בתשובה לשוקי שמאל, 28/04/20 20:22
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מה המקור שלך לתיאור המקרה בבית שמש? ברדיו קול חי, למשל, מתוארת אלימות דווקא מצד החרדים. אני לא חושב שנוכל לסמוך על איזשהו כלי תקשורת לדעת מה באמת קרה שם. בכל אופן, שני המקרים מצדיקים טיפול שונה מצד המשטרה. רפי בגרונד הפר את ההוראות, אבל ההתנהגות שלו לא סיכנה ישירות אף אחד; הוא לא התקהל. הסיכון שבמעשיו עקיף לכל היותר (דוגמה אישית, מדרון חלקלק וכו'). יש לשוטר שיקול דעת, תודה לאל, ונשמע לי ששיקול הדעת של השוטר היה סביר להקל עם בגרונד. מה הסכנה, שעכשיו המוני הורים שכולים יבואו לבית הקברות ויתקהלו שם? לעומת זאת, במידה שהדבקה בקורונה נחשבת סכנה לציבור, קהל מתפללים הוא סכנה מובהקת, ישירה, שקורית עכשיו. פצצה מתקתקת, אם תרצה, גם אם פצצה שקטלניותה היא בהסתברות נמוכה. אם בידי השוטרים לפזר אותם, גם בכוח (סביר), נראה לי סביר שיפזרו אותם בכוח (סביר). ועכשיו, בתחום האפור יותר של יחסי משטרה-אזרחים. לעתים קרובות אומרים שהמשטרה אלימה יותר בהפגנות (ובהכללה, באירועים עם פוטנציאל או התממשות של אלימות) של ערבים לעומת כאלו של יהודים. מצד אחד, אני בוודאי חושב שבאופן מערכתי המשטרה חייבת להתאמץ להיות כמה שפחות אלימה, ובפרט לא להפלות בין מגזרים במידת הכוחניות. מצד שני, ברמת השוטר הבודד, עם כל היותי סמולן אוהב ערבים, קשה לי להתווכח עם טענה שלו שהוא מרגיש יותר סכנה ממפגין ערבי (בהפגנה פוליטית-לאומית-לאומנית, נניח) מאשר ממפגין יהודי, ובסופו של דבר אין מנוס מלתת לשוטר מידה של שיקול דעת כמה כוח להפעיל לפי מידת הסכנה שהוא חש. אז אחרי שהפגנתי את האיזון שלי, הפעם אני בצד הנוח - ההבנה שלי לשוטר מתלכדת עם מערכת האהבות-שנאות הפוליטית-זהותית שלי. יש לשוטרים סיבה לחשוב שהחרדים יפעילו כוח נגדם, וזה מצדיק מידה של כוח מצד השוטרים. שוב, עם כל זה שהייתי רוצה שהשוטרים יהיו מקצועיים ככל האפשר, קרי מזג ולא יפעילו יותר כוח מהנדרש, לא משנה מי מולם. כדי לאזן את התמונה הרגשית לפחות, לפני כמה שבועות היה בעיתון הסיפור על הילדה מבני ברק שנפגעה בראשה מרימון הלם של המשטרה. זו היתה הכותרת; בגוף הידיעה סופר שהשוטרים באו לשמור על הסגר בבני ברק, נתקלו באברכים שיצאו מולם באלימות (וכמובן בצעקות "נאצים"), גרמו לשוטרים לסגת ולהתבצר(!) בתוך מבנה, ומשם, כחלק מהניסיון לפזר את הצרים, שוטר זרק את הרימון, שתעה במסלול ופגע בילדה. פציעה קלה מאוד, אגב. כשקראתי את זה, קצת הרתיחו אותי האברכים, ויותר מזה גלעד ארדן, שכל מה שהיה לו לומר זה שהפגיעה בילדה חמורה והמקרה ייחקר. וזה הרתיח אותי בגלל ההשוואה הבלתי נמנעת לתגובתו של ארדן לאום אל חיראן. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
השוטרים בישראל וכל שכן אנשי היס'מ ממש לא חוששים מהחרדים, הם רואים בהם את עלובי החיים על כל המשתמע מכך.הם גם אומרים את זה בריש גלי. מאידך אני רואה את היסמנקים האלה נכנסים לשכונות ערביות עם פחד אלוהים ואז כל הפוזות על השוטרים הגבורים שלנו קורסות וממחישות לנו היטב איזה דור של שוטרים גידלנו כאן. שוטרי ישראל גיבורים על החלשים תמיד. זה משהו מובנה בישראלי העבד שנותנים לו כח והוא מצדיק לרגעים מספר את 'העבד כי ימלוך'. אני ראיתי הפגנות של שוטרים שמכים באכזריות שלא תתואר עוברי אורח רק סתם כי המפקד שלההם שחרר את הרסן למספר רגעים ואמר להם 'סיבו'! '. ורק בגלל שלא הייתה מצלמה שופטת המעצרים כתבה שיש סבירות גבוהה שקונילמך דוסי ששוקל 45 ק"ג עם מבט של 0 מ"ג הומובלוגין פוצץ במכות שוטר רוסי ששוקל 120 ק"ג . ראה ערך מנטוס/ברלנד מי הסחורה השופטת בישראל. לעולם לא תבין זאת עד שלא תקבל מכות רצח משוטר עלוב נפש ואז תקבל גם במתנה כתב אישום על תקיפת שוטר חסר ישע. או אז יהיה מעניין לראות אותך כותב רסיסי הגנה למשטרת ישראל. אם כי במקרה שלך שם משפחתך והרקע החילוני שלך ישחררו אותך מהמעצר מהר יותר. בכל זאת הגזענות והאכזריות בישראל היא לא רק בין יהודים לערבים, יש לה רובדים יותר עמוקים ורדודים מעבר לאיש שמאל עם משקפים עגולים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על חטאי אני מודה. המקור שלי היה קטע של פחות מדקה שהוקרן במהדורת החדשות ובו נראו השוטרים מכים את החרדים מכות נמרצות בזמן שהמוכים אפילו לא התגוננו. מעבר לכך לא התעניינתי כי זה לא נראה לי רלאבנטי לטענתי. יתכן בהחלט שגרסת המשטרה נכונה (נניח משהו בסגנון ניסינו לעצור חשודים והם התנגדו). אין לי שום סימפטיה לאנרכיסטים החרדים ואין לי התנגדות שפרחחים הקוראים לעבר שוטרים ישראליים "נאצים" יחטפו אלה בראש. קצה הקרחון אותו אני מנסה לתאר מבצבץ בטעות עובדתית אחת ויחידה שהיתה לך והיא שלשוטר במקרה של החצוף לבגרונד היה שיקול דעת. ניכר היה שהוא פעל בדיוק לפי הוראות מפורשות שניתנו לו. משטרת ישראל בגלל הכיבוש וכל אותן נסיבות שתארת היא אירגון הנוטה לאלימות יתר על המידה לא מהיום. הקו שאני מוסיף כאן לדמותה של החברה הישראלית הוא שאנו מצפים מהמשטרה להרביץ לאנשים שאנו לא אוהבים ולא להכות אנשים שאנו אוהבים. איזשהו ענף פרא של מדיניות ה-profiling. תרומה גדולה יש לממשלתו של הביבי הר"ל לעניין זה, בכך שהדבר כבר הפך למדיניות רשמית שאפילו לא מנסים להסתיר אותה. בכך נקברה קבורת חמור השאיפה של כנראה מעטים מדי שהמשטרה תהיה ארגון ענייני שתפקידו לכפות את החוק ולהעניש את העבריינים באופן אחיד והוגן. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |