בתשובה להקשה המקשה, 25/11/20 10:39
הקיץ הפנה לנו עורף‏2 728611
אלתרמן באמת היה חרזן פנומנלי, אבל הניחוש שלי הוא שהוא קצת התבאס מהפשרה שהוא נאלץ לעשות עם "טרף"/"חרב" (להקריב קצת מהחרוז תמורת ביטוי מוצלח).

וגם לדעתי זה נכון שככל שהשיר יותר שטותניקי, הדרישות מאיכות החריזה נחלשות. אצל כוורת יש אין-סוף דוגמאות, וגם לאריאל זילבר לא חסר ("גן עדן"/"שק"ם", ו"חסד"/"כסף", ב"הנה אנו המיואשים"). אפרופו אריאל זילבר ומילים, מישהו פה יכול להסביר לי סוף סוף מה הקטע עם המילים של "בחברה להגנת הטבע"? (כן, אני יודע ששמואל צ'יזיק חיבר.) שום דבר שם לא מסתדר, מבחינת התוכן.
הקיץ הפנה לנו עורף‏2 728641
קשה לי להאמין שזה הטריד אותו. אחרי שכבר בבית הפותח של "כוכבים בחוץ" הוא חרז "לאורך" עם "עובר אורח", היה לו צ'ק פתוח לזריקת זין.

_____
נוח בשלום על משכבך, דייגו. איש קטן ושחקן ענק.
הקיץ הפנה לנו עורף‏2 728646
נדמה לי שפעם הבחנתי אצל אלתרמן וגולדברג באי-אלו חריזות של ף/ב (כמו "טרף"/"חרב"), ותהיתי אם זה קשור לזה שרבים בסביבתם, ואני מניח שחלק מהם עצמם, באמת הגו את זה אותו דבר.
הקיץ הפנה לנו עורף‏2 728648
אולי כמו אצל פבלו רוזנברג (נר על החלון - הלב ימשיך לפעום).
אבל מה עם אלכסנדר פן (פנס על הגשר - לחות מני גשם)?
הקיץ הפנה לנו עורף‏2 728650
בינגו! בדיוק חשבתי על זה בהקשר ההוא. קצת מבטא פולני או ייקי וזה לגמריי עופייר.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים