בתשובה לשוקי שמאל, 09/10/20 16:53
 |
|
 |
||
|
||||
 |
רבות חשבתי על על "מה היה קורה אילו קלינטון" ב 2016. היו לי שני תסריטים בראש. באחד, הסטנדרטי, היא השפוטה של וול סטריט בדיוק כמו טראמפ. סופגת ביקורות קשות מהאגף השמאלי במפלגתה, שמנסה לשים לה רגליים כל הזמן. אצל הרפובליקאים כשלונו של טראמפ מחזיר את מיט רומני למרכז הבמה, יחד עם שניים שלשה מהמתמודדים הצעירים. בקיצור, עולם כמנהגו נוהג. בשני, ההזוי בהקיץ, היא קורעת את המסכה מעל פניה ועושה את מה שהיא רצתה באמת לעשות עוד מזמן נשיאותו של בעלה. היא מתחילה לתקן את החוליים היסודיים של הכלכלה האמריקאית- שלטון התאגידים, העדר המוסר, אי השוויון. אם כבר הזוי בהקיץ, אז בתסריט הזה קורה לה מה שקרה לקנדי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
יש ארוע משמעותי באלקטורט האמריקאי. ביידן זוכה בסקרים ל290 אלקטורים ללא המדינות המתנדנדות, כלומר חוצה את ה-270 הדרושים לניצחון. זה אומר שהמשך התהליך הוא בעיקר לפרוטוקול. ביידן כבר זכה. לצערי, דוקא החדשות הטובות האלו מאירים באור שלילי את הדמוקרטיה המערבית המתירנית. שוב ושוב אנו רואים שבמצבי פילוג ההכרעה עוברת לידי מגזר החולות הנודדים. אותם מצביעים שדעתם אינה מקובעת והם עשויים להצביע לצד זה או אחר לפי הנסיבות. שוחרי הדמוקרטיה הנאורה יאמרו שזה feature חיובי. יאמרו הללו, תהא ההכרעה בידי אלו שאינם שבויים בדעותיהם המקובעות ומסוגלים להתאים את החלטותיהם לנסיבות המשתנות. מאידך, יש לי ספק גדול אם המגזר הנודד תואם את הפרופיל שמייחסים לו רואי הלבנות. לו היה מדובר בציבור של אנשים משכילים, אחראים ובעלי דעה ומודעות פוליטית, ניחא. במילים אחרות אם מאבחנים שמדובר באנשים המודעים להשפעה שיש למציאות הפוליטית על אורח חייהם הפרטי, אזי ניתן היה לבנות על הכרעתם. בפועל נראה כי כמעט בכל מקום המבנה הפוליטי של האלקטורט הוא שונה. הנטייה הפוליטית היא יותר עניין של זהות ומגזריות ופחות של שיקול דעת רציונלי. את המגזר החיוני של הפתוחים לשינוי, ממלאים יותר מדי אנשים שניתן לתארם כ-drifters ביותר ממובן אחד. אופורטוניסטים, רודפי הזדמנויות, רדיקלים וליברטריאנים תלושים ובעיקר מזדנבים המנסים לנחש את רוחהזמן ולזנק על העגלה המנצחת הם אפיונים יותר שגרתיים של המגזר המתנדנד. התוצאה היא שההכרעה הפוליטית היא יותר תוצאה של ספינים, דיסאינפורמציה תקשורתית ומהלכי תמיד, מאשר של שיקול אזרחי וטובת הכלל. מהי המכשלה הדמוקרטית? נראה לי שיותר מכל דבר אחר, מה שמצביע יותר מכל דבר אחר על המכשלה בתיאוריה הדמוקרטית הוא העובדה שגם כאשר ההכרעה הלכה לצד השני, 42% או 43% מן האלקטורט האמריקאי חושב שנוכל, בדאי ואדם שברור שהוא נעדר כישורים בסיסיים לתפקיד ראוי להצביע עבורו. אם יש משהו המעיד כאלף עדים על מכשלותיה של השיטה הדמוקרטית, זוהי העובדה הזו. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |