בתשובה לדב אנשלוביץ, 23/12/20 10:51
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 729865
אגב, האוכלוסיה בארץ הולכת ומזדקנת. חלקם של בני 65+ מהאוכלוסיה גדל מ 10% בשנת 2000 ל 11.8% בשנת 2018.
חלקם של בני 75+ גדל עוד יותר. מ 3.8% מהאוכלוסיה בשנות התשעים ל 4.8% מהאוכלוסיה ב 2018, והוא ימשיך לגדול.

מערכת הבריאות בארץ טובה מאוד. כדי שתמשיך להיות כזו חייבים להכשיר אחיות‏1 ורופאים‏2.
הממשלה היא זו שצריכה לתכנן קדימה. אנחנו לא הסינים שבונים בית חולים מהיסוד ב 12 יום. אצלנו זה לוקח 20 שנה.
לצערי אני לא רואה תכנון קדימה כבר הרבה זמן. לא בתחבורה (כבר ב 2007 היה ידוע שמסילה רביעית באיילון נחוצה כמו אוויר לנשימה), לא בבריאות (בית החולים בבאר שבע ייפתח בעוד 15 שנה), לא בחינוך (הציונים של ילדי ישראל במבחנים ההשוואתיים הולכים ויורדים). לא בתשתיות (הצפות כל חורף), לא באנרגיה (מתווה הגז).
אנחנו טובים מאוד באלתורי חירום. להביא את הסופר טנקר לשריפה בכרמל, להביא חיסונים מהמנכ"ל היהודי. זו מורשת היחידה. לא רק נתניהו, גם שרון (הקרוואנים לעולים החדשים). בתכנון לטווח ארוך הרבה פחות. ההחלטה האסטרטגית של ממשלת אולמרט ב 2007 לעצור את שווק הקרקעות באזורי ביקוש כדי לעודד את הפריפריה התניעה את עליית מחירי הדיור בעשור שעבר‏3, ואף ממשלה מאז לא הצליחה לעצור את הדהרה שלהם על ידי הגדלת ההיצע. הפתרונות כולם היו מסוג כיבוי שריפות.

____________
1 שכבר במחסור, אבל ההכשרה שלהן לא ארוכה מדי.
2 שלא במחסור, אבל מזדקנים והמחסור יווצר עוד כמה שנים, וההכשרה שלהם ארוכה מאוד.
3 היו גורמים חשובים נוספים, אבל זו היתה יריית הפתיחה.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 729872
בקיצור, על כך שיש לנו היום מערכת בריאות‏1 טובה שגם עומדת יפה במשבר הקורונה, אנו צריכים להודות לממשלת נתניהו, בין השאר בשל הגדלת המימון בשנים האחרונות, כפי שרואים בגרף שאתה עצמך הבאת, ולא צריך לחפש רופאים בוגרי ברית המועצות כדי למצוא הסברים אחרים. פשוט קשה לך לומר את המובן מאליו.
אם בעתיד מערכת הבריאות תדרדר בשל חוסר תכנון, כדבריך, תהיה מוזמן לשלוח לי תזכורת.

1 והבה לא נפליג כרגע למחוזות אחרים. כל דיון בזמנו. אם כן הצלחנו בתחבורה או לא, היה וויכוח בעבר, ולא מובן מאליו שצדקת בו, אלא להפך.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 729874
אני כל הזמן אומר הממשלה, ואתה אומר נתניהו. אתה שם לב?
למה לא להודות לשרון ואולמרט?

אבל זאת לא הנקודה. לא שכנעת אותי שצריך להודות. זה שהמימון לנפש חזר לרמתו מלפני 25 שנה, כשנתניהו לקח את המושכות בפעם הראשונה, ועוד בזמן שהאוכלוסיה הזדקנה מאז, זו לא הצלחה.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 729875
להזכירך- אתה אמרת: ההערכות הטובות שמקבלת מערכת הבריאות בשנים האחרונות מגורמי חוץ אינן יכולות לבוא ללא מעשים של הממשלה.
אני אמרתי: אז תראה לי מעשה כזה.
אתה אמרת: ראיתי שתקציב הבריאות עלה
אני אמרתי: מ 95 ועד היום הוא קודם ירד ואז עלה חזרה, בסך הכל עליה זניחה.
אתה אומר: או, הנה הוכחה שהממשלה הגדילה את התקציב לבריאות.

אבל היא לא. היא רק החזירה אותו טיפונת מעל 1995
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 729878
מ"גורמי חוץ" אתה מתכוון לבלומברג? כמו שהסבירו כאן (יותר פירוט כאן) בלומברג מדדו יעילות במובן הכלכלי של המילה (ז"א עלות מול תוצר‏1). תוחלת החיים בישראל גבוה מהרבה סיבות, לא כולן תלויות במערכת הבריאות (שהיא בהחלט טובה, אני לא יודע אם היא חמישית בעולם, אבל אני די בטוח שסינגפור לא באמת מובילה). ככל שהממשלה תשקיע יותר, ככה ישראל תרד במדד של בלומברג.

1 במקרה הזה, תוחלת חיים.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 729876
אגב, איך מגדילים את תקציב משרד הבריאות כשאין בכלל תקציב?

______________
1 על התחבורה אני לא זוכר שהסברת לי למה הכשלון ברכבת הוא הצלחה. אני זוכר רק שאמרת שהורדוס בנה כבישים בצפון, מה שנכון, אבל לא דורש תכנון לטווח ארוך, שהוא הנקודה שלי בפתיל הזה.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 729884
בכל תגובותיי באייל, את הורדוס הזכרתי רק בהקשר לאבני הכותל והיחס המורכב של לייבוביץ כלפיו. לעניין מה שהושקע בבריאות, אכן בתקופת כהונתו הראשונה של נתניהו הייתה ירידה בהשקעה בבריאות, אך צריך לזכור שמדובר בתקופה הנוראה של פירות הסכמי אוסלו תקופה שבה הייתה ירידה בכל הפרמטרים הכלכליים, וממילא גם בהשקעה בבריאות. כשהמצב הכלכלי הגיע לשפל, נתניהו כשר האוצר של שרון התחיל להוציא את המדינה ממנו, ומאז הייתה גם עלייה יפה בהשקעה בבריאות, שהגיעה בסופו של דבר לא רק לכעשרים אחוזים מהשפל אלא גם ליותר בצורה משמעותית ממה שהיה בתחילה ב 1996. ועובדה שזה הספיק. המדדים שמפרסמים הגופים החיצוניים מצבעים על כך. ונראה לי שזו תהיה תגובתי האחרונה לפתיל זה, כי אני כבר רואה שאנו מתחילים להיכנס לתסבוכת שלא יהיה לי כוח להתמודד עמה.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 729885
תקופת כהונתו הראשונה של נתניהו? לפי מה שאני זוכר, באותן שנים השגשוג שגשג (להבדיל מהשנים שבהן נתניהו היה שר האוצר של שרון). בוויקיפדיה חסרים ערכים על הכלכלה בשנות אוסלו (כולל על הרפורמות שנעשו בשנות ממשלת רבין). יש פירוט טוב של הרפורמות שנעשו בזמן ממשלת שרון.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 729892
הנתונים שלך שגויים. התוצר לנפש בישראל עלה ברציפות מלפני 1995 עד סוף שנת 2000. רק אז הוא נתקע במקום עד אמצע 2006, ומשם המשיך לעלות. לכן המשפט "מדובר בתקופה הנוראה של פירות הסכמי אוסלו תקופה שבה הייתה ירידה בכל הפרמטרים הכלכליים" שגוי.

בסך הכל מ 1996 עד 2018 התוצר הריאלי לנפש הוכפל וההוצאה הראלית הממשלתית לבריאות לנפש עלתה באופן זעיר.

גם חלקו של משרד הבריאות בתקציב המדינה ירד מ 8.1% בשנת 1996 ל 7.4% בתקציב 2017-18.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 729902
אני רואה כאן תמונה שונה שדווקא מאשרת את דבריי. בדיוק ב 1996 עצירה של הגידול בתלג לנפש עד בערך 2004. אחר כך חזרה לעליה בתלג לנפש יחד עם עליה בהשקעה בבריאות.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 729905
זה בדולרים, שלי בשקלים.
דולרים זה טוב להשוואה בינלאומית. שקלים זה טוב להשוואת כח קניה בתוך המדינה לאורך שנים. שים לב למשל לשנת 2008, שנת המשבר העולמי, שהציגה 20% עליה בתמ"ג בדולרים. כנראה השקל התחזק מאוד באותה שנה מול הדולר.
בכל מקרה, גם בשלך העליה בתמ"ג לנפש מ 95' עד 18' היתה יותר מ 100%.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 729923
תיארתי לעצמי שהוויכוח ייכנס לכל מיני נישות כמעט בלתי רלוונטיות (עכשיו כבר הגענו לדולרים שקלים), ולכן הבעתי כבר את רצוני לסיים את הוויכוח הזה, וזה אכן מה שקורה. אני זכרתי שבשנות כהונתו של נתניהו כשר האוצר היה מקובל על הכול שמצב המשק קשה, ושהוא הצליח לחלץ את המשק ממצבו הקשה ולכן, בעצם, הבאתי את הנימוק הזה שההשקעה בשנות השפל של המשק הייתה יותר קטנה באופן טבעי.
אבל אולי אענה לך בדרך אחרת. אתה עצמך אומר שמצב מערכת הבריאות בארץ הוא טוב. תפקידה של הממשלה להפנות כספים למקומות שבהם הוא נחוץ יותר. עם כל הכבוד למערכת הבריאות יש גם ביטחון חינוך רווחה וגורמים אחרים שגם בהם יש להשקיע. אז אם מצב מערכת הבריאות הציבורית הוא טוב, תפקידה של הממשלה להפנות את הכספים למקומות שבהם הוא נדרש יותר. אתה אמנם מקדים תרופה למכה ואומר שלפי התחזית שלך מצב מערכת הבריאות עומד להחמיר, אבל תקופת הקורונה הראתה שאתה לא מי יודע מה חזאי טוב, ואולי לממשלה ישנם חזאים טובים יותר. וכפי שאמרתי בתגובה אחרת אם בשנים הקרובות נראה הרעה במערכת הבריאות הציבורים, שלח לי תזכורת.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 729943
אם אנחנו מסתכלים על שני גרפים שמראים דברים שונים, השאלה מי מהם משקף נכון היא רלבנטית. גרף שמראה עליה שנתית של 20% בתמ"ג הריאלי ב 2008 לא משקף נכון. אבל עם הזכרון שלך אני לא יכול להתווכח.

תשובתך השניה היא עניין של מדיניות. אתה אומר- אם זה לא מקולקל אל תתקן את זה. זו גישה לגיטימית, גישה של תחזוקת שבר. לדעתי זו לא גישה שמתאימה לממשלה, כל ממשלה. זה מתכתב עם הביקורת שלי על הממשלה הנוכחית שאין לה מדיניות כלל, ושאתה לא רואה בזה ענין קריטי.
ממשלה צריכה לצפות פני עתיד ולנהל מדיניות בהתאם. לניהול השוטף אפשר להסתפק בפקידים. ברור שהשמיכה תמיד קצרה מדי, אבל צריך להסתכל קדימה. גרעון ממשלתי שמושקע בתשתיות ובהכשרת עובדים הוא עסקה משתלמת מאוד. אבל כדי להזיז דברים צריך שרים שעסוקים בענייני משרדם יותר מאשר בפוליטיקה הבין מפלגתית והפנים מפלגתית שלהם. אני אגיד המסילה הרביעית באיילון עד שאני אהיה כחול בפרצוף. זו הדוגמה הקלאסית למה חייבים להסתכל קדימה. ב 2006 השלימו את המסילה השלישית וכבר אז היה ברור ומוסכם על הכל שחייבים להכין את המסילה הרביעית באופן מיידי, כי זה צוואר הבקבוק הקריטי של כל רשת הרכבות במדינה. הנזק למשק מ 12 שנות העיכוב‏1 הוא עצום. אחוזים שלמים של תוצר נזרקו לפח בפקקים של הכניסות לתל אביב. מי יודע, אולי גם מחירי הדירות בגוש דן היו משתוללים פחות. הכשלון הוא גם של ממשלת אולמרט ושר התחבורה מופז (2006-2009) וגם של ממשלות נתניהו ושר התחבורה כץ (2009-2019). זאת בדיוק הבעיה של תחזוקת שבר ברמה הלאומית- אם תתחיל לפתור את הבעיה כשהיא כבר כאן, אתה תפתור אותה בעוד עשר שנים. אם תגלה שצריך להכשיר יותר רופאים רק כשיהיה בהם מחסור בפועל, יהיו לך מספיק רופאים בעוד עשר שנים בשביל הכמות שאתה צריך היום.

אגב פקידים, שלא תחשוב שהביקורת שלי מוגבלת לממשלה- במקרה של משרד החינוך דעתי היא שהבעיה היא לא הממשלה אלא המשרד עצמו, היינו הפקידים. המערכת של משרד החינוך נמצאת בתקופת האבן, והסתדרות המורים בימי הביניים (שזה עוד יותר גרוע). למשרד החינוך הגיעו הרבה שרים עם כוונות טובות שנגפו בפני המערכת. מהניסיון שלי המורים והמנהלים הם רובם ככולם אנשים טובים, ערכיים וחדורי שליחות, אבל הם עובדים במערכת מסרסת ומדכאת.

_____________
1 12 שנה זה עוד בלי להיות חכם מראש, זה רק להמשיך ב 2006 את מה שכבר ברור וסוכם ואושר שנחוץ ולא למזמז אותו עד 2018. במקרה האופטימלי הזה המסילה היתה מוכנה ב 2012, כאשר בפועל הביקושים היו גדולים מהתחזית ושלוש המסילות הגיעו לקצה הקיבולת כבר ב 2010. כעת התחזית היא שהמסילה הרביעית תושלם ב 2026, כלומר 16 שנות פיגור מול הביקושים בפועל. אבל עכשיו גם ארבע מסילות כבר לא מספיקות, וצריך שש. הפרויקט הענק הזה, גדול בהרבה מפרויקט המסילה הרביעית, יצא לדרכו הפתלתלה רק בשנה שעברה, לפחות בשבע שנים של פיגור, כי כבר ב 2012 היה ברור ומקובל על הכל שהוא צריך לצאת לדרך באופן מיידי כדי להיות מושלם בזמן. הצפי הנוכחי לסיומו הוא 2030. קצת חשוד שיצליחו להשלים את הפרויקט הענק הזה 4 שנים בלבד אחרי השלמת המסילה הרביעית, אבל אני מקווה שאת כל הבעיות הרב מערכתיות של התכנון, כמו בעית הניקוז שהיתה אבן הנגף הראשית, כבר פתר פרוייקט המסילה הרביעית.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 729955
טוב. זהו.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 729968
קראת עד הסוף?
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 729976
ברפרוף. הסוף, זה זה שלא שייך לנושא מערכת הבריאות?
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 752535
אני שולח לך תזכורת
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 752551
את התזכורת איני יכול לקרוא. אנצל את הזמן עד שתימצא דרך להראות לי את תכנה כדי ללמוד על מה בקשתי תזכורת.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 752740
מעתיק למענך את הכותרת וכותרת המשנה: "דו"ח של OECD מתאר משבר רופאים בישראל. ישראל מכשירה בעצמה הכי מעט רופאים במערב. שיעור ההזדקנות של רופאיה מהגבוהים באירופה וגם זרם הרופאות מחו"ל עומד להצטמצם. כל זה קורה כשישראל מתמודדת עם אתגר הצפיפות והזדקנות האוכלוסייה."
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 752743
בציטוט שהבאת אני רואה ביקורת של ה OECD לגבי פרט מסוים במערכת הבריאות. אני בטוח שאם הדוח הזה מתייחס גם למדינות אחרות יימצאו בו פרטים כאלה ואחרים ראויים לתיקון גם במערכות בריאות של מדינות אחרות. ממש לא ייתכן שהכול בסדר. אבל הפרט הזה הדורש תיקון בפירוש לא מצביע על "קריסת מערכת הבריאות". כצרכן של המערכת הזאת (ועוד ב"פריפריה"), אני מבחין דווקא במערכת שהיא בסך הכול טובה. נראה לי שאפילו ממשלת ה"שינוי" לא הצליחה לשנות אותה לרעה. . .
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 752751
מערכת הבריאות שלנו מצויינת (וסוציאליסטית למהדרין!)
לא יודע מאיפה הבאת "קריסה".
ביקשת אז שאתזכר אותך כשיהיו בעיות שנובעות מחוסר תכנון (אחרי שכבר דיברתי, אני לא זוכר אם באותו פתיל, על הבעיה שמצבת הרופאים בארץ מזדקנת).
אז הנה בעיה (לא קריסה) שנובעת מחוסר תכנון.

המסילה הרביעית באיילון שאני מזכיר באותה תגובה היא בעיה הרבה יותר חריפה, שנובעת ממריחת התכנון. אלוהים יודעת כמה נזק כלכלי ספגה המדינה, וכמה נזק נפשי ספגו אזרחיה, כתוצאה מהעיכוב. האמת "עיכוב" היא מילה שלא משקפת נכון את העשורים שחלפו מאז שהיה ברור לכל שיש כאן בעיה אקוטית ועד שהפרויקט יצא לדרך.
אם לא יטפלו בבעית הזדקנות הרופאים‏1 היא לא תעלם, היא רק תחריף משנה לשנה, בדיוק כמו המסילה הרביעית באיילון.

___________
1 בכתבה מוזכרות מספר דרכים שהממשלה נוקטת בהן לטפל בבעיה, אבל נראה לי שמספרית הן לא מספיקות.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 752757
מערכת הבריאות לא לגמרי סוציאליסטית. היא עובדת במין קונספט דומה לשיטת השוברים בחינוך [ויקיפדיה], ומאפשרת בחירה של הצרכנים ותחרות עליהם.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 752766
היא סוציאליסטית לא בגלל שאין בה תחרות (אתה מבלבל עם בולשביקית) אלא בגלל

1. שהיא מאפשרת נגישות מלאה לשירותי הבריאות לעשירים ועניים כאחד.
- פגישה עם רופא, כולל רופאים מומחים, חינם. גם מטופל עני יכול להתיעץ עם המומחה הכי גדול.
- אשפוז בבית החולים חינם
- תרופות מסובסדות עד 90%

2. מס הבריאות הוא פרוגרסיבי ואין הוא תלוי כלל בכמות שירותי הבריאות שצרכת אלא רק בהכנסה שלך.

3. קופות החולים הן מוסדות ללא כוונת רווח.

יוצא שהעשירים והבריאים מממנים את העניים והחולים. זה מאוד סוציאליסטי. קשה לדמיין מערכת מתפקדת יותר סוציאליסטית מזה.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 752767
פגישה עם רופא היא באמת בחינם? ז"א, למיטב זכרוני (וזה גם מה שגוגל אומר לי), פגישה עם רופא עולה כסף, אשפוז עולה כסף, תרופות עולות כסף, אמבולנס עולה כסף, רופא שיניים עולה כסף... לא כל כך קשה לדמיין מערכת יותר סוציאלית.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 752769
ביקור אצל רופא המשפחה אינו כרוך בתשלום, וכך גם אישפוז בבית חולים (אם כי חדר מיון דווקא עולה, די הרבה, אם הגעת ללא הפניית רופא ולא אישפזו אותך). שאר התשלומים שאתה מפרט הם די סימליים, מלבד רפואת שיניים שפשוט אינה כלולה בביטוח לפחות עבור מבוגרים.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 752774
מה שסמלי בשבילך לא בהכרח סימלי לאחר. אמבולנס, במידה ולא אושפזת (איך אתה אמור לדעת מראש?) עולה יותר 300 ש"ח. אני לא בטוח כמה זה סימלי. בכל מקרה, בהחלט אפשר לדמיין מערכת יותר סוציאליסטית, למעשה, אני די בטוח שמערכות כאלה קיימות (אפשר גם לדמיין מערכות הרבה פחות סוציאליסטיות, וגם כאלה אני די בטוח שקיימות).
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 752776
מד"א זה חינם, ואם הזמנת מד"א והם החליטו לפנות אותך באמבולנס לבי"ח, גם זה חינם.
אם החלטת על דעת עצמך (בלי הפנית רופא) להתפנות לבי"ח באמבולנס או בכלל, אתה לוקח את הסיכון הפיננסי על עצמך.

אפשר לדמיין מערכת יותר סוציאליסטית, אבל קשה לי לדמיין כזו שמתפקדת היטב. לדוגמה- סבסוד של תרופות ב 100% הוא לא בריא כי הוא יגרור צריכת יתר ובזבוז (ואולי אפילו יקטין את אפקט הפלסבו, לפי האמרה "מה שלא עולה כלום לא שווה כלום").
לדוגמה- איסור על רופאים לעבוד בכלל באופן פרטי יגרום שוק שחור.
נכון, זה לא מושלם. אם אתה רוצה לנסות קיטרודה כי אולי אולי היא יכולה לעזור לך אתה צריך להיות עשיר, ותושבי המרכז מקבלים שירותי רפואה טובים יותר מאשר תושבי הפריפריה (את משעממת אותנו).
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 752780
כמי שניסה לטפל באופן אישי בסוגיית התשלום לאמבולנס (ונכשל) אני חושב שאתה טועה. ע"פ מכתבים שקבלתי בזמנו מן השרים הרצוג וליצמן (כך שמן הסתם הרבה יכול להשתנות מאז) המצב הוא כזה:
נסיעה באמבולנס (עם אשפוז או בלעדיו) יכולה לעלות לך מאות שקלים וגם אלפים (אם הנסיעה לבי'ח רחוק מנקודת היציאה). במקרים רבים, קופות החולים מחזירים ל"נוסעים" את עלות הנסיעה. ההסדר הוא כזה שה"נוסע" או מי מטעמו חותם על טופס ובמידה ויש החזר הקופות משלמות ישירות למד"א כך שה"נוסע" לא "נוגע" בכסף. ה-catch הוא שהכללים למי מגיע החזר ולמי לא אינם אחידים ונקבעים ע"י קופות החולים באופן כזה שבפועל יש הבדל גם בין מרפאות מאותה קופ"ח. בפעם האחרונה שהייתי "נוגע" אישית, פניתי עם הטופס למרפאה שלי ושם נאמר לי שיש החזר רק לנסיעות מחוץ ל"שעות העבודה". פניתי עם אותו טופס למרפאה של אבי ושם אשרו את ההחזר בלי אומר ודברים, למרות ששנינו בכללית.
כאמור, הרבה מים זרמו לים מאז והרבה יכול להשתנות. אבל הרושם שלי אז היה שכל המערכת של מד"א שמאז התלבשו לה על הראש הוצא'לה וזק"א הוא כל כך רקוב ומושחת שספק אם משהו השתנה שם.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 752785
"מתפקדת היטב", תלוי בפרמטרים שאתה מגדיר למה זה "מתפקדת היטב"... במדינות רבות באירופה‏1 נהוג שהטיפול בחולה הוא ב"חינם"‏2, האם מערכת הבריאות בדנמרק (למשל) "מתפקדת היטב" לפי הפרמטרים שלך, משום שאין ספק שהיא סוציאליסטית יותר (ובלי לבדוק את הפרטים, אין לי ספק שאפשר לדמיין מערכת סוציאליסטית יותר)?

סבסוד תרופות במרשם ב-‏100% יעביר את האחריות להגבלת השימוש בתרופות מהחולה לרופא (אני לא יודע מה יותר טוב).

אין מערכת רפואית מושלמת. אני לא יודע כמה זאת הישראלית קרובה לאופטימום (וזה הרי גם תלוי בפרמטרים של האופטימום שאתה מגדיר, וגם בתרבות, במשאבים, בגישה למחקר, באקלים, במבנה גילאים וכו') אבל ברור שהיא לא הכי סוציאליסטית שאפשר לדמיין.

1 נראה לי שהעולם מורכב מעוד כמה מדינות מלבד ארה"ב וישראל.
2 מרכאות כפולות משום שהטיפול משולם על ידי משלם המיסים.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 752788
אני לא מכיר את מערכת הבריאות בדנמרק, אם כי אני משער שהיא סוציאליסטית מאוד. האם לא משלמים שם על תרופות בכלל? על תרופות מרשם?
יש שם רפואה פרטית מקבילה?
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 752792
אני לא מכיר יותר מידי, זאת היתה סתם דוגמה. אם אני מבין נכון, משלמים על תרופות‏1 ויש שם רפואה פרטית. ובכל זאת, אני חושב שזאת מערכת סוציאליסטית יותר מישראל.

1 ביפן, אם אני מבין נכון, לא משלמים על תרופות מרשם.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 752781
בנפנופי ידיים הייתי מעריך שכ-‏90% משירותי הרפואה שהישראלים משתמשים בהם מסובסדים לחלוטין.
ז"א - מערכת מאד סוציאליסטית, גם אם לא לחלוטין.

ועל כן, מי שמחיר האמבולנס לא סמלי עבורו, היה כנראה מגיע לפת לחם אם היה צריך לשלם על כל ביקור אצל רופא ילדים וחדר מיון, שלא לומר איזה יום אשפוז או ניתוח פה ושם.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 752786
אין ספק שהיא הרבה יותר סוציאליסטית מזו שבארה''ב, וששבירת רגל לא יכולה להביא אנשים לפשיטת רגל.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 752809
וטוב שכך - נשמע עוד יותר כואב לפשוט רגל שבורה.

(בטח כבר סיפרתי פה על הפעם ההיא שהלכתי עם יד שבורה לחדר מיון אחרי תאונה, וכשהגעתי לחדרו של האיש שאמור לגבס את היד, הוא שלח אותי למכולת שמחוץ לבית החולים לקנות גבס (מפלסטיק) ולהביא לו‏1. מיד הודיתי למזלי שרק היד שלי היתה שבורה ולא הרגל).

1 ועל הצד גם לקנות לו סיגריות, אם כבר אני שם.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים