לשון מעורבת 723408
כשאני למדתי לתואר ראשון באוניברסיטה העברית, היו מתרגלים שהשתמשו בשפה מעורבת: לפעמים זכר (פתור, מצא) ולפעמים נקבה (הוכיחי, הראי), בעיקר בקורסים של מתמטיקה.
לשון מעורבת 723469
אני חושב (אבל לא בטוח) שהיום נוטים להשתמש בלשון רבים במקום (זה מה שאני עושה). בכל מקרה, בעברית אולי לא היתה החלטה מחייבת, אבל היתה בקשה דומה של הרקטור לפני חודשיים (כנראה גם בעקבות אותו מחקר).
לשון מעורבת 723485
כשהייתי מתרגל בטכניון, עוד בזמן התואר הראשון אי אז באמצע שנות התשעים, העברתי מיוזמתי את ניסוח תרגילי הבית ללשון רבים, ושכנעתי את מרצה הקורס לעשות כך גם בניסוח הבחינות.
לשון מעורבת 723513
תירגלת עוד בזמן התואר הראשון?
לשון מעורבת 723515
כן.
לשון מעורבת 723535
מילא שקיבלו אותך לתרגל, אבל זה שגם היה לך זמן לעסוק בזה - זה כבר הישג.
לשון מעורבת 723538
חכה, כשיגדל הוא עוד יהיה פרופסור באוניברסיטה.
לשון מעורבת 723555
עדיף היה לו אם כך להמשיך בטכניון, שם היום יש אינפלציה של דרגות פרופסור כמו דרגות אלוף בצבא, שמתחילות בסגן אלוף; הטריק הוא שגם בתור פר"מ (פרופסור משנה) אתה יכול לקרוא לעצמך פרופסור, כמו בפיליטון ישן של קישון (שכ"ג בטח יודע על מה אני מדבר).
לשון מעורבת 723561
אני לתומי חשבתי שהמצב בארץ יותר קשה מאשר בחו''ל, שם כל מי שקיבל קביעות הוא פרפסור ואין את כל דרגות הביניים של מרצה בכיר כזה או אחר.
לשון מעורבת 723902
דווקא בגרמניה פיתחו דרגת ביניים בשם Junior Proffesor.
לשון מעורבת 723905
אבל הוא עדיין יכול להקדים פרופ' לשמו, שלא כמו בארץ.
לשון מעורבת 723707
אני פשוט השתדלתי להשתמש בשם פועל (יש לנתח את המקרה על בסיס... יש להניח כי... וכו') ובמקומות המתאימים, להתייחס לשאלה במקום לסטודנט.ית.
לשון מעורבת 723715
גם זה עלול להתגלות כבעייתי. למשל, יכול להיות שמחקר יגלה שהציונים של כולם יורדים כאשר משתמשים בשפה סבילה במקום לפנות אליהם ישירות.
לשון מעורבת 723716
בכל אופן, בספר שאני כותב (יחד עם שותף) זה מה שבחרנו לעשות.
לשון מעורבת 723720
כיוון שעד היום מבחנים ומטלות נוסחו בלי להסתמך על מחקר בנושא אני לא רואה סיבה להעדיף לשון זכר *שבוודאות* מדירה סטודנטיות על פני לשון סבילה *שעלולה* לפגוע. יתכבד חוקר שמוטרד בשאלה ויציג נתונים שאני פוגעת כך בסטודנטים שלי ואשקול שנית את עמדתי.
לשון מעורבת 723724
האינטואיציה שלי אומרת שלבטח לשון פאסיבית תהיה יותר טובה מלשון אגרסיבית - "פתרו! את הבעייה! יש לכן 40 דקות בדיוק!!".
במקרה שמישהו עוד לא נלחץ לפני המבחן, עכשיו כן.
לשון מעורבת 723727
אם המחקר מחזיק מיים, ולנואנסים כאלה בניסוח השאלות יש השפעה משמעותית על הציון - אז הדבר האחרון שצריך לעניין מישהו הוא הנושא המגדרי, פשוט כי המשמעות היא שכבר אי אפשר להאמין בכלל שלמבחנים באונ' יש תוקף.

כל מבנה דקדוקי וכל פרמטר של טון וניסוח צריך להיות בחזקת חשוד עד שתוכח חפותו. ומלבד האפשרות (שהופכת לממשית) לפיה ניסוחים בלשון ציווי פוגעים בציוניהם של סטודנטים מופנמים וכו', צריך גם לשקול את השפעת טון הדיבור של המשגיחים בחדר, צבע הווילונות, סוג הכיסאות וסוג התאורה.

ואני אמנם סרקסטי כאן, אבל אבהיר ביחס למה: "כולם יודעים" ששיטת הבחינות והציונים באונ' סובלת מפגמים רבים. אז כאשר כבר מתכנסת וועדה באונ' תל אביב ומשתכנעת ששיטות ההערכה שלה רגישות לבולשיט - אפשר היה לקוות למסקנות אופרטיביות קצת רציניות יותר.

אין לי שום התנגדות להחלטה שלהם (ולא הייתי מתנגד גם אם היא הייתה מתקבלת ללא שום נימוק) אבל ההצדקה שהם מצאו עבורה היא אבסורדית.

אורי - בהקשר של הספר שלך, אתה חושב שיש כאן עניין שהוא מעבר להחלטה סגנונית או הצהרתית?
לשון מעורבת 723734
להחלטה לגבי לשון הספר אין קשר למחקר (הספר בתהליכי כתיבה כבר שנתיים).
אני לא יודע אם יש במחקר ממש. הוא מן הסתם עומד בקריטריונים המקובלים במדעי החברה, אבל הייתי שמח אם היו עוד מחקרים שיאששו את התוצאה (אני מניח שיהיו), כי שתי סטיות תקן זה די גבולי לדעתי.
לא הייתי אומר שההצדקה אבסורדית, אבל לא ראוי שזו תהיה ההצדקה העיקרית. מענין מה היו עושים אם המחקר היה מראה שהפניה ברבים פוגעת בתוצאות הבנים ומשפרת את תוצאות הבנות.
דרך אגב, במכתב ששלח רקטור העברית לא מצוין שצריך לפנות ברבים, אלא רק להמנע מפניה בזכר יחיד.
לשון מעורבת 723733
אולי לא הייתי ברור, בספר אנחנו כותבים בלשון סבילה.
במבחנים אני כותב בלשון רבים, בגלל שכך חשבתי שמקובל. הרושם שלי הוא שהשימוש בלשון רבים בציווי הוא כל כך נפוץ (גם כשמדובר בקהל שכולו נשי) שאינו נתפס כפניה לגברים בלבד, בקרב הרוב הגדול של הסטודנטים.
השותף שלי לכתיבת הספר, דרך אגב, עבר לכתוב את המבחנים בלשון סבילה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים