בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר, 17/06/20 22:34
ראיון מעניין מאוד של אפידיולוג ישראלי לגבי עיוותי יחסי ציבור אתר 720941
הטבלה של הערים דוקא לא רעה - היא ממצעת 3 ימים אחורה ונותנת נתונים מעניינים.
האתר הישיר אליו קישרת ממשיך את הנוהל המעצבן של דיווח הפרמטר ההו-כה-רועש-לא_אמין-ומעצבן של מספר הנדבקים ב-‏24 השעות האחרונות.
והרי אפילו תוצאות הבדיקה מגיעות אחרי יותר מ-‏24 שעות, אז מה שווה הנתון הזה? בעיקר שאי אפשר להשוות אותו לשום נתון אחר, כי זה נתון חסר היסטוריה - אין לי מושג מה הוא היה אתמול או שלשום בדיוק בשעה הנוכחית, וזה גם לגמרי לא מעניין.
תנו דיווח לפי תאריך וזהו.
חוץ מאספקת כותרות לאתרי החדשות בקצב של 5 פעמים ביום, אין שום תוחלת בנתון הזה.
ראיון מעניין מאוד של אפידיולוג ישראלי לגבי עיוותי יחסי ציבור אתר 721266
ברור שהרבה מאד מידע הנמסר לציבור ע"י הפוליטיקאים הוא מוטעה ובוודאי גם מטעה. לעיתים מסויימות העניין של השלטון בהטעיית האזרחים ברור לעיתים קרובות יותר מדובר בסתם שלומיאליות וחוסר כישורים של אנשים שמוצאים עצמם מתמודדים עם מצבים הגדולים עליהם לגמרי.
אני חושב שרעיון טוב לבקרה של טענות השלטון בנוגע למגיפת הקורונה, הוא ע"י השוואה עם המצב ביוון. כיום ישראל נמצאת בחבורת הלא-מקובלים עם 25K מאובחנים (חלפו וגזו הימים בהם נתניהו הזחוח התגאה בחבריו המוצלחים. יוון שהיא מדינה לא כל כך שונה מישראל, נחשבת כחלק מחבורת המקובלים והמוצלחים עם 3K מאובחנים.
מאז תחילת המגיפה, יוון איכשהו הובילה באופן חשוד לפני ישראל. בהתחלה היתה מעט יותר "טובה" ועכשיו הרכה יותר, אבל ללא שום הסבר מניח את הדעת מדוע. למן ההתחלה חשדתי שהם לא בודקים יותר מדי. המספרים הרשמיין מדברים על 100K בדיקות למיליון נפש (בישראל) לעומת 30K ביוון. אבל לדעתי גם זה לא משקף את ההבדל האמיתי. איכשהו יש לי חשד די כבד שההבדל הגדול ב"מצב" משקף יותר הבדלים בדיווח על העובדות מאשר את העובדות עצמן.
ראיון מעניין מאוד של אפידיולוג ישראלי לגבי עיוותי יחסי ציבור אתר 721273
אםזה לא היה ברור, אציין שלדעתי הדיווח הישראלי מהימן יותר מהיווני.
ראיון מעניין מאוד של אפידיולוג ישראלי לגבי עיוותי יחסי ציבור אתר 721281
אני מסכים אתך שהמצב ביוון מבחינת מספר המקרים פחות טוב ממה שנראה, אבל אני מעריך שהוא בכל זאת טוב יותר מאשר בישראל. אפשר לראות זאת לפי הפרמטר של שיעורי התמותה המחושבים. בגל הראשון בישראל שיעור התמותה המחושב לפי מספר המקרים היה 1.7%; ביוון הוא 5.6%. חלק מההפרש הוא תוצאה של ההבדל בגיל החציוני (30 בישראל, 45 ביוון), אבל חישוב שערכתי הראה שההבדל הזה אמור לייצר רק הבדל של פקטור 2 בערך בשיעור התמותה, כלומר שיעור התמותה ביוון צ"ל לפי זה 3.4%. אני מסיק מזה תת-דיווח של מקרים ביוון, בפקטור של 1.6 (כלומר צריך להכפיל את מספר המקרים שם ב-‏1.6).
בגל השני נראה שהבדיקות בישראל אפילו השתפרו, ולפי כל מיני מדדים תופסים עכשיו פי 1.5-2.5 יותר מקרי קורונה מאשר בגל הראשון. בהנחה שמדיניות הבדיקות ביוון לא השתנתה, בגל השני בישראל מדובר על בערך פקטור 3.
זה אומר שכדי להשוות את ישראל ליוון צריך לחלק את מספר המקרים בגל הראשון ב-‏1.6 ואת הגל השני ב-‏3, מה שנותן לנו 13000 מקרים לעומת כ-‏3000 ביוון. כלומר בפועל תפוצת הקורונה בישראל גבוהה פי ארבעה מאשר ביוון (ולא פי שמונה כפי שנראה מהנתונים הרשמיים) והפער מתרחב (אם מסתכלים רק על הגל הראשון, הפער הוא של פי שלושה בלבד). מה שברור עוד יותר הוא המגמה - ביוון מספר המקרים החדשים פלוס מינוס קבוע, בישראל הוא עולה מאוד.
ראיון מעניין מאוד של אפידיולוג ישראלי לגבי עיוותי יחסי ציבור אתר 721295
היתה לי הרגשה שהאוכלוסיה ביוון מבוגרת יותר ואישרת לי אותה והנה עוד נקודה מחשידה: היית מצפה לתמותה גבוהה יותר ביוון והנה ביוון מתו מקורונה כ-‏200 איש, לעומת 300 בישראל.
אני חושב שדיור מוסדי לקשישים מקובל ביוון אפילו פחות מישראל ובכל זאת ההפרש מעלה על הדעת שכמה עשרות נפטרו ביוון מקורונה מתחת ל"ראדאר".
אמנם אנו יודעים שבמיוחד בגל הראשון, המקריות שחקה תפקיד לא מבוטל, אבל נראה שאם יש הבדלים בין ישראל ליוון, הם בד"כ לרעתם ולכן זה חשוד, כפי שהראית גם אתה גם מעבר ל"עומק" הבדיקה.
נדמה לי שהאוכלוסיה ביוון מפוזרת באופן יותר אחיד גאוגרפית מאשר בישראל ולכן יתכן שצפיפות האוכלוסיה שם נמוכה באופן משמעותי מאשר אצלנו "בין גדרה לחדרה".
יכול להיות שזה גם מסביר כיצד הפכו בתי הספר בישראל למוקדי הפצת קורונה. הצפיפות בכיתות?

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים