בתשובה לערן בילינסקי, 27/05/02 19:16
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בפורום רוטר נט התייחסו לזה לא מזמן. הם טוענים שיש סבירות גבוהה שבין מקורות תיק דבקה יש כתבים בעיתון הארץ למשל, ואולי גורמים בטחוניים שמשתמשים בדבקה כדי להעביר מידע אמיתי בין שלל הדיסאינפורמציה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שאפשר לפנות למר שמיס ולברר את זה. אני מפקפק מאוד בכלי תקשורת שאינו חושף את זהותם של כתביו. איני טוען שהכל בדבקה הוא דיסאינפורמציה והבל, אבל זו לא משימה קלה לסנן שם את המוץ מהתבן (וראה הדוגמאות שהבאתי בעבר) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה לך לסנן את המוץ (קליפות הגרעינים) מהתבן (הקש, גבעול השיבולת). אם כבר הפרדת את הבר (הגרעינים), מה אכפת לך מכל השאר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ככה היו עושים פעם - רצו את התבן, ולכן כברו אותו בכברה, כדי שירד המוץ. אבל לא עושים זאת בשבת, מפני שתהיה כמרקד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואני לתומי סברתי כי היו זורים אותו ברוח, על מנת לבור (אגב, מלשון "ברירה" או מלשון "בר", או שיש קשר בין השניים? ) את הגרעינים. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |