בתשובה להאמן הגמלוני, 09/01/21 12:52
רגע של פחד 730893
לדעתי להגדיר את ההשוואה כמטומטמת (לא אישית לגבי דב, האד הומינם פחות מענין מהטיעון העקרוני שמופיע אצלנו גם בתקשורת וברשת) נותן לה הנחה, כאילו היא מבוססת על בורות גרידא.
במקרים רבים זה גרוע מטפשות - זו רשעות, כלומר, ההשוואה המופרכת באה מתוך אג'נדה מכוונת שיש לה מטרה ברורה, שהיא סתימת פיות ודה-לגיטימציה של ההפגנות.
בתור שכזאת, היא מטמטמת ולא מטומטמת.

והפרקטיקה הזו, אגב, אכן דומה מאד לפרקטיקה של טראמפ ותומכיו. לחזור על השקרים עד שיישמעו כמו אמת - לא חשוב כמה מטומטמים הם נשמעים בהתחלה.
רגע של פחד 730908
אני מסכים.

ואותו אייל אלמוני שתהה באיזשהו דיון ולא הבין איך יכול להיות שיש בסיבוב הזה יותר מצביעים (במליונים) לטראמפ משהיו לו בסיבוב הקודם, הרי איך יכול להיות שיש כל כך הרבה אנשים שנוהרים אחרי שקרים שקופים כל כך? הרי לא יכול להיות שכל כך הרבה אנשים הם כל כך מטומטמים. הרי לך דוגמה איך השטויות הללו זורמות ומגיעות גם לכאן ונאמרות על ידי מעלי הגירה, ברצינות תהומית, גם כאן בדיוני האייל הקורא.

זו בדיוק הנקודה - בעידן כתות ההמונים, גם אנשים סבירים לגמרי מאמינים באמת ובתמים בשטויות מוחלטות. לא רק הפרינג׳ הפוליטי מאמין בתאוריות קונספיקציה שקריות ובעיוותי מציאות. אפשר לשפוך תוך שעות ספורות רעיונות מפגרים לתוך ראשיהם של עשרות מליוני אנשים שיאמינו חיש מהר באופן מסונכרן לחלוטין במשהו שהוא מופרך לחלוטין. אין תהליך ארוך של הפנמה הולכת וגוברת בשקר, אלא אמונה שבטית במציאות אלטרנטיבית באופן מידי (וההבדל היחידי בין אדם רציונלי לבין סתם מג׳נון הוא רק במידה של רציונליזציות שצריך לעשות כדי להצדיק את האמונה בדבר המטומטם). העובדות האלטרנטיביות והנפילה לספינים דביליים זה כבר חלק בלתי נפרד מהמיינסטרים. מספיק שאיזה איש ניו מדיה זב חותם יעלה בדעתו את היתרון שבהשוואת המפגינים בבלפור לטראמפיסטים המג׳וננים בקפיטול כדי שהספין הזה יופץ צ׳יק צ׳אק למליונים גם בניו מדיה וגם בעקבות זאת יפומפם ad nauseam בערוצי המדיה הישנה, כדי שהג׳וק השקרי הזה יתפס חזק בראשם של מליוני אנשים.

אבל אסור לשכוח את האמת כפי שהיא: רבים מהמפגינים בבלפור הם בכלל מתחזים / אנשי Antifa / חיזרים ואנשי לטאה המנסים לשנות את הסדר העולמי. מה לא?
רגע של פחד 730914
לא מסכים.
הארוע של הסתערות המון על הקונגרס הוא ארוע מזעזע, בפרט במקום שחשבנו אותו לבעל מסורת דמוקרטית המבוססת על תמיכה ציבורית עמוקה. באופן טבעי אויבי טראמפ מבקשים לעשות בו שימוש כדי לחסל אותו. האם זה פוטר אותנו מחובת החשיבה השקולה והלא מתלהמת? אני לא חושב.
איך צריך לתאר את מה שהתרחש על גבעת הקפיטול? ההגדרה הנכונה של המשתתפים היא אספסוף ולא המון. מדובר בהתאספות של סוציופתים ושולי החברה, אנשים שאין להם כבוד לחוק ולמסורת של חברה דמוקרטית. בהתחשב בכך, מה שראינו נמצא באיזושהי נקודה עמומה בין פוטש להפגנה. רוב רובם של המתפרעים לא היו חמושים בנשק כלשהו והם לא שרפו או בזזו את הבניין למרות שבקלות יכלו לעשות זאת. מה שהם עשו זה לתקוע סיכה בטקס נפוח ומיותר של הממסד הדמוקרטי. למעשה שלטון החוק יכול לטפל בהם בקלות. צריך לאתר את אלו מביניהם שהתפרעותם הרחיקה לכת ולשפוט אותם על הסגת גבול והתפרעות במקום ציבורי. יהא די פשוט להענישם למען יראו וייראו.
המצב הרבה יותר מסובך לגבי הפושעים האמיתיים טראמפ וג'וליאני שהסיתו את האספסוף לעלות על הגבעה ותומכים בו גם עכשיו. לצערי, איני רואה כלים חוקיים יעילים שיכולים להעניש אותם. בעבר הסתמכו על מסורת ועל מוסכמות חברתיות. אחד מפשעיו של טראמפ, הוא שהיום בעליל לא ניתן יותר לסמוך על הדברים האלו.
האבחנה, כי בהתחשב בנפשות הפועלות, עדיין אפשר לתאר את המהומה במידה מסויימת כהפגנה, אומרת שגם האנלוגיה עם הפגנות בלפור אינה כולה הסתה ושקר.
על פניו, מובן שאין להשוות בין הפגנות חוקיות לבין ההתפרעות בקפיטול. ההפגנות בבלפור, דומות יותר להפגנות של תומכי טראמפ שקדמו לפוגרום.יחד עם זאת כדאי למפגינים לשים לב דוקא לנקודות ההשקה שיש בין האירועים. אפשר להזכיר את הבולטות שלוקחים לעצמם הפרובוקציונרים והאנארכיסטים, את ההצטרפות של כל מיני ארחי פרחי עם אג'נדות איזוטריות ובעיקר את חציית הקו שבין הבעת דעה והפגנת כוח לניסיון לקחת לידך כוח וסמכות שאין לך בחברה דמוקרטית שיוויונית.
יש להדגיש שמפגיני טראמפ מפגינים בעד זכותו של טראמפ להפר את החוק בעוד מפגיני בלפור מפגינים נגד הפרת החוק של נתניהו. הבעיה היא שלפעמים האמצעים הופכים למטרות.
רגע של פחד 730917
אני עדיין בשוק מהמהומות בקפיטול. אולי זה בגלל האסוציאציה שזה עשה לי להתקפה על הסמלים האמריקאיים ב 11/9/2001.
כבר מזמן אני אומר שארה"ב היא אימפריה בשקיעה, אבל לא חשבתי שהברברים כבר בשער.
רגע של פחד 730918
המטרה שלהם הייתה למנוע הצבעה. להשפיע בכח על נציגי הציבור הנבחרים.

אני לא רואה איך אפשר להשוות אותם בצורה לגיטימית למפגיני בלפור.
רגע של פחד 730923
זו היתה כנראה המטרה של המטורלל מן הבית הלבן. העניין הוא שבשלב זה, אפילו מלחכי הפנכה הנרצעים שלו (מייק פנס למשל) הבחינו שמדובר בהצבעה פורמלית נטולת משמעות. תוצאות הבחירות כבר הוכרעו. זו פשוט התנהגות של ילד מעצבן שיודע כבר שלא יקבל את רצונו, אבל לא מוכן לוותר על התקפת הזעם האחרונה שלו.
רגע של פחד 730921
בטח כבר ראית את זה פעם. נראה לי שמתוך הרגל אתה עדיין מנסה לעקוב אחרי הכדור, ומחמיץ את הגורילה שצעדה למרכז הפריים לפני כארבע שנים.
רגע של פחד 730925
לא חושב. אני רק אומר שזה הגורילה ולא החסידים השוטים שלה. אידיוטים ואספסוף יש בכל מקום ובכל זמן. השאלה הקשה היא מה מביא 75 מיליוני אמריקאים להצביע בעד הגורילה.
רגע של פחד 730926
אתה מוזמן לקרוא את ההיסטוריה של המאה ה-‏20 כדי להיווכח שיש שיטות ידועות ומוכחות בשטח שמביאות מיליוני אנשים להצביע בעד גורילות.
רגע של פחד 730928
נכון. זה ידוע. אבל יש דבר פחות זכיר שארועי השבוע שעבר צריכים להזכיר לנו: דמוקרטיה יציבה מבוססת על הסכמה חברתית שהיא רחבה יותר מאשר מחנה המצביעים בעד. גם אלו שמצביעים נגד צריכים לקבל את חוקי המשחק. בהקשר הישראלי לתובנה הזו, יכולות להיות הרבה השלכות לא נעימות.
רגע של פחד 730930
יש אזרחים בארצות הברית שמרגישים שהאוליגרכיה התאגידית השתלטה על חייהם ועל פרנסתם. טראמפ עבורם הוא האופציה היחידה נגד האוליגרכיה, אפילו אם הוא איש מחוספס.

לפי מה שמסתמן, האוליגרכיה משתלטת. היא שולטת בכל הרשתות החברתיות החשובות וסותמת את הפה למי שלא מתאים לה.
רגע של פחד 730939
ההגדרה הנכונה של המשתתפים היא כת שלומיאלית.

רוב הדברים שבני אדם מקבלים כנכונים מקורם בהבניה חברתית. אם כולם מאמינים במשהו, זה כנראה נכון. זה קיצור דרך יעיל אבולוציונית, אבל אפשר לנצל אותו לרעה בחברה המודרנית.
אחד הדרכים בהן מנהיגי כת מנצלים את החולשה הזאת היא ע"י בידוד חברתי ושינוי קבוצת הייחוס של "כולם". רשתות חברתיות עושות את זה בצורה טבעית. בעגה המודרנית זה נקרא echo chamber.
טראמפ הוא לא מנהיג במובן הרגיל של המילה. ה"גדולה" שלו בתור מי שהצליח לנצח בנשיאות היא אמונה בלתי מתפשרת בכך שהוא צודק לא משנה מה, והיכולת להתחבר ליצור כעס ופילוג. אלה לא תכונות חיובית, אבל הן מאוד עוזרות בגיוס מצביעים.
החלק השלישי במשוואה הוא הממסד הרפובליקני, שראה דרך לגיוס קולות חדשים והיה מוכן לרכב על גלי השנאה והבורות לתוך הבית הלבן.
המנגנון הרפובליקני סיפק את התשתית והגיבוי המקצועי והרשתות החברתיות איפשרו את שינוי הייחוס כדי לאפשר לתומכי טראמפ להתעלם מהמציאות.

הממסד הרפובליקני עזב את טראמפ ברגע שהוא הבין שבית המשפט העליון לא יפסוק לטובתו בעניין "זיופי הקולות". האירוע בוושינגטון היה בעיקר יכולת ההשפעה של טראמפ עצמו והרשתות החברתיות. מה שהיה חסר כדי להפוך את האירוע לניסיון הפיכה אמיתי היא היכולת המקצועית. מהבחינה הזאת, אתה צודק בכך שכל מה שהם עשו היה לתקוע סיכה בטקס. אבל לדעתי זה מכיוון שהם, וכנראה טראמפ עצמו, לא מסוגלים להבדיל בין טקס למהות. בראש שלהם באמת היה פה ניסיון מהותי למנוע מביידן להפוך לנשיא.

לשלושת הצלעות האלה יש אחריות, ושלושתן צריכות לתת על כך את הדין. מתוכן, לשתי צלעות יש שכל והן בילו את הימים בניסיון להרחיק את עצמן מההשלכות של הפעולות שלהן. בגלל זה טוויטר חסמה את טראמפ, גוגל השעתה את אפליקציית הרשת החברתית ששימשה את תומכיו והרפובליקנים מצטרפים לביקורת עליו. נראה שזה עובד להם, ולכן לדעתי זה עניין של זמן עד שיגיע הטראמפ הבא. טראמפ הוא לא מקור הבעיה, הוא יותר קרוב ל"קוף" שמציג את עצמו כאחראי ולוקח את האשמה (רק שהוא בעצמו לא מבין זאת).
רגע של פחד 731694
'מתוכן, לשתי צלעות יש שכל והן בילו את הימים בניסיון להרחיק את עצמן מההשלכות של הפעולות שלהן. בגלל זה טוויטר חסמה את טראמפ..'

רק חבל שהשכל הזה לא עובד טוב בטוויטר ישראל.
רגע של פחד 730940
לא הבנתי עם מה אתה לא מסכים ועם מי.
רגע של פחד 730941
טוב, אולי צריך לחדד.
יש הבדלים מהותיים וחד-משמעיים בין ההסתערות על הקפיטול לבין ההפגנות בבלפור.
אבל ישנן כמה נקודות משותפות שרציתי לדון בהן. אני חושב שחשוב לעשות זאת, בגלל אחת מנקודות ההשקה והיא הסירוב לקבל את דין הבוחר/הדמוקרטיה. אם לא ידגישו את ההבדלים, הדימיון הזה עשוי להפוך לחזות הכל.
בשלב זה, אני חושב שברור אפילו לתינוקות של בית רבן, שיש מחצית מן הציבור שלא אוהבת את ביבי ולא מכירה בו כרוה"מ. המשך ההפגנות אינו נותן הרבה.
המשך ההפגנות בצוותא עם הריסוס הבלתי אפשרי של מחנה הרל"ב לא מסייע למחנה הביבי להגיע למסקנה הנדרשת.
רגע של פחד 730953
הפגנות נגד השלטון הן לגיטימיות וחלק אינטרגלי מהדמוקרטיה. באופן כללי כל השוואה בין אירועי הקפיטול להפגנה מן המניין נשברת עוד לפני שהיא מתחילה.

במקרה הספציפי שלנו, השוואה עוד אפילו מופרכת יותר: הרי אם מחר ביבי היה מתפטר, וח"כ אחר מהליכוד היה מתמנה לראש הממשלה בלי אף שינוי אחר בהרכב הקואליציה והממשלה - ההפגנות היה דועכות בו ברגע.

המסגור שלהן כ-"סירוב לקבל את דין הבוחר" הוא שגוי מעבר למה שאוצר המילים שלי מסוגל לבטא.
רגע של פחד 730955
מה? מה פתאום?

מכירים בו כראש ממשלה. רוצים להחליף. איש חכם אמר פעם „ראש ממשלה השקוע עד צוואר בחקירות אין לו מנדט מוסרי וציבורי לקבוע דברים גורליים למדינת ישראל כי קיים חשש אמיתי (אני חייב להגיד אמיתי, ולא בלתי מבוסס) שהוא יכריע על בסיס האינטרס האישי של ההישרדות הפוליטית שלו, ולא לפי האינטרס הלאומי. הדבר הנכון לעשות הוא שהממשלה הזו תלך הביתה.״
רגע של פחד 730971
א. צריך להזהר בחלוקת התואר ''איש חכם''. באופן אוטומטי המוגב רוצה להניח שהכוונה אליו. נתניהו איש דברים הוא. אני לא זוכר כל מה שהוא אמר על אולמרט ובכלל אינו מוחזק בעיני חכם במיוחד. בניגוד להרבה פוליטיקאים אחרים, יש לו קשי עורף ודבקות במשימה וזה חשוב לפוליטיקאי כנראה יותר.
ב. השתמשתי בביטוי ''אינו מכיר בו כרוה''מ'' מתוך הנחת הגדרה מאד רופפת של המושג. אין הכוונה לכך שאיננו מכירים בתוצאות הבחירות. הכוונה היא שאנו מרגישים שרוה''מ הוא נגדנו. התועלת היחידה שתצמח לרוה''מ מאיתנו היא ע''י שינגח ויתקיף אותנו (כפויי טובה, חמוצים, בוגדים, שכחו להיות יהודים). אני חושב שגם אתה תודה בכך, שיש אנשים שהשנאה לנתניהו מעבירה אותם על דעתם והם שוכחים שנתניהו אינו הפוליטיקאי המושחת היחיד בעולם ואפילו אצלנו. אצל רוב האחרים, לפחות אצלי, אפסה הסבלנות לתירוציו והסבריו. אנו אולי מבינים שכל אדם ינסה להגן על עצמו, אבל נראה לי שרובנו סולדים מניסיונו למנות אותנו לשופטים במקום השופטים האמיתיים.
ג. מבלי להתכחש לבעייתיות של רוה''מ שהאינטרס שלו הוא להלחם במערכת המשפט, כדאי לזכור שלא צריך להיות רוה''מ מושחת כמו נתניהו כדי לפעול ע''פ האינטרס האישי שלך. מספיק לזהות את האינטרס האישי שלך עם האינטרס הלאומי ואת זה לא נתניהו המציא.
ד. הנקודה שלי היא שמבחינה אסטרטגית, ברגע זה הויכוח עם נתניהו וחסידיו הוא מיותר ומזיק. לדעתי, כל מה שניתן להשיג בחזית זו הושג. מי בצד השני שיש סיכוי שיבין משהו, כבר הבין. יש חצי עם, וגם אם זה החצי הקטן, שאינו מוכן בשום אופן להשלים יותר עם נתניהו. זה ההישג הגדול של המפגינים מבלפור ואחרים. גם בימין מבינים היום, שאם הם חפצים שלטון, מישהו צריך להחליף אותו. מתנגדי ביבי צריכים לשנות דיסקט ולהתחיל לדבר על תוכן המבדל אותם מן הימין ולהראות עצמם כאלטרנטיבה שלטונית מתקבלת על הדעת ולא להמשיך לטחון מים בענייניו הפליליים של מר נתניהו ולהטיל יהבם על מערכת המשפט שחלק משמעותי ממנה הגיע לאן שהגיע באישורם של נתניהו ועושי דברו, השרה שקד והעו''ד המושחת נווה.
רגע של פחד 730958
נשבית בנראטיב השקרי. מחצית מהציבור הציוני לא אוהבת את ביבי וזכותה להפגין. לא מכירה בו כראש ממשלה זו תעמולה שקרית. ממתי המפגינים לא מכירים בהחלטות בג"ץ?
רגע של פחד 730959
>> הסירוב לקבל את דין הבוחר/הדמוקרטיה

גם ההפגנות נגד השילומים היו לגיטימיות, גם ההפגנות נגד אוסלו, גם נגד ההתנתקות, גם נגד נתניהו.

לך לפס"ד "קול העם" עוד פעם. כל מה שכתבתי בתגובה 722565 מתאים גם כאן.
רגע של פחד 730963
לדעתי המשך ההפגנות חשובות לצורך הפלה של ביבי. הפגנות המוניות או מתמשכות משפיעות *מאוד* הן על בוחרים והן על ניבחרים.

לדעתי, חוסר הצלחה של גאנץ להפיל את ביבי הוא משום שהוא היה מעודן מדי ביחסו אל ביבי. הוא חיפש סוג של הרגעת רוחות, פיוס החברה הישראלית, במקום לדרוש באופן בוטה ובקול גדול את הדחת ביבי. אילולא גאנץ היה כה מעודן, הוא היה משיג עוד מספר מנדטים שהיו מספיקים להקמת ממשלה או לפחות חקיקה המונעת מביבי הקמת ממשלה.

ההפגנות נגד ביבי הן הפילפל שהיה חסר למפלגת כחול לבן בבחירות הקודמות.

כעת אם ביבי יקים בכל זאת ממשלה חדשה זו תהיה ממשלה רעועה מאוד, כנראה תלויה בקולות הערבים שביבי יקנה, זה תהליך שבסופו של דבר יפיל את ביבי אפילו אם יקים ממשלה צרה לאחר הבחירות.

הטענה "אסור שיהיו עוד סיבובי בחירות" לא מקובלת עלי. ביבי הוא יריב קשה וגם מסוכן למדינה, לכן צריך להאבק בו עוד ועוד בצורה נחושה עד שיפול. ביבי לא יסתלק עד שלא יגררו אותו מקרנות המיזבח כשהוא צורח ובועט.
רגע של פחד 730964
גנץ מסכים איתך. הוא בונה על סיבוב נוסף. רק כך הוא יהפוך אוטומטית לראש ממשלה.
רגע של פחד 730977
אין לי שמץ של מושג על מה אתה מדבר. להפגין נגד השלטון שנבחר ולא לקבל את דין הבוחר אלו שני דברים שונים לחלוטין. עולם המושגים שלך מבולבל ו/או מושפע מהנרטיב של בלפור.

אף אחד לא הלך להפגין בישראל על כך שתוצאות הבחירות לא לגיטימיות / לא חוקיות. ההפגנות בישראל הן במסגרת חוקי המשחק ולא נגד המשחק.
רגע של פחד 730979
לא טענתי אחרת.
בישראל יש ניסיון לגרום לרוה''מ להתפטר בגלל הפגנות ומחאות בלתי פוסקות וגם זה לגיטימי בגבולות החוק.
כעת המצב השתנה. מאחר ויש בחירות בקרוב ומשמעותן הוא שביבי יתפטר, הפגנות שיביעו תמיכה באלטרנטיבה שלטונית הן חלק מן הדמוקרטיה. המשך הפגנות הרל''ב כפי שהן, משמעותו ניסיון לעקוף את הכרעת העם ולמנוע את בחירתו מחדש.
רגע של פחד 730991
אתה אומר שלא טענת אחרת ואז טוען אחרת.
אין לי שמץ של מושג מה אתה רוצה. המשך ההפגנות כפי שהן זה במסגרת כללי המשחק וזה לא ״לעקוף את הכרעת העם״׳בשום צורה או אופן. המנטרה הזאת מבלפור חלחלה לך למוח ומצאה שם אחיזה, למרות שהיא לא קוהרנטית ואין לה שום קשר למציאות החוקית, הפוליטית או לנורמות המקובלות בדמוקרטיה.
רגע של פחד 730997
בוא תוריד קצת את הטונים. אני לא מתומכי נתניהו ואני מקווה שבסופו של דבר, נתניהו יתן את הדין בפני הבוחר על העבירות הגדולות שלו: מלחמתו בשלטון החוק והעלילות שלו כנגד האנשים שמנסים להביאו לדין.
ועדיין יש נקודות משותפות בין המתרחש כאן למתרחש בוושינגטון.
א. הפגנות הן חוקיות וחלק מן המשחק, גם בבלפור וגם בוושינגטון (ההפגנות של תומכי טראמפ שהיו לפני ההסתערות על הקפיטול). ב. ההתפרעות בקפיטול היתה עבירה על כל כך הרבה חוקים שאין טעם אפילו לפרט. גם בהפגנות בבלפור יש רכיבים החורגים מגדר הפגנה. אני מתכוון לכל מיני פרובוקציות כמו ריצה אל השערים, ניסיונות לכבול עצמך אל הגדרות. ובכלל אני לא מבין, מדוע המשטרה צריכה לגרור אנשים בכוח ולפנות כבישים חסומים. אין לי שום סימפטיה לשר המשטרה, אבל עצם העובדה שדברים אלו קורים, מראה שהמשטרה חושבת שיש מפגינים שחצו את גבולות החוק.
ג. אני לא טוען שיש זהות אחת לאחת בין בלפור לוושינגטון ולכן לא אטרח לפרט את כל ההבדלים.
ד. מעבר להשוואה הזאת, מותר לי לשים סימן שאלה על מטרות ההפגנות בבלפור נכון לעכשיו. האם הם רוצים שביבי יתפטר? הוא כבר עשה זאת והולכים לבחירות. האם הם רוצים שהוא ישפט בבית המשפט? המשפט כבר מתקיים. האם הם רוצים שהוא לא יתמודד יותר? האם הם רוצים שהחוק לא יאפשר לו להמשיך להציג עצמו לבחירה? הם כמובן רשאים לבטא את רצונם. לא נראה לי שדרך המלך להשיג זאת היא באמצעות הפגנות.
ה. במחשבה שנייה, מוטב לי אולי לחדד עמדתי. גם בסיטואציה של בחירות, לגיטימי וחוקי שקבוצת אזרחים בלתי מפלגתית, תפגין בעד שינוי נורמות שלא יאפשר למועמד כזה או אחר להתמודד. מותר לי להסתייג ולומר שדרך המלך להחליף את ביבי היא בבחירות ולא בהפגנות. מותר לי גם לטעון שאם מישהו בכ"ז רוצה להפגין, כדאי לו להקפיד בעצמו לא לעבור את גבולות החוק.
רגע של פחד 730998
תומכי טראמפ הפרו בגלוי את נהלי עטיית המסכות. תומכי טראמפ כבר הסתערו בעבר על בית נבחרים (של מדינת מישיגן).

אם אתה מחפש הפגנות אלימות ואנרכיסטיות בירושלים, תמצא אותן עכשיו אצל תומכי המחבלים שמתעמתים כל הזמן עם המשטרה. אבל הפלא ופלא, נתניהו לא מגנה אותם. וכמובן שגם לא ממציא כל מיני שקרים נגדם.

מטרות ההפגנה הן, בין השאר, כדי להמשיך ולהזכיר למנהיגים שונים לא לנהוג כמנהג גנץ. וגם כדי להמשיך ולהזכיר לאנשים שביבי אינו המושיע שהביא בעצמו לישראל את המזור לכל צרותיה. אם לא שמת לב, נתניהו הצליח לדחות את המשפט.

אף אחד לא מכריח אותך להפגין. אתה מוזמן להפסיק להגיד לי מה לעשות.
רגע של פחד 731003
אני מתנצל מעומק הלב, אם זה מה שהבנת מדברי.
אני מסתייג בצורה עקבית מן ההפגנות בבלפור, בעיקר מפני שאני חושב שכרגע עניין הקורונה חשוב יותר.
אני חש חוסר נוחות גדול לבקר אנשים אשר מצד אחד מותקפים באופן ארסי מן הבית בבלפור ומצד שני מסכנים עצמם בעימות עם ביריונים המוסתים ע''י פמליית ביבי.
הבעתי בעבר את הערכתי למפגינים המגלים אומץ לב אזרחי ומתייצבים מול בריונים ואנשי זרוע ומול שלוחי השלטון.
הדבר האחרון שעלה בדעתי הוא לומר לך מה לעשות. אני פשוט מביע את דעתי.
רגע של פחד 731039
הבנתי, אתה רוצה שיפגינו בבלפור יותר בנימוס.
ככה זה בהפגנות. כשאלו מוקדים קטנים, כמו בצמתים ובגשרים, אפשר להפגין בנימוס. כשזו הפגנה המונית הרוחות משתלהבות.

אני חייב לציין שההפגנות בארץ מאז ומעולם מאוד מנומסות. גם ההפגנות נגד אוסלו ונגד ההתנתקות לא הגיעו אפילו לרמת האלימות של הפגנות סטודנטים על העלאת שכר לימוד בצרפת.
מהומות אוקטובר 2000 הסתיימו עם 13 הרוגים עקב שימוש מוגזם באש חיה של המשטרה. עדיין לא רציני בהשוואה עולמית.
אפילו המרד האמיתי היחיד שהיה בארץ, בו שני הצדדים היו מצויידים בנשק, ולא רק נשק קל, הסתיים עם הרבה מכות ומעט הרוגים.
רגע של פחד 731042
תראה איזה יופי, מצד אחד אבנים ומקלות, מצד שני עקירת גדרות, תקיפת ערבים במוטות וניפוץ ניידות משטרה, אבל מי הלא מנומסים? הקומבאיה בבלפור עם המגפונים והשלטים.
הפוך גוטה, הפוך.
רגע של פחד 731044
תסלח לי, החרדים באשדוד בסרטון ובתמונות הם סופר מנומסים. נוער הגבעות, עם מכונית משטרה הפוכה, כבר מתקרבים לרמה של סטודנטים צרפתים. אבל זו קבוצה קיצונית שמוציאה מתוכה גם פיגועים של ממש.
כמובן שהחננות השמאלנים הם הכי מנומסים, ואני שמח כשהם לא.
רגע של פחד 731056
אבנים ומקלות זו מלחמת העולם הרביעית. אז זה תרוץ להזכיר את מלחמת העולם השנייה. מה הקשר בין משהו שהוזכר כאן בדיון לקרב מידווי?
רגע של פחד 731324
זה קשור ל"אבנים ומקלות"?
רגע של פחד 731330
זה היה רק התירוץ, אבל יש איזשהו קשר (ותהיה לי בעיה בגלל הקשר). כתוצאה משחיקת הר.
רגע של פחד 731439
(ניסיון אחרון)
הגדרה גרועה:
מה שאעשה כדי להגיע מהונלולו לשם.

יותר מציאותי: לא אחת, אלא שתיים, מחוברות, בעזרת לפחות אחת קטנה יותר.
רגע של פחד 731446
הליכה על הקצה?
רגע של פחד 731452
אמצא הדרך?
רגע של פחד 731457
אתה מתקרב. נשארו לך כמה מאות קילומטרים.
רגע של פחד 731460
אולי תמקד יותר את "הוזכר כאן בדיון"?
רגע של פחד 731463
קראתי אותו במפורש באחת ההודעות.
רגע של פחד 731478
ותיקון טעות: טעיתי בטווח: פחות ממאה קילומטרים.
רגע של פחד 731480
אטול קורה?
רגע של פחד 731486
אכן. זהו אטול קטן ממערב למידווי. הוא קשור גם לתפנית נוספת: יש מתחת ללוח הפסיפי נקודה חמה שיוצרת מדי פעם איים. כשהלוח זז, הנקודה הזו יוצרת כל פעם אי חדש. בהתחלה היא יצרה סדרת איים שנמשכה מחצי האי קמצ'טקה בקצה סיביר בכיוון דרום מערב. בקורה הכיוון השתנה לכיוון פחות דרומי וככה התקבלה סדרת איי הוואי.

והאטול הוזכר, כמובן, בתגובה 731051.
רגע של פחד 731491
יפה!
רגע של פחד 731493
זה אי בלתי מיושב שהוא חלק ממדינת הוואי. מסיבות היסטוריות איי מידווי הנמצאים בינו לבין יתר איי הוואי אינם חלק מהוואי אלא טריטוריה אמריקאית נפרדת.
עוד בזמן שממלכת הוואי היתה עצמאית הוקם על האי מבנה שנועד לשימושם של ניצולים מספינות טרופות. בזמן קרב מידווי ב-‏1942 3 אנשי צוות אויר יפני שמטוסם הופל מצאו מחסה על האי. צוות נחיתה אמריקאי שביצע סיור על האי ניסה לתפוס אותם אך הם סרבו להכנע ונהרגו או התאבדו.
קרב מידווי הוא דוגמה נדירה לקרב בו מודיעין עדיף הכריע את התוצאות. האמריקאים שסבלו מנחיתות מספרית, טכנולוגית ומורלית הצליחו לנצח בקרב זה מפני שידעו מראש פחות או יותר את מהלכי היפנים. בהיות הזירה האמריקאית-יפנית זירה ימית, הניצחון הימי במידווי שנתן לאמריקאים עליונות ימית בעצם הכריע את תוצאות המערכה כולה. לדעתי התובנה המדהימה שטמונה בסיפור זה היא כמות הנזק ואבדן החיים שנגרמו לאנושות בשנים 1942-1945 כאשר לאורך התקופה מפקדי הצבאות היפאנים והגרמנים ידעו שהם לא יכולים לנצח.
רגע של פחד 731525
כשקראתי אתמול על הקרב, לכבוד החידה של צפריר, מה שהעתיק את נשימתי הוא הכמות של מכונות המלחמה שהוטלו לקרב ושאבדו בו. 3364 חיילים הרוגים זה קטן בקנה מידה של מלחמות העולם, אבל חמש נושאות מטוסים, שתי ספינות כבדות ו-‏500 מטוסים, זה... הרבה פלדה לאבד בארבעה ימים.
רגע של פחד 731526
אפילו במושגים של היום זה שקול לחיל אויר שלם.
רגע של פחד 731540
א. אאז''ן קראתי על קרב מידווי באחד הספרים של ההיסטוריון הצבאי והסופר ג'ון קיגן. מה שמשך אותי לחידה של צפריר, היה איזשהו זיכרון עמום שאחד מן המהלכים בקרב נקרא מבצע ''אבנים ומקלות'' (אולי ההגנה על איי מידווי). ניסיתי לחפש את זה בויקי וגוגל ללא הצלחה. כנראה עדות עצובה לכך שהזכרון שלי כבר לא מה שהיה.
ב. הרושם שלך מאד נכון. האדמירל ימאמוטו הכיר את האמריקאים היטב והיה רחוק מאד מזלזול בהם. הוא השקיע בקרב כל ספינה שיכל לשלוח ואילו הדבר היה תלוי בו היה שולח גם יותר. קרב מידווי קבע למשך הרבה שנים את נושאות המטוסים הגדולות כספינות המערכה העיקריות. מספר המטוסים הנמצאים על סיפונה של ספינה כזו גדול ממספר המטוסים שיש בחה''א של הרבה מדינות.
ג. בעקבות מה שכתבת, חשבתי על כך שהקרבות הימיים באוקיינוס השקט היו מעין המשך של קרבות האבירים בימי הביניים עם המשאבים והטכנולוגיה של חברה תעשייתית מתקדמת. במידה גדולה היה זה מעין שלב ביניים שהסתיים במלחמת ההשמד הטוטאלית כפי שנוהלה באירופה, במחנות ההשמדה או בהירושימה ונגסקי.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים