 |
|
 |
||
|
||||
 |
בהסתכלות גלובלית (הה) זה נראה לי רחוק מאד מהשמדה. בשפעת הספרדית מתו חמישים מיליון, במלחמת העולם השנייה מאה מיליון, והאנושות משגשגת היטב מאה שנה אחרי. היא תשגשג גם אם יהיו שמונה מיליארד ולא תשעה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
השפעת הספרדית ומלחמת העולם היו אסונות לפרק זמן קצר. משבר האקלים מאיים להחריף עד למצב שמכונה Unnihabitable Earth, ולא להשתקם ממנו. אני מניח שגם בהתחממות קשה מאוד (עשר מעלות?) העולם יכול לאכלס מספיק אנשים (מאה מיליון?) כדי לקיים ציביליזציה מתקדמת, עקרונית; אבל אם הקריסה תהיה מהירה אז האנושות עלולה לסגת הרבה לאחור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראת את הספר "התמוטטות" של ג'ארד דיאמונד? חובה. הציביליזציה האנושית היא מוסד הרבה יוצר רגיש ושברירי מאשר אתה מניח באופן לא מפורש. הציבילזציה הזו תתמוטט הרבה לפני שנגיע למה שאתה קורה Unnihabitable Earth. דיאמונד, האקלימטולוג הסביבתי סוקר שם את גורלם של אנשי המאיה במרכז אמריקה, האנסאזי בצפון אמריקה, אנשי אי הפסחא באוקיינוס השקט, הויקינגים בגרינלנד וצאצאיהם המודרניים באיסלנד. למען האמת, הפרוגנוזה שלו לכדוה"א אינה חד משמעית. מצד אחד, כדוה"א הוא מעין אי מבודד בחלל הקוסמי וזה לא טוב (אי אפשר להביא חומרי גלם ומקורות אנרגיה ממקום אחר או להגר לשם). מצד שני כדוה"א גדול מאד ויתכן ששרידים של ציבילזציה יכולים לשרוד במקומות רבים על אף התנאים הקשים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |