בתשובה לעומר, 12/02/21 9:49
קול התור נשמע בארץ 732876
הרבה פעמים עולים טיעונים שקוראים תיגר על החלטות של ממשלות, כשהטיעונים מראים שבמונחי חיי אדם החלטות שונות הן לא עקביות (מן המפורסמות: ביטחון חוץ מקבל עדיפות חסרת פרופורציה על-פני בריאות, סביבה, תחבורה, וכל דבר אחר). אני חושב שגם "האנשים הקטנים" וגם מקבלי ההחלטות לא באמת מנסים לכמת חיי אדם, אלא מקבלים החלטות (או שופטים החלטות) לפי מימד רגשי של הסכנות והנזקים. וכבר שנים אני מתקשה להחליט האם זה באג שלנו או שבעצם כך נכון לחשוב. גם כל האסטרטגיות של המאבק בקורונה, כך נראה, כוונו לשורה תחתונה של מניעת אי-ספיקה של בתי החולים. אפשר לומר שזה פרוקסי לחיי אדם (אי-ספיקה => קפיצה בשיעור המתים), אבל אני חושד שלא זה העניין, שאף אחד לא מנסה ברצינות לקבל החלטות במונחי חיי אדם, אלא שהמראות מווהאן וצפון איטליה של מערכת בריאות קורסת הם טראומטיים כשלעצמם, ומניעתם הפכה להיות המטרה עצמה. וגם ספציפית כאן, אני מתקשה להחליט עם זה באג, או שזו מטרה סבירה כשלעצמה (אני נוטה לראות בחומרה רבה תג מחיר אחד שיש בה, טראומה לצוותים הרפואיים, אולי יותר מהעלייה במספר המתים; באג שלי?).

ממילא, אם כבר מכמתים חיי אדם, נדמה לי שראוי לכמת שנות חיים אבודות (פחות משקל למוות של זקנים מאוד ו/או חולים מאוד).
קול התור נשמע בארץ 732895
אני חושב שהרבה פעמים ההנהגה מתייחסת לתסריט הגרוע ביותר. בעוד שמקרה קיצון בטחוני (שימוש בנשק להשמדה המונית, כיבוש עיר ספר וטבח של כל תושביה) יעלה בחיי עשרות אלפים או מאות אלפים, מקרה הקיצון בתחבורה יהיה תאונה עם עשרות הרוגים, או בבריאות עלייה מסויימת בתמותה בגלל עומס על המערכת.
למעשה הסכנה הגדולה ביותר (שאני מצליח לחשוב עליה) היא קריסת הממשל מסיבה חיצונית (מלחמה, אסון טבע) או פנימית (מלחמת אזרחים, אובדן אמון בהנהגה שמביא לאי ציות המוני ולאנרכייה), שכן ללא ממשל מתפקד, לא נראה לי שניתן לספק חשמל, אוכל ומים לכלל הציבור ותוך זמן קצר יתחילו ביזה ומאבק לשרוד עוד יום על חשבון כל מי שעומד בינך ובין הארוחה הבאה.
קול התור נשמע בארץ 733023
איכשהו, גם אחרי שגילינו שמגפה נגיפית חמורה יותר מאיומי ביטחון חיצוני, גם במקרה הקיצון וכנראה גם בתוחלת, אני אופתע עם תקציבי ההתמודדות עם מגפות יתחילו אפילו לדגדג, אפילו בסדרי גודל, את תקציבי הצבא. שלא לדבר על משבר האקלים.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים