בתשובה להפונז, 26/10/20 13:46
ועכשיו - חיבור 727454
חולק עליך בעניין השתלבות המילים והמנגינה ב"שלל שרב", דיון 3 (איזה אגו טריפ, לקשר לדיון 3!). כשכתבתי את המאמר חשבתי שפוליקר אשם, מאז הבנתי שאריאל אשם, אבל אני עדיין מרגיש את אותה בעיה.
ועכשיו - חיבור 727456
אולי הגזמתי בסופרלטיבים, לא רציתי לטעון לרגע שזה שיר מושלם, אז אני אפילו לא אתחיל להתווכח איתך על הבית המוזכר (שלפחות נסכים שמילותיו משובחות, מאיר שלנו, תמיד שובב גדול מאחורי המשורר שבו).
אבל מה שמפריע לי בכל התיזה שלך באותו מאמר - שאסכם אותה בקצרה ולא נאמנה כ"מאיר אריאל ראוי לשירת ברים בלוזית/ג'אזית/שאנסונרית ולא להימנוני רוק או שירים קליטים" - זה שהיא משקפת ואף 'דורשת' להקצין את הטרגדיה הגדולה שלו כאמן: שבביצועים שלו, השאנסונרים והמעושנים, פשוט לא היה לו קהל.
הייתי בהופעה שלו בשנות התשעים באיזה מושב בעמק חפר, ואם זכרוני אינו מטעני יכולתי לספור את הקהל על כל אצבעות גפיי. יואב קוטנר אמר פעם בהופעה לזכרו שבהופעה אחת בודדת כזו יש יותר קהל מאשר בכל ההופעות של מאיר אריאל ביחד.
אז גם את השירים שעלו לגדולה אצל אמנים אחרים, מסוף עונת התפוזים ועד שלל שרב, גם אותם אתה רוצה לקחת ממנו? לא חראם?

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים