בתשובה לאריק, 06/09/20 15:45
מהמקפצה 724976
והפירוט:
1. האם ניתן להפגין בנושאים שאינם מדיניים-פוליטיים ללא רישיון ?

פקודת המשטרה (בעיקרה המנדטורית) סעיפים 83. ו 84. קובעת כי מפקד המחוז רשאי לדרוש, שכל הרוצה להועיד, לארגן או לקיים במחוזו אסיפה או תהלוכה יבקש בכתב רשיון לכך, לא פחות מחמישה ימים מראש. המשטרה רשאית להתנות את מתן הרשיון בתנאים.

"אסיפה" מוגדרת – "חמישים איש או יותר שהתקהלו כדי לשמוע נאום או הרצאה על נושא בעל ענין מדיני או כדי לדון בנושא כזה;"
"תהלוכה" מוגדרת – "חמישים איש או יותר המהלכים יחד, או המתקהלים כדי להלך יחד, ממקום למקום, בין שהם בתנועה ממש ובין אם לאו, בין שהם ערוכים בצורה כלשהי ובין אם לאו;"

אסיפה או תהלוכה שמתקיימים ללא רשיון דינם כהתקהלות אסורה לפי חוק העונשין סעיף 151.

גם לפני אוקטובר 2017 הובהר בפסיקה שהנפת שלטים, קריאת סיסמאות ושימוש במגפון אינם הופכים הפגנה לטעונה רישיון. אבל כשיש במה ונואמים נשאלת השאלה מהו "נושא בעל ענין מדיני".

העותרים טענו
- חובה לפרש את החוק פירוש מצמצם לנוכח הצורך להגן ולשמור על חופש הביטוי וההפגנה.
- גם פרשנות מרחיבה שכוללת הפגנות בעלות אופי פוליטי לא תחול על הפגנות נגד שחיתות שלטונית.

המשטרה טענה
- תכליתו של סעיף 84. לתת למשטרה כלים לשמירה על הסדר הציבורי ולהיערך מבעוד מועד להפגנות ולמחאות העלולות להפר אותו. לכן יש לפרשו באופן מרחיב.
- פרשנות מצמצמת תאלץ את המשטרה לבחון כל הפגנה בהתאם לתכניה במטרה לקבוע האם היא נועדה לקדם סדר יום מדיני אם לאו. והדבר אינו מתיישב עם הפסיקה לפיה החלטה בבקשה למתן רישיון להפגנה צריכה להינתן בהתעלם מהאידיאולוגיה שההפגנה באה לקדם ומזהות המשתתפים בה.
- יש לפרש את הנוסח העברי בזיקה לנוסח האנגלי המקורי שממנו תורגם: “any topic of political interest” וזה מעיד על הפירוש הרחב. ההפגנות מיועדות להשפיע על סדר היום הציבורי במדינה ומשכך יש להשקיף עליהן כבעלות תכנים פוליטיים.

בית המשפט בחן את התכלית הסובייקטיבית (של המחוקק) וציטט מדברי ההסבר להצעת החוק (שהתקבלה) שביקשה לבטל את הנוסח הגורף והשרירותי של פקודת המשטרה המנדטורית, והשאירה את החובה לקבל רישיון מהמשטרה לצורך קיום "אסיפה" או "תהלוכה".
הוא בחן את המשפט הנוהג במדינות מערביות דמוקרטיות אחרות ומצא שהשארת הוראה זו היא כשלעצמה מרחיקת לכת ביותר.

הוא קבע (ראש ההרכב חיות, סעיפים 28-41 לפסק הדין, לא ציטוט, ההדגשות שלי):
- שמירה על עקרונות היסוד של השיטה ובהם הגנה על חופש הביטוי מחייבת פרשנות מצמצמת של המונחים "מדיני" ו"פוליטי", ככל שהדבר נוגע לדרישה לקבלת רישיון להפגנות.
- המשטרה נדרשת בחוק לבחון את תוכן ההפגנה ואת האידיאולוגיה שאותה היא באה לקדם על מנת להכריע בשאלה האם מדובר בהפגנה הטעונה רישיון. אין משמעותה כי היא רשאית להתחשב בשיקול זה במסגרת ההחלטה האם לאפשר את קיום ההפגנה.
- אין מפרשים הוראת חוק באופן הפוגע בזכויות אם לא עולה מלשונה באופן ברור ומפורש כי לכך כיוון המחוקק. משניתן לפרש את המונח באופנים שונים, יש לאמץ את הפירוש הפוגע פחות בזכויות היסוד.

לפיכך :" הסמכות שהוקנתה למשטרה בסעיפים 83 ו- 84 לפקודת המשטרה ליתן או לסרב ליתן רישיונות מראש לאסיפות של 50 איש או יותר ב"נושא בעל ענין מדיני", צריכה להתפרש באופן מצמצם כמתייחסת לאסיפות בנושאים מדיניים-פוליטיים במובן הצר של מונחים אלו. עוד אני סבורה כי ההפגנות נושא העתירה דנן אשר מטרתן המוצהרת היא שמירה על שלטון החוק ועל טוהר המידות בישראל, אין להגדירן כאסיפות מדיניות-פוליטיות ועל כן אינן טעונות ברישיון לפי סעיפים 83 ו- 84 לפקודת המשטרה."

ובנוסף:
"בפסק דין זה נדרשנו לראשונה לפירוש התיבה "נושא בעל ענין מדיני" שבהגדרת המונח "אסיפה" בסעיף 83 לפקודת המשטרה והגענו אל המסקנה כי על פי הפירוש התכליתי והמצמצם שיש לאמץ בהקשר זה, ההפגנות נושא העתירה אינן טעונות רישיון. בכך אין כמובן כדי למצות או למפות את מכלול הנושאים אשר טעונים או אינם טוענים רישיון על פי פירוש זה. אנו מניחים כי היועץ המשפטי לממשלה והמשטרה יתנו דעתם לנושא זה ויתקינו הנחיות מתאימות ומעודכנות בנדון על מנת לאפשר את יישום הפירוש האמור, כנדרש."

2. האם יש מקום להגביל את מספר המפגינים בכיכר גורן? (סעיפים 26-27 לפסק הדין)

"בהחלטת הביניים הורנו כי באותו שלב יוגבל מספר המפגינים בכיכר ל- 500 וזאת בהתאמה למתווה שהמשטרה הציעה טרם מתן פסק הדין בעתירות הראשונות ולמספר המפגינים שהיו במקום באותו שלב. כיום, על פי ההערכות מדובר בכ- 2,500 מפגינים ומשקבענו כי אין מקום לאסור את המשך ההפגנות בכיכר גורן יש להוסיף ולבחון האם מן הראוי לאפשר למשטרה להגביל את מספר המשתתפים בהפגנות ל- 500 בדומה לעמדתה בפנינו בשלב החלטת הביניים.
לגישתי יש להשיב על שאלה זו בשלילה.
הגבלת מספר המפגינים בכיכר גורן יש בה משום פגיעה בזכות ההפגנה של ציבור לא מבוטל המונה כ- 2000 איש אשר לא יוכל לממש את זכותו להפגין במקום אם יוגבל מספר המפגינים ל- 500. ייתכנו אמנם מקרים אשר יצדיקו צמצום והגבלה של מספר המפגינים אך לא זה המקרה. לא הוצגו בפנינו כל ראיות אשר יש בהן ללמד כי הכיכר צרה מלהכיל כ- 2,500 מפגינים וכי מתן אפשרות למספר מפגינים כזה לבוא ולהפגין במקום יגרום בהסתברות קרובה לוודאי לפגיעה קשה ורצינית בסדר הציבורי או בביטחון הציבור. כמו כן לא שוכנענו כי אין בידי המשטרה להשליט סדר על הפגנה בהיקף כזה שהוא צנוע יחסית בהשוואה להפגנות אחרות שהכרנו. אדרבא, פיזור ההפגנה על פני מספר מוקדים הוא זה העלול לגרום בהסתברות גבוהה להפרעות סדר.
מהאמור לעיל עולה כי אין מקום לאסור על המשך ההפגנות בכיכר גורן ואין להגביל את מספר המשתתפים בהן. יובהר עם זאת, כי אין באמור כדי למנוע מהמשטרה להציב תנאים אחרים בפני המפגינים בכיכר גורן ולנקוט באמצעים שפגיעתם בזכות ההפגנה פחותה על מנת לשמור על הסדר במקום ועל מנת למנוע פגיעה ברגשות דתיים ובכלל זה, בין היתר, הגבלת שעת ההתכנסות בכיכר וקביעת השעה לפיזור ההפגנות וכן הגבלת השימוש באמצעי הגברה. חלק מאותם תנאים היו מוסכמים גם על העותרים".

3. מאיפה בא מספר הקסם 500

מסתבר שהוא לא מצוץ סתם מהאצבע אלא יש לו מקור מחקיקה אחרת:
על פי סעיף 5 לחוק הבטיחות במקומות ציבוריים, התשכ"ג-‏1962 יש הגדרה ל"עצרות עם" שהיא אסיפה שמספר המשתתפים בה 500 או יותר. זו מחויבת בהודעה מוקדמת של המארגנים על מיקומה ומועדה ואפילו תוכנה, אם יש בו חשיבות לענין בטיחות המשתתפים בעצרת והנמצאים בשכנותה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים