בתשובה לדב אנשלוביץ, 22/11/20 13:46
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 728490
אני חושב שהאיכות של ממשלה נמדדת בלעשות את הדבר הנכון לדעתה תוך התנגדות ללחצים. אתה לא מסכים?
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 728494
זה אכן אחד הפרמטרים שבהן נבחנת הממשלה, אבל הציון עליו אינו אפס או אחד, וצריך לנסות להעריך את מידת עמידתה של הממשלה בפני הלחצים האלה בהשוואה לממשלה אפשרית אחרת. כמו כן ישנה אפשרות שהממשלה האחרת תדגול בעמדת הלוחצים, ואז היא לא תצטרך לעמוד בפני הלחצים האלה אלא תממש את רצונם מרצונה, וזו האפשרות הגרועה שבגרועות.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 728495
ובאותו שפל המדרגה יש ממשלה שאין לה מדיניות ולכן אין אצלה שום משקל נגדי ללחצים.
אני מקווה שאני לא צריך להסביר למה כשאין תקציב זה יותר גרוע מאשר כשחורגים מהתקציב.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 728496
איני חושב ש''ממשלה שאין לה מדיניות'' (בהקשר הקורונה) היא מה שמאפיין את הממשלה שנאבקה בגל הראשון ואפילו לא בממשלה הנוכחית.
ניסת להסביר לי מספר פעמים את חומרת הבעיה באין תקציב, אבל לא הצלחת לשכנע אותי שמדובר במרכיב מרכזי של המאבק בקורונה. ייתכן ובשוויץ אוסטריה ובלגיה הכול בסדר עם התקציב אבל זה לא עוזר להם עם הקורונה.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 728497
יכול להיות שיהיה תקציב ולא יצליחו במאבק במגיפה, אבל לא יתכן ההיפך- שניו זילנד, קוריאה, סינגפור, טאיוואן, סין, יפן, גרמניה וכו' יצליחו להלחם במגיפה בלי מדיניות מסודרת.

ממשלה צריכה מדיניות. מהמדיניות גוזרים יעדים, מהיעדים גוזרים תכניות, ומהתכניות גוזרים תקציב.
לפעמים יש תכניות שצריך לזרוק לפח, אבל זה אומר שצריך לעשות תכניות חדשות במקומן, לא שצריך לעבוד בלי תכנית בכלל.

לדוגמה- אם לממשלה יש מדיניות לחזק את הפריפריה, גוזרים מהמדיניות הזו יעדים: להביא אוכלוסיה חזקה יותר, לשפר תשתיות, ליצור מקומות עבודה איכותיים. מהיעדים האלו מכינים תכניות ספציפיות, והתכניות דורשות תקציב לביצוען.
אם לא הכינו תקציב לחיזוק הפריפריה זה אומר או שאין תכנית, או שלא מתכוונים לבצע אותה. בקיצור- שהכל דיבורים.

לטאיוואן היה יעד אחרי ה SARS להיות מוכנים למגפה הבאה.
מהיעד גזרו תכניות- הקימו מערך לאומי לשליטה ובקרה על מגפות וחקקו לו סמכויות נרחבות, עשו תכניות תמריצים לחברות תעופה, השקיעו בהסברה וכו'.
הצליח להם.

לשבדיה היתה מדיניות קורונה שונה מאשר לשאר אירופה, בעצם משאר העולם המפותח. המדיניות שלה זכתה לביקורת נוקבת, לעתים ארסית, מצד שכנותיה וגם מבפנים, אבל היא דבקה בה. בהתחלה הם נכשלו כשלון נורא. אחר כך הם למדו מהטעויות ושיפרו מאוד, והמשיכו באותה מדיניות. למרות הכישלון בהתחלה, הציבור ממשיך לסמוך שם על הממשלה.

בישראל המדיניות היא של כיבוי שריפות. שום תכנית, שום תכנון, שום יוזמה. הכל מהיום למחר. לקח כמעט חצי שנה למנות פרויקטור קורונה, לא נתנו לו סמכויות. עשה תכנית, עשו קולות של כן כן תיכף, וזרקו אותה לפח. הכניסו אותנו לסגר הדוק במרץ, שחררו אותו בלי אבחנה, פתחו את שנת הלימודים בלי להתכונן, סגרו את בתי הספר אחרי שבועיים. אפשר להתווכח האם זה שהמדינה מתנהלת בלי תקציב הוא הסימפטום הכי חמור ברגע זה, אבל זה הסימפטום שמלמד אותי עד כמה המחלה קשה, וכל עוד הוא לא מטופל סימן שלא מטפלים במחלה.
הציבור רואה את הזיגזוגים מהיום למחר ואיבד את האמון שהממשלה דואגת לו. קניונים פותחים בניגוד להנחיות!
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 728499
אני חושב שאנו די חוזרים על עצמנו, ולא מוסיפים דבר, ואין טעם שאחזור על דברים שאמרתי.
כשתגמר מגפת הקורונה נוכל לראות את התוצאות אצלנו ובארצות אחרות וגם בשבדיה, ואז נדע איזו מדינה פעלה נכון יותר.
אתייחס רק למשפט האחרון שלך, שקצת מזכיר לי את תשובתו של השופט חשין ז"ל לשאלה מדוע בית המשפט מקל על שרון בנושא השחיתות: "הציבור רוצה התנתקות". אם הציבור איבד את האמון בממשלה, הדבר בוודאי יתבטא בבחירות הקרובות. נחיה ונראה.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 728506
אפילו לזה אני לא מסכים, ומשני כיוונים שונים

האחד הוא התנאים הסביבתיים השונים במדינות שונות: האם התוצאות המצויינות של תאילנד (שלא לומר רואנדה, סרי לנקה ואוגנדה) הן בזכות מדיניות ממשלתית?

השני הוא שיש הבדל בין לנקוט במדיניות שהיא שגויה בעליל לדעתך (שבדיה וארה"ב‏1 הדוגמאות הקיצוניות), או מדיניות שהתבררה בדיעבד כשגויה, לבין לא לנקוט במדיניות בכלל.
מדינה יכולה להעדיף לשמור את בתי הספר פתוחים מתוך דאגה לעתיד הילדים ועל חשבון תחלואה גבוהה יותר, או להיפך.
היא יכולה להעדיף להשאיר ענפי משק פתוחים (תיירות באוסטריה) מתוך דאגה לפרנסת האזרחים ועתיד הכלכלה ועל חשבון תחלואה גבוהה יותר, או להיפך.
איך תמדוד את התוצאות? איך אפשר להשוות מספר מתים לאבטלה או ירידה בתמ"ג?

______________
1 אלמלא הקורונה נראה לי שטראמפ היה אוכל את ביידן בלי מלח. האמריקאים החליטו להחליף את הנשיא. באמת מעניין מה יהיה אצלנו. הרי אתה (וכנראה הרוב) משוכנע שגנץ לא היה מנהל את המשבר הזה טוב מנתניהו. אני בדעת מיעוט שכל אחד‏2 היה מנהל אותו יותר טוב מנתניהו.
2 אפילו יאיר לפיד! אפילו מירי רגב! בטח ובטח בצלצאל סמוטריץ'!
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 728500
ומוסדות חינוך פתוחים בניגוד להנחיות!
עם כל מה שאמרת אני מסכים, מלבד הנחת היסוד.
לממשלה יש מדיניות, והיא מאד עקבית - להשאיר את נתניהו בשלטון, ולהרחיק אותו ממשפט. ממנה נגזר הכל - מ(אי)מינויים דרך ביטול הרמזור והכניעה לחרדים ועד אי העברת התקציב.
ובצד, כל מה שלא קשור לזה פשוט לא מטופל ומוטל כפגר בצידי הכביש, למשל מערכת החינוך הממלכתי.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 728507
"מדיניות של כיבוי שריפות" הזכירה לי את אחד הכזבים בילקוט הכזבים. איזה אוהל נשרף שם וחיים ברלב (שנקרא בפלמח כידוני) התחיל לתת בקול שלו בטוח ואיטי כדרכו את פקודת הכיבוי: חולי...יה א....לף ת...ע...שה שרש....רת. חולי.....יה ב.... ב...ע...צם כבר לא צ...ריך. . .
כשיש שריפה זה בדיוק הזמן לנקוט במדיניות של כיבוי שריפות. כשיש קורונה שבניגוד לשריפה היא משהו חדש שלא יודעים עליו הרבה, קל וחומר.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 728510
אז אתה גם חושב שלממשלה יש מדיניות, וגם שזו המדיניות הנכונה.

אם כך תסביר לי את מדיניות הממשלה בנושא מערכת החינוך ממאי ועד היום, ולמה היא נכונה. כלומר- למה נכון היה גם לא להתכונן לפתיחת שנת הלימודים עד הרגע האחרון, גם לפתוח את כולה כמעט כרגיל, ואז לסגור את כולה אחרי שבועות בודדים, ולהשאיר את כולה סגורה חודשים עד שפתחו את הגנים והכיתות הנמוכות.
מדיניות היתה יכולה להתבטא בתכנית שאומרת למשל- בוא נפתח ב 1 בספטמבר את הגנים וכיתות א'-ד', ונשתמש גם בכיתות הריקות כדי להקטין את כמות התלמידים בכיתה. אם סבאבה נפתח גם את חטיבת הביניים אחרי חגי תשרי ונשתמש עבורם גם בכיתות של החטיבה העליונה.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 728512
אני לא מכיר כל כך את השיקולים הספציפיים, אבל באופן עקרוני החלטה על פתיחה או סגירה במציאות של המגיפה הזאת לא צריכה להיות לפי תאריכים אלא לפי נתוני התחלואה המשתנים מיום ליום. כלומר יש לנקוט במדיניות (נכונה) של כיבוי שריפות.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 728514
אבל לא רק. משרד החינוך יכול להתחיל לספק חומרים ללימוד מרחוק. כדי שהלימוד לא יהיה מפגש בין מלבנים שחורים. אפשר גם להשקיע במערכות יותר טובות מזום (קיימות כאלו. אבל בשביל להשקיע נדרש רצון ותקציב. ראייה לטווח רחוק).

אפשר גם לנסות להיערך למפגשים בחוץ. אבל במדינת ישראל חוסמים מפגשים של תנועות נוער באוויר הפתוח.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 728521
מגמות התחלואה לא משתנות מיום ליום, יוכיח הגרף שלך. אבל הממשלה התנהגה כאילו הן כן.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 728523
אנחנו התייצבנו על מספר חולים פעילים דומה למה שהיה בשיא הגל הראשון. אולי כשהממשלה תכננה את הפתיחה, זה היה על בסיס הנחה שנוכל להוריד את התחלואה יותר נמוך. במצב כזה כמו היום כל תזוזה יכולה להקפיץ את כל הגרפים למעלה, ואסור לעשות פעולות חפוזות.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 728526
אני לא ראיתי שהממשלה תכננה משהו מיום הקמתה ועד היום. היא תכננה להגיד יום אחד ככה ולמחרת ההיפך? לעשות דיון ארוך שמחליטים בו דבר אחד ואז לבצע ההיפך? במכתב ההתפטרות של אסף זמיר קיבלת הצצה למה שקורה שם.

אני רואה שיפור בהתנהגות הממשלה בחודש האחרון. הצליחו סוף סוף לפתוח את הגנים והכיתות הנמוכות בלי לפתוח את שאר מערכת החינוך, ועוד תחת התנגדות של משרד הבריאות. הצליחו לסגור ספציפית מקומות עם תחלואה גבוהה (כל עוד הם לא יהודים). אני שמח שיש עקומת למידה כלשהי ותשמח לשמוע שבשבועיים האחרונים המוטיבציה שלי להפגין ירדה. כמו שאמר המדריך שלי פעם: קוץ במדבר- פרח.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 728527
אתה חווה את אפקט העז כפול אלף:
אחרי שנכשלו כשלון טוטאלי בניהול המגיפה ושלחו את כל הילדים (=הכניסו מיליון ומשהו עיזים) הביתה ליותר מחודש (והרוב כבר חודשיים ומעלה), אתה חוגג את זה שהוציאו כמה עיזים והחזירו את הגנים והכיתות הנמוכות ללימודים. נהדר.
לפי השיטה שלך, המוטיבציה שלך להפגין אחרי מלחמת יום הכיפורים היתה יורדת כי בסוף ניצחנו.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 728529
מודה.

אם כי מלכתחילה טענתי שלא צריך להחזיר את הכיתות הגבוהות ללימודים פרונטליים (ויש לי ילדה בכיתה יוד שסובלת מהלמידה מרחוק).
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 728532
לדעתי הדבר הטוב ביותר שיכול לצאת מן הקורונה הוא בכיוון של שינוי הפרדיגמות בתחום חינוך הילדים. לטעמי הנושא הזה הרבה יותר מבטיח מכל העיסוק בחיסונים שכפי הנראה מעטים מבינים אותו באמת והוא כר פורה להונאות והטעיות בקנ"מ ענק.
אפשר לראות בלחצים הגדולים להפעיל את מערכת החינוך למרות הסכנה את מה שלא כל כך נעים לנו לראות. למערכת החינוך יש הרבה סיבות קיום, אבל החשובה והמכריעה בהן אינה הצורך לחנך ולהכשיר את הדורות הבאים אלא הצורך בבייביסיטר לאומי שיאפשר להורים לחזור לעבודתם.
החינוך החרדי מיותר כמו החרדים עצמם. הוא אינו מעניק לתלמידים שום דבר בתחום הזה של התפתחות סוציו-אקונומית ומחליף את זה בפריטה על כל מיני אמוציות דתיות ושבטיות. התלמידים מכלים את זמנם בשינון ספרים עתיקים שאינם רלאבנטיים לשום אדם ולשום פעילות כלכלית. ובכל זאת החרדים "הקפידו" על פתיחה מלאה של מערכת החינוך, גם אם הדבר חשף את ערוותו של בן חסותם הפוליטי שהתגלה כקשקשן שאומר ואינו עושה. אני מסכים שהסיבה המרכזית לכך שהם עשו זאת, היא יכולתם לעשות זאת, אבל לדעתי היתה כאן עוד סיבה טובה. במשפחות שיש בהן כל כך הרבה ילדים, אם לא יהיה מישהו שיקח את הילדים לכמה שעות טובות, לא יהיה אפשר לעשות דבר והאמהות ימותו בממוצע בגיל 35.
גם אם מערכת החינוך היתה מחלקת לתלמידים נרגילות בטעם תפוח ועוגיות חשיש, ההורים היו שולחים את הילדים למערכת.
הסיבה שיש כל כך הרבה טענות נגד החינוך הוירטואלי אינה קשורה לטענות עצמן. טענות לא פחות קשות נשמעו כנגד החינוך הפרונטאלי. הסיבה האמיתית היא שהחינוך הזה, אינו עונה על היעד הראשי של מערכת החינוך: להוציא את הילדים מן הבית ולשחרר את הוריהם לעבודה.
באופן קצת מאכזב, נראה שהחינוך הוירטואלי די מפגר מבחינת העניין, הגיוון והיכולת לרתק את התלמיד אל המסך. אבל זו טעות לשפוך את התינוק עם האמבטיה. החינוך הוירטואלי הוא בפוטנציה אחת הדרכים הטובות ללמד וללמוד. השקעה באמצעי החינוך ובתוכנות הלמידה עשויים לשפר זאת עוד יותר.
מצד שני החינוך הוירטואלי הוא מכשול עוד יותר גדול אצל תלמידים שמתקשים גם בחינוך הרגיל. יאמרו רבים שתלמידים רבים מתבטאים בבית הספר, לאו דוקא באמצעות החינוך האקדמי. אבל, מדוע צריך לענות תלמידים אלו בשיעורי תנ"ך ודקדוק.
נדמה לי שהמגמות הנרמזות מניתוח זה ברורות.
א. התמקדות בסיבה האמיתית והעיקרית לקיום מערכת החינוך: שחרור ההורים. אין שום פסול בהעסקת הילדים באמצעים שאינם אקדמיים. אם אפשר למלא את זמנם של הילדים בספרים עתיקים ואמונות תפלות, אפשר לעשות זאת גם ע"י שיעורי אומנות, משחקים, התנדבות תחביבים ולימודים מקצועיים.
ב צריך להחיות כל מיני מסגרות של חינוך מקצועי וטכני וגם תנועות נוער ומסגרות לא פורמליות.
ג. יש להוציא ילדים רבים ככל האפשר מבין כתלי בית הספר ולהוריד את הצפיפות שם.
ד. עבור ילדים שבכל זאת נוטים לכיוון האקדמי, צריך לשפר את החינול הוירטואלי, על מנת שיהיה אפשר להגדיל את הפלח של חינוך מהבית.
ה. אם יהיה אפשר לפתח מסגרת קבועה בה הילדים יבלו בין כתלי ביה"ס, רק יומיים שלוש בכל שבוע, המערכת תוכל לתת שירות טוב יותר, הן ברמת הבריאות והן ברמת החינוך.
ו. היעילות של מערכת החינוך הנכחית הכופה חינוך אקדמי כמעט על כל הילדים, היא בכיוון של יעילות החינוך החרדי.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 728535
אני לא כל כך מסכים עם הניתוח שלך, אבל בהחלט מסכים עם המסקנות.
מבחינתי המטרה העיקרית לשלוח ילדים לבית הספר במתכונתו הנוכחית היא כדי שיהיו עם בני גילם, ה peers שלהם. והשיעורים הם האתנחתא בין ההפסקות.
שחרור ההורים לעבודה הוא הסיבה המערכתית, החשובה בדרכה. לא הייתי מוכן להתחלף עם זוג צעיר בקורונה שמטופל בילדים בגיל גן חובה ויסודי, צריך לצאת להתפרנס, ולא יכול להשתמש בסבא וסבתא.

אין ספק שמערכת החינוך זקוקה לשידוד מערכות רציני. המורים עצמם, ככל שראיתי, הם ברובם טובים, אבל הם זקוקים ליד מכוונת. משרד החינוך הוא מאובן בולשביקי שהיה אנכרוניסטי כבר לפני 30 שנה, עוד לפני שהאינטרנט שינה הכל, ועדיין לא השתנה מאז.
מערכת החינוך ברובה ממשיכה לחנך את הילדים לפי המפתח של העולם התעשייתי- סטנדרטיזציה, סינכרוניזציה וכו'. הם יצאו ממנה פועלים, פקידים וקופאים מיומנים.
היופי במערכת החינוך של פינלנד, הנערצת בכל העולם, הוא ההתייחסות לאינדיבידואל ותשומת הלב להתפתחות האישית, וזניחת הסטנדרטיזציה והסינכרוניזציה. המורים שלנו היו מסוגלים לחנך כך אילו משרד החינוך היה מוריד מהם את הסד שהוא כלא אותם בו.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 728537
הבהרת למה אתה לא רוצה להתחלף איתי בדיוק מרשים!
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 728538
אמפטיה, זה עוד דבר שלא מלמדים בבצפר.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 728544
בחלקם דוקא כן.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 730222
>> שרד החינוך הוא מאובן בולשביקי שהיה אנכרוניסטי כבר לפני 30 שנה

פולין עשתה שידוד מערכות רציני במערכת החינוך שלה, והפכה אותה לאחת המובילות באירופה ובעולם. התלמידים הפולנים עלו במבחני פיז"ה ממקום 25 בשנת 2000 למקום 10 ב 2018. (ישראל במקביל התדרדה ממקום 30 למקום 41‏1). ואת המהלך היפה הזה היא עשתה בלי להעלות את שכר המורים.

פרופ' זבגנייב מרצ'ניאק, נשיא המועצה להשכלה גבוהה בפולין, חבר בוועדת המומחים ללימודי מתמטיקה של מבחני פיז"ה, ולשעבר סגן שר החינוך בפולין ואחד האחראים על ביצוע הרפורמה, השתתף בסדרה של דיונים על מערכת החינוך בישראל בכלל, ועל לימודי המתמטיקה בפרט.
הוא אומר: "מישהו הראה לי איך נראה מבחן במתמטיקה בתיכון בישראל. הסתכלתי עליו והוא נראה לי בדיוק כמו מבחן שהיינו נותנים לתלמידים בפולין בשנות ה–70, לפני 50 שנה. אנחנו שינינו את שיטת הלימוד הזאת כבר מזמן ולא מלמדים ככה יותר".

______________
1 בזמנו המקום ה 30 גרם לסערה ציבורית שהובילה לוועדת דברת.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים