בתשובה להפונז, 25/01/21 10:47
שנת שיא 731877
לגמרי. כנ"ל קרה לי עם אנה קרנינה למשל, עם 2-3 ספרי היינריך בל, ועוד. לא יודעת אם יהיו לי כוחות לגשת אליהם מחדש היום.

עטיפות אלבומים - טוב, מתחילים בספר ההוא מהפרה-היסטוריה, אז הרזולוציה נמוכה יחסית :-)
שנת שיא 731883
אכן לא קל לקרוא את המוקיון או 'איפה היית אדם' אבל במקרה זה אולי שווה לעשות את המאמץ. כתב האשמה נוקב נגד הצביעות של מעמד הביניים הגרמני ואחריותו לזוועה הנאצית ועל הקשר בין הקרבנות הגרמנים לפשעים נגד קרבנות אחרים.
מצור של חרדה זכור לי בתור ספר רע עם עלילה משעממת אבל עם גישה יוצאת דופן כלפי הטרור של כנופיית באדר-מיינהוף. הטרוריסטים הסטודנטליים האלו מוצגים שם כמעין התפתחות טרגית של קולדן הולפילד.
שנת שיא 731886
דווקא התכוונתי ל''תמונה קבוצתית עם גברת'' (אני זוכרת משם מה הגברת אכלה לארוחת הבוקר, ארבע לחמניות עם ריבה, אבל לא מה הספר רצה לומר). והיה גם ''הכבוד האבוד של קתרינה בלום'' (זה דווקא היה קל להבנה).
ועוד גרמני פוסט-מלחמתי שקראתי עד הסוף בנעוריי ואפילו בהשתאות, אבל שדי התבזבז עלי אז, היה זיגפריד לנץ (''מוזיאון המולדת'', שני כרכים למען השם).
שנת שיא 731904
תודה על הרעיונות לרשימת הקריאה.
אני מרגישה שקשה להבין את הספרות של בול משנות ה70 בלי להבין את מה שקרה לו בשדה הפוליטי בשנים ההן.
כלומר, כנערה התאהבתי בנקודת המבט הפרנואידית ב"קטרינה בלום" מבלי שקלטתי עד הסוף את מה שעמד מאחוריה.

הקלחת הפוליטית של בול כל כך מרכזית בתודעה הגרמנית, עד שהוקדש לה ערך עצמאי. יש לי הרגשה שזה פחות נוכח באופן שהוא נתפס בשאר העולם.
שנת שיא 731884
אשרי, יתום אני.
את המוקיון קראתי כשהייתי נוער שוליים ולא ידעתי (עד עכשיו) שזה חלק מתכנית הלימודים של משרד החינוך. ממש ממש אהבתי, גם לפני עשר-עשרים שנות החיים הנוספות.
זכור לי גם כמה אהבתי את הספרון הקצר פרחי הירושימה, וכמה הופתעתי לגלות, כמה שנים אחר כך, שספר כל כך טוב נכלל בלימודי הספרות של משרד החינוך. אני מתחיל לחשוד שהדרך הכי טובה לגרום לילדים להשתעמם עד תיעוב ממשהו הוא להכלילו בתכנית הלימודים של משרד החינוך - מה שמעורר מחשבות מעניינות על האפקטיביות של ההדתה בחסות נפתלי בנט (עדות שמיעה. אין לי מושג אם הסיפורים נכונים).

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים