בתשובה לשוקי שמאל, 05/03/21 16:06
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 733853
רק הערה לגבי גיוס הכסף ב”שוק האפור” - אתה מדבר שטויות.
א. כמעט כל גיוס החוב של הממשלה מבוצע בתוך ישראל.
ב. הריבית על החוב שגויס (בישראל ובחו”ל) היא פחות מעשירית הריבית של השוק האפור (אני לא מכיר מקרוב את השוק האפור, אבל ממה ששמעתי, הריבית על האג”ח הממשלתיות היא למעשה כמה מאיות מריבית השוק האפור).
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 733857
יש לך נטייה לתקוף דוקא אותי במילים חריפות ולא ברור לי למה. אפשר לוותר על זה. גם אם אני מדבר שטויות, אתה יכול להציג את זה מבלי לכתוב זאת בפירוש.
בקשר ל"שוק האפור", שמתי את זה בכוונה במרכאות מפני שכוונתי היתה להלוואת כסף ממוסדות בינלאומיים לגיטימיים לגמרי כמו בנקים וקרנות הון בינלאומיות. ההלוואות האלו מסוכנות מאד. לא אלך כאן 100 שנה אחורה אל האסוציאציות הגודויניות. אסתפק באזכור הקשיים שיצרו הלוואות כאלו למדינות שהסתבכו במשברים כלכליים (אמל"ט, אפריקה, ומדינות הים התיכון באירופה). להבדיל מכסף ש"לווה" הממשלה בישראל, לאי עמידה בתשלום חובות בינלאומיים יש השלכות קשות מאד ובטווח הקצר. הקרנות הבינלאומיות והבנקים רוצים את הכסף שלהן בחזרה והן מתקשות מאד להבין את האילוצים הפוליטיים הפנימיים. אני חושב על יוון, שם האיחוד האירופי (גרמניה) דרש מהיוונים כל מיני שינויים מבניים שעלו בקנה אחד עם מה שהממשלות היווניות התכוונו לעשות ממילא, אבל לא יכלו לבצע ללא הונאת העם היווני. כלומר לא היה אפשר להסכים בגלוי למה שהתכוונו במילא לבצע. הפיתרון במקרה כזה הוא להקים קואליציה של 2 המפלגות הגדולות, מה שהיה בלתי אפשרי בגלל הקיטוב בן ימין לשמאל. הגרמנים "התקשו מאד להבין את המצב", כי מה אכפת לגרמני משלם המסים מהבעיות הפוליטיות של הפוליטיקאים היווניים. בסופו של דבר הגרמנים נאלצו לוותר, כדי להציל את האיחוד האירופי, אבל אני מקווה שמותר לי לתהות על ההשלכות לטווח הרחוק על יציבות האיחוד, בריאותה של הכלכלה היוונית ועל המערכת המוניטרית העולמית. מדוע שמדינות ילוו כסף למדינות אחרות על מנת לאזן את הסחר הבינלאומי והיציבות המדינית בזמן שהן יכולות להשקיע את הכסף בעצמן ול"חדש את הצמיחה"?
לגבי הלוואות פנימיות מכספם של אזרחי ישראל, הבעיות אחרות לגמרי. אבל עדיין מדובר בהלוואה על חשבון היציבות הכלכלית והפוליטית בעתיד.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 733862
נכון, כי זה מעצבן לקרוא דברים שאינם נכונים עובדתית שנכתבים בכזאת נחרצות.
מאז תחילת משבר הקורונה ישראל גייסה פעמיים הון בחו”ל בסכום כולל של פחות מ-‏25 מיליארד שקל, שזה ממש מעט ביחס לגיוסי ההון בארץ. בגיוס האחרון הריביות על החוב נעו בין 0% (לשנתיים) ל-‏0.04% (ל-‏4 שנים). בגיוס הקודם הריביות היו גבוהות יותר ונעו בין 2.75% (ל-‏10 שנים) ל-‏4.5% (ל-‏100 שנים). לא ממש ריביות שוק אפור, מה שמראה, שלדעת הקונים אין פה ממש סיכון. כל שאר הדברים שכתבת פשוט לא רלוונטים לנושא.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 733879
אין לי אלא לנסות לחזור על מה שלא רלאבנטי בעיניך: אין לי בעיה עם התנאים של ההלוואות מחו"ל. יש לי בעיה עם עצם נטילת ההלוואות בהיותה נטילת הלוואה מדורות העתיד. הבעיה הזו משותפת גם להלוואות מאזרחי ישראל.
אתה לוקח הלוואות כאלו בהנחה שמצבם של דורות העתיד יהיה טוב יותר והם יוכלו לעמוד בהחזרים. להנחה זו אין שום בסיס כרגע. למעשה כל התחזיות הפוכות (שינוי אקלימי וגו').
בנסיבות האלו, צריך לשאול מה עשית עם הכסף שלווית. אם שרפת את הכסף כדי לפצות מגזרים שסרבו בעבר לבטח עצמם מפני מצבים כאלו מבלי שהשקעת בשינויים מבניים שיתרמו לעתיד טוב יותר, מותר לי להיות "חמוץ" ולשאול שאלות (שאינן בהכרח קביעות נחרצות).
אני מסכים שנעשו הרבה דברים שלא היתה ברירה אלא לעשותם. אני תוהה אם נעשו גם דברים יזומים לשינוי העתיד.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 733903
מישהו מלבדי עוד זוכר את נבואות האימה בקשר למה שכונה בשעתו "הר השקלים"? מה, בעצם, קרה איתו שכמעט לא מדברים עליו בעשורים האחרונים?
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 733904
המשיך לתפוח. לא נראה שקרה משהו ממש רע כתוצאה מזה, אבל חכה, אולי עוד יקרה.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 733905
כידוע גם החוב הלאומי של ארה''ב עצום, ושם חלק גדול מהאג''ח מוחזק בידי גופים זרים, לא לגמרי ידידותיים. גם לגביו שמעתי עם השנים לא מעט נבואות מסמרות שיער, שלפחות בינתיים לא מתממשות.

טוב, גם הנבואות לגבי מגיפה עולמית נשמעו דמיוניות עד לפני שנה בערך...
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 733908
אם נחיה, נראה.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 733910
"גם" זה האנדרסטייטמנט של העשור.
החוב של ממשלת ארה"ב עומד על הסכום הבלתי נתפס של 28 טריליון דולר. זה פי 8 מההכנסות השנתית של ממשלת ארה"ב מכל המסים והמכסים. כשהיו זעקות על ההדרדרות של איטליה לסכנת חדלות פרעון החוב שלהם היה פי 6.5 מההכנסות.
ממשלת ארה"ב משלמת רק 400 מיליארד דולר רבית בשנה על החוב הזה, פחות מ 1.5% ריבית על החוב, ותשלומי הרבית מהווים כ 12% מההכנסות שלה, אבל עליית הרבית יכולה בקלות להכפיל את תשלומי הרבית בשנים הקרובות וזה כדור שלג שסופו מי ישורנו. אני חושב שמגמת ירידת הריביות לטווח ארוך שנמשכה לאורך יותר מ 30 שנה הסתיימה בשנה שעברה.
אני כבר קיבעתי חלק גדול מהמשכנתא שלי ברבית קבועה לא צמודה.
ההימור שלי הוא שתוך פחות מ 8 שנים‏1 אנחנו נראה אירוע דיפולט (תספורת) של ממשלת ארה"ב על החוב שלה. תגובה 732742.

__________
1 אני חושב שהכל יבשיל תוך 3-4 שנים, ורציתי להגיד תוך 5 שנים אבל אני יודע שבועות תמיד מתנפחות יותר ממה שאני חושב, אז הוספתי שוליים.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 733911
החוב של ארה''ב הוא בדולרים, שזה במקרה גם המטבע אותו היא מדפיסה. אני מוכן להתערב שחדלות פרעון לא תראה.

על שיעור האינפלציה אני לא מוכן להתערב.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 734040
ייקוב דין הפרוטה את הר השקלים!

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים