בתשובה לאריק, 18/01/21 21:37
רגע של פחד 731560
א. הסיפא לא מדוייקת. רבין מעולם לא טען שלא ידע על החשבון. לאה רבין נהלה את החשבון ורוה''מ רבין ניסה להשתמש בעובדה הטכנית הזאת בתקופה שחשב שיוכל להשאר במשרתו למרות חשיפת החשבון. כאשר היועמ''ש התעקש שהשאלה הטכנית מי היה פעיל בחשבון אינה משמעותית, לאה קבלה על עצמה את האשמה מפני שבעלה היה מן הסתם מקבל עונש חמור יותר ואהרון ברק קיבל את זה כחלק מן ההסדר הכולל שכלל את התפטרות רוה''מ.
ב. כל הדיון כאן זורם לכיוון האין מוצא. דב כמובן טוען ל''חוסר תום לב'' של כולם מלבד הוא עצמו. גם שאלתו של יובל נוב, היא וריאציה על מה היה קורה אם ביבי היה יורה במישהו ברחוב ונוגעת לשאלת תום הלב של דב. למעשה הבעיה האמיתית נותרת זנוחה בשולי הדיון. הבעיה האמיתית היא שאלת תביעות השיתוק המשפטיות כנגד חברי הממשלה. ההכרח לא יגונה למנוע שיתוק השרים ע''י תביעות סרק משפטיות של יריבים פוליטיים.
ג. אני יכול להבין את מי שחשב שאין דין רוה''מ כדין שר סתם. אבל בפועל איני רואה סיבה טובה לדין השונה.
ד. למעשה מה שנתניהו ועושי דברו עושים הוא מיטוט הפיתרון המשפטי שניסו בישראל לבעיה זו. הפיתרון היה שהפרקליטות תשמש מעין מגן ומסננת לאנשי הציבור. ההנחה היתה שהפרקליטות תסנן את תביעות הסרק. בכך ניתנה לפרקליטות סמכות משפטית שלא בטוח שהיה לה לפני כן. הנחת היסוד הסמוייה היתה, שגם אם הנאשם יזוכה בביה''מ, די בכך שהפרקליטות ראתה לנכון להגיש נגדו כתב אישום כדי להעיד שלא הכל היה כשר במעשיו של הנאשם.
ה. הפיתרון הזהשבזמן עבר נראה מספק, קפל בחובו פירכה שכעת קמה עליו להשמידו. בעוד השופטים הם רשות עצמאית והממשלה מעורבת במינויים רק בעקיפין, אנשי הפרקליטות הם עובדי מדינה הממונים באופן ישיר ע''י הממשלה. בפרט בגלל החריגה בדין לגבי רוה''מ המאריכה מאד את הזמן שבין העלאת ההאשמות לבין התפטרותו, נוצר מצב מסוכן בו הנאשם ממנה ומפטר את מגישי כתב האישום נגדו. ההיבט הזה המעמיד באור בעייתי את כל הפיתרון הזה, חושף בפרט את השגיאה הקריטית שנעשתה כאשר הבדילו את רוה''מ משאר השרים.
ו. בסופו של דבר, מתברר שבתנאי עינוי הדין של מערכת המשפט הישראלית, הפיתרון הפחות אלגנטי היה עדיף. הגבלת משך כהונת השרים, מלווה בחוק חסינות זמנית מפורט המגביל מאד את תחום העבירות שבהן ניתן להאשים שרים מכהנים, לא היה בגדר פגיעה כל כך גדולה בעיקרון השיוויון בפני החוק.
ז. הבוחר הישראלי הבהיר לכולם את נכונותו להצביע עבור עבריינים מורשעים. לכן אם מערכת המשפט סבורה שזה לא ראוי, לא ראוי שהיא תאפשר לשאלה זו להגיע לדין הבוחר.
רגע של פחד 731564
א. בוודאי ידע שהחשבון קיים, לא ברור מה ידע שיש בו. בזמן שהחשבון התנהל לאה התעסקה בו- הפקידה והוציאה כספים, מינתה את הדוד שלה לנאמן והורתה לו להשמיד מסמכים. חצי שנה לפני הידיעה של דן מרגלית, יצאו יגאל לביב עיתונאי העולם הזה ואברשה אהרונסון, מרגל פוליטי, וגילו את החשבון של רבין. "העולם הזה" לא פרסם את הפרשה ויגאל לביב נפגש עם עמוס ערן, מנכ"ל משרד ראש הממשלה, והזהיר אותו. ערן מספר (הדגשה שלי): "סיפרתי על הפגישה והסברתי שאנחנו בתקופה מתוחה, מכל זבוב עושים פיל. הוא שאל: ‘בשביל זה באת?'. אמרתי לו: ‘לך תדע איך דברים מתפתחים. אם יש משהו שלא הספקת לסגור - חשבונות, כרטיסי אשראי - טפל בזה'. רבין ענה: ‘פינאטס. מה אתה מבלבל את המוח'. לפתע ביקש ממני לחכות ונכנס לחדר השינה. לאה כבר הייתה במיטה. הוא אמר לה: ‘בואי תשמעי מה עמוס אומר'. היא לבשה חלוק וישבה מולי. חזרתי על דברי. היא טיפלה בדברים האלה. ‘אל תדאג, יהיה בסדר', אמרה. הלכתי לדרכי. במשך כמה חודשים, כל שבועיים, הזכרתי. אמרו לי: ‘נודניק, תפסיק'. באותה טיסה לא רציתי להגיד לו: ‘אמרתי לך"'.
“לאה סיפרה לי דבר מאוד מעניין", מספר ערן, “כמה שבועות אחרי שהייתי אצלם בבית היא שהתה בוושינגטון וחשבה לסגור את החשבון. נכנסה לסניף, היו שם מלא ישראלים, אז היא התחרטה. אמרתי: ‘לאה, במקרה אחד מידידי הטובים הוא דירקטור בבנק. היית נותנת פרטים, הייתי מצלצל אליו, היינו סוגרים שם ומעבירים לחשבון בארץ. ושלום על ישראל"'.

ו. מסכים
ז. מערכת המשפט החליטה בערכאה העליונה פה אחד שהבוחר יחליט.
רגע של פחד 731565
ז. ?
רגע של פחד 731567
11-0
רגע של פחד 731572
אבל ביבי אינו עבריין מורשע.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים