בתשובה לשוקי שמאל, 11/02/21 18:28
 |
|
 |
||
|
||||
 |
נהיגה לעומת הליכה אפשר לפרש לכאן ולכאן, רק ביקשתי לדייק. ההגדרה ״אמנות״ איננה מעלה ואיננה מורידה בעיניי. אני מרגיש נוח יותר לראות את מראענה בכנסת מאשר את בן גביר. לצערי יש בציבור יותר בן-גבירים מאשר מראענות. מסכים לגמרי להערה בנוגע לניקוי הלוח. עכשיו ראיתי משהו משעשע שלא ברור לי איך עבר מתחת לרדאר: להשמיד את זכרון בלי הרג ולגרש את תושביה לארה״ב ופולניה :) |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ואם הבנתי אותך נכון, אתה אומר שהפוסט על הנהיגה בצפירה גרוע מהנסיעה עצמה. גם עם זה אני מסכים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מתנצל שהנחתי הנחות שגויות לגבי דעותיך ושמתי אותך במגירות. לגבי אומנות אני לא מסכים. יש תחום כזה של אומנות מחאה. כאשר אמן מצייר חבל תלייה ליד מישהו ומציג את זה במוזיאון, הסיכוי שמבקרי המוזיאון יצאו משם ויתלו את הנידון, לא קיים. מי שמזדהה עם זה, רשאי לעשות זאת. באופן אישי אני סולד מאמנות כזו. יש מספיק אלימות בעולם. לא צריך להוסיף אותה גם באמנות. לגבי זכרון יעקב, ראיתי זאת בויקיפדיה עוד לפני שהזכרת. לא התיחסתי, כי הדברים דוקא התאימו למה שזכרתי ממנה. הכתבה שהבאת יפה ומציירת תמונה טובה שלה בניגוד לארס הפוליטי. למי שרוצה לדעת במי מדובר, כדאי לקרוא. הכתבה גם גרמה לי לשנות את דעתי לפחות חלקית. אני עדיין חושב שאין שום בעיה שתהיה חברת כנסת של מפלגת העבודה. אני לא הייתי מצביע עבורה. חסרים בכנסת אנשי ציבור ואנשי מעשה, בעלי ניסיון בעבודה עם העם (כמו חולדאי למשל). אנשי תקשורת ופעילי מחאה, שאומנותם היא המילה, יש מספיק. אני רק מקווה שלא יוסיפו לטענות נגדה גם שגנבה ספרים מבתים שניקתה בזיכרון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פגיעה אנושה בזכות לבחור ולהיבחר העומדת ביסוד משטרים דמוקרטים הוֹי הָאֹמְרִים לָרַע טוֹב וְלַטּוֹב רָע שָׂמִים חֹשֶׁךְ לְאוֹר וְאוֹר לְחֹשֶׁךְ שָׂמִים מַר לְמָתוֹק וּמָתוֹק לְמָר. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |