 |
|
 |
||
|
||||
 |
יואל אסתרון מציע הצעה חלופית להצעה שנתניהו ייתפטר. ״היום, אזרחי ישראל, אני בא בראש מורכן לבקש את סליחתכם ולומר: אני מתנצל; נכשלתי בניהול המלחמה נגד המגיפה הנוראה שניחתה עלינו. אני נכשלתי; לא עמיתיי לממשלה, ולא ראשי מערכת הבריאות, ולא פקידי האוצר, ובוודאי שלא אתם, אזרחים יקרים. אני נושא באחריות לניהול המשבר מיומו הראשון, ולכן האשמה בכישלון היא שלי. אינני מחפש שותפים. אינני יכול לבוא בטענות לאיש על הזיגזגים בתכניות הכלכליות ועל המחדלים הקשים בביצוע ויישום החלטות הממשלה. אחרי יותר מעשור בראשות הממשלה אני אחראי גם לבירוקרטיה. במקום להמשיך ולהתמקד מלחמה בקורונה, הרשיתי לעצמי לעסוק בעניינים אישיים ושוליים כמו החזרי המס שלי. זו הייתה טעות גדולה. צר לי על ההסתה והשקרים שפורסמו ברשתות החברתיות נגד מערכות החוק והמשפט, נגד אישים ומפלגות שחולקים על דרכי ונגד התקשורת החופשית. לצערי הרב, גם בני יאיר היה שותף לרוח הרעה הזו; וגם אני עצמי נסחפתי ופרסמתי דברים לא ראויים. בסוף השבוע הזה עשיתי חשבון נפש נוקב וכואב. יש לכם כל הסיבות לדרוש את התפטרותי המיידית, ובכל זאת, כשאני מסתכל מסביבי — אינני רואה מועמד ראוי ומנוסה להנהיג את המדינה במשבר הקשה. לכן, אני מבקש מכם עוד ששה חודשים של אמון; הזדמנות אחרונה לעשות את הדבר הנכון. אני מתחייב להילחם במגיפה ולשקם את המשק כמיטב יכולתי, עם כל הניסיון שצברתי בחיי, ובלי להיכנע לפופוליזם או קבוצות לחץ. אגייס למשימה הלאומית את מיטב המוחות והמומחים, מכל הצדדים, בלי כל שיקול פוליטי או שיקול זר. אני מתחייב לכבד את כל כללי הדמוקרטיה ולא אתקוף את שומרי הסף שלה. ולבסוף, אני מתחייב לסייע ככל האפשר לראש הממשלה הבא להתכונן לתפקיד הקשה מכל. בלי טריקים ובלי שטיקים. אזרחי ישראל, תנו לי לתקן את מה שקלקלתי ולפרוש בכבוד.״ |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
חה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או באידיש ''להחזיר את היום של אתמול''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחת התוצאות הכואבות מבחינתי של הבחירות התלת-מערכתיות וסיומן העגום, היא חוסר סבלנות וסובלנות לכתבים שפרשנותם, הצעותיהם ותחזיותיהם רחוקות מהמציאות כרחוק תחזיות הקורונה של משרד הבריאות. כמה פעמים אפשר לקרוא כתבות שהמסגרת היחידה בה ניתן ליישב את תפיסת המציאות של הכותב אותן עם המצב לאשורו היא כתרגיל כתיבה בדיוני על עולם הפוךאו תרגיל בכתיבה אוטופית? בתור תרגיל זה מעניין אולי בפעמיים הראשונות וזהו. עשרות כתבות כאלה, בעיקר אגב מכתבי 'הארץ' שכנראה שהפוזיציה ממסכת אותם עד עיוורון, זה כבר לא שווה את זמני היקר. אני מזהה אותן אחרי פסקה וממהר לדפדף הלאה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפני כמה ימים, דב כתב שעל נתניהו להתפטר. ענית לו שאתה מסכים. האם זה לא חזון אוטופי באותה מידה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור שאוטופי, אבל זה היה משפט קצר שברור שמסכם את דעתי (או דעתו של דוב - שלגביה האמירה הזו היא גילוי דרמטי והמעודד ביותר שנכתב באייל לאחרונה), וגם ברור ממנה שאין שום סיכוי שזה מה שיקרה במציאות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א-פרופו ''סיומן העגום'', חייבים להודות שאלמלא העריקה של גנץ ושותפיו קרוב לוודאי שהיינו היום לא רק עם קורונה אלא גם עם סיפוח ואולי גם עם איזו אינתיפאדה קטנה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או שלחילופין הייתה קמה כאן ממשלת מיעוט שהייתה מראה, ולו לזמן קצר, שהליכוד לא חייב להיות בשלטון ושהרשימה המשותפת היא סיעה לגיטימית לתמיכה מבחוץ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכש"ז זה היה בלתי אפשרי בגלל האדונים האוזר והנדל. לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם גנץ ואשכנזי לא היו כל כך להוטים לחבור לזה שהבטיחו שלא יישבו איתו, היה קיים סיכוי סביר שהנדל והאוזר (בעצמם מתנגדי נתניהו שידעו היטב מה האלטרנטיבה השלטונית היחידה) היו מתרצים לממשלת מיעוט. המשותפת בכל מקרה הייתה רק תומכת מבחוץ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי. אני כבר לא כל-כך זוכר1 את הפרטים המדוייקים אבל היה גם סיכוי לא מבוטל שהם היו מצטרפים דווקא לממשלת ימין-חרדים צרה. צרה אני אומר? צרה צרורה. _____________ 1- כמעט השתתפתי בניסוי הזה אבל הדרישות היו דרקוניות מדי כך שויתרתי על התענוג (לבלות חצי יום בתא לחץ 5 פעמים בשבוע למשך כמה חודשים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שניהם יחד עם אורלי לוי-אבוקסיס לא היו מספיקים. כמובן שהיה סיכוי למצוא איזו פנינה תמנו-שטה שהייתה מאפשרת את זה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שניהם+לוי-אבוקסיס היו מספיקים, אבל הם לא היו מצטרפים לממשלה צרה מכאן או מכאן. ראיתי מסר אישי של הנדל בתקופת ההמתנה שנראה לי אמין. החשש הגדול שלו היה שממשלת שמאל תתפרק מהר והימין יזכה אחריה ברוב מוחלט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, ראית מסר. אם כך כל הספקות הוסרו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה יכול כמובן לא להאמין לי או לא להאמין להנדל. הנסיבות והניסוח שכנעו אותי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי שום סיבה לא להאמין לך. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |