בתשובה להפונז, 12/05/20 17:07
השם של חם 719085
טבע זה בעלי חיים, זה מים נקיים, אוויר נקי, צמחיה... לנסות עד כמה שאפשר לצמצם פגיעה בכל אלה, מה כל כך מסובך?

"ובעיתות קרח מצד אחד או חום מצד שני או התפרצות געשית עצבנית מצד שלישי, האיזונים הללו מופרים שוב ושוב."

נכון יש בטבע ובמציאות בכלל אלמנטים כאוטיים. זה לא איזה שיווי משקל קדוש שאף פעם לא מופר. זה עדיין לא נותן לנו את הזכות להתערב ולהפר אותו מתי שבא לנו. זה שבעליי חיים מתים בטבע לא נותן לך זכות להרוג אותם בעצמך. אנחנו השליטים פה ויש לנו אחריות על הכתפיים.

"מאד מאד קשה למצוא איזו 'תכלית כשלעצמה' לטבע"

ולגבי בני אדם, קל? אפשר לאמץ מבט טכנוכרטי על כל דבר. אפשר לתאר את הטבע כבסך הכל מערכת כאוטית שדופקת את עצמה מדי פעם, אז למי אכפת אם נדפוק אותה עוד קצת? אפשר גם לתאר בני אדם כאוסף צבירים, קופים מפותחים שגם ככה הורגים את עצמם ונהרגים מתאונות כל הזמן, אז למי אכפת אם נהרוג עוד כמה? מה זה משנה אם אנשים ימותו למי אכפת, איזו תכלית כשלעצמה אתה רואה בהם? כן, למצוא תכלית בדברים זה קשה. זה לא משהו שרואים בעיניים, זה לא משהו שאפשר להוכיח.

"אם למדנו משהו מהחודשים האחרונים, זה שמיליארדים מוכנים לעצור את החיים שלהם ולהישאר בבית מול הסכנה שחלקיקי פרומיל מהאוכלוסיה עלולים לחלות ולמות."

חחח כן. כשהסכנה ברורה ומיידית אז אנשים פועלים מהר, אני מסכים. כשאומרים לאנשים שאם הם לא ישארו בבית אז מערכת הבריאות שלהם תוצף, לא בעוד שני דורות אלא בעוד שבוע, הם נשארים בבית. אין מה להגיד. אני חושש שגם במקרה של ההתחממות הגלובלית - אנחנו נזכר לפעול שבוע לפני הקסטרופה. רק אחרי שנראה בעיניים שלנו ערי חוף מרכזיות מוצפות - רק אז נתחיל לפעול. ככה זה. אנשים לא יעשו שינוי רדיקלי בשביל הדורות הבאים. אני שב ואומר - - אם המוטיבציה היא רק סיכון השרדותי, אנחנו נזכר לפעול מעט מדיי ומאוחר מדיי. אין מנוס משינוי עומק תפיסתי.
השם של חם 719097
טוב, אולי מיותר להזכיר, אבל בני אדם, בניגוד לטבע, סובלים או נהנים, לא באופן טכנוקרטי כלל.
ולכן תכלית ראויה קל לנסח ככזו שמגדילה את אושרם או מקטינה את סבלם. אני לא רואה אנלוגיה כזו בקשר לטבע, ולכן כל הפסקה שלך שעוברת מטכנוקרטי לכאוטי לא נראית לי הגיונית או סבירה.

אוויר נקי? אתה חושב שאכפת לטבע מעוד חצי אחוז פחמן דו חמצני באויר?

לנסות לפגוע פחות בבעלי חיים וצמחים נשמע לי כמו רעיון די מוצלח, אבל בעיקר כי אני יכול להזדהות ברמה מסוימת עם סבלם של בעלי חיים מסוימים, וצמחייה נראית לי חלק חשוב וחיוני במערכת האקולוגית הכללית. והיא גם יפה מאד לחושים.
בין זה לבין איזו תכלית מטאפיזית לטבע כשלעצמו אין הרבה משותף.

ואגב, זה שבעלי חיים מתים בטבע דוקא כן נותן לי - חלקית לפחות - זכות סבירה יותר להרוג אותם כשאני צריך אוכל. לו הייתי היחיד בכל המערכת האקולוגית שיכול לאכול חיות אחרות, זה היה מאד מקטין לדעתי את הצידוק לעשות זאת. מאחר ואני ואנחנו ענף קטן מעץ עצום של מינים שפותחו כשהם אוכלים בעלי חיים אחרים על ימין ועל שמאל, אזי גם הפיזיולוגיה שלי מותאמת למאכל בעלי חיים מסוימים, וגם השוני העקרוני בינינו לבינם קטנים יותר.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים