בתשובה לדותן דביר, 06/06/02 11:42
דת בעידן הקיטש 71934
א. דת אינה שיחה פנימית של האדם עם עצמו (התכוונת בטח
לאמונה) דת היא פוליטיקה/ מפלגה ממש כמו להיות
ליכודניק מערכניק וכו. ההדיוט מנופח ריגשית וחאלס.
ב. אשכנזים ספרדים וכו הם מנהגים המבוססים על אותם
מקורות איסורים מצוות וכד עם שינויים קלים שהמקום
גרמן. הרפורמה של כנרת שיריון זו יצירה חדשה לגמרי
זרה ומגוחכת, יהדות כמו של כנרת היא יהדות שבסופו
של דבר מתירה אש אשוח עם חנוכיה נישואי תערובת וכד
(ואיני טוען בעד או נגד התופעה) זוהי יהדות בערבון
מוגבל שתתפוגג מהר
דת בעידן הקיטש 72052
כל הזמן מנבאים ליהדות הלא אורתודוקסית התפוגגות, והיא קיימת כבר 150 שנה ולא עושה שום סימנים של העלמות. להיפך. היהדות החרדית, לשם השוואה, קיימת כ-‏300 שנה.

עם כל הכבוד, רוב היהודים בעולם היום הם רפורמים, קונסרבטיבים וכו'. הם הזרם המרכזי, כך שאם מישהו "זר ומגוחך" זה אתה ולא הם.
דת בעידן הקיטש 72240
א. אני אדם חופשי. חופשי עם כבוד לדת היהודית (כפי
שהיתה נהוגה אצל סבי הורי סבי וכו) כך שאם ארגיש
צורך לקבל שירותי דת אפנה (באופן הטבעי ביותר)
למקור.
ב. המוזר הוא שאנשים חופשיים (חילוניים) מרגישים פתאום
נוח להתעסק עם היהדות הרפורמית (וזה נובע יותר בגלל
דעות קדומות ושינאה ליהדות האורתודוכסית) כאילו שיש
בה (ביהדות הרפורמית) איזושהיא בשורה ועובדה שאין
כי היהדות הרפורמית בישראל מצומצמת ביותר.
ג. עם כל הכבוד לך אני בטוח שאתה טועה (''רוב היהודים
בעולם היום הם רפורמים..'') ואין לי דבר נגד היהדות
הרפורמית אני רק חושב ש''דת'' מהסוג הזה תיעלם.
נצח הדוגמות לא ישקר. 72242
תולדות השיגעון בעידן המדיה 72246
ב. אני חושב שההסבר הרבה יותר טריויאלי. הפלגים הרפורמים והקונסרבטיביים לא עודדו עליה לישראל ולא היו להם מרכזי כוח במדינה שבדרך (בגלל הדגשים השונים שלהם לעומת היהדות האורתודוקסית) כך שה"ממסד" הרבני שהתפתח במדינת ישראל היה אכן האורתודוקסי. מאמצע שנות השבעים כאשר מדינת ישראל הפכה לאטרקטיבית יותר לעליה גם לבעלי נכסים החלה עליה ממדינות אנגלוסקסיות שבהן יש ריכוז גדול יותר של רפורמים וקונסרבטיבים והם מרוכזים היום, למיטב הבנתי, בעיקר באזור השרון (כפר-סבא ורעננה הם מרכזים שאני מכיר, אך כנראה שיש עוד). באמצע שנות התשעים, עם הגל ה"רוחני" משהו שתקף את ישראל החל גל של "חיפוש עצמי" לשטוף את הציבור החילוני שהתבטא במבחר של תופעות הנהוגות עד ימינו - נסיעות למזרח, תורות מזרחיות שונות, לימודי קבלה וכו'. נראה לי שהרפורמיות והקונסרבטיביות מדברות יותר אל דור ה"מיושבים יותר בדעתם" - בני 30+ שמנסים למלא איזה חלל בקצת "יידישקייט", אבל לא מעוניינים לקחת על עצמם עול תורה ומצוות אלא רק להרגיש איזה חיבור "רוחני". האם הגל הזה יתעצם? לך תדע... אני קצת פחות קטגורי ממך בקביעות שלך.

ג. מדוע את(ה?) חושב(ת?) שהקונסרבטיביות והרפורמיות יעלמו? לכאורה, יש בהן הרבה ממה ששאול התרסי (פאולוס) עשה לנצרות כדי להפוך אותה לאטרקטיבית - אין כפייה של מצוות "קשות" ולכן נראה שקל יותר להיות רפורמי או קונסרבטיבי מאשר אורתודוקסי. אולי דווקא הקלות הזו "תתפוס"?
תולדות השיגעון בעידן המדיה 72305
הפלגים הרפורמים (עד כמה שאני יודע) לא תפסו באירופה
(והמקור כמדומני היה בגרמניה ) הם כן תפסו בארה''ב בגלל
אופי המגורים (משפחות יהודיות חיו בנפרד בין יתר האוכלוסיות וכד). ההערה שלך (ג.) מחזקת את טענתי ,
הנצרות צמחה מהיהדות. תחילה השינויים מהיהדות (של אותם
הזמנים) היו מינוריים אח''כ השינויים היו משמעותיים הרבה יותר. עצם הנכונות לבצע שינויים כדי להיות אטרקטיביים
מנוגדת לרוח היהדות. יתכן שלרפורמיים תהיה עדנה ובזכות
אטרקטיביות הבאה מתוך שינויים של התאמה ונוחיות היא
תפרוץ קדימה אבל זו כבר לא תהיה אותה יהדות שלפחות
חלקנו יודע וזוכר.
תולדות השיגעון בעידן המדיה 72308
I don't think anyone claims that conservative and reform judaism is the same as orthodox judaism, but as you also write, there is no reason to assume that these two movements will fade away.

which part of your claim does my remark on (c) support? please explain.

as for "the judasim we know and remember" - orthodox judasim itself isn't the same as judaism in "bait sheni" period etc., so I believe that for people in the 18th century orthodox judaism differed from the judaism they "knew and remembered".
תולדות השיגעון בעידן המדיה 72386
ההערה (ג) שלך תומכת בטענתי (שסופה של היהדות הרפורמית
להעלם) שהרי הנוצרים הראשונים (יהודים כולם) הביאו משהוא חדש לגמרי (שהיה אמנם קרוב ליהדות אבל צמח מתוך שאיפה להיות אטרקטיבי ולהתאים את עצמו לכולם) ולא הצליחה משום
כך להיות חלק מהיהדות והתפתחה למשהוא אחר לגמרי (למרות
הבסיס (המקראי) המשותף . גם זו דרך להיעלם (מיהדות).
ההגיון אומר ש רבה (לדוגמה) מניחה תפילין בבית כנסת
מעורב (נשים וגברים) מהוה תפנית קיצונית מאוד מהיהדות
האורתודוכסית ה''שולטת'' (בצדק או שלא בצדק) ומשום כך היא
לא תשרוד כחלק מהיהדות. אגב גם ביהדות האורתודוכסית
ישנם זרמים ''מודרניים'' המתאימים את הדת להוה , מתוך
לימוד והבנה ולא מתוך כוונה להיות פופולריים.
תולדות השיגעון בעידן המדיה-שאלה 72387
האם הישראלים החילוניים בני המהפכה הציונית סופם גם להעלם?
ומה הקשר שלהם אל היהדות?
תולדות השיגעון בעידן המדיה-שאלה 72392
לא ממש ברור לי הקשר. ובכל זאת המשך קיומה של ישראל
היא הערובה להמשך קיומה של הישראליות. הקשר של ישראל/
ציונות (החילונית) ליהדות היא שללא היהדות (שהמשיכה
להתקיים בגולה) לא היתה לא ציונות ולא ישראל (לטוב ולרע)
תולדות השיגעון בעידן המדיה-שאלה 72395
לא ממש ברור לי שהמשך קיומה של מדינת ישראל הוא ערובה להמשך הקיום של הישראליות קימים מיעוטים לאומיים רבים ללא מדינות.
ברור שהציונות החילונית מוצאה מהמפגש של היהדות כפי שהתהותה בימי הבנים עם ההשכלה המודרנה אך הטענה שלי שגם האורתודוקסיה בלבושה הנוכחי היא תוצאה של המפגש הזה והיא איננה תופעה הקימת מקדמת דנא (למרות שהיא טוענת שכך הוא).
והשאלה היא האם האורתודוקסיה בלבושה הנוכחי יכולה להתקים ללא מדינת ישראל
לא ידוע לי על קיומם של קהילות אורתודוקסיות ענפות מחוץ למסגרת של המדינה הישראלית.
בעולם המערבי לפחות הם פלג אחד מיני רבים.ומחוץ לו הם כבר כמעט ואינם קימים אחרי העליות הגדולות של שנות החמישים.
קהילות אורתודוקסיות ענפות 72427
ובברוקלין היית?
קהילות אורתודוקסיות ענפות 72428
ובמונסי (גדולה אולי כמו ק''ק בני ברק) ובקרית יואל
קהילות אורתודוקסיות ענפות 72484
רק בתור תיר
ואני מתקן את הניסוח
אין הגמוניה אורתודקסית מחוץ למדינת ישראל.הטענה להגמוניה אורתודוקסית בעם היהודי קשורה בעבותות לעובדה שם יצרו מערך הגמוני התוך המסגרת המדינית היהודית.
זה לפחות הרושם שלי
למישהו יש סטטיסטיקה על התפלגות הזרמים ביהדות ארה''ב.
תולדות השיגעון בעידן המדיה-שאלה 72442
או קיי אז שני דליים של חומוס ודיסק של שרית חדד הם הערובה להמשך הישראליות ..וברצינות, אני חושב שזה נושא
בפני עצמו. בקשר לעניין היהדות (ופה אני החילוני מנסה
להסביר לוגית את טענתי) :
א. האם היהדות הרפורמית פתוחה יותר לנישואי תערובת מאשר
היהדות האורתודוכסית ?
ב. האם היהדות הרפורמית פתוחה יותר לשינויים עתידיים
כולל "אימוץ" מנהגים זרים מאשר היהדות האורתודוכסית?
ג. האם שמירת הקיים (תפילות חגים וכו) הם פועל יוצא של
אמונה (באל) או צורך אישי העלול להשתנות ?
תשובות לשאלות הנ"ל מובילות אותי למסקנה אחת (יתרון היהדות האורתודוכסית). אני גם חושב שבישראל הנושא פחות
משמעותי (בגלל אופיה היהודי של המדינה וההשפעה שיש לזה
גם על יהודים חילוניים וכמובן גם על הרפורמים ).
דת בעידן הקיטש 72264
א. היהדות היא לא ציפור, ואין לה מקור. יש התפתחות של הרבה מאות שנים, כשמידי פעם חלה התפלגות לזרמים. כשהופיעה החסידות, הזרם המרכזי ממנו התפצלה, התיחס אליה בדיוק כמו שהחרדים מתייחסים כיום לרפורמים. בסופו של דבר הם השלימו. היהדות הרפורמית קיימת מאז אמצע המאה הי''ט, ויש הרבה אנשים שסבי הוריהם היו רפורמים. לאורתודוקסים אין שום זכות לתבוע בעלות על היהדות, וזה מגוחך שאדם לא דתי כמוך מתיימר לפסוק בין הזרמים השונים ביהדות הדתית ולקבוע מי ''מקור'' ומי לא.

ב. זה בכלל לא מוזר שלחילוניים נוח עם הרפורמים. הרפורמים מעולם לא כפו על אף אחד להתחתן ולהתגרש אצלם, ולא לחצו על שום ממשלה לחוקק חוקי חזיר. אם אתה מתנכל לחופש הבחירה שלי, בוודאי שאפתח נגדך מה שאתה קורא ''שינאה ודעות קדומות''. תן לי את החופש להחליט לבד, ואז אסכים להקשיב לדעתך, ואולי אפילו להשתכנע.

ג. אם אתה מעדיף את דעתך על העובדות, יערב לך.
דת בעידן הקיטש 72390
רן, החופש שלך להחליט יקר בעיניי בדיוק כמו החופש שלי.
אני גם מעריך כל מי שמוצא לעצמו נתיב אמוני פולחני כלשהו
בחייו (כולל אגב התנצרות וכו) . כמו כן לי אישית(למרות שהנושא אינו
אישי)גם לא יפריע (בסיטואציה מסוימת) להיות חלק מקהילה
רפורמית (אם העניין יענה בעבורי על צורך כלשהו) למרות שכפי
שציינתי ובאופן טבעי אפנה (אם ברצוני לקבל שירותי דת כלשהם)
ליהדות האורתודוכסית. אבל העניין הוא לא אישי ואם נניח לרגע
את האורתודוכסים רפורמים ונעיין לרגע במקורות (תלמוד משנה
רמבם שולחן ערוך וכו) ואם נניח לרגע שיש ליהדות בסיס אמוני
כך שהמצוות והאיסורים כמו גם השכר והעונש הם "עניין" אלוהי (וודאי)
אזי הקשר (הדתי) של היהדות הרפורמית לאותם מקורות רופף למדיי,
למרות הדגשת הקשר לאותה יהדות (ואני לא מטיל ספק באופייה של "חוויה"
שכזו, ולא זה העניין).
ו..(אולי זה ירגיע אותך, כי נראה לי שאתה לוקח את העניין באופן אישי)
סתם כך (ואולי מתוך שובניזם לאומי) אולי בעצם עניין ה"רבה" הכל כך
חדשני (ועוד רעיונות רפורמיים) יעורר גל אדיר בעולם החותר לשוויון בין המינים
..ולעוד רפורמות ..ובעתיד הקרוב (משיח ?!) חצי עולם יהיה יהודי (ובעצם
אולי יהודיות) .
דת בעידן הקיטש 72399
בנו של אדם הוא יותר "מקורי" מאשר אחרים, גם אם הוא לא זהה לו לגמרי. כלומר, נכון שהאורתודוכסיה של היום לא נראית בדיוק אותו הדבר כמו לפני מאתיים שנה, אך היא הרבה יותר דומה מאשר הרפורמה. הרי אם נבחן את המחויבות להלכה, האורתודוכסיה יותר מקורית. אם נבחן את התפיסות האמוניות, האורתודוכסיה יותר מקורית. וכו' וכו'...

ואם נשתמש במושגים מתמטיים (אף שלא ניתן להשתמש בכלים מדעיים כדי לפתור את הוויכוח מי מקורי): השונות בין האורתודוכסיה לבין היהדות לפני מאתיים שנה קטנה מהשונות בין הרפורמה ליהדות שלפני מאתיים שנה.
דת בעידן המודרני 72402
העובדה שהזרם האורתודוכסי קרוב יותר מהרפורמי ליהדות של לפני מאתיים שנה איננה לזכותו אלא להפך.
העולם השתנה לבלי הכר במאתיים השנים האלה, והזרם הרפורמי מכיר בשינויים האלה ומנסה להתאים את היהדות אליהם.
דת בעידן המודרני 72445
ומי אומר שהשינויים הם בהכרח לטובה ??? לפי קצב העניינים העכשוי העולם הולך בעיניים פקוחות לאבדון
דת בעידן המודרני 72456
ראה את הנצרות. הזרם הפרוטסטנטי (המאפשר גמישות אמונה, מן ''דת לייט'') התפשט והפך לדומיננטי, על-פני הקתוליסיזם שקפא על שמריו.
דת בעידן המודרני 72479
לא אמרתי ששינויים הם בהכרח לטובה. צריך לשקול שינוי שינוי, ולהחליט. היחס לנשים למשל- אתה בעד שנשים ימשיכו לשבת ב"עזרת נשים" ולהשקיף בהערצה על הגברים המתפללים? אתה באמת חושב שאנשים צריכים ללכת ל"מקווה" כשיש היום מקלחות ואמבטיות בכל הבתים? אתה באמת חושב שאסור להדליק אור בשבת, כשמדובר על פעולה פשוטה של הסטת מתג, שקשה לאדם הגיוני להתייחס אליה כאל "עבודה"?
ועוד ועוד ועוד.........

על כן- שינוי הוא לא "טוב" או "רע". אבל ההגיון אומר שבעולם שהשתנה מאוד יש צורך בהתאמה כלשהי של הדת לעידן המודרני, ולכן קפיאה על השמרים בוודאי אינה טובה.
דת בעידן המודרני 72532
נו באמת. אין איסור על עבודה בשבת. יש איסור על עשיית ''מלאכה''. המשנה מלמדת שיש ''ארבעים חסר אחת'' מלאכות ולהן יש תולדות (וסייגים).
בכלל, הדת היהודית היא דאונטולוגית. כשמדובר במצוות דאורייתא טעמי המצוות אינם רלוונטים להחלטות מה לקיים או מה מתאים לתקופה. הם באים רק לסבר את אוזנם של בני-אדם. מנגד, יש דרכים מובנות בתוך הדת להסיק מה הן המצוות ובאיזה תנאים יש לקיימן.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים