בתשובה לצפריר כהן, 01/11/20 11:08
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני מסכים עם הפונז, שהביע את העמדה הזו מספר פעמים בעבר. אוכל תעשייתי הוא אוכל זול והוא גם אוכל לא בריא. זה מתחיל בחמרי הגלם- קמח לבן, שמן דקלים, מלח וסוכר הם קומודיטיס זולים במיוחד ועמידים מאוד. אתה יכול לייצר אוכל מאוווד בזול ובכמויות עצומות מהמרכיבים האלה. אבל נראה אותך אוכל רק אותם ושומר על בריאות תקינה. ככל שאתה עולה ברמת חמרי הגלם (קמח מלא ושמן זית) המחיר עולה והתזונה שלך משתפרת. ייצור ארטיזני (לחם מחמצת, ביצי חופש, עוף בלי הורמונים) יקפיץ פעם נוספת את מדרגת המחיר וישפר את תזונתך עוד יותר. בשורה התחתונה- בעולם המתועש אוכל של עשירים בריא בהרבה מאוכל של עניים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
נראה אותך שומר על בריאותך רק מקמח שיפון מלא, שמן זית זך בכבישה קרה, מלח הימלאיה ודבש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דוקא בדיון שהתחיל מבשר טחון - אני מקווה שגם אתה תסכים שההבדל הבריאותי בין המבורגר זול שמכיל מוצרים מעובדים שבקושי אפשר לקרוא להם בשר, להמבורגר יקר שמכיל בשר בלבד, הוא עצום (אפילו אם אתה מאלה שחושבים שלשניהם יש סימן מינוס לפני ההשפעה הבריאותית). זה נכון אגב שיש תחומים בתזונה שלנו, שבהם המעבר ממוצרים מעובדים לכאלה שלא - בעיקר בגזרת הירקות והקטניות בארץ - דוקא יוזיל את התפריט שלך יחד עם הגדלת הבריאות. גבינות, פסטרמה, חומוס קנוי ומעדני חלב יקרים למדי -יותר מגרגירי חומוס מבושלים בבית, קינואה, מלפפונים, בטטה ואפילו חזה עוף סביר. רק שיש כאלה שיאמרו שהאחרונים אינם תחליף לראשונים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מוסכם על כל הרופאים (איגוד הקרדיולוגים, תזונאים וכו') שתזונה ים תיכונית היא הבריאה ביותר1. תפריט של תזונה ים תיכונית יהיה יקר (גם בכסף וגם בזמן, אלא אם אתה הולך למסעדה ומשלם עוד יותר כסף) מתפריט תעשייתי. סלט ירקות עם פטרוזיליה ושמן זית, גם אם הוא נשמע זול, הוא עדיין יקר פי כמה (גם בכסף וגם בזמן2) מסנדוויץ' לחם עם ריבה. גם אם אתה הולך לסופר וקונה פסטו, שהוא מוצר לא זול, עדיין תשלם כפול כדי לקנות את זה שעשוי עם שמן זית וצנובר ולא את זה שעשוי עם תחליפים תעשיתיים. מוצרים בריאים בסופר זה לוקסוס. ישנם לא מעט יוצאי דופן שיכולים להרכיב לך מנות זולות ובריאות, אבל תצטרך לבשל את המנה במו ידיך: מרקי ירקות למיניהם, בשר עם אפונה או עם שעועית ירוקה ועוד. בני המעמד הסוציו אקונומי הנמוך הם סוכרתיים פי כמה מהממוצע. לתזונה יש חלק נכבד בזה. אני לא אומר שהם לא יכולים להרשות לעצמם כספית אוכל בריא, הרי כרוב וגזר הם מהמצרכים הזולים ביותר, אבל אני מתאר לעצמי שאמא עובדת מטופלת בכמה ילדים תשלח אותם לבית הספר עם סנדוויץ' עם ממרח (בטעם) שוקולד ולא עם סלט כרוב גזר, יהא אפילו עם מיונז ולא עם איולי. __________ 1 שמצאו, בהשוואה ישירה לתזונה תעשייתית, מופחתת שומן, מופחתת פחמימות ואולי עוד כמה. 2 נקודה נוספת היא חיי המדף הקצרים של חלק מהמצרכים בתזונה הים תיכונית- יותר פעמים ללכת לקניות. למרכיבים של תזונה תעשייתית יש חיי נצח על המדף או במקפיא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא לגמרי ברור לי עד כמה יש הסכמה של כל הרופאים על המשפט הראשון, וההמשך גם הוא לא משתמע מהראשון. אתה מנגיד ירקות ללחם וממרח. זה לא רציני. ילדים גם אוהבים יותר לחם עם ממרח מתוק. 2 חיי מדף קצרים יותר משמעם גם בזבוז משאבים גדול יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שההמלצות של האיגוד הקרדיולוגי ועמותת עתיד1 מסכמות את הקונצנסוס הרפואי. שתי ההמלצות בעניין דיאטה ים תיכונית הן המלצות בעוצמה החזקה ביותר וגם ברמת ההוכחה הגבוהה ביותר: - תזונה ים-תיכונית מומלצת למניעת מחלות קרדיווסקולריות - תזונה ים-תיכונית מומלצת למניעת גורמי הסיכון למחלות קרדיווסקולריות: סוכרת, תסמונת מטבולית, יתר לחץ דם, דיסליפידמיה והשמנה אם אתה רוצה להתעמק בהבדלים הכימיים בין חומצות השומן במזונות השונים יש סקירה שנראית לי מעמיקה ומאוד טכנית (חלק עבר לי מעל הראש) דווקא באתר של תנובה. שני ציטוטים משם: "אנשים בגיל מתקדם אינם יוצרים ריכוזים מספיקים של שתי משפחות האנזימים האחראים להפיכת חומצות השומן להורמוני בקרה, ולכן עדיף ורצוי למבוגרים לתסף את מזונם בשמנים ממקורות העשירים ב 3 ω ארוכות שרשרת ורב בלתי רוויות בעלות 20 ו-24 פחמנים (דגי מים עמוקים) ולא הקצרות עם 18 פחמנים (שמני פשתן, מרווה משולשת ואצות). הדיאטה המערבית ענייה יחסית בשמני אומגה 3 ועשירה בשמני אומגה 6. בשמן סויה לדוגמה יש כ 6% חומצות ω3 וכ 50% של ω6. היחס דומה גם בשמני תירס וחמניות. לעומתם בשמן אגוזי מלך היחס כמעט הפוך. עודף גדול של חומצות שומן מסוג אומגה 6 מסיט ליצירה של עודף הורמוני בקרה זוגיים (II (Ecosanoids המעודדים דלקתיות, אגרגציה של כדוריות דם, ומעכבים בנית מולקולות האחראיות לפוריות הזרע." "האגודה האמריקנית לשמנים ושומנים (AOCS) מדרגת את עשרת השמנים לשימוש יומי (טיגון, בישול ותיבול) לפי תרומתם לבריאות, אך אין הסכמה גורפת לרשימה זו. יחד עם זאת כולם מסכימים על כך, שבראש הרשימה יהיה שמן הזית העשיר מאד (75-80%<) בחומצת שומן חד בלתי רוויה (אולאית MUFA9)." ההשוואה בין לחם עם ממרח לבין סלט קולסלואו היתה באמת הקצנה. עדיין הילדה שלי מעדיפה לחם שבעה דגנים עם אבוקדו וגבינת פטה על פני לחמניה עם ממרח מתוק. לו היתה הילדה הששית במשפחה דלת אמצעים כנראה שלא היתה לה בכלל הבחירה. __________ 1 אסטרטגיות תזונה למניעת מחלות קרדיווסקולריות - נייר עמדה משנת 2011 עם עדכון ב 2015. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |