בתשובה לאריק, 06/04/21 10:53
735318
כרגע, לא הסכמתי או חלקתי, רק מצאתי הגדרה שאני יכול להבין, למדוד ולעבוד איתה.
ז"א, אם אני מבין נכון, מבחינתך, הרפובליקה השלישית של צרפת, הרפובליקה הרביעית של צרפת והרפובליקה החמישית של צרפת הן אותה מדינה (שלא שרדה את הכיבוש הנאצי, וקמה לתחיה אחרי השיחרור, ששינתה את חוקתה, גבולותיה, אופיה וסמליה אבל עדיין אותה מדינה). אם כך, למה זה ערך שצריך להיות איכפת לי ממנו? ז"א, אם מחר אזרחי בלגיה יחליטו לפצל את המדינה לשתי מדינות (נגיד פלנדריה וולוניה) , שתיהן מדינות עשירות וחופשיות, בשתיהן תשמר אותה חוקה, שתיהן יהיו חלק מהאיחוד האירופי כולל אותו מטבע וגבול פתוח, אתה תגיד שהמדינה "בלגיה" לא שרדה, לעומת זאת, אם מחר ישתלט עריץ אכזרי על בלגיה, יוציא אותה מהאיחוד האירופי, יגרש את המלך, יפזר את הפרלמנט, יסגור את כלי התקשורת, יכניס את כל מתנגדיו לגולאגים, יכבוש את הולנד ויוציא את המיונז מחוץ לחוק אתה תגיד שהמדינה "שרדה". אני מתקשה להבין באיזה עולם התסריט הראשון רע יותר מהשני? מה טוב במדינה ש"שורדת" במובן הזה? מה איכפת לי, כנתין, שמדינה "שורדת"? בעיקר בהתחשב בעובדה שגם כשהמדינה לא שורדת, מתברר שהיא יכולה לקום מחדש, ושאני בכלל לא רוצה להיות נתין ומעדיף להיות אזרח.

(איזה שאלה על חומרה לא הבנת)

לפי ההגדרה בויקיפדיה, יותר נתינים - יותר מדינת לאום, לכן סופרים גם את העבדים באתונה ואת תושבי השטחים בישראל, לכן עם או בלי סיפוח, את הקו האדום שלך עברנו מזמן, וגם אם יהיה אפרטהייד רישמי זה לא יהפוך את המדינה למדינת לאום.

במדינה דמוקרטית, חגים ושפה נשמרים כפועל יוצא של רוב ששומר עליהם בלי קשר למדינה וחוקיה, הדבר היחיד שהחוק יכול לעשות בהקשר הזה הוא לתאר את המצב (ז"א, אם מחר ימחקו את חוק השפה בצרפת אף דובר צרפתית ילידי לא יתחיל לדבר פינית סתם ככה, כל מה שהמחוקק צריך לעשות זה לדאוג שאף אחד לא ינצל את המצב שבו הרוב מדבר צרפתית ויפרסם אזהרות בפינית. אם מחר חג המולד - שאיננו חג לאומי - לא יהיה חג רישמי בצרפת, עדיין רוב הנוצרים ירצו לקחת יום חופש, וכפועל יוצא הבנקים ובתי הספר יסגרו). במדינה שאינה דמוקרטית השליט יכול להתעלם מהחוקה ככל שירצה. לכן גם אם יש חוק שמגן על תרבות הרוב הוא חסר משמעות, או שהוא מגן על המובן מאליו או שהוא סתם אות מתה. בכל מקרה, אני לא מבין את הטעם בחוקים כאלה למה צריך להגן על השרידות שלהם.

לגבי הרבנות, אני לא מבין איך זה עוזר לי (או לך, או למישהו) אבל באותו אופן באותה מידה יש במדינת ישראל מוסדות של המדינה שנקראים בתי דין שרעיים, אז לא ברור לי מה זה אומר או שייך לדיון.
735323
אני לא מבין אותך. אתה מדבר על טוב ורע. אני לא רואה איך זה קשור לפירוק של בלגיה. כן, אני אגיד שבלגיה לא שרדה, אבל אם אני לא לאומני בלגי (ואני לא) זה לא מעניין אותי.

אני ציוני (=לאומני יהודי), ולכן מאד מעניין אותי אם מדינת ישראל לא תשרוד, או אם תשרוד כמדינת כל אזרחיה או כמדינת אפרטהייד. שלוש אפשרויות נוראות מבחינתי. בשתיים הראשונות אוותר ללא מדינה שאני יכול לקרוא לה מולדת, ובשלישית אתבייש עד לשד עצמותי במולדת שלי.

חוק השפה בצרפת‏1 מגן על השפה והתרבות הצרפתית הרבה יותר מאשר על המובן מאליו. הוא יוצר הגנות בפועל נגד חדירת אינגלוזים לשפה מטעמי זהות לאומית‏2. גם חוק הבורקה אינו מתאר את המובן מאליו אלא יוצר מציאות שבה התרבות הצרפתית נאכפת‏3 בניגוד למצב לפניו.

_________
1 ראה Toubon Law [Wikipedia]
2 מתוך אינגלוז [ויקיפדיה] "לעיתים קרובות מהווה ההתנגדות לתהליך האנגליזציה חלק משאיפה רחבה יותר ללאומיות, וחשש מהיטמעות ב"כפר הגלובלי" ומאיבוד הייחוד והזהות הלאומיים והאתניים."
3 מתוך למרות המחאה: "חוק הבורקה" נכנס לתוקף: "דומה כי למרות התחושות המעורבות של הציבור הצרפתי ביחס לחוק, הרי שמרביתו מצדד בטיעוני סרקוזי וראש ממשלת צרפת, פרנסואה פיון, בטענה לשמירה על "רוחה של הרפובליקה"; סקר שהתפרסם לאחרונה מעלה כי כ-‏82 אחוזים מהצרפתים תומכים בחוק, ואילו כ-‏17 אחוזים מתנגדים לו."
735333
ז"א, אם אני מבין אותך נכון (ותקן אותי אם אני טועה), כ"לאומני יהודי" אתה רואה את קיומה של "מדינת לאום יהודי" כערך חיובי‏1 בפני עצמו. הוא לא אמצעי להשגת ערך אחר (כמו שהוא היה אצל הציונים הראשונים). הוא בלתי תלוי באופי המדינה, בגבולות המדינה, בחוקי המדינה, בשלטון של המדינה או בכח תכונה אחרת של המדינה (מלבד הויתה "מדינת לאום"). המדינה יכולה להיות רודנות, יכולה להיות מושחתת, יכולה להיות באוגנדה, יכולה להיות נאצית, ועדיין, תראה את הערך הזה במוגשם (אני מבין שאתה מחזיק בערכים אחרים, שיעמדו בסתירה לקיום הזה, ושיכולים לגרום לך להתבייש במימושה, ובכל זאת, הערך הזה הוגשם).

אם כך, אני חושב שהבנתי את המושג הראשון, אפשר לעבור לשני, "איזו יכולת שרידה יש למדינה ללא הרעיון הציוני?" מה זה "הרעיון הציוני" ואיך הוא מקדם את שרידתה של המדינה (כמו שהגדרת אותה)?

הגנה על השפה הצרפתית בחוק הוא, לדעתי, פשוט רעיון מגוחך. הגנה נגד "חדירת אינגלוזים לשפה" בחוק הוא עיוות של כל מה שטוב ויפה בקיומה של שפה האנושית. אני מתקשה למצוא דבר אחד טוב להגיד על החוק הזה מלבד זה שטוב שהוא לא קיים בכל העולם. אבל נראה לי שזה מסיח אותנו מהדיון ולא יעזור לי להבין אותך. חוק הבורקה נראה לי כמו הסח גדול אפילו יותר - אז אני מעדיף לא להתייחס אליו בכלל.

1 לצורך העניין, אני קורא להגשמת ערכים חיוביים "טוב" ולאי הגשמתם "רע".
735341
לפסקה הראשונה- נכון.

לפסקה השניה- לשיטתי הרעיון הציוני הוא מדינה יהודית‏1, ליברל דמוקרטית, בא"י. כמוכרז בהכרזת העצמאות ועל כל הסתירות והבעיות הנובעות מכך. הוא מקדם את שרידתה של המדינה בכך שלדעתי הפרת האיזון הדינמי בין "יהודית" ו"דמוקרטית" לכל אחד מהצדדים יהרוס אותה.
___________
1 ולא מדינת היהודים של הרצל. המדינה עצמה היא יהודית- עקרונותיה יהודיים, חוקיה יהודיים, היא מפלה לטובה יהודים להתאזרח בה. כמו שהקימו אותה.
2 כדי לענות לעניין שהעלית קודם ושכחתי להתייחס אליו- ההגדרה של הויקיפדיה העברית טובה וברורה בעיני. אני לא מבין מה הבעיה שלך איתה.
735350
ז"א, אם אני מנסה לתרגם את המשפט "איזו יכולת שרידה יש למדינה ללא הרעיון הציוני?" לעברית שאני מבין אני מקבל משפט די טריויאלי - מדובר שני שמות לאותו מושג. ובהתחשב שהמושג הזה הוא ערך רק בקרב מי שמחזיק אותו, אני לא בטוח איך המשפט הזה אמור להוות טיעון. זה בערך כמו להגיד "איך אפשר למנוע מוות אם נרצח אנשים" - הרי מי ששוקל רצח יודע מן הסתם שמדובר בנטילת חיים.

__________
בנוגע למאמר בויקיפדיה העברית (וההבדל בינו לבין המאמר באנגלית). המאמר באנגלית מיועד לאנשים שלא מבינים את המושג ורוצים להבין אותו, המאמר בעברית מיועד לאנשים שמבינים (או חושבים שהם מבינים) את המושג ורוצים לגייס טיעונים בעדו (או נגדו). אני מעדיף להבין על מה אני מדבר וטיעונים בעד ונגד לא כל כך מעניינים אותי. קח, למשל, את הפתיחה של המאמר בעברית:
"מדינת לאום או מדינת לאום אתנית‏1 היא מדינה שתפקידה‏4 לממש ולקיים את ריבונותו של לאום אתני‏23 מסוים בטריטוריה מסוימת, לרוב במולדתו ההיסטורית‏5. החוקים, המוסדות והסמלים במדינת לאום אתנית מבטאים את תרבותו וערכיו של הלאום השליט‏6. עם זאת, מדינות לאום אתניות בעלות משטר דמוקרטי, מחויבות לשמור על זכויות המיעוטים הנמצאים בתוכן‏7. בניגוד למונח זה, עומדת מדינת הלאום האזרחית‏8, שבה הלאום המגדיר את אופי המדינה נובע ממורשת פוליטית משותפת בלבד‏9.

רובן המכריע של 193 המדינות המוכרות היום הן מדינות לאום‏10, אם כי לא כולן מדינות לאום אתניות‏11. בפועל מעולם לא התקיימה חפיפה טריטוריאלית בין הלאומים והמדינות שנוצרו במאות האחרונות‏12. מיעוטים לאומיים, שחלקם באוכלוסייה לעיתים גדול מאוד, קיימים בכל מדינה באופן שלעיתים קרובות גורם לתחושות קיפוח, חשדנות ושנאה. בנוסף, גם מתוך הלאומים שיש להם מדינה, יש מיעוט מהלאום שחי במדינות אחרות.‏14"

1 מה זה "או" - זה הרי שני מושגים שונים. תתחילו בלהגדיר אחד מהם, אחר כך, אם יש בזה צורך, תגדירו את השני.
2 מה זה "ריבונות של לאום אתני". אם אני מסתכל על מדינה מסויימת, איך אני אדע אם הריבונות של הלאום האתני ממומשת בה?
3 ומה על "לאומים לא אתנים"?
4 תפקידה באיזה מובן?
5 מה?!?!?! מביך לקרוא פסקה כזאת באנציקלופדיה.
6 להבדיל החוקים, המוסדות והסמלים במדינות אחרות?!
7 אבל זה הרי נובע מהיותן דמוקרטות, לכן זה צריך להיות חלק מהמאמר על מדינות דמוקרטיות, אבל מה הקשר של זה למאמר שמסביר מה זה מדינות לאום? לא היית מצפה למצוא בפתיחה של מאמר אנציקלופדי על הולנד ש"חלק מההולנדים כותבים בידם השמאלית", נכון?
8 ז"א בניגוד למונח "מדינת לאום X" עומד המונח "מדינת לאום Y" - מכאן שX עומס בניגוד לY, אבל אני רוצה לקרוא מאמר על מדינת לאום, לפני שאתם מתחילים לחלק אותן לקטגוריות שונות. תתחילו במה עומד בניגוד למושג "מדינת לאום" ומה זה "מדינת לאום" - אחר כך, כשנתתם את ההגדרה, תוכלו לפצל את מדינות הלאום לקטגוריות שונות, עם דוגמאות והסברים. ראה המאמר באנגלית.
9 אני לא יודע עם זה משפט בעברית - הפכתי והפכתי בו ואין לי שמץ של מושג מה המשמעות שלו.
10 אנחנו יודעים שזה לא נכון עובדתית (ראה המאמר באנגלית)
11 אבל... אבל זה מאמר על מדינת לאום, לא הגדרתם היטב את ההבדל, לא הגדרתם בכלל את המושג, אז מה זה אומר שרוב המדינות שיייכות לקטגוריה הזאת אם הקטגוריה לא מוגדרת?
12 "מעולם" או "במאות האחרונות"? זה לא מסתדר ביחד. תחליטו.
14 אני חושב ששלושת המשפטים האחרונים לא באמת שייכים לשאר המאמר, לא עוזרים להבין את המושג ונשמעים כמו אפולוגטיקה. אפולוגטיקה לא צריכה לפתוח מאמרים אנציקלופדים, לא באתי למצוא תירוצים, באתי ללמוד.
735373
לא בדיוק. יש כאן טענה, שהמדינה לא תוכל לשרוד אם תסטה יותר מדי מהאיזון לצד אחד. צרפת שרדה את המהפכה, אני חושש שישראל לא.

_________
הבנתי אותך, אני יותר סלחן כלפי ניסוחים שנכתבו בתחומים לא ריאליים. אקרא את הערך באנגלית.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים