריו יש רתיעה אינסטינקטיבית מאמיתות עובדתיות והם מתרחקים מהן.
שנית, בשביל שהסיפור יעבוד, הפרוטגוניסט צריך להיות אדם מאד אינטלגנטי המוקף בצוות מומחים מיומן שמספק לו מודיעין נכון וחד-משמעי. הנשיא טראמפ, למשל, לא ידע מראש שהתמותה תהיה נמוכה יחסית והמתים יהיו אנשים בעלי תוחלת חיים מאד נמוכה.
שלישית, כאשר ישאלו בנובמבר את טראמפ מדוע מתו 80,000 איש אצלו, הוא יאמר להם שזה בגלל הסינים וירמוז שזה בגלל הכושים (אובמה). האם זה יעבוד? אני לא חושב. וכאן אנו מגיעים לשאלה, מדוע מנהיגים פחות דמוקרטיים מטראמפ (כמו הסיני והרוסי) אינם בוחרים בפיתרון הזה, אלא מסתתרים בצללים ובוחרים בכל מיני דרכי ביניים וקוקטיילים של "תרופות". מתברר שבנקודה זו האי-רציונליות של הבוחר עובדת לרעתם. בני אדם מכל הסוגים והצבעים, רעים וטובים כאחד סולדים מאסונות פתאומיים ומוות המוני שלא תוכנן ונגרם על ידם. לא משנה מה טראמפ ימכור לבוחריו, הם יעדיפו להניחו בקרן זוית ולשכוח מן התקופה הרעה הזאת.
לכן, כמעט כל מנהיגי העולם, מוכנים לספוג נזק כלכלי לא קטן ואפילו הרווח אינו אלא מריחת התמותה מקורונה על זמן ארוך יותר.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 717378
"המומחים שגו בהפרזה של מסםר החולים קשה"? נתניהו היה בראש המפריזים, המפחידים ומפריחי המספרים המופרכים.
"מיליון נדבקים ועשרת אלפי מתים תןך חודש" הוא זעק לפני חודש - מה שאומר שהוא טעה בשני סדרי גודל בהערכת האיום.
לא פי שניים, לא פי עשר, הערכת יתר של פי מאה. אין שום הצדקה לומר שהערכה מופרזת שכזו היא לא באחריותו של ראש הממשלה. שגם מינה את השר הרלוונטי והפקידים מתחתיו - והרי הוא עצמו היה שר הבריאות בתפקידו הרשמי חלק ניכר מהעשור האחרון.

מה היית אומר על רמטכ"ל שמציג איום של מאה אלף טנקים על ישראל במקום עשרת אלפים - ונוהג בהתאם?
עכשיו, זה שנתניהו משקר לנו במצח נחושה, זה צפוי, אבל זה שלך זה לא מפריע, זה חבל.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 717382
מה היית אתה אומר אם שר הביטחון היה מזהיר מפני "אלפי מתים" במלחמה *אם לא יינקטו צעדים מתאימים*, ואז הצעדים כן היו ננקטים ומספר המתים היה תלת ספרתי נמוך? לדעתי היה מגיע לו צל"ש אלא אם תוכיח שהאיום היה איום סרק. לדעתי הוא לא, והראיה שכמעט אף מדינה לא המשיכה במדיניות של "לא נורא" לאורך זמן, גם אם מלכתחילה היו מי שניסו לעשות זאת.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 717388
לא אמרתי לרגע לנקוט במדיניות של 'לא נורא'. אבל בין לא לעשות כלום לבין 25% מובטלים (אפילו ארה"ב לא מתקרבת לזה) יש קשת מאד רחבה.
איטליה, על כל מוראות הקורונה שלה, בקושי הגיעה להשוואת כמות הנפטרים משפעת רגילה. ואין שום דמיון בין התפלגות הגילאים ומערכת הבריאות באיטליה לישראל.
ויש עוד הטוענים, למשל פרופ' בן ישראל, שההערכות הן מוגזמות כבר עכשיו, וכדאי מאד להפסיק את הסגר כבר בקרוב.
וזה עוד לפני שהזכרנו שכמות הנדבקים בארץ יכולה היתה להיות חצי מעכשיו אילולא הפעולות הכושלות-עקב-פוליטיקה-קטנה של ההנחיות והאכיפה בציבור החרדי. אולי כבר אפשר היה לחזור מחר לבית הספר.

שאלת בתגובה אחרת בפתילון כמה עולה יום סגר.
הטענה שלי - יום סגר עולה יותר (אולי הרבה יותר) מיום בחירות. ביום בחירות המון עסקים פתוחים, התנועה זורמת, ואף אחד לא מאבד את העבודה שלו.
עכשיו, תמיד זורקים עלינו מספרים של מעל מיליארד שקל ליום בחירות (לאחרונה הצטרף הגנץ חקשקוש הזה).
אז גם אם זה מוגזם, בהינתן המשפט הקודם, בוא נסגור על מיליארד שקל עגול לכל יום סגר‏1.

1 להבהרה - יחסית למצב עכשיו, כל הקלות שלא כוללות החזר מערכת החינוך לתיקנה, הריהן סגר דה-פקטו‏2.
2 ואולי יותר גרוע, כי מצפים ממך לעבוד משרה מלאה למרות שיש משרה מלאה (פלוס) להחזיק את הילדים שפויים בבית.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 717396
"איטליה, על כל מוראות הקורונה שלה, בקושי הגיעה להשוואת כמות הנפטרים משפעת רגילה" אבל זאת לאחר שאיטליה נקטה במדיניות סגר. היא התמהמהה בהטלתו, ושילמה על ההשתהות ביוקר רב, אבל לא תמצא הרבה אנשים שמטילים ספק בכך שבלעדיו ההשוואה לתמותה מהשפעת היתה שונה לגמרי. לא קשה לעשות את החישוב מה היה קורה שם עד להשגת אותו "חיסון עדר" מפורסם. אותו דבר נכון, כמובן, לספרד, אנגליה, צרפת, ארה"ב ובעצם לכל מדינה מערבית שניסתה לטפל בבעיה בצורה אחרת (כל שבדיה עוד מוקדם לדבר).

אין לי מושג את הצעדים שהממשלה נקטה היו מוגזמים מדי‏1, אני רק מציין את העובדה שלא נכון להשתמש בהצלחה כנימוק לכך שהם היו מיותרים מלכתחילה. האם היה ניתן לקיים מדיניות מקלה יותר ועדיין לא להגיע לניצול כל הספיקה של מערכת הבריאות? בהחלט ייתכן. האם היה מוצדק לקחת סיכון יותר גדול? אולי. אני בטוח שאם היה נלקח סיכון והוא היה מתממש לא היינו חוסכים בביקורת כלפי ההחלטות. עבדך הנאמן בטח היה כותב משהו בגנות ההחלטה לשחק ברולטה רוסית כשהשחקן הוא נהנתניהו והאקדח מוצמד לרקה שלי.

יש ציבור גדול בארץ שמה שנמנע ממנו - תפילות, לימוד בחיידרים ובישיבות, סעודות רמאדאן וכד' - לא היה מושג אלמלא הוטלו הגבלות חמורות על כלל האוכלוסייה. אפשר לא לאהוב את זה (ואני לא צריך לספר לך שאני באמת לא אוהב את זה) אבל אלה מאפייני החברה בה אנו חיים ואין טעם לתחוב את הראש בחול.
___________
1- כביכול מספר המתים (וגם הגיל שלהם) מעיד על מדיניות חמורה מדי, אבל בהחלט ייתכן שכל שינוי קטן היה משנה הרבה; זמן הדגירה הארוך מהווה בעיה חמורה מאד למי שרוצה לשחק עם הפרמטרים.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 717402
יש מצב שההתפרצות בברגמו ובבני ברק כבר דועכת מסיבות אחרות לגמרי. אולי זאת העונתיות, אולי כבר הגיעו ל 50% הדבקה (אני מהמר על שילוב של השתיים).
ואם זה המצב יש הצדקה בסגר על בני ברק רק כדי שלא ידביקו את רמת גן.

אבל אני מסכים שזו חכמה בדיעבד, ולו הייתי בתפקיד של קבלת החלטות הייתי זהיר יותר.

בכל מקרה את הגנים ובתי הספר היסודיים צריך לפתוח היום בבוקר (רק לא לשלוח ילדים עם אסתמה).
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 717405
כתבתי תגובה ארוכה שנמחקה לה...
לא טענתי שם היו מיותרים מלכתחילה, חבל להתווכח על זה.

אבל יש הרבה מחדלים אחרים במערכת הרפואית‏1 שלא לקחת בחשבון, כי הסגר הוא לא חזות הכל (יש שיאמרו שבדיוק בגלל שאר המחדלים הוא הופך לחזות הכל).
כבר פורסם שרק בגלל שיותר חולים נשארים בבית, חלה עלייה של 22% במספר הנפטרים בבית יחסית לחודש מקביל בשנה שעברה. אלה מעל 200 חולים שמתו לא "מקורונה" אבל "בגלל הזנחה מהמערכת הרפואית עקב הקורונה" או ניסוח אחר של זה.

1 שאין לי כח לכתוב שוב...
ביקורת על הביקורת 717427
הפרסום על העלייה במספר הנפטרים בבית מ-‏900 ל-‏1100 (במשך חודש בהשוואה לשנה שעברה) נראה לי מגוחך בחוסר המשמעות שלו, ללא נתונים נוספים. בכתבה עצמה כתוב במשפט הבא "האם יתכן שקבלת טיפול רפואי היתה מונעת את מותם? לעולם לא נדע." אני מתפעל מהערמומיות הרטורית של המשפט הזה. הקורא הלא זהיר מרגיש מהמשפט הזה שהרבה מהם היו ניצלים. הקורא היותר זהיר יכול לשער שהרבה מהם היו מתים בבית החולים. ואז הוא היה חושב שאולי טוב יותר להם ולקרוביהם‏1 שהם מתו בבית.

אני לא מבטל את הסכנה, שרופאים דיברו עליה בכתבות שקראתי, שחולים כרוניים ימנעו מלבוא לביקורות שגרתיות ומצבם יחמיר. מצד שני, אני בטוח שאתגר אחד שהרפואה מבוססת הראיות אפילו לא קרובה לדגדג הוא: מה האופטימום של תדירות הביקורות והבדיקות לקשישים וחולים כרוניים. כלקוח כבד למדי של כאלה, וגם כצופה מהצד על הורי, יש לי רושם, חסר ביסוס של ממש אבל חזק, שהתדירות בפועל היא הרבה מעל האופטימום; בעיקר אם שוקלים לא רק שיקולים רפואיים נטו אלא גם עומס על המערכת, טרטור והוצאות. אבל גם כן שיקולים רפואיים נטו, כמו אבחוני שווא מרוב בדיקות, וחשיפה לזיהומים. אין סיכוי שרופאים משקללים את אלו כשהם מחליטים מתי לבקש מהמטופל לחזור. אולי את סכנת אבחון היתר כן יש כבר מגמה לקחת בחשבון.

מעניין שהקורונה נותנת כאן ניסוי יקר ערך, אם מדען נתונים באמת חרוץ ירצה להרים את הכפפה‏2: לבדוק ב-‏18 החודשים הקרובים(?) מה היתה ההשפעה של הירידה בתדירות הביקורות בפועל על מדדי הבריאות של מטופלים כרוניים.

1 ולמתחריהם על משאבי הרפואה הציבורית, ולאנשים שהם המשאבים האלה, שנחסך מהם עוד חולה.
2 קראתי על אמן אינסטגרם שמרים כפפות חד פעמיות שאנשים זורקים ברחוב ועושה מהם יצירות.
ביקורת על הביקורת 717428
הטענה שהירידה במספר הפניות של חולים דחופים לבתי החולים (בדיוק הראו עכשיו בחדשות ארבעים וחמישים אחוז ירידה בביקורי חולי סרטן, כריתות שד, צנתורי לב ואיזה טיפול הזרקה תוך-עיני שכנראה בלעדיו ראייתך מתדרדרת במהירות. הרופאים באיכילוב דיווחו שחלקם יזמו ביקור בית אצל החולים כדי להזריק להם את הדבר הזה, כי החולים חוששים להגיע) *לא* מביאה לעודף תחלואה ותמותה היא כל כך מרחיקת לכת, על סף המופרכת, שחובת ההוכחה מוטלת על מי שטוען אותה.

אולי זה גם מראה שהטוענים זכו לא להיות בקרבת אוכלוסיה שנזקקה לטיפולים כאלה.
ביקורת על הביקורת 717431
לא יפה שאתה מביא דוגמה א', וכשאני מתווכח איתה אתה זורק עלי דוגמאות ב', ג' ו-ד' וטוען שלפיכך התנגדותי לדוגמה א' הזויה ומופרכת.
ביקורת על הביקורת 717435
ראיתי פוסט מעניין שאינני מוצא כעת, ובו השווה הכותב את מספר המתים הכללי במקומות שונים למספר בתקופה המקבילה בשנה שעברה. ברוב המקומות שבדק יש עליה גדולה מאוד, לפעמים המספר כפול ממה שמיוחס ישירות לקורונה. זה היה בולט במיוחד בניו יורק, קפיצה עצומה שמגמדת את הפיגוע בתאומים. המסקנה שלו היתה שמדובר גם במיתות לא מאובחנות וגם בנזק היקפי, כמו זה שהזכיר הפונז.
ביקורת על הביקורת 717442
ניו יורק נפגעה קשה. השאלה היא האם זה נכון גם למקומות שבהם מערכת הבריאות לא נפגעה בצורה כל כך רצינית מהמשבר. אני נוטה לחשוב שכן, אבל העדות הזו עדיין לא משכנעת אותי.
ביקורת על הביקורת 717456
גם בחלק מהמקומות באנגליה ובסקוטלנד מספר המיתות שאינן מיוחסות לקורונה עלה באחוזים ניכרים יחסית לשנים שעברו. גם שם לא ברור איזה חלק מתוכן נגרם ישירות מהוירוס. על ישראל עוד לא ראיתי נתונים אבל עדויות אנקדוטליות של רופאים נשמעות שוב ושוב, והמצב הגיע לכך שרופאי בתי החולים מפצירים בלקוחות להגיע למיון. מי היה מאמין.
ביקורת על הביקורת 717457
אה, עכשיו כן ראיתי את הנתונים בהודעה למעלה. שוין.
ביקורת על הביקורת 717461
נראה לי שחלק מהמסקנות מהטיפול במגיפה הזו - ואני יותר משוכנע לגבי ישראל בענין הזה - זה שבפעם הבאה, צריך מיד להקים מחוץ לבתי החולים, או בכלל במקומות אחרים אזורי בידוד לנדבקים שאינם מראים סימפטומים בינוניים ומעלה.
הצפת בתי החולים ב-‏95% מטופלים שבעצם אין שום סיבה שיתפסו מיטות וידביקו צוותים רפואיים חיוניים היא טעות שיש לה השלכות מרחיקות לכת.
אם מלכתחילה בתי החולים היו מתרכזים בלטפל באחוזים הבודדים שאכן צריכים טיפול רפואי דחוף, מערכת הבריאות כולה היתה (ותהיה במשבר עתידי) במצב משופר לאין ערוך. וגם עם יכלת הרבה יותר גבוהה לטפל בחולים דחופים אחרים, וגם לא לסכן אותם.
ביקורת על הביקורת 717590
הרוב העצום של מאובחני הקורונה בארץ לא מאושפזים בבתי חולים אלא מקבלים טיפול בבתיהם או במלוניות.
ביקורת על הביקורת 717605
עכשיו זה נכון, זה לא הייה כך עד באלף הראשונים.
ביקורת על הביקורת 717441
דוגמה א' היתה רק דוגמא.
הטיעון העקרוני שלי (ולכן הדוגמאות הן רק בסוגריים, כתומכות) הוא שהשכל הישר היה אמור להסכים בלי דוגמאות בכלל למה שכתבתי מחוץ לסוגריים.

ואם יש לך טענה שמנוגדת לשכל הישר, חובת ההוכחה עליך.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים