היירם מקסים 722872
הכי משפיע בהיסטוריה זה רף גבוה אבל נראה לי שההשפעה שלו גדולה משמקובל לחשוב (ואני חשבתי עליו רק עכשיו).
היירם מקסים [ויקיפדיה] המציא את מקלע מקסים [ויקיפדיה] ב 1884.
הצגת המקלע שינתה את פני שדה הקרב, כפי שחזה יאן בלוך [ויקיפדיה].
הכוח של המגן עלה דרמטית מה שהוביל למתווה של מלחמת העולם הראשונה - מלחמת חפירות מתמשכת של צבאות ענק עד להתמטטות המדינות.
אגב, בלוך שחזה זו הלך צעד נוסף והניח שמכיוון שזו התוצאה, מראש לא יצאו למלחמות.
בערך על המקלע כתוב שההצתיידות בו הייתה מוגבלת במלמחת העולם השניה אולם אז כבר פותחו עוד אלטרנטיבות כמו <וקיפדיה מקלע_ויקרס>.

ככל הנראה, היו ממציאים את המקלע בכל מקרה.
כאן אנחנו נכנסים לתחרות מעניינת עם פצצת האטום.
היא שינתה שוב את התמונה, הובילה למלחמה הקרה במקום מלחמות העולם (בבקשה, שלא אתבדה).
אם המקלע לא היו ממוצא לפני, מספר החללים של מלחמות העולם היו כמו של "מלחמה רגילה".
מליוני אנשים היו עשויים להנצל.
היירם מקסים 722889
מלחמת העולם הראשנה לא היתה תולדה של המצאת המקלע; המקלע היה אלמנט משמעותי ובכל זאת לא גדול במיוחד. בתמונה הגדולה המלחמה היתה תוצאה של המהפכה התעשייתית. המהפכה הזו גם הפכה את היכולת לממן ולצייד צבאות עצומים לאפשרית, גם אפשרה פחות או יותר לכל אדם להפוך לחייל לוחם מרגע שתקעת רובה לידיו (השווה זאת לאימונים הממושכים שנדרשו כדי להפוך אדם לאביר או לקשת), גם חיזקה את המדינה והעצימה את השליטה המלאה שלה בשטח ובאוכלוסיה וגם הביאה את האוכלוסיה ליכולת לקבל על עצמה גיוס כללי (מי שהורגל במשמעת ובהעדר הצמאות וגם האחריות האישית של ייצור תעשייתי היה יכול להסתגל לחיי צבא הרבה יותר קלות מאשר החקלאי או בעל המלאכה הזעיר של ימים מוקדמים יותר). לכן המלחמה הזו היתה המלחמה המתועשת הראשונה בקנה מדה גדול, גם אם ניתן היה לראות סימנים לכך עוד קודם (למשל במלחמת רוסיה-יפן, מלחמת פרוסיה-צרפת ואפילו במלחמת האזרחים בארה"ב - שבה הומצא רובה המחסנית החצי-אוטומטי, מבשרו של המקלע).
היירם מקסים 722891
מלחמת פרוסיה-צרפת היא דוקא דוגמה מצויינת לתפקיד של טכנולוגיה מתקדמת במלחמות. לצרפתים היו מכונות יריה ולפרוסים ובני בריתם לא. אילו הופעלו הללו צרפת כנראה היתה מנצחת את חיל הפרשים הפרוסי המיושן. אלא שהקרבות התרחשו בצפון מזרח בגבול אלזס-לורין ומכונות היריה היו במחסנים ליד הגבול הספרדי ואת משה עם המפתחות, לא היה אפשר למצוא. התוצאה למי ששכח, תבוסה משפילה לצרפת
היירם מקסים 722930
לא דיברתי על היתרון שמעניקה המצאה ספציפית (כאלה דוגמאות יש בשפע). דיברתי על התיעוש של המלחמה עצמה: גיוס החובה הכולל, הפניית כלל המשאבים של המדינה כולל כל יכולות הייצור שלה לטובת המלחמה, הייצור ההמוני של אמצעי לחימה ובמקביל ההכשרה ההמונית של לוחמים באותו אופי של פס ייצור (שהיתה דומה למדי לאופן שבו הוכשרו פועלים בתעשיה) וכן הלאה. הלוחם הבודד הפך במלחה"ע לבורג במכונה אדירה בדיוק כפי שהרובה שהשתמש בו יוצר בייצור המוני בבית חרושת ולא בידי אומן ותיק. המלחמה היתה בין אומות ולא בין חלקי אומות (נסיכויות וכיו"ב) - גם זה מקביל להעברה של הייצור לתאגידים במקום בלעי מלאכה שמאוגדים אולי בגילדות מקומיות.
היירם מקסים 722947
התיאור הזה מתאים במידה רבה גם למלחמות הנפוליוניות שארעו 100 שנה לפני מלחמת העולם הראשונה. כולל גיוס חובה, הכשרה המונית, מלחמה בין אומות וכו.
היירם מקסים 723029
לא מדויק. אמנם נפוליון הנהיג גיוס חובה אבל זה לא היה גיוס כללי אלא רק חקיקה שאפשרה לגייס בכפיה את מי שהצבא רצה בו. כמו כן, הצבא שלו לא היה צבא לאומי; הוא כלל שכירי חרב ממדינות רבות. כך למשל הגראנד ארמה שפלש לרוסיה כלל קצת יותר מ-‏400,000 צרפתים אבל גם קרוב למאה אלף פולנים, כמאה אלף גרמנים (כלומר בני נסיכויות גרמניה השונות) ועוד עשרות אלפי אוסטרים, איטלקים, שוויצרים ועוד. בצבאות האחרים ודאי התאור לא מתאים - הצבא של וולינגטון לא התבסס על גיוס חובה, למשל. המלחמות לא היו גם דווקא בין אומות; קודם כל, מסעות המלחמה של נפוליון דרסו המוני יחידות שלטוניות עצמאיות. שנית, גם בקרבות הגדולים רבים מיריביו היו יחידות קטנות כאלה, וגם אלה שלצדו היו יחידות כאלה שהקים בעצמו (או שדרג מדוכסות לממלכה וכיו"ב). למשל, בקרב לייפציג נלחמו הצבא הצרפתי יחד עם ממלכת צפון איטליה, דוכסות באדן, דוכסות וורשה, ממלכת סקסוניה (נסיכות בוחרת עד נפוליון) וממלכת וירטמברג (דוכסות עד נפוליון) מול אוסריה, רוסיה, פרוסיה, ודוכסות מקלנבורג; ממלכות סקסוניה ווירטמברג החליפו צד במהלך הקרב.
היירם מקסים 723037
הגיוס הכללי הונהג בימי המהפכה הצרפתית, עוד לפני נפולאון.
היירם מקסים 723038
כאמור, לא גיוס כללי אלא גיוס חובה. אילו היה גיוס כללי היו הרבה יותר מארבע מאות אלף צרפתים בצבא. אוכלוסיית צרפת באותה תקופה היתה כשלושים מיליון.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים