 |
אני רוצה להחזיר את הדיון לנקודה המקורית.
אני טוען שבעולם שלנו עניינים רבים מושפעים מלאומיות של אנשים. אני רואה בזה עניין שלילי מכיוון שבמצב הנוכחי בני אדם נלחמים זה מול זה (בזירות שונות) במקום לשתף כוחות ולקדם את העולם כולו. אם המשאבים והמאמץ שמבוזבזים על הויכוח, למי ירושלים שייכת היו מנוצלים למטרות אחרות, מצבה של ירושלים היה יכול להיות טוב בהרבה. אני טוען שלפלסטיני תושב ירושלים וליהודי תושב ירושלים, צריכים להיות יותר אינטרסים משותפים מאשר ליהודי תושב ת''א ויהודי תושב ירושלים (ע''ע מערכת ביוב ותחבורה). אינני מתכחש לכך שיהודי מרגיש שותפות גורל עם יהודי אחר ולא עם שכנו הערבי ולהפך, אני פשוט רואה את ההעדפה הזו כעניין בעייתי.
רגשות הם עניין סובייקטיבי. הבעיה היא לא עם הרגשות הלאומיים שלך אלא עם העובדה שהעולם מתנהל על פי עניינים רגשיים במקום עניינים פרקטיים.
ברור לי שימני לא יכול להיות קוסמופוליטי מכיוון שתפיסה פוליטית ימנית מתבססת על לאומיות. לא כל שמאלני הוא קוסמופוליטי (הקו המנחה של השמאל הישראלי הוא אנחנו כאן הם שם. הפרדה לאומית שהיא דבר מנוגד לרעיון הקוסמופוליטי). אני גם לא טוען שבמצב הנוכחי באזור הנוכחי אדם יכול להיות קוסמופוליטי באמת. אבל אני מקווה שמתישהו בעתיד ניתן יהיה לממש אספקטים מסוימים מהתורה הזו בחיי היום יום.
הויכוח שנגררנו אליו בנושא הפרקטי הוא עקר. לדעתי מבחינה תיאורטית ניתן ליצור צורת שלטון ושיטה כלכלית שבה המדינות משחקות תפקיד של מועצות מקומיות (או מדינות במובן הארה''בי של המילה). מעשית, אינני סבור שאזכה לראות עולם מאוחד שרותם את כל המשאבים שלו לעניין הפיכתו לטוב יותר עבור כל יושביו.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש