בתשובה לאריק, 04/08/20 8:52
ההשפעה של הדתות אפסית לעומת השפעת הטכנולוגינ 723691
מיתוס. זה לב העניין.

משה, כאדם, לא היה קיים מעולם (יציאת מצרים לא התרחשה). ישו, כאדם, היה בעל השפעה גדולה יחסית, אבל עדיין אפסית בהשפעתה על האנושות.

המיתולוגיה היהודית והנוצרית בוודאי השפיעו באופן עמוק ביותר על העולם. אילו היה סקר באייל, לגבי מהו הסיפור (או הספר) המשפיע ביותר, אז הברית החדשה הייתה במקום גבוה. ועדיין, הסיפור הפילוסופי/מדעי/טכנולוגי, גם אם אינו מקובץ בספר יחיד, צריך היה להיות במקום הראשון.
ההשפעה של הדתות אפסית לעומת השפעת הטכנולוגינ 723692
יש בסקר הזה יתרון משמעותי מובנה לוותק, לפחות אם מפרשים ''הכי משפיע'' בתור ''זה שהשפיע על הכי הרבה אנשים''.
כיוון שכך, אזי סביר להניח שישו והנצרות השפיעו (לא בהכרח לטובה) על חייהם של עשרות מיליארדים לאורך
השנים, בעוד דרווין, למשל, הספיק להשפיע על חמישה מיליארד נניח עד כה. ייתכן ולאורך ההיסטוריה העתידית לבסוף דרווין ישיג והשפעתו תאריך זמן יותר, אבל את זה קשה לנו לדעת.
ההשפעה של הדתות אפסית לעומת השפעת הטכנולוגינ 723710
אני לא מחשיב במיוחד את השפעת דרווין. באופן אישי הוא השקיע המון מאמץ וזמן אבל התובנה שלו לא מבריקה במיוחד. היו מגיעים למסקנות דומות לשלו בין כה וכה , למשל תוך כדי מחקר הגנטיקה. היום יודעים על אבולוציה של חיידקים ווירוסים וחיידקים מניסויים ישירים, בלי לשאוב מידע מיוחד מתורת דרווין. היו עולים על כל עקרונות הברירה הטבעית לגמרי בלעדיו תוך כגי לימוד האוולוציה בבעלי חיים זעירים שכן שם מחסור החיים מהיר מאוד ולכן גלוי דרך ניסויים. במוקדם או במאוחר היו מגיעים גם לתיאוריית התפתחות המינים המפותחים.

כל זאת אני אומר מכיוון שבסך הכל הרעיון של דרווין מספיק פשוט כדי שהיה אמור להתגלות בין כה וכה על ידי חוקרי מדעי חיים מבריקים.

רעיונות מסובכים דורשים אנשים מבריקים באופן חריג, בלעדיהם הרעיונות עלולים שלא להתגלות כלל או להתגלות רק לאחר זמן מאוד ממושך.

עד כאן ביולוגיה.

לגבי הדתות האברהמיות.
מבחינת מספר המאמינים הן השפיעו הרבה, יותר מחצי האנושות. אבל אם נתעלם מכמות ונעבור לאיכות, הפילוסופיה הקונפוציונית עולה על הדתות האברהמיות וכנראה תנצח אותן בסופו של דבר, במיוחד בעולם חילוני שלקראתו אנו הולכים.

הפילוסופיה הקונפוציונית אינה מתנגדת למדע וטכנולוגיה לכן יכולה להשתלב גם בעולם עתידי. הפילוסופיה הקונפוציונית טוענת שערכים חברתיים-מוסריים אינם נובעים מיישויות עליונות ניסתרות , אלא הם חלק מובנה בנפש האדם, לכן החברה האנושית היא שצריכה לדון בהן (בצורה רציונלית ) וחובה עליה להנחילם דרך חינוך מדור לדור.

לא זוכר את כל רשימת האנשים המשפיעים שניכללו בסקר אבל אם קונפוציוס נעדר ממנה, היה צריך להוסיפו.

ניסיתי לנכש שגיאות הקלדה, לא בטוח שהצלחתי במאה אחוז.
ההשפעה של הדתות אפסית לעומת השפעת הטכנולוגינ 723717
אם מדברים על 200 השנים האחרונות, אז אני חושב שההשפעה של אדם סמית' על העולם גדולה מזו של דרווין. גם ישירות וגם דרך השפעתו על מרקס.
ההשפעה של הדתות אפסית לעומת השפעת הטכנולוגינ 723725
אכן, אבל חברים, דרווין היה רק דוגמא בטיעון שלי למישהו מלפני מאתיים שנה מול מישהו מלפני אלפיים שנה, מה אתם נטפלים עכשיו לדוגמה במקום לטיעון.
ההשפעה של הדתות אפסית לעומת השפעת הטכנולוגינ 723731
טוב, זו נראית לי מסקנה ברורה מאליה שמי שחי לפני 200 שנה השפיע פחות על האנושות ממי שחי לפני 2000 שנה. אולי עוד 1000 שנה יגידו מאו דזה טונג. איך אמר צ'ו אן לאי- עוד מוקדם להגיד.
ההשפעה של הדתות אפסית לעומת השפעת הטכנולוגינ 723732
נראה שלאחרונה התגובות לטיעונים שלי נעות בין 'ברורים מאליהם' ל'אין לך מושג על מה אתה מדבר', אז בממוצע אני חושב שאני במקום טוב.
ההשפעה של הדתות אפסית לעומת השפעת הטכנולוגינ 723735
בספר ניהול שקראתי לא מכבר (לא מפני שאני מנהל, חלילה) הוזכרה התובנה הפשוטה הבאה - כשמישהו אומר לך ''ברור'' או ''זה קומון סנס'' - זה מראה שאתה מצליח לתקשר.
ההשפעה של הדתות אפסית לעומת השפעת הטכנולוגינ 723799
עדיין לא פגשתי בחיי מנהל שקרא ספר על ניהול.
ההשפעה של הדתות אפסית לעומת השפעת הטכנולוגינ 723815
אשתי מנהלת יוצאת מהכלל, וקראה ספרים על ניהול.
למנהלים יש בדרך כלל הרבה אגו. לנשים קל יותר ללמוד בלי שזה יפגע להן באגו.
האמירה שלך כנראה יותר מדויקת ממה שהתכוונת.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים