בתשובה ליוסי, 27/11/20 16:26
תהייה 728732
תוכל להסביר למה בדיוק אתה מתכוון?
תהייה 728739
בהנחה שטמפרטורת המים בכינרת ירדה במתאם גבוה לגשמים, האם התכווצות נפח המים באגם משמעותית מספיק בכדי להסביר את המילימטרים החסרים?
תהייה 728744
מהערכה שטחית, אם אכן הייתה ירידה של מספר מעלות, זו לא השערה מופרכת.
תהייה 728753
האם תוכל לשתף בנתוני ההערכה השטחית?
תהייה 728757
מויקיפדיה אפשר לקחת את הנתון לפיו ההתפשטות הלינארית של המים בעשרים מעלות צלזיוס היא 69e-6 . גם מויקיפדיה העומק המקסימלי של הכינרת הוא במרכזה 44 מטרים ולפי קווי הגובה נראה שהוא משתנה לינארית עד החוף. לעניין הקרור, העובדה שהקרור הוא מלמעלה משחקת לטובתנו מסיבות ידועות. אבל עדיין החלק הבלתי ברור הוא בכמה יכולה לרדת הטמפרטורה ביום אחד (מחודש לחודש היא משתנה בעונה זו ב 4 מעלות). אז אם נניח שהשינוי במקרה של שינוי פתאומי במזג האוויר הוא 2 מעלות (אין לי שום מושג אם זו הגזמה או המעטה) וניקח עומק ממוצע של 20 מטר, נקבל כמעט 3 מילימטר.
תהייה 728833
נקרר שתי כוסות מים גליליות מושלמות. גובה המים זהה, ואחת בקוטר כפול מהשניה. האם גובה פני המים בשתיהן ירד באותה המידה?
תהייה 728834
חררמפ...
תהייה 728835
ברור. יש איזה מלכוד בשאלה?
תהייה 728836
במחשבה שניה, יש בכל זאת איזה הבדל שעדיין לא ברורה לי השפעתו. אני חושב במקום על גלילי המים על גלילים מוצקים. במקרה הזה ברור שהגובה יקטן באותה מידה. אבל גם הקוטר יקטן. ואז אם נחזור למים הם יתפסו גם את הנפח מסביב (בהנחה שהמיכל לא התכווץ אף הוא עקב הקירור) שיתפנה וירדו עוד קצת. אז אולי יהיה הבדל. צריך לחשוב עוד קצת מי ירד יותר.
תהייה 728837
אם מניחים שקיים קבוע התכווצות תלוי טמפרטורה של הנפח כמו שקיים קבוע התכווצות של האורך, אז אם לא טעיתי מקבלים אותה ירידה בגובה.
תהייה 728843
האם קבוע ההתפשטות הוא נפחי או לינארי (כלומר של מימד אחד בלבד)?
תהייה 728844
מסתבר שבקישור שכבר הבאתי יש טבלה שמתוכה לקחתי את מקדם ההתפשטות הקווי. עכשיו אני רואה שבאותה טבלה מופיע גם מקדם התפשטות נפחי. אני מניח ששני סוגי המקדמים אינם מאד מדויקים ואין בטבע התפשטות לינארית לגמרי כפונקציה של הטמפרטורה. אבל זה קרוב. ואנו רואים שיש קרוב גם לזה וגם לזה.
תהייה 728845
אגב, אני רוצה למחוק את המלים ''אם לא טעיתי'' מתגובתי הקודמת. זה מאד פשוט.
תהייה 728849
אני רואה שבטבלה הנ"ל המקדם הנפחי הוא בדיוק המקדם הלינארי מוכפל ב 3. אם תחשוב על קובייה מוצקה ותגדיל כל צלע פי 1+r הנפח יגדל פי 1 +r בשלישית, וכך אפשר לחשב את המקדם הנפחי מתוך המקדם הקווי. זה יוצא לא בדיוק פי 3 אבל בערך.
תהייה 728850
בעצם, כמו שהיינו מצפים, מקדם ההתפשטות הנפחי הוא *חזקת 3* מהמקדם הלינארי, ורק עבור שינויים קטנים הוא יוצא מוכפל בשלוש (קירוב של חזקת שלוש כאשר התוספת לאורך המקורי קטנה).
גם קישור הויקי שלך מציין זאת, לשמחתי (לקח לי זמן למצוא איפה והייתי מודאג לרגע).
תהייה 728851
בטבלה שבקישור הזה נראה לי שכל המקדמים הנפחיים הם הכפלה ב 3 של המקדם הקווי. המספר הכי קטן בטבלה 0.33 חלקי מליון עובר ל 1 חלקי מליון בטבלה ולפי החישוב זה יוצא 0.99000033 חלקי מיליון. המספר הכי גדול הוא של המים 69 חלקי מיליון. הוא עובר בטבלה ל 207 חלקי מליון ובחישוב המדויק מקבלים 207.0142833. כלומר מעשית ההכפלה ב 3 היא מדויקת מספיק.
איני חושב שזה קשור לשינויים קטנים. עד כמה שהבנתי מה שכתוב שם שעצם הקביעה שמקדם ההתפשטות הן הנפחי והן הקווי הוא קבוע , כלומר שצריך להכפילו בהפרש הטמפרטורה כדי לקבל את הגידול במידה הוא נכון רק כשמדובר בהפרשי טמפרטורה קטנים.
תהייה 728937
נראה לי שמה שמבלבל לאורך הפתיל (לפחות אותי), זה שהגדרת מקדם ההתפשטות היא לא אינטואיבית (או למצער - זה מה שבלבל אותי עד שחפרתי בנוסחאות בויקיפדיה).
ההגדרה ה'אינטואיטיבית' היא כפלית - אם החומר התארך פי שתיים עבור שינוי של 1 מעלה, אזי המקדם יהיה 2. (ואז כמובן, הנפח יגדל פי 8, והמקדם הנפחי יהיה 2 בחזקת שלוש או 8 כצפוי על פי אותה אינטואיציה).
אבל לא - מקדם ההתפשטות הנפחי(/אורכי) מוגדר רק על ה*הפרש* בין המצב המקורי למצב אחרי ההתפשטות.
ולכן, אם החומר התארך פי 2 המקדם הלינארי יהיה 1 (2-1), ואם הנפח גדל פי 8 המקדם הנפחי יהיה 7 (8-1).
מכאן אנחנו מיד רואים שהמקדם סוטה מהחזקה המשולשת הצפויה.

אז מאיפה מגיע דוקא הגורם ה*כפלי* ולא ה*חזקתי* של שלוש במעבר ממקדם אורכי למקדם נפחי?
מהקירוב למספרים קטנים: אם האורך אחרי ההתפשטות גדל ב-r קטן מאד אזי הקירוב 3^(1+r) נותן בערך 1+3r (כי שאר הגורמים עם חזקות גבוהות של r קטנים מאד).
למשל, נניח ש-‏100 מטר התארכו באחוז ל-‏101. 101 בשלישית יתנו לנו 1030301 שזה תוספת של 3.03% על הנפח המקורי. זה קרוב לפי-שלושה מהאחוז המקורי, והקירוב משתפר ככל שמקדם ההתארכות קטן.

כמו שראינו - הקירוב הזה נכשל כשלון חרוץ בדוגמה הראשונה, שבה היחס בין מקדם אורכי לנפחי הוא 7 ולא 3. בויקיפדיה נרמז שלא רק הקירוב נכשל על התארכות גדולה, אלא שכל המודל הלינארי של התארכות מתחיל לאבד את התוקף שם, אבל זה כבר ענין אחר.
תהייה 728950
אבל מה לעשות אכן, ככל שמדובר במוצקים או נוזלים מדובר במספרים קטנים מאד, ולכן הקירוב הזה טוב.

מה היא הדוגמה הראשונה?
תהייה 728951
הדוגמה של התארכות פי 2.
תהייה 728952
גידול בנפח פי 2 למעלת צלסיוס אחת זה משהו שלא קיים. אפילו גז אידיאלי (בטמפרטורת החדר) זקוק כמעט ל 300 מעלות כדי שנפחו יגדל פי שניים. אבל בעיקרון כל מה שאמרת נכון.
תהייה 728953
אני מאמין שזה קורה כמה עשרות פעמים בשנייה במכוניות של כולנו - לא ממש תנאי קיצון שמצריכים דוגמאות אסטרונומיות כדי לקיים אותם.
אבל כמובן שזו היתה רק דוגמה לסבר את האוזן.
תהייה 728957
הכפלת הנפח בגלל עלית טמפרטורה במעלת צגסיוס אחת? זה לא קורה במכוניות שלנו. אפילו לא פעם אחת ביממה.
תהייה 728959
דיברת על 300 מעלות.
(כל החישוב שהראיתי קצת מפשט ולכן כולל את מקדם ההתפשטות *כפול* השינוי בטמפרטוה כמספר יחיד. כך שלמשל ההכפלה ב-‏2 שהזכרתי יכולה להיות עבור מקדם של 0.01 והפרש של מאה מעלות. את החלוקה הספציפית ביניהם השארתי בתור תרגיל לקוראים :) )
תהייה 728749
אני עדיין לא בטוח שאני מבין למה אתה מתכוון. אתה אומר שסמוך לכל ארוע גשם, הטמפרטורה בסביבת הכינרת יורדת -> טמפרטורת המים בכינרת עצמה יורדת -> צפיפות המים בכינרת עולה -> המפלס יורד? והתהליך הזה קורה בסקאלה של שעות (מקסימום ימים), די הרבה פעמים כל חורף? אני לא אוקיינוגרף או מטאורולוג, אבל לי זה לא נראה סביר - הבדלי הטמפרטורה בחורף בין יום גשום ליום בלי גשם הם יחסית קטנים, ולגוף מים גדול יחסית כמו הכינרת לוקח הרבה זמן (הייתי מנחש סדר גודל של שבועות) כדי לשנות את הטמפרטורה שלו בהתאם לטמפרטורת הסביבה.
תהייה 728752
לא סמוך ל*כל* אירוע גשם, אך כן במקרים בהם אתה והשוטה הבחנתם. לא כי הטמפרטוריה בטבריה יורדת אלא בעיקר כי המים לא סופגים את המנה היומית של קרינת השמש, אך חוץ מזה הבנת את השאלה שלי.

האגם המקומי בו אני שוחה בהחלט מתקרר בכמה מעלות בימי סתיו מעוננים. אני לא יודע כמה מהר הכינרת - שהיא עמוקה יותר - יכולה להתקרר בימי אין-שמש. אני גם לא יודע מה עומקה הממוצע או מהו מקדם ההתפשטות של המים בטמפרטורות הרלוונטיות. קיוויתי שמישהו אחר ידע ויגיב.
תהייה 728761
לפי הגרף הזה, טמפרטורת הכינרת נעה לאורך השנה בערך בין 16 ל-‏30 מעלות. בחישוב גס שערכתי עכשיו, ע"פ נתוני הצפיפות/טמפרטורה שכאן ולפי עומק ממוצע של 25 מטר (ויקיפדיה אומרת 25.6), ירידת טמפרטורה מ-‏22 ל-‏20 מעלות אמורה להעלות את המפלס בכ-‏3.7 מ"מ (לא שכחתי לקחת שורש שלישי של יחס הנפחים, כדי לקבל את הפקטור של השינוי רק במימד הגובה). זה דומה למה שיצא לדב בתגובה 728757.

אז מצד אחד השינוי הוא יותר ממה שהייתי מנחש (תודה שדירבנת אותי לערוך את החישוב!), אבל מצד שני, אני מעריך שהתקררות של שתי מעלות - לכל עומק הכינרת - היא תנודה יותר גדולה ממה שקורה בסקאלת זמן של שעות, ואפילו ימים. וגם אם יש תנודות כאלה, שינוי מפלס של 3-4 מ"מ לא מסביר את הפער ששכ"ג ואני מוטרדים ממנו.
תהייה 728762
כשמדובר בנוזלים, השורש השלישי נראה לי כטעות‏1. הייתי מכפיל את התוצאה הסופית ב-‏3 (לפי הבינום של ניוטון).

1בכוס מים גלילית יחס הגבהים, לפני ואחרי, שווה ליחס הנפחים.
תהייה 728770
למה טעות? אם חושבים על הטופוגרפיה של "כלי הקיבול" שבתוכו נמצאים מי הכינרת בתור קונוס הפוך (בקירוב), אז צורות גוף המים לפני ואחרי השינוי בצפיפות יהיו צורות דומות, לא? אתה הרי ציינת שעליית המפלס מציפה שטחים נוספים, כלומר יש התרחבות גם בשני המימדים האופקיים.

אבל במחשבה נוספת - אם מקובלת עלינו צורת קונוס, אז מימד הגובה צריך להיות לפי עומק המים המקסימלי של הכינרת, שהוא 43 מטר (אומרת ויקיפדיה), ולא לפי העומק הממוצע. התוצאה לפי החישוב שלי תהיה עכשיו בערך 6.5 מ"מ.
תהייה 728782
חוק הכלים השלובים, זוכר? נגזרות ממנו (לפחות) 2 מסקנות:
1. מקדם ההתפשטות הרלוונטי הוא המקדם הנפחי, לא הלינארי. ההתכווצות במימדים האופקיים (בכל הנפח, לא רק למעלה) מקבלת פיצוי ע"ח הגובה (ולכן הפקטור 3).
2. הטופוגרפיה של החלק שבכל מקרה ישאר מתחת לפני המים, לא משנה. לכן השימוש בעומק הממוצע נכון.

כשעורכים אומדן גס, מזניחים השפעות כמו תלות העומק הממוצע בגובה המפלס, או השינוי בשטח המוצף (שקשה לכמת, אבל ניתן לחסום את הפקטור).
תהייה 728789
מה אני מפספס?

(מקווה שאתה מעריך את ההשקעה הגרפית.)
תהייה 728790
למה דוקא הקונוסים דומים והגלילים לא? נראה ששניהם דומים.
אם כבר, מה שהגרף (המושקע) מראה, זה שסביר להניח שהמציאות המורכבת של הצורה המרחבית של האגם מן הסתם תיפול אי שם באמצע בין שתי הצורות הנ"ל - מה שמאד מסבך את השערוך הנפחי (כי בין חזקת אחד לחזקת שלוש יש הבדל מאד גדול).
תהייה 728792
ב''דומים'' אני מתכוון למשמעות הגיאומטרית של המושג, כמו בדמיון משולשים. שני כלי הקיבול הקוניים זהים זה לזה (לא סתם דומים), וכנ''ל שני כלי הקיבול הגליליים. הדמיון (או היעדרו) הוא בין שתי הצורות המרחביות של הנפח שהמים תופסים בתוך כלי הקיבול הנ''ל.
תהייה 728793
הבנתי. אצלך 'דומים' זה אומר שניפוח תלת-מימדי של צורה אחת יביא לשנייה, בעוד שבגלילים זהו 'ניפוח' חד מימדי.
תהייה 728795
בדיוק.
תהייה 728802
נניח כנרת מעגלית...

לא פספסת. בגדול, מה שהפונז אמר. בקטן - אין לי כח לפרט. מתברר שכל גישות החישוב עד עכשיו נותנות את אותו סד"ג: מילימטרים אחדים למעלה. השאלה שנשארת היא בכמה יכולה הטמפרטורה הממוצעת להשתנות בין בוקר אחד לבוקר עוקב.
תהייה 728803
אני שוקל להוסיף ל-CV האקדמי שלי שורה: "כנראה יצאתי לא טמבל בדיון עם הקשה המקשה בנושא שקשור לפיזיקה".
תהייה 728819
צר לי לבאס, אבל זה בכלל היה קשור לסטטיסטיקה: עומק ממוצע, טמפרטורה ממוצעת...
תהייה 728806
(אני יודע שאתה הבחנת בתרתי המשמע והתאפקת לא לציין את המובן מאליו, אבל אני לא אציל כמוך, אז הנה:)

בפאנץ' ליין של בדיחה ידועה מצהיר הפיזיקאי: "פתרתי את הבעיה עבור סוסים כדוריים". בפתיל הזה: "פתרתי את הבעיה עבור אגם גלילי, תרתי משמע!"
תהייה 728808
יפה! לגמרי פספסתי את האגם הגלילי ואת האלוזיה.

אבל יכול להיות שהתבלבלת בחיה? אני מכיר spherical cow [Wikipedia].
תהייה 728809
מתוך הערך שקישרת אליו:
It is told in many variants,‏5 including a joke about a physicist who said he could predict the winner of any race provided it involved spherical horses moving through a vacuum.
סוסים כדוריים זה גם הגרסא שאני מכיר בעברית (וגם גוגל חושב שנפוצה יותר מפרות).
תהייה 728813
אני לא מכיר את האתר הקיקיוני שהזכרת, גוגול או דוגול. מבחינתי, בענייני פיזיקה והומור יש סמכות עליונה אחת, והיא אמרה את דברה בתגובה 192410.
תהייה 728820
מילא פיזיקה‏1, אבל הומור? קצת רחמים...

1וגם זה, אולי, בתחומים מאד ספציפיים.
2כן, אני יודע שהייתה שם עוקצנות קלה, אבל לא יכולתי להרשות לעצמי להשאיר את הנאד בחלל החדר.
תהייה 728875
לא בטוח שהבנתי את הערת רגל 2, אבל למען הסר ספק, אבהיר שאני לגמרי לא התכוונתי לעקוץ אותך בפתיל הזה, אלא להיפך, לעשות לך כבוד - אני באמת ובתמים מלא הערכה לידע הפיזיקלי שלך (ומרגיש לא נוח עם שלי), אתה מצליח להצחיק אותי הרבה פעמים, ובוא לא ניכנס לכישורי פיצוח חידות הטריוויה/היגיון שיש רק לאחד מבין שנינו.

ובחזרה לנושא הדיון: "כלי הקיבול" של הכינרת לא צריך להיות חרוט מושלם כדי שיחס הנפחים של המים שבו, בשני מפלסים שונים, יהיה החזקה השלישית של יחס העומקים. תנאי מספיק לקשר הנ"ל הוא שיש לכלי הקיבול "קודקוד" (נקודת העומק המקסימלי), שכל "קרן" שיוצאת ממנו חותכת את קווי הגובה הטופוגרפיים במרווחים קבועים. למשל, כל הפירמידות (עם בסיס משולש, מרובע, או כל צורה אחרת) מקיימות את התנאי הזה, ומסתבר שגם הכינרת לא מאד רחוקה ממנו - הנה עוד תרשים מושקע שהכנתי, של כינרת אידיאלית (כלומר שמקיימת את התנאי) מול הכינרת האמיתית.

מעבר לשיקולים הגיאומטריים-מתמטיים, יש את הסוגיות הפיזיקליות-סביבתיות (כמה מהר ובאיזו מידה הכינרת מגיבה לשינויי טמפרטורה חיצוניים וכו'), וכאן כולנו מגששים באפילה. אני מכיר מישהו שהיה פעם ראש המכון לחקר ימים ואגמים, אז בפגישתנו הקרובה אשאל אותו, ואולי הוא יידע ויוכל יעזור.
תהייה 728905
הכל באהבה. ובהומור. גם אני מחזיק ממך, והערת הרגל התיחסה להפרזה המחויכת בעניין "הסמכות העליונה". הבאתי בעצמי קטע דומה לפונז לפני כמה ימים.

ההשקעה בתרשימים אכן מעוררת הערכה. גם לא חמק מעיני הפרט המשובב שבכנרת אידאלית אין טבריה.

הטלת הספק בהוצאת השורש נבעה מכך שהבנתי לא נכון את הסיבה שהביאה אותך לכך. מכיוון שציינת ששיחזרת את התוצאה של דב, הבנתי מאותה תגובה שתפקיד השורש לעבור מהמקדם הנפחי ללינארי (כמו שדב השתמש בטעות). אבל בגלל שלא הייתי בטוח, כתבתי רק שזה נראה לי כטעות.

כדי לחשב את השינוי בגובה באמצעות מקדם ההתפשטות הנפחי, אנחנו צריכים את היחס בין הפרש המפלס לעומק. ככל שמדובר במונה, כל הטופוגרפיה שמתחת לקו האדום התחתון לא אמורה להשפיע (מתבטלת בפעולת החיסור). יש חשיבות רק לגידול השטח בין שני המפלסים. השאלה מה נכון לרשום במכנה היא כבר יותר מסובכת.

כדי לא להתפדח, עדיף לעשות קודם חישובים. אין לי כרגע את הזמן לכך. אבל אם לך יש, אני מזמין אותך לבדוק 3 מקרים פשוטים של טופוגרפיה:
1. קונוס למטה שמתחבר עם גליל למעלה (כמו רונדאוול הפוך)
2. גליל למטה עם פיה קונית למעלה (כמו משפך)
3. פיה של חצוצרה (שורש גדול מ-‏3?)
תהייה 728907
בתגובתי הראשונה לא התייחסתי כלל למקדם הנפחי אלא הבאתי איזו הערכה ראשונית בעזרת המקדם הקווי בלבד. עד היום כשחשבתי על מקדם התפשטות חשבתי על מקדם קווי וממילא לא דברתי על מעבר למקדם נפחי לא בעזרת העלאה בחזקה וגם לא בדרך אחרת. גם לא שמתי לב שבטבלה שבקישור הזה מופיעים המקדמים הנפחיים לצד המקדמים הקוויים של חומרים שונים לרבות מים.
מאז קצת חשבתי יותר גם על מקדם נפחי, גם על גליל, ועכשיו גם קונוס הפוך.
איני מבין מדוע אתה אומר שזו טעות לחשב את המקדם נפחי על ידי העלאה בחזקת 3. כפי שכתבתי ליוסי חשוב על קוביה (או תיבה. לא משנה.) כשמעלים את הטמפרטורה של כל צלע מצלעותיה גדילה פי 1+r כפול הפרש הטמפרטורות כש r הוא המספר שלקוח מהטור הימני בטבלה הנ"ל. לכן ברור שנפח התיבה יגדל פי (1+r) בשלישית.
לדעתי זה נכון לגבי נפח בכל צורה (למשל סוס, לא דווקא עם סימטריה כדורית).
כשהבחנתי גם בטור השמאלי של אותה טבלה שמתי לב שהמספרים בו גבוהים בדיוק פי 3 מהמספרים בטור הימני, ואז בדקתי ומצאתי שהכפלה ב 3 היא קירוב מצוין להעלאה בחזקת 3.
מה לא בסדר במה שאמרתי?
עכשיו לעניין הגליל והקונוס. במקרה של גליל רואים מיד שעלית גובה המים היא פי 1+r ללא קשר לקוטר.
מה שראיתי עכשיו הוא שהדבר נכון גם לגבי מיכל בצורת קונוס הפוך (בתנאי שהקונוס ממשיך כלפי מעלה גם לאזור שעדיין אין בו מים אבל יהיו בו מים אחרי החימום.
תהייה 728909
לגבי הגליל והקונוס, מסתבר שהעניין עוד לא נגמר.
במקרה של הגליל ה r הוא המקדם הנפחי, ואת זאת ניתן לראות מיד.
במקרה של הקונוס ה r הוא המקדם הקווי, שמחושב לפי הוצאת שורש של 1 +r הנפחי.
תהייה 728910
אני מתכוון הוצאת שורש שלישי.
תהייה 728912
כשתגובה 728762 נכתבה, רק תגובה 728757 קדמה לה (מקבוצת תגובותיך בעניין). המקדם הנפחי אמור להיות בדיוק חזקה שלישית של המקדם הלינארי. איפה טענתי אחרת? כן טענתי ששימוש במקדם הלינארי ללא העלאה בשלישית (בתגובה ההיא לא שמתי לב להעלאה כזו) היא טעות. כמו כן ציינתי, כמו שעשו גם אחרי, שבמקרה המדובר היחס בין המקדם הנפחי ללינארי יהיה בקרוב גבוה למדי 3.
תהייה 728920
פניתי אליך בגלל המשפט שבו הזכרת אותי: "הבנתי מאותה תגובה שתפקיד השורש לעבור מהמקדם הנפחי ללינארי (כמו שדב השתמש בטעות)." אכן בתגובתי הראשונה השתמשתי רק במקדם הלינארי, אך היה מדובר במודל מקורב ולא בטעות. לקחתי גובה ממוצע ואמרתי שהגובה הזה גדל לפי החוק של גידול האורך. זו הייתה הערכה שטחית כפי שטרחתי לציין, ולא התעמקתי יותר מדי. כפי שמסתבר , אם רוצים לדייק צריך לקחת את המקדם הנפחי וגם להביא בחשבון את צורת המיכל.
תהייה 728921
שכנעת אותי.

יובל, הבנתי מאותה תגובה שתפקיד השורש לעבור מהמקדם הנפחי ללינארי (כמו שדב השתמש במודל מקורב).

עכשיו בסדר?
תהייה 728931
עכשיו לא מובן. אבל אין טעם להשחית מלים.
תהייה 728933
יודע מה? כתוב אתה את ההודאה שתהיה מקובלת עליך, ואני אחתום.
תהייה 728934
אני מעביר את המשך הטיפול לצוות הניסוח.
תהייה 728913
בחרוט, הגובה הממוצע (נפח חלקי שטח בסיס) שווה לשליש הגובה. מחישוב מזורז (ואולי שגוי) שערכתי, זה אמור להיות נכון לכל ''החרוטים המוכללים'' שתארת (ידוע בפרט שזה נכון לפירמידות וטטראדרים שווי מקצועות). לא ברור למה מתייחס בדיוק העומק הממוצע של הכנרת שרשום בויקיפדיה, אבל היחס בינו לבין העומק המירבי מעלה סימני שאלה לגבי איכות הקרוב החרוטי.
תהייה 732869
>> אני מכיר מישהו שהיה פעם ראש המכון לחקר ימים ואגמים, אז בפגישתנו הקרובה אשאל אותו, ואולי הוא יידע ויוכל יעזור.

לפני כמה ימים פגשתי את האדם הנ"ל. לדבריו, בטווח זמן של יום הטמפרטורה של הכינרת משתנה לכל היותר בחלקיקי מעלה, והתכווצות תרמית היא ממש לא התשובה לתהייה.
תהייה 732917
אני הגעתי למסקנה הזאת אחרי מעקב על טמפרטורת המים בכנרת באתר מסוים במשך מספר ימים, ודיווחתי על כך בתגובה 729766
תהייה 733025
אני מבין שהאופציה לשאול את המומחה אם האנומליה אמיתית, ואם כן אז מה הסיבה, לא עלתה על הפרק
תהייה 733074
דווקא עלתה. אם הבנתי אותו נכון, ההסבר שלו הוא פחות או יותר מה שעולה מהדיון שלנו: המשקעים סמוך לכינרת (ומן הסתם גם ממש מעל הכינרת) הם נמוכים מהמשקעים בסביבה הקצת יותר רחוקה (קצרין, צפת, וכו'), שעליהם התבססה התהייה שלי.
תהייה 728825
אני דוקא מכיר את הפרות הכדוריות.
תהייה 728826
סיכום אפשרי

יש לי הערה נוספת שתידחה לתקופה ארוכה מאוד, כי היא יותר מדי קונטרוברסלית *כרגע*.
תהייה 728832
I never saw a spherical cow
I hope I'll never see one
But I can tell you right away
I'd rather see than be one

בהזדמנות זאת, שבורג'ס מת 728871
Ah, Yes! I Wrote the 'Purple Cow' -
I'm Sorry, now, I Wrote it!
But I can Tell you Anyhow,
I'll Kill you if you Quote it!
תהייה 728812
בגרסה המוכרת לי: "סוס בעל סימטריה כדורית".
תהייה 728764
רגע, אם ירידת טמפרטורה מעלה את המפלס - זה אומר שההתחממות הגלובלית מורידה את פני הים. הידד!
תהייה 728772
הפוך - ירידת טמפרטורה מורידה את המפלס, ולכן התחממות גלובלית מעלה את פני הים (ראה תיקון שלי). עצור את החגיגות.
תהייה 728784
טוב, מבחינתי כל מילה שלך היא אורים ותומים, ועליה הסתמכתי.
תהייה 728771
תיקון: "אמורה להעלות את המפלס" -> "אמורה להוריד את המפלס"
תהייה 728780
קירור מים מלמעלה יכול להיות די מהיר כי מדובר במנגנון של מעבר חום בהסעה‏1. פעם כשלמדתי מעבר חום נדמה לי שידענו לעשות חישובים כאלה, אבל היום אני זוכר רק שצריך להשתמש במספרי פלא ונוסחאות פלא של קרוב ולא מעבר לכך. יש לי חבר שעושה חישובים כאלה בעזרת תוכנות מסחריות. הוא בוודאי לא יריץ עבורי מקרה כזה, אבל יכול להיות שתהיה לו איזו הערכה. נראה.

1המזל של הדגים והיונקים הימיים בקטבים הוא שאלוהים חשב עליהם והפך את היוצרות בסביבות אפס מעלות.
תהייה 728856
כמו שקורה תכופות, ומבלי לגרוע מכבודן של הסערות בכוסות המים ההיפוטטיות שלנו, נראה שהמציאות מורכבת קצת יותר ממה ששיערנו ולעיתים הכינרת מחולקת לשתיים. אם השכבות מתערבבות בימים הרלוונטים, סביר שיש פה גם אפקטים נוספים שכדאי לקחת בחשבון.
תהייה 728860
המקור שהבאת מדבר על חימום מלמעלה ולא על קירור, ולכן זה סיפור אחר. המים המחוממים נשארים למעלה.
תהייה 728894
המקור מדבר על שתי שכבות עיקריות של מים - היפולימניון ואפילימניון. על פי הכתוב, כמו שציינת, המים החמים נשארים למעלה בקיץ והרכבם הכימי שונה מהשכבה התחתונה. המקור גם מסביר שבחורץ, בגלל אפקט שקיעת המים הקרים עליו רמזת בעבר (ואולי גם בגלל סערות) השכבות מתערבבות. אם מקדם ההתפשטות אינו לינארי, ו/או השינוי הכימי בהרכב המים משפיע על צפיפותם, אז יתכן שההערכות שהוזכרו כאן לא מדויקות - לפחות לא בתחילת החורף, כאשר השכבות עדיין מופרדות במידה כזאת או אחרת.
תהייה 728861
מזכיר לי את הבריכות הסולריות שעליהן דובר רבות כמקור אנרגיה בצעירותי. שם רוצים שהמים יתחממו על ידי השמש ויצטברו דווקא למטה. משיגים זאת על ידי כך שיוצרים בעזרת מלחים שכבות כך שהשכבות הכבדות נמצאות למטה בסמוך לקרקעית הבריכה. הבריכה רדודה ולכן קרני השמש מחממות את הקרקעית שלה, וזו מחממת את השכבה התחתונה הכבדה, שנשארת למטה למרות שהיא מתחממת.
תהייה 729766
יש באתר הזה גם נתון של טמפ' המים בכינרת, ומאז שהיה הדיון הזה התחלתי לרשום את הנתונים ואלה הם:

29.11 23
30.11 23
01.12 23
02.12 23
03.12 23
04.12 23
05.12 23
06.12 23
07.12 22
08.12 22
09.12 22
10.12 22
11.12 22
12.12 22
13.12 22
14.12 21
15.12 21
16.12 21
17.12 21
18.12 21
19.12 21
20.12 20

אם נסמוך על המדידה הזאת ניכר (למרות שהמדידה אינה ברזולוציה של חלקי מעלות) שאין שינויים פתאומיים בטמפרטורת המים וזו משתנה באיטיות ללא קפיצות בימי סגריר. לכן אפשר לסכם ולומר שהתיאוריה שהעלית היא מעניינת‏1, אבל זה לא קורה במציאות במידה שבכלל ניתן לחוש בכך על פי מדידת גובה המים.

1 לא היה עולה על דעתי רעיון כזה כי אינטואיטיבית סברתי שהתכווצות המים בקור זניחה גם אם מדובר במספר מעלות לצורך מדידת גובה המים, אבל התברר שלא כך הוא.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים