בתשובה לשוקי שמאל, 27/12/20 21:37
מסיפורי בוק בן חומץ 730177
עוד אופציה לבדיקה היא מתחמי פיקוד העורף - בלי לקבוע תור מראש. אתה יכול לראות פרטים באתר שלהם. בלגן גם שם, אבל אחר, ואולי הוא ייצא לך עדיף.

התמזל מזלי ובאותה שבת שבה הרגשתי שמץ של חשד לחשש וחשבתי שיהיה כדאי להיבדק, והכללית הציעה לי תור רק כעבור יומיים שאז הייתי אמור להיות בנופש רחוק, נפתח מתחם של הפיקוד בעיר מגורי. לרוע מזלי, זה היה כרוך בזחילה של שלוש וחצי שעות בתור של מכוניות. הספקתי לשמוע שלוש וחצי פעמים את Songs in the Key of Life, לקרוא עליו בויקיפדיה (אל תספרו למשטרת התנועה), ולהגיע למסקנה שכנראה יש הצדקה להייפ ההיסט[ו]רי סביבו, אבל הוא לא עד כדי כך לטעמי, חוץ אולי מ-As. גם זה וגם תוצאה שלילית אחרי 24 שעות, שווה.
מסיפורי בוק בן חומץ 730181
>> זה היה כרוך בזחילה של שלוש וחצי שעות בתור של מכוניות. הספקתי לשמוע שלוש וחצי פעמים את Songs in the Key of Life

רגע רגע. ע"פ ויקיפדיה, המשך הכולל של SITKOL הוא 104 דקות. אז איך יכול להיות שבשלוש וחצי שעות הקשבת לאלבום שלוש וחצי פעמים? אני מתלבט אם לקרוא לפרשה הזאת "קורונה-גייט" או "פיקוד העורף גייט".
מסיפורי בוק בן חומץ 730183
זה כנראה היה פעמיים וחצי, אבל הרגיש‏1 כמו שלוש וחצי.

1 ולכן ירדן לעולם לא יאמר זאת.
מסיפורי בוק בן חומץ 730184
צחוק הגורל הוא שאני נמצא כרגע במכונית בתור לבדיקת קורונה של פיקוד העורף בעיר מגוריו של ירדן. שלושים דקות אנד קאונטינג.
מסיפורי בוק בן חומץ 730186
אני מקווה שאתה כבר אחרי (ושלילי). אם לא, אייאש אותך: מה שיפה זה שהמסלול למתחם כולל כמה פיתולים שלא רואים אותם עד הרגע האחרון. אחרי שאתה רואה את הארץ המובטחת, רק כשאתה קרוב אליה אתה מבין שבעצם אתה עוד צריך להתרחק. ואז עוד פעם.

באמת שיקרתי עם מספר ההאזנות של האלבום, אבל זה מחוסר ידיעה: כבר תקופת מה שמעתי אותו בלופ, בנסיעות, ולא היה לי מושג מתי אני מתחיל ומתי גומר. באותן שלוש וחצי שעות זה (א) הרגיש, כדברי הפונז, כמו האזנות רבות, (ב) נתן לי תמונה די משכנעת של פוטנציאל האהבה שלי לאלבום.
מסיפורי בוק בן חומץ 730187
אה, וכמובן כבר כמה האזנות קודם התחלתי לדלג על Sir Duke ו-Isn't She Lovely המוכרים לעייפה.
מסיפורי בוק בן חומץ 730229
אחרי 50 דקות של זחילה בפקק הגעתי לחייל שאמר שנגמרו הבדיקות לאותו היום (למרות שעדיין לא הגיעה השעה הרשמית של סוף הבדיקות). כמובן שלא עלה בדעתו לומר את זה למכוניות החדשות שהצטרפו לתור, במרחק של כמה עשרות מטרים ממנו, והוא נפנף אותי כשהצעתי לו לעשות כך.

למחרת (אתמול) בצהריים נסעתי לתחנת בדיקה של קופ"ח מכבי בנוף הגליל (נצרת עילית לשעבר). החניתי את המכונית בלי רמז לפקק סמוך לעמדת הבדיקה, חיכיתי כמה דקות בתור, נבדקתי, וכבר בערב קיבלתי תשובה (שלילית).
מסיפורי בוק בן חומץ 730230
ממש מעצבן.
אבל יחסית לעמידה של שלוש שעות ויותר לבדיקה שכן מתבצעת, אני כבר לא בטוח מה מעצבן יותר.
לפחות באמת שיתלו שלט גדול ''המלאי אזל'' וכולם יוכלו מיד ללכת הביתה.
מסיפורי בוק בן חומץ 730233
כשניסיתי להיבדק בפיקוד העורף לא ראיתי במקום אף שלט שמכוון לתחנת הבדיקה, ולכן הייתי צריך לנחש לאיפה לכוון עם המכונית (היו די הרבה אפשרויות). ואתה מצפה מהם שיתלו שלט "המלאי אזל"? פחחחחח. בתחנת הבדיקה של מכבי היה שילוט לא רע.

אני לא חושב שבפקע"ר הפסיקו את הבדיקות כי המלאי אזל, אלא כי הזמן הרשמי של הבדיקות עמד להסתיים (השעות הרשמיות היו עד 19:00, ואני דיברתי עם החייל בערך ב-‏18:50). כנראה שבחורינו המצוינים במקום לא הספיקו לקרוא את מסמך "רוח צה"ל", שם הפריט הראשון ב"רשימת הערכים" כולל את "דבקות במשימה".
מסיפורי בוק בן חומץ 730266
הם קראו היטב את "רוח צה"ל", אבל מכיוון שמול הקורונה אנחנו במלחמה, הם קראו גם את עקרונות המלחמה של צה"ל. בפרט, הדיוק "דבקות במשימה לאור המטרה", כלומר לא להיות בוק אלא לראות את המטרה הגדולה. המטרה הגדולה היא ללכת הביתה ב-‏19:00.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים