קודם בטחון 72118
דורון היקר,
אהבתי את הצעתך. היא נודפת ריח של אופטימיות מרעננת. אבל -

שום הצעה בסדר-גודל כזה של זמנים (כמה שנים) לא תצלח. הפיתוי הפלסטינאי למוטט אותנו אסטרטגית גדול מדי.

אירגוני הטרור הפלסטינאים ניהלו בשנה האחרונה את אחת ממערכות הטרור המוצלחות ביותר שידע העולם המערבי מעודו. כל מחתרת בעולם יכולה פשוט ללמוד מהם. הם הכריחו אותנו לסגת למגננה על כל צומת וכל בית-קפה. נוסף על כך, המחויבות של ההנהגה הישראלית להגיב על כל פיגוע מוצלח במבצע צבאי רחב-היקף (אך חסר תועלת) הביאה לפגיעה נרחבת בכלכלה ובמוטיבציה שלנו. וזה בלי להזכיר את הפגיעה בדעת הקהל העולמית שמבצע כזה, מוצדק או לא, גוררת. בפשטות, אנחנו נישחקים.
לא נעים לי להודות בכך, אבל הם תפסו אותנו בביצים, ואתה מבקש מהם לשחרר. למה להם? בטווח הארוך, הם מובילים.

הדרך היחידה לעודד איזו-שהיא יוזמת שלום, כולל שלך, היא לנטרל את היתרון של דרך הטרור קודם. השיטה היא פשוטה וידועה: גדר הפרדה. נכון, גדר היא לא פתרון מושלם. אולם היא תפחית את הקלות-הבלי-נסבלת של להעביר מכונית מלאה חומר-נפץ ישר לתוך ישראל. למה שטרוריסט שמסוגל למעלל כזה בקלות כזאת יסכים בכלל לדו-שיח? הרי היתרון לצידו.

אני הראשון שיצביע בעד דרך פוליטית נובעת מהעם. אני כן מאמין שיצר האדם טוב מנעוריו, על פי רוב. אולם לפני האופטימיזם, צריך לדאוג שמחיר הדמים (משני הצדדים) של כמה שנות דיונים לא יהיה גבוה מדי.
אפשר לעבוד במקביל 72125
וינסנט, תודה על העידוד.

התייחסתי בגוף המאמר לשאלה של מה יקרה בינתיים (במקביל לדיונים). פורמלית לא יקרה דבר, כלומר אפשר להמשיך להילחם או לעשות גדר כהצעתך או לפעול בכל דרך אחרת.

אני מאמין שעצם תחילת התהליך תוריד (אך לא תאפס) את מפלס האלימות ההדדית שכן אין עוד את מי להוריד לברכיים, יש יותר תקווה ולאנשי כל צד יש זכות וטו ולכן לא ניתן לכפות עליהם משהו שממש ממש נוגד את צרכיהם.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים