בתשובה לדב אנשלוביץ, 09/06/02 15:14
וכרגיל 72217
לא פתרון מושלם בלשון המעטה.
מול אותה שורה של "תותחים" בטחוניים והסטוריון אחד מבריק נמצאים מספיק "קליברים" שיאמרו אחרת.
כן, היינו באותם מקומות עשרות שנים והטרור רק גבר. שברנו ידיים ורגליים, הורדנו למישהו ראש עם טלפון ממולכד והזרקנו דם של איגואנות לאוזן של חאלד. הטרור רק גבר והתעצם. זכור נא שפיגוע במוצב טרמיט מוגדר כאירוע טרור לכל דבר.
גם אם אוגדה שלמה תפעל בלב רמאללה זה לא מה שימנע רצח של ישראלים ( כולל חיילים ). על מנת להכין מטען אתה צריך רק פיילה חלודה, דשן שגנבת מעמק חפר ויד יציבה.
בקיצור, כיבוש של אזור כה מאוכלס לא יביא להפסקת העימות ויגרום לך כאלו צרות מבית שיגרמו לך להזכר למה הגענו לוועידת מדריד.
אתה צודק לגבי כללי המשחק חסרי התקדים שהתקבעו כאן משום מה.
מנהיגות המדינה נמנעת מזה שלושים שנה לקבל החלטה הגיונית בעניין השטחים. אם מדובר במלחמה אזי צא למלחמה כאשר יש לך תכנית ברורה אילו מטרות הצבא צריך להשיג על מנת לקדם את האנטרסים המדיניים.
למלחמה יש פנים רבות אך מבצע חומת מגן הוא לא אחת מהן. כאשר אתה שולח כעשרים חיילים להרצח על מנת לאסוף נשק. כאשר אתה מאשים את ערפאת באחריות ישירה לפיגועים אך מודיע כבר בבוקר המבצע בתכנית של רזי ברקאי שלא תהיה הוראה לפגוע בו ובשאר הרוצחים הראשיים כטאופיק טיראווי ומוחמד דאחלן הרי שאתה ( לא אתה, ממשלת ישראל..) עושה צחוק מהאזרחים שלך.
אם אתה מפרסם כל יום עובדות אשר מצביעות על כך שהרשות פתחה במלחמה אנא השב מלחמה ותפסיק לקלף טיח.
לאחר מלחמת ויאטנאם ישבו האמריקאים והפיקו לקחים. בין היתר הוחלט שאין יותר דבר כזה בלקסיקון מלחמה מוגבלת כאשר שישמוש בנשק להשמדה המונית הינו היוצא מהכלל.
בספר חייל מדווח של גנרל ווסטמורלנד אפשר להקביל את החשיבה של הממשל האמריקני אז למצב המדיני בארץ - כל הזמן התרכזו בהגבלות על הצבא מצד אחד ובריחה מפתרון מדיני מצד שני

מאז בכל מלחמה (מלחמת המפרץ, פנמה, אפגאניסטאן ) האמריקאים נוהגים על פי כלל זה ושולחים כח ברוטאלי שאולי מכעיס כמה כתבים באירופה אבל מבטיח להם את ההישגים המדיניים (יש לי כמה השגות לגבי הפעולות באפגאניסטאן אך לא לגבי הדוקטורינה )
מלחמה לא מוגבלת על פי המודל שלנו יכולה לכלול הריגה או מאסר של כל מפקדי תנועות הטרור או כל פתרון יצירתי אחר אשר כולל פגיעה בפוגעים בנו. אתה צריך לזכור שבדיוק כמו האמריקאים הממשלה צריך לדעת מה היא רוצה להרוויח מדינית כתוצאה מהפעלת הכח אחרת אין שום ערך לאף פעולה.
לסיכום, כיבוש השטחים מחדש זה בדיוק כמו אקמול לחולה סרטן או כמו שיר נולד "בהתחלה זה כואב אחר כך יוצא החוצה".
פעולה צבאית על פי עקרונות המלחמה ( שאינה צריכה לכלול את כיבוש השטחים לזמן ממושך) אשר לא מוכתבת ע"י שיקולים פוליטיים אלא על פי יעדים מדיניים זה דבר שלא ראינו כאן מאז 48'.
הייתי מספר לך קצת סיפורים מהאינטיפאדה הראשונה אבל הבנתי שעדויות אישיות גורמות לך למות ואני דווקא מאחל לך חיים ארוכים.
וכרגיל 72222
שנינו מתחילים לחזור על עצמנו, ואעיר משהו רק לגבי עניין העדויות האישיות.
באמת סיפור מפה וסיפור משם אין להם חשיבות בעיניי. מה שקובע בעיניי הוא סטטיסטיקה לאורך זמן כשהארועים שעליהם מעידים העדים המקומיים שמרוב עצים לא רואים את היער, הם רק טיפות בתוך הסטטיסטיקה הזאת.
אם במשך כמה שנים של האינתיפדה הראשונה מספר ההרוגים היה דומה למספר של כמה שבועות אינתיפדה עכשווית זה נתון משמעותי, ואני משתדל להסתמך על נתונים כאלה.

יש בספר הביוגרפיה על משה דיין קטע שמדגים באופן ציורי את העניין הזה. לצערי הספר אינו לפניי ואנסה לתאר מהזכרון את המסופר. מדובר על דוח של טייס במבצע סיני שתאר התקפה של חיל האוייר על שיירה מצרית שבה השתתף. הטייס היה בחור צעיר ונלהב והתאור שלו היה מאד ציורי וכלל המון "מדורות" וכלי רכב נדלקים (חבל שאיני יכול לצטט) . אבל בסוף הדוח יש הערה של מפקד הטייסת באלה המלים: "למרות התיאור המרתק והציורי אבדות האויב הן כפי שציינתי בתחילה - הושמד ג'יפ ונפגעה קלות משאית . . ."
וכרגיל 72223
1. אל תתכונן למלחמה הקודמת. כדאי שתביא בחשבון שהמצב המדיני לצערנו או לשמחתנו השתנה.
2. אכן אנקדוטה משעשעת
3. לילה טוב

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים