בתשובה לתשע נשמות, 27/07/20 11:28
הנה בא עוד גל גדול? 722649
א. אתה יכול לנחש כמה פעמים טסתי במח' ראשונה לפי זה שאני אפילו לא יודע כמה היא עולה. תודה על המידע. לפי המחירון שלך, הטיסות הבינלאומיות יופחתו רק ב-‏67% ולא ב-‏90%. גם זו לטובה.
ב. "חייב" - זו בדיוק המטרה. המטרה היא לחייב את המממן לבחון עד כמה הטיסה חיונית בשבילו. ברמה העסקית, אם זה עדיין משתלם לו, הוא ישלם את זה.
ג. אני לא מוטרד מהבעיות של אנשי העסקים. אני חושב על האזרח הקשיש שממש חשוב לו לצלם בעצמו דובי קוטב לפני שהם נכחדים, או על החייל המשוחרר שרוצה לעשן קצת גנגה על גדות הגנגס לפני שהוא נרתם בעול הקדוש של לפרנס את 16 הילדים או את הבריכה במעלה אדומים של החברים של דב אנשלביץ. ובכן, אני ממש לא בא לגזור על הציבור גזירות שאין הוא יכול לעמוד בהן. פשוט יצטרכו, לחסוך קצת יותר זמן וקצת יותר כסף כדי לממש את חלומם. יש אנשים (כמוני) שחלומם הוא לאכול במסעדה עם כוכבי מישלן. אפאחד לא רואה בכך חלק מזכויות האדם שלי, או מצפה מממשלות לעודד ולסבסד מכירת מזונות עתירי סוכרים ושומנים לא רווים.
ד. אני מציע להרגע ולהפסיק להתלהם. בעבר חיינו בעולם שקידש את כלכלת הניפוח והצמיחה. האליל שסגדו לו היה לספק יותר מקומות עבודה ליותר בני אדם ומידת הנזק/תועלת בעיסוקם היתה בעלת חשיבות משנית.העבר מת והעתיד הגיע. כעת ממשלות נדרשות לסבסד ולספק מכונות החיאה לתעשיות שהתקיימו בעבר מהכנסתן. מותר לנו ולדעתי גם רצוי, שנשקול כעת גם את הנזק שגורמות התעשיות האלו לפני שאנו מחזיקים אותן בחיים בכספים שאינם בנמצא. הזכות של טכנאי הייטק אשכנזי בדימוס לטיול שורשים פעמיים בשנה בהרי גאורגיה או ברחובות קזבלנקה, צריכה להשקל מול פליטת ה-CO לאטמוספירה שתורמת להתחממות הגלובלית. גם אם ארצה, אני יודע שאי אפשר לחסום שור בדישו, אני רק חושב שצריך לתמחר את זה בצורה שונה.
הנה בא עוד גל גדול? 722659
עדיין לא הבנתי למה דווקא הטיסות הבינ"ל הן סדין אדום אצלך ולא כל אינספור הבזבוזים האחרים שאינם קטנים מהם. מזגנים שעובדים 24/7 אם צריך או לא, מכוניות גדולות מדי עם מנועים עוד יותר גדולים שנהגיהן יושבים ומשוחחים בטלפון כשהרכב מונע, מוצרים שעולים פרוטות וזול יותר לשלוח אותם מסין מאשר לקנות בחנות בקצה הרחוב. והרי צריך להיות ברור לך שאילו היו מתמחרים כך את הטיסות מה שהיה קורה הוא שאנשים היו חוזרים לאוניות הישנות והטובות. אני מסופק אם עשרה מטוסים שחוצים את האוקינוס תוך שבע שעות מזהמים יותר מספינה אחת שחוצה אותו במשך שבעה ימים.

אני תומך במיסוי על פליטת גזי חממה מכל מקור שהוא (תעשייתי, חקלאי, תחבורה וכו'). המיסוי צריך להתחיל נמוך יחסית, נגיד חמישים דולר לטון פד"ח - אין לי רצון למוטט ענפי כלכלה וליצור אופוזיציה מתמדת למיסוי הזה. ההכנסות של המס צריכות להיות מחולקות חזרה לאוכלוסיה ולא לשמש את המדינה. החשוב הוא שהמיסוי יהיה בתוואי עולה: נניח, בכל שנה חמישה או עשרה דולר יותר לטון. באופן הזה תהיה דחיפה מתמדת לצמצם את הפליטות, ובכל מקרה מי שיגרום לפליטת מזהמים יעביר מכספו למי שלא. כמובן, מימוש של שיטה כזו ברמה של מדינה בודדת מחייב גם התחשבנות מול יצואנים ויבואנים כך שהתעשיות המקומיות לא תהיינה בנחיתות מול כאלה שלא הנהיגו מיסוי.
הנה בא עוד גל גדול? 722664
הצעתי כבר באייל אני חושב- צפלינים.
עם מנוע חשמלי וסוללות שנטענות באנרגיית שמש (וגם בנמל התעופה). שטח פנים לתאים סולאריים לא חסר לו.
צפלין יכול לטוס במהירות גדולה פי 4 מזו של אניה, אבל קטנה פי 6 מזו של מטוס‏1
צפלין מטען יהיה מאוד משתלם אם יהיו קנסות על זיהום הסביבה. יש כבר כמה חברות שעושות ספינות אוויר. לוקהיד מרטין השיקה לפני חמש שנים דגם של ספינת אוויר היברידית (גם אירוסטטית וגם אירודינמית, 80% מהמשקל שלה מוצף ע"י ההליום) לא גדולה במיוחד, שיכולה לשאת 20 טון מטען (כמו קונטיינר אחד על אוניה) ו 19 נוסעים. היא מיועדת לתנאים טופוגרפיים קשים והוזמנה ע"י כמה חברות כריה קנדיות, אבל ככל הידוע לי האספקה של הספינות, שנדחתה מ 2018 ל 2019, טרם התחילה. יש את חברת צפלין NT הגרמנית, ועוד כמה נסיונות בעולם, כולל של הסינים.
ההינדנבורג יכלה לשאת 230 טון, כפליים ממטוס מטען בואינג 747. ממילא לוקח 3 שבועות עד שההזמנות מעלי אקספרס מגיעות, אז מה זה עוד יום?

צפלין נוסעים זאת כבר נישה. יש לו פחות מגבלות נפח מאשר למטוס, כך שהנוסעים יהנו מרווחה גדולה מזו של מחלקה ראשונה במטוס. מעל פני היבשה הוא יהיה קצת איטי מרכבת מהירה, אבל יש לו יתרון מעל הים ובתנאים טופוגרפיים קשים.
רק ארבע שעות מתל אביב לאנטליה, למשל, והוא יכול לנחות קרוב לאזור המלונות ולחסוך את השעה טלטול בשאטל. או 8 שעות לאתונה. אבל לפריז זה כבר כמעט יממה, ומניו יורק ללוס אנג'לס 26 שעות.
___________
1 מהירות השיוט של ההינדנבורג> היתה 125 קמ"ש, עם הנעה של 4 מנועים של 1200 כ"ס. אני בטוח שאפשר לשפר את זה. ספינות האוויר ההיברידיות טסות ב 110 קמ"ש בלבד מטעמי חסכון בדלק.
הנה בא עוד גל גדול? 722667
לא מסכים.
למעשה ההתנגדות שלי לכל המפעל הכלכלי הזה של התיירות הבינלאומית היא רחבה יותר מעניין פליטות המטוסים. אומר רק שלדעתי מי שכתב שלטיסות הבינלאומיות תרומה זניחה להתחממות הגלובלית טועה. אני חושב שלפליטת תחמוצות הפחמן של מנועי המטוסים יש תרומה משמעותית לאפקט החממה.
בנוסף, אני חושב שכל הענף הזה של תיירות המונים,תפס נפח מעבר לכל פרופורציה. מדובר במדינות רבות בענף כלכלי מרכזי המפרנס חלקים גדולים מן האוכלוסיה. המכשלה היא שהענף הזה הוא גם בלתי יציב במיוחד. במדינות בהן % המתפרנסים מתיירות חוץ הוא גבוה, כל אי יציבות בינלאומית, מאיימת למוטט את המדינה, מפני שהאזרחים האחרים אינם יכולים לשאת על גבם את מובטלי התיירות. יתר על כן, דוקא במדינות עניות ובלתי מפותחות, מתפתחת תלות בתיירות מבחוץ, במקום שהמדינות הללו ידרשו לקבל תשלום הוגן יותר עבור אוצרות הטבע והחקלאות שלהן, הן מעדיפות להתפרנס מקבצנות תיירים.
אני לא מתעלם מכך,שלתיירות הבינלאומית יש גם השלכות חיוביות על שימור הסביבה והאקלים, אבל אני חושב שהשורה המסכמת היא שלילית. בסה"כ צמצום התיירות הבינלאומית רק תחזק את המדינות המתפרנסות ממנה שלא בטובתן.
אזרחי ארה"ב ממעטים יחסית לתייר בחו"ל והם לא נראים לי אומללים במיוחד.
הנה בא עוד גל גדול? 722670
מה יש ליוונים להציע לשאר העולם? זיתים?
ולתאילנדים? אורז? אופיום?
לאמריקאים שאר העולם מעניין את התחת. אתמול חבר שלי שגר בפנסילבניה סיפר לי על אמריקאים שגרים בהרים, גג שעתיים נסיעה מ DC, וכל חייהם מעולם לא ביקרו בבירה.
הנה בא עוד גל גדול? 722676
מדוע התיירים נוהרים ליוון ותאילנד, האם אין לכך קשר לעושר הטבעי של הארצות האלו ולכשרונותיהם ותרבותם של התושבים שם? מה הועילה התיירות למדינות אלו? יוון הפכה לבטלן של אירופה ותאילנד לבירת תיירות הפדופילים וליצואנית עבדים. ואנו לא מדברים על סומליה או צ'אד.
מדוע התושבים במרכזי התיירות של לונדון, פריז, ברצלונה, פראג, וונציה,פירנצה,... דורשים להגביל את התיירות?
כישראלי, אני מאד אוהב לתייר בחו"ל. כאדם, אני חושב, שהאנושות עברה את הגבול של המועיל והמיטיב בתחום הזה.
הנה בא עוד גל גדול? 722671
אתה יכול לחשוב מה שאתה רוצה, הנתונים מראים כי טיסות תורמות רק שני אחוז מפליטת הפחמן הגלובלית.
מסתבר שה"בטל בשישים" שלי היה ממש קליעה בול.

יש סיכוי סביר שהתיירות היא דוקא פרוגרסיבית ברמה הגלובלית - תיירים מארצות עשירות יחסית שידם משגת לטוס כל שנה, מעבירים הון למדינות עניות יותר שתושביהן לא יכולים לטוס אבל יכולים לארח תיירים ולקבל הכנסה ממטבע זר.
למנוע מההודים, הקרואטים, הניגרים והצ'יליאנים את שטף ההכנסה הזו זה קצת אכזרי. ובשביל תרומה בטלה בשישים למשבר האקלים.
הנה בא עוד גל גדול? 722691
אגב, מאמר מרתק. ממליץ לך לקרוא אותו שוב, בלי לקבוע עמדה מראש.
אני לא מבין, מדוע אתה שב וחוזר על הביטוי קנס. כאשר מגדירים נתיבי תחבורה ציבורית בדרכים, זה קנס?
כאשר גובים ממך מיסים שרק חלק קטן מהם חוזר אליך באופן ישיר, זה קנס?
אם אתה לא פועל באופן אקטיבי כדי לקדם מגמות רצויות, בדרך כלל הן לא קורות מעצמן.
הנה בא עוד גל גדול? 722695
אני רק הסבתי את דעתך לכך שיש פעולות הרבה יותר יעילות לקידום המטרה שלך - בייחוד לאור המוכנות הקלילה שלך להשית נטל עצום על האזרחים - ואתה מתעסק בבוטנים.

אגב - משהו שאולי כן מעודד ומפתיע (לפחות לגבי) - טיסות מקומיות מזהמות במצטבר יותר מטיסות בינלאומיות.
זה מעודד, כי ניתן לחשוב על רכבות מהירות (שכמובן מופעלות בחשמל זול ולא מזהם) ביכולות לחסוך חלק מהטיסות המקומיות.

(כן, אני גם מבין שטיסה ''מקומית'' בארה''ב יכולה להיות ארוכה יותר מטיסה בינלאומית בי ישראל לכל מדינה באירופה)
הנה בא עוד גל גדול? 722679
רעיון מעניין, אבל ספק לדעתי אם הוא ניתן לשימוש בהקף רחב. לא ברור לי אם ועד כמה צפלין יכול לטוס בתנאי מזג אוויר קשים; בכל מקרה רוח נגדית תוריד עוד את המהירות שלו (שגם ככה לא גבוהה משל רכב קרקעי). אבל מה שחשוב יותר הוא שהצפלין הוא בזבוז מוחלט של משאב קריטי אחר לאנושות - ההליום. יום יבוא ואנחנו עוד עלולים להצטער מאד על כך שלקחנו גז שכמותו בכדה"א מוגבלת ושבורח מהאטמוספרה ברגע שהוא יוצא חפשי, ובזבזנו אותו על בלונים של ימי הולדת. דמיין לך אלפי צפלינים ובכל אחד מאות אלפי מ"ק של הליום - זה ישמיד את האספקה העולמית.
הנה בא עוד גל גדול? 722709
לצפלינים יש יותר מדי בעיות ומגבלות בהשוואה למטוסים (אגב בדף של ויקי על ההינדנברג, כתוב שה useful lift הוא 10 טון בלבד). הם היו נישה כבר בשנות ה 30 והם ישארו נישה בעתיד. גם עבור מטען.
מה שנראה יותר מבטיח עבור תחום התעופה הוא כל מיני דלקים סינתטיים או ביו-דלקים - כבר היו לא מעט טיסות עם דלקים כאלו. https://afdc.energy.gov/fuels/emerging_hydrocarbon.ht...

דלקים כאלו יכולים להכנס באופן הדרגתי - מבלי לשנות באופן מהותי את ההתנהגות של הנוסעים או חברות השילוח או חברות התעופה או שדות התעופה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים