בתשובה לאריק, 13/02/21 16:50
קול התור נשמע בארץ 732932
סידרתי מחדש את הנקודות לפי סדר חשיבות יורד.
2. אה-הא, צדקתי!
3. עם זה אני נוטה להסכים. קצת קשה לי לחשוב על עניין בתי ספר כי הרעש מהטחת הראש שלי בשולחן כשאני חושב על הטעויות שנעשו קצת מסיח את דעתי‏1. הבעיה היא לא רק שהילדים תקועים בבית (ושההורים תקועים בבית עם הילדים), אלא חוסר הוודאות והיעדר היכולת להתכונן מראש שגם פוגע בילדים ומטרטר את ההורים‏2. אם הייתי מוצנח לנעלי מקבלי ההחלטות, כנראה הייתי מצהיר שבתאריך כך וכך בעוד שבועיים-שלושה הלימודים יחודשו. אז מנצל חצי מהזמן כדי לגבש מתווה מסודר שמתחשב בתחלואה, אילוצי המורים והתלמידים, המצב של כל ישוב ותוכניות מגירה (שיפורסמו בפומבי) למקרה שהתחלואה תמשיך לעלות ומנצל את החצי השני כדי לוודא שכולם מסונכרנים ושהמתווה ייושם בפועל.
4. אולי לא הבנתי אותך. הבנתי שבתסריט שלך תהיה המשך ירידה לזמן מה, ולאחר מכן עליה שנובעת מפתיחת המשק, שמתגברת על החיסונים. אחרת למה שיהיו יותר מאומתים?
1. זהו, זאת חלק מהסיבה שלא רציתי לעשות חישוב של ממש. לדעתי אם היית לוקח את זה בחשבון החיזוי שלך היה שונה. רק 11% היו אחרי מנה שניה, אבל אם היינו מסתכלים רק על 60+ ו-‏50-60, התמונה הייתה שונה. מכיוון ששנינו מתעצלים לבדוק, אפשר לעזוב את זה.
5. יש הבדל תהומי בין R שהוא 0.95 ל-‏1.1 ולדעתי האומדן שעשית מאוד רגיש להנחות שמשתמשים בהן.

____________________
1 וגם לתאר את זה כ"טעויות" זה נדיב, כי ההנחה המובלעת היא שאם טעו היה ניסיון רציני כלשהו לפתור את העניין.
2 דוגמא דווקא ממגזר שלא נפגע יותר מדי: עובדי מדינה שלא יכולים לעבוד (למשל, כי הם צריכים להיות עם הילדים, ועבודה מהבית זאת לא באמת עבודה) יכולים לבקש שיוציאו אותם לחופשה ב-‏70% מהשכר שלהם. אממה? הבקשה צריכה להיעשות בשבוע שלפני, וכל פעם שפתחו את מערכת החינוך ההחלטה התקבלה רק בסופ"ש. כך כל פעם שמערכת החינוך נפתחה, חלק מההורים היו מושבתים לשבוע שלם (תוך כדי שהמדינה מממנת להם את רוב השכר, כן?) בלי שום סיבה.
קול התור נשמע בארץ 732936
2. בגלל זה הנחתי שכמות המקרים הכללית תעלה
3. אפשר לבחור בך לכנסת? אולי בפעם הבאה?
4. יהיו יותר מאומתים בגלל המוטציות והפתיחה ההדרגתית.
5. נכון. אבל כמו שראינו ביוני-יולי ונובמבר-דצמבר, המשחק בין 0.95 ל 1.1 הוא לחלוטין בידי הממשלה, שלא לומר הליוס. כמה שנאמר:
כִּי הִנֵּה כַּחֹמֶר בְּיַד הַיּוֹצֵר
בִּרְצוֹתוֹ מַרְחִיב וּבִרְצוֹתוֹ מְקַצֵּר
כֵּן אֲנַחְנוּ בְיָדְךָ חֶסֶד נוֹצֵר
לַבְּרִית הַבֵּט וְאַל תֵּפֶן לַיֵּצֶר

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים