בתשובה להאלמון האיילי, 07/04/21 17:33
רל״ב 735399
לא אמרתי שבג''ץ הוא סכנה לדמוקרטיה, ציינתי עובדה פשוטה.
טענת שהכנסת תוכל למנוע החלטות של בית המשפט, במקרה זה הרג ג'ינג'ים, על ידי שינוי החקיקה. אני אומר שהיא לא בהכרח תוכל לעשות זאת.
רל״ב 735402
ציינת דעה, לא עובדה. מכל מקום, אני שמח לשמוע שאינך רואה בבג''צ סכנה לדמוקרטיה.
לא טענתי שהכנסת תוכל למנוע שום החלטה. אמרתי אילו מהלכים יהיה ראוי בעיני שהכנסת תעשה במסגרת תסריט תיאורטי.
רל״ב 735404
זה שבית המשפט התקדם לכיוון ביטול חוק יסוד, כלומר קרוב לכך יותר מבעבר, זו עובדה שנראה לי שיהיה קשה למצוא מומחה למשפטים שיחלוק עליה. הפרשנים נחלקים בעיקר בשאלה אם הדבר טוב או רע.
רל״ב 735405
גם לא אמרתי שבג''ץ איננו סכנה לדמוקרטיה, אגב. לא התייחסתי לכך בתגובה שלעיל.
רל״ב 735417
רגע, לדעתי שי הבדל בין "העליון מתקדם בבטחה לשלב בו יבטל גם חוקי יסוד." ו"בית המשפט התקדם לכיוון ביטול חוק יסוד". כמו ההבדל בין "אני מתקדם בבטחה לקוטב הצפוני" ו"אני מתקדם לכיוון צפון". לאיזה מהם התכוונת?
ויש גם את "יש מעט מאוד, אם בכלל, מומחים למשפט שיחלקו על כך שבג"צ התקדם לכיוון ביטול חוק יסוד", שזאת הצהרה שלישית. עליה הכי קל לדון באופן עובדתי.

"גם לא אמרתי שבג"ץ איננו סכנה לדמוקרטיה, אגב. לא התייחסתי לכך בתגובה שלעיל." לדעתי זה עלה במשתמע מתגובתך. אפשר לפתור את זה בקלות - אם אתה חושב שבג"צ הוא סכנה לדמוקרטיה, לא ברור על מה אתה מתלונן. אם אינך חושב כך, אני מתנצל שקפצתי למסקנות.
רל״ב 735423
נראה לי קצת סמנטיקה לא מעניינת במיוחד.
כתבתי את מה שרציתי לכתוב ולא את מה שאני אולי חושב ואולי לא אבל לא מעוניין לכתוב.
רל״ב 735507
"בית המשפט התקדם לכיוון ביטול חוק יסוד" זאת הצהרה כל כך כללית שאפשר לצקת לתוכה כמעט כל תוכן, במיוחד אם אם לא מבדילים בין תנועה מהותית לתזוזה קטנטנה.
אם, למשל, מומחה למשפט טוען ש"הממשלה וחלק מחברי הכנסת מתנהגת יותר ויותר באופן שנוגד את עקרונות המנהלת התקין והמסגרת החוקית של מדינת ישראל. לכן אנו רואים יותר ויותר מקרים בהם בג"צ נאלץ להתערב" גם על זה אפשר לומר שבג"צ "התקדם לכיוון" ביטול חוק יסוד.

לדעתי בג"צ לא צריך להיות בעמדה מעל או מתחת לממשלה או לכנסת, אלא צריך לקיים איזון סמכויות בין שלושת הרשויות בין השאר כדי למנוע מצב בו המדינה מתנהגת באופן שחורג מכללי המוסר הבסיסיים (לכן גם לא תהיה לי בעיה אם בג"צ יבטל את חוק יסוד: הרג הג'ינג'ים). אם מבחינתך "בג"צ מתקרב לכיוון ביטול חוק יסוד" שקול ל"הכנסת מתקרבת לכיוון חקיקה שחורגת מגבולות המוסר הבסיסי", אין בינינו מחלוקת. רק עדיף שתבהיר את זה, כי הטענה הזאת יוצרת רושם אחר לחלוטין מ"העליון מתקדם בבטחה לשלב בו יבטל גם חוקי יסוד".
רל״ב 735419
אם הייתי מרצה למדע המדינה ותלמיד היה מספר לי את עלילות הבג"ץ בגרסה שהימין הישראלי חי בה, הייתי שוקל ברצינות להציע לו לשקול מסלול לימודים אחר.
העובדה שהרשות השופטת היא החלשה מבין 3 רשויות השלטון, היא מוסכמה שמי שאינו יודע אותה, נמצא בתחום הלא נכון. לא רק שהרשות המבצעת מחזיקה גם בהירארכיה וגם בארנק של כל ארגוני השלטון (כוחות ביטחון, מוסדות גביה, ביטוחים לאומיים) אלא שהיא גם מחזיקה בידה את הארגון שאמור לאכוף, את פסיקות ביה"מ (המשטרה). בסופו של דבר, גם אם הבג"ץ יורה לרוה"מ להתפטר אין בידו שום אמצעי לאכוף זאת. הפררוגטיבה היחידה בידי השופטים במקרה כזה היא להתפטר.
איש אינו חולק על כך שהשופטים צריכים לפעול ע"פ החוק ולא לחוקק אותו. העובדה שלעתים ביה"מ נדרש לגלות יצירתיות במציאת החוק אינה סותרת את ההסכמה הכללית בעניין זה.
הנאראטיב של ביה"מ החתרני שהתיישב כל כך טוב בימין הישראלי, הוא בדיה הקורסת ממשקל עצמה. אם היה שמץ של אמת בטענות על ביה"מ (חתרן, קושר קשר להפיכה, מנסה לחוקק בעצמו) שומה היה על הממשלה והכנסת לסרב למלא את הוראותיהם ולחכות להתפטרותם. במקום זאת ממשיכים לקונן על הפסיקות ולהסית נגד השופטים.
בישראל, יש שני תנאים מיוחדים ההולכים נגד האקסיומה לעיל. ראשית הלקונה בחקיקת היסוד שהוזכרה, המאלצת את ביה"מ העליון להגדיר כל מיני דקלרציות וחקיקה רגילה כחוקי יסוד. זה אינו תפקידו, אבל מה הוא אמור לעשות כאשר הכנסת מסרבת לתת בידו את הכלים הללו?
התנאי השני, הוא שלשופטים העליונים בישראל יש הרבה השפעה על בחירת מחליפיהם (נניח יחסית לארה"ב). אפשר להתווכח אם ההשפעה רבה מדי או מדוייקת. אבל היא אינה גליץ' של המחוקק הישראלי. היא קיימת שם כדי ליסד בי"מ שמרני שאמור לרסן עודף חקיקה והשתנות חדשים לבקרים. ושוב, הכנסת יכולה לשנות את המצב באמצעות חקיקת יסוד ואינה עושה זאת. לענ"ד גם בשיטה הנוכחית השלטון מקבל בחלוף הזמן את השופטים שהוא רוצה. זה שמציגים את קוצר הרוח והתאוותנות של השלטון להחליף את השופטים, כאיזשהו קשר אפל של השופטים זו פשוט נבזות.
יתכן שיש דוגמאות שבהן בגלל התנאים שציינתי ביה"מ חרג מן המנדט שלו ויתכן שצריך לדון ולתקן פרצות, אבל מכאן ועד להזיה כאילו ביה"מ מנהל מהפכה נגד הרשויות האחרות מפרידים ת"ק פרסא. העובדה שההזיה הזו מקובלת על קהל כל כך רחב בימין, פשוט נפלאתה מבינתי. רפורמה של בתי המשפט עושים בכנסת ולא ברחוב, בתקשורת ובהמון. איכשהו נראה לי שיש פער עמוק בין השכנוע העצמי בזדון הרשות השופטת לבין תחושת הבטן הציבורית אני לא רואה דרישה ציבורית נלהבת להחליף את הטייפ של השופטים.
רל״ב 735425
גם היועץ המשפטי לממשלה הוא להלכה חלק מהרשות המבצעת, אז? אני מוכן להתערב שאם המשטרה תצטרך לבחור, היא תציית לבית המשפט ולא לשר אוחנה שהיא איננה סופרת כלל.
"איש אינו חולק על כך שהשופטים צריכים לפעול ע"פ החוק ולא לחוקק אותו" - בהחלט ייתכן שכבוד הנשיאה חיות חולקת על כך.
אני בהחלט מסכים, הכנסת אשמה שהיא לא לוקחת את המושכות לידיה. האשם מס' 1 הוא כמובן בנימין נתניהו. מה שמטריד אותי הוא שאם הכנסת לא תפעל מהר, בית המשפט עלול לקבע את סמכויותיו שלו כך שהכנסת תאבד את יכולתה לגבור עליו.
רל״ב 735431
אפשר להגיד שהכנסת אשמה כקולקטיב, אבל זה די מפספס אינפורמציה על המצב כפי שהוא. הכנסת היא לא אדם אחד ספציפי שאפשר להאשים ואפילו נתניהו לא אשם במצב (במובן של ״הוא לא עושה מספיק״). נתניהו היה שמח אם הוא היה יכול לחליש את בתי המשפט ולחזק את שלטונו/ממשלתו/את הכנסת שיש לו בה רוב, אם היה לו רוב שהוא היה יכול לגייס כדי לעשות זאת. אבל לנתניהו אין רוב והכנסת היא במוד של פוליטיקה פרטיזנית.

הסיבה שהכנסת מהססת לקחת על עצמה סמכויות ולמנוע כל סכנה של עודף סמכויות בידי בג״ץ (בגלל אי בהירות חוקתית) נובעת מחשדנות של חלקים בכנסת כלפי חלקים אחרים בכנסת. המצב לא נובע מאיזו קונפירציה מרושעת של משפטנים ו-Deep State (כפי שאוהבים לתאר את המצב ביביסטים). הסיבה שאין למדינת ישראל חוקה מסודרת נובעת מכך שקשה עד בלתי אפשרי ליצר קונצנזוס בכנסת (או אפילו בציבור) לגבי התוכן של החוקה הזאת. כל צד שיהיה מעוניין לקדם חוקה, צריך לשכנע את הצד השני (ויש גם צד שלישי, רביעי וחמישי) שהחוקה הזאת תפעל גם לטובתו ושהיא לא טריק מלוכלך שנועד כדי לחזק צד אחד במאבק הפוליטי על חשבון הצד השני. בהצלחה שיהיה לנו.

כמו שאמרתי למעלה - זה מנותק מהמציאות לדרוש חקיקה מסודרת בכנסת בנושאים של חוקי היסוד הבסיסיים ביותר של מדינת ישראל, כאשר אפילו תקציב אי אפשר להעביר פה כמו מדינה נורמלית או לקיים ממשלה שלא מתפרקת כל חודשיים.

אפשר להאשים אישית את נתניהו רק במובן הזה: הוא צריך ללכת ורק אז אפשר להתחיל לדמיין קואליציות יציבות יותר שיכולות לעסוק בנושאים הללו עם קונצנזוס רחב והסכמה רחבה יותר. כל עוד תקועים עם האיש הזה שהוביל אותנו לפלונטר הפוליטי הנוכחי, נשאר במצב שאפילו חקיקה פשוטה היא אתגר מורכב ומסורבל. חוקה?! חוקי יסוד?! ביטצ׳ פליז.
רל״ב 735432
אתה באמת עומד מאחרי האמירה "בהחלט ייתכן שכבוד הנשיאה חיות חולקת על כך" ש"השופטים צריכים לפעול ע"פ החוק ולא לחוקק אותו"?
רל״ב 735433
אני שמעתי באזני את דניאל פרידמן אומר שבית המשפט העליון הפך את עצמו לבית מחוקקים.
רל״ב 735435
שאלתי לגבי הגב' חיות. דיעותיו וסגנונו של האדון פרידמן מוכרים לי במידת מה (אם כי מידת התמיכה בדיעותיו ע''י משפטנים בכירים באקדמיה אינה ידועה לי).
רל״ב 735447
כן, זו פרשנות אפשרית לדברי נשיאת בית המשפט על ביטול חוק יסוד.
רל״ב 735499
יש לך דוגמא כלשהי (מכל מדינה, בכל זמן) למצב בו המערכת המשפטית עמדה מאחורי הפיכה, ותפסה את השלטון?

מהצד השני - יש הרבה דוגמאות (מהרבה מדינות, וגם מהזמן האחרון) לראשי-מדינות שרמסו את בתי-המשפט באמתלות שישמעו מוכרות מאד לאוזן הישראלית כדי לתפוס את השלטון (הודו, טורקיה, רוסיה, הונגריה...). זה גלוי וברור - באופן שהיה קומי אלמלא היה נראה שהוא הולך להוביל לטרגדיה - שהימין הישראלי רק מאמץ באופן מגושם את הדוגמאות האלה כמודל לחיקוי.
רל״ב 735504
יש מרחק רב בין הפיכה ובין ''השופטים צריכים לפעול ע''פ החוק ולא לחוקק אותו''.
רל״ב 735515
כזכור, החוק נתן לבית המשפט את הכח ל''חוקק''.
רל״ב 735534
כן, אני זוכר את הדיון הזה. אני חושב שגם השופטים מרחיקי הלכת ביותר אינם מפרשים את עניין ''הצדק'' באופן מרחיב כמוך, ואם יעשו זאת, אצפה מנבחריי להשתדל להסיר את ההתייחסות ל''צדק'' מהחוק.
רל״ב 735530
כנראה כל הדיונים על רצח ג'ינג'ים והדחות רמטכ"לים בלבלו אותי.

אם אני מבין נכון, הבעיה שמטרידה אותך אינה קשורה למצב החוקי בישראל (בו לבית המשפט יש תפקיד מוגדר היטב בהתמודדות עם לאקונות וסתירות בחקיקה, כמו גם לגבי שמירה על חוקי המשחק שהכנסת קובעת - גם כשמדובר בהחלתם על הכנסת והממשלה). אילו זו הייתה הבעיה, הפיתרון היה פשוט (חקוקה הדוקה ומפורשת יותר על ידי הכנסת) והביקורת שלך הייתה מופנית כלפי חברי-הכנסת ולא כלפי השופטים. נכון?

הבעיה היא "פרסונלית" או "מוסדית": אתה חושש\מעריך\מאמין\בטוח שהכנסת חסרת אונים כי בתי-המשפט ממילא יעשו מה שמתחשק להם (גם אין ברור שאין להם סמכות לכך)? אתה טוען שיש בכוחם להכתיב לגופי הרשות המבצעת (משרדי הממשלה, הצבא, המשטרה) כיצד להתנהל, ושהם משמתשים בכוח זה בלי הגבלה ומבלי שלכנסת יש אפשרות להתערב?

האם זה תיאור הוגן של עמדתך?
רל״ב 735531
אולי כדאי להתחיל מהמקרה הכללי של n רשויות נפרדות, ובסוף להציב n=3.
רל״ב 735532
אני מתעניין באסימפטוטיקה, כש-n הולך לאינסוף. השערה: בתי המשפט תמיד סמולנים יותר משאר הרשויות, בקבוע אוניברסלי שאינו תלוי בממד.
רל״ב 735535
יש כאן שני עניינים שונים. לגבי פסילת חוקים רגילים, הביקורת שלי בהחלט מופנית גם כלפי חברי הכנסת, ואני חושב שכתבתי את זה כבר לא פעם. עברו יותר מ-‏25 שנים מאז פס"ד המזרחי, ויש משמעות של הסכמה בשתיקת הכנסת.
אני חושש מנטילת חירות של בית המשפט לעצמו לפסול חוקי יסוד. זה עדיין לא קרה ולכן לא יהיה נכון להגיד "שהם משתמשים בכוח בלי הגבלה", אבל כן הונחה תשתית רעיונית לאפשרות הזו בדיון בתוקף חוקי יסוד. אני רוצה שהמילה האחרונה תהיה של הכנסת.
רל״ב 735542
תכבד הכנסת ותחוקק את חוק יסוד החקיקה. כיום המצב הוא הפוך: הכנסת מתייחסת לא ברצינות לחוקי יסוד (כל מה שהיה מסביב לממשלת החילופים). אם כך הכנסת, מה נלין על השופטים? לדוגמה, העובדה שפתאום אין שר משפטים: תוצאה לא רק של הפלונטר הפוליטי אלא גם של פגם בחוקי היסוד.
רל״ב 735546
מה בכלל המשמעות המיוחדת של חוקי יסוד אם מפעילים את העקרונות שאמרו למעלה כמו ״שופטים לא צריכים לדון בסתירות עם חוקי יסוד. פשוט החוק האחרון קובע״ או ״המילה האחרונה צריכה תמיד להיות של הכנסת״?

כל הרעיון מאחורי חוקה / חוקי יסוד הוא הגבלה על כולם *כולל הגבלות על הרוב, הממשלה והכנסת*. חוקה וחוקי יסוד זה משהו שצריך להיות קשה לשנות, גם לרוב, אחרת באיזה מובן הם יסוד? אם אפשר באמצעות כל רוב מזדמן של 61 חברי כנסת למחוק את כל ספר החוקים ולכתוב אותו מחדש, בשביל מה צריך בכלל חוקי יסוד?
רל״ב 735718
על פניו, נראה שאני בסה"כ מסכים איתך. אבל מכיוון שכמעט בכל סוגייה קונקרטית (ובפרט בעניין בתי המשפט) אנחנו לא מסכימים - כנראה שמתחבא כאן בכל זאת עניין עקרוני עליו אנחנו חלוקים. ואני חושב שלב העניין הוא במשפט "אני רוצה שהמילה האחרונה תהיה של הכנסת".

כידוע, השיטה בישראל מבוססת על נציגים (חברי הכנסת הם נציגי הבוחרים ברשות המחוקקת, והשרים הם נציגי הכנסת ברשות המבצעת), וכמו כל שיטה המבוססת על נציגים היא חשופה לשתי בעיות קשות:

(א) "בעיית הסוכן": חברי הכנסת והשרים אמורים אמנם בתאוריה לייצג אחרים, אבל לרוע המזל יש להם (כמו לכולם) אינטרסים פרטיים שלעיתים קרובות עומדים בסתירה לאינטרסים הציבוריים\מגזריים אותם הם מתיימרים לשרת. בפועל קל מאד לנציגים (קל מידי) לטשטש את הקונפליקט, ולפעול בעקביות ולאורך זמן למען אינטרסים לגמרי אחרים מאילו המוצהרים.

(ב) "בעיית המדגם המיקרי": הכנסת מונה בסה"כ 120 אנשים (=מעט), שנבחרים בתהליך בו מובנית אקראיות אינהרנטית וגדולה. ואם זה לא גרוע מספיק, אז חלק גדול מסמכויות הכנסת (ויתר על כן, הממשלה) יכולים לצאת בפועל בהסכמת מספר קטן מאד של אנשים מתוכם. גם אם מישהו מחזיק בגישה אולטרא-נאיבית‏1 לפיה נציגי הציבור הנבחרים באמת ובתמים מייצגים את הציבור, הביטחון שלו בכך שנציגי הציבור האלה באמת מייצגים את הציבור כרגע ספציפית בעניין הזה צריכה להיות תמיד מאד נמוכה.

לשתי הבעיות האלה אין פתרונות, אבל יש דרכים to mitigate את האפקטים שלהם במידה מסויימת, וכולן נשענות על אותו עיקרון בסיסי: החלשה ופיקוח. זו הרציונאליזציה שמנחה למשל את עקרון הפרדת הרשויות, והיא זו עליה - בין השאר - נסמכים האידיאלים (הארכאיים...) של עיתונות חופשית וחופש הביטוי. את המשפט "אני רוצה שהמילה האחרונה תהיה של הכנסת" הייתי יכולתי אמנם לכתוב בעצמי, אבל אני חושד שהכוונה שלי הייתה שונה לגמרי משלך, כי מבחינתי חסרה בו סיפא מובנת מאליה "...אבל שיהיה לה מאד קשה לומר את המילה האחרונה הזו".

אפשר, תיאורטית, לדמיין מצב בו מערכת המשפט תופסת את השלטון בישראל ומכוננת מעין "מועצת שומרי החוקה" שמחזיקה את הכנסת והממשלה בבי...בירכיים, באופן שמעקר מתוכן את הדמוקרטיה הישראלית. ואם אתה מעריך שלשם הדברים הולכים, אז העמדות שלך אכן סבירות מאד.

אבל באמת? לשם הדברים הולכים? אתה באמת מאמין בזה?

כאמור, אני לא מכיר אף תקדים היסטורי של מהלך כזה בשום מקום (ובמקביל מכיר תקדימים רבים ורלוונטים של התרחיש ההפוך), ואני באמת ובתמים לא מבין איך אפשר להתסכל בראייה מפוקחת על המאבק שהתפתח לאחרונה בין הכנסת לבתי-המשפט, ולראות בו משהו אחר פרט לקואלציה של פופליסטים\מושחתים\פנאטיים-אידיאולוגיים שמעוניינים להסיר מעצמם את הפיקוח והמגבלות המובנות בדמוקרטיה הישראלית (איש-איש מהסיבות הנגזרות משמות התואר המתאימים לו מבין השלושה). אני מוכן להתערב על סכום גדול של כסף וביחסים מצויינים לצד השני שהדמוקרטיה בישראל לא תתמוטט בגלל הפיכה של שופטים, וגם לקבל התערבות ביחסים טובים (אבל גרועים לכולם) שהדמוקרטיה הישראלית כן תתאיין בגלל שחיקת המערכת-המשפטית ונטרולה.

1 "אולטרא נאיבית": ראשית בגלל "בעיית הסוכן", אבל באופן עמוק יותר כי בבסיסה ההנחה ש-"רצון הציבור" הוא מונח עם תוכן ממשי, ולא רק סלוגן קליט.
רל״ב 735727
הערה: ממשל שבו הכח הוא בידי שופטים נקרא kritarchy ואכן יש לכך מעט מאד דוגמאות.
רל״ב 735731
צורת השלטון באירן די מתקרבת לזה, כשהחוקה היא השריעה.
רל״ב 735742
שם המילה האחרונה היא של המנהיג העליון. השווה את מעמדו של רפסנג’ני למעמדו של חמנאי. רפסנג’ני יצר במקור את התפקיד הזה מתוך ההנחה שהוא כנשיא ירכז את הכוח, הוא טעה.
רל״ב 735753
זה דווקא נקרא תיאוקרטיה (שלטון דת) וקצת יותר נפוץ
רל״ב 735747
תודה על התשובה המפורטת.
(א) אין סיבה להניח שמי שאינו סוכן לא ילקה בבעיות ניגוד האינטרסים של הסוכן.
(ב) הגדלת מספר הנציגים בהחלט באה בחשבון, ואשמח גם להגדלת הייצוגיות על ידי ביטול אחוז החסימה. ברור שאין ייצוג מושלם בכל רגע ורגע, אבל החלטנו על קירוב של פעם בארבע שנים.
אני לא רוצה לדבר על תרחישי ''יום הדין'', אבל בפועל אפשר לראות ששליטת הגורמים המשפטיים הולכת ומתחזקת. נוכח החלטות הייעוץ המשפטי, אין לשר אפילו הזכות להביא את עמדתו לדיון הוגן בבית המשפט. אני חושב שזהו מצב בלתי נסבל.
רל״ב 735748
ודבר אחרון, אולי שכחתי. נסה וריאציה של מסך הבערות, ובה בית המשפט בשליטה של מי שאינך מזדהה עם עמדותיהם. האם עדיין היית מרוצה מיחסי הכוחות שבין הממשלה ובינם?
רל״ב 735762
אין לי צל של ספק שממשלה ימנית ומושחתת תזיק (הה, כבר מזיקה) לי ולסביבתי הקרובה עשרות מונים משופטי בג''ץ שבאו מהשקפת עולם ימנית.
או בניסוח אחר - את העסקה של החלפת שלטון הנתניהו, שריו וחרדיו בממשלת מרכז שמאל ליברלית, מול החלפת ההזדהות הפוליטית של כל שופטי העליון, אני לוקח בשתי ידיים ומוכן להוסיף בונוס.
רל״ב 735773
אולי עכשיו אתה מוכן לזה, השאלה אם תהיה מוכן לזה *אחרי* שהשמאל יהיה בשלטון. על כל פנים, זו לא סתם החלפת הזדהות פוליטית. דמיין דברים חשובים מאוד שהיית רוצה שהממשלה הזו תשיג, ואז תבטל אותם.
דוגמה? בשבילך, נניח שהממשלה סוף סוף באמת מעוניינת לגייס חרדים, או אולי לקצץ בקצבאות הילדים. אולי שוב יש מגפה והיא רוצה לסגור את מוסדות החינוך הפיראטיים. אבל העליון, מעשה שטן, מחליט שזה מנוגד לכבוד האדם או להיות ישראל יהודית ודמוקרטית ומבטל את ההחלטות.
רל״ב 735780
כל הענין הוא שלהערכתי - בלי קשר לצד הפוליטי - בית המשפט משפיע על המתרחש במדינה הרבה פחות מהממשלה, ורוב רובן של החלטותיה - גם החשובות מאד - לא מופרע על ידי בית המשפט.
רל״ב 735761
א. בעיית הסוכן הרבה יותר חמורה אצל השופטים, הם אפילו לא מתיימרים לייצג את הציבור
ב. בעיית המדגם המקרי אף היא חמורה יותר אצל השופטים לועמת חברי הכנסת. יש 120 חברי כנסת (שמייצגים מפלגות שונות וציבורים שונים) אבל רק 14 שופטים בביהמ"ש העליון, כאשר הצעירים שבהם נבחרו ע"י ועדה שכללה את המבוגרים מהם, כלומר מדובר בקבוצה הומוגנית מבחינת השקפת העולם.
"מועצת המהפכה" (הכוונה למהפכה השיפוטית של ברק) אכן תפסה את השלטון בישראל. ברצותם ממנים יו"ר לכנסת, ברצותם מחליטים שאסור לראש ממשלה לעסוק בתקציבים, ברצותם פוסלים חוקים או מאיינים אותם, ואפילו התכנסו כדי להחליט לגבי חוקי יסוד (!). אין להם שום איזונים ושום בלמים.
רל״ב 735767
כשכתבת "ברצותם", נזכרתי בפרק של מסע בין כוכבים הדור הבא. האנטרפרייז ביקרה בפלנטה שבה הופיעה אישה שטענה שהיא דמות מיתולגית בשם ארדרה, מהמיתולוגיה של אותה פלנטה. ולכן על תושבי הכוכב לסגוד לה. נראה שיש לה כח קסם שמחולל רעידות אדמה. ידה ידה ידה, צוות האנטרפרייז משתלט על המכונה שבעזרתה ארדרה מחוללת את רעידות האדמה. בסוף הפרק, נערך משפט ובו פיקארד מדגים שגם הוא יכול לחולל רעידות אדמה כמו ארדרה. ואז הוא מבקש מארדרה "האם תוכלי להפסיק את רעידות האדמה?". ואז ארדרה אומרת "כן.." ואחרי רגע קל (שבו היא מנסה להתקשר עם המכונה ונכשלת) היא אומרת: "בעצם אני אוהבת את רעידות האדמה."

אז, לדבריך, מועצת המהפכה תפסה את השלטון ויש לה "כח בלתי מוגבל" כפי שכתב ידידיה. אך באורח פלא היא איננה רוצה לשנות יותר מדי דברים. כנראה היא ממש מחבבת את נתניהו ואת המדיניות שלו...
רל״ב 735769
אני לא מוצא את התגובה שבה ייחסתי למערכת המשפט "כח בלתי מוגבל", תוכל לתת לי את ההקשר שבו כתבתי זאת? כי למיטב זכרוני דווקא אמרתי שלא יהיה נכון להגיד שהם משתמשים בכוח בלי הגבלה.
רל״ב 735771
חפש: כוחו האינסופי של בג"ץ
אם אינך סבור שהכח שלו הוא אינסופי, אז אני חוזר בי.
רל״ב 735774
תודה, מצאתי. זה היה קצת על דרך הגוזמה. אני אכן חושב שלבית המשפט העליון כוח רב מאוד והוא עליון על הרשויות האחרות, אבל כפי שכתבתי בתגובה 735535 הוא לא ניצל את מלוא כוחו.
רל״ב 735777
יפה, אז הדימוי שלי עומד.
מסיבה כלשהי, ארדרה לא מנצלת את מלוא כוחה...
רל״ב 735783
אני משוכנע שרוב הקוראים מייד הבינו שמה שאמרת זה שטות, אבל לטובת קורא עתידי תמים אענה:

א. בעיית הסוכן- השופטים לא אמורים לייצג את הציבור. הם לא סוכנים של איזה ריבון- בעל מניות או בעל זכות הצבעה- שיש לו אג'נדה והם צריכים לייצג אותה. השופטים ממונים על מנת לשפוט על פי החוק: "בעניני שפיטה אין מרות על מי שבידו סמכות שפיטה, זולת מרותו של הדין." לא ייצוג ולא נעליים.

ב. בעיית המדגם המקרי- בניגוד לחברי כנסת, שאין שום רף מקצועי שהם צריכים לעבור על מנת לכהן, השופטים נבחרים מקרב עדית בעלי המקצוע בתחום. מראש כל עו"ד מתחיל צריך לעבור את בחינות הלשכה, שהן רף מקצועי לא קל. הסינון של שופטים הרבה יותר דק. אין חשש ששופט לא יהיה בעל מקצוע מעולה בתחום המשפט.

>> מדובר בקבוצה הומוגנית מבחינת השקפת העולם

1. זה לא קשור לשתי הבעיות שמדובר עליהן בפתיל
2. על איזה השקפת עולם אתה מדבר? אם תגיד תשוקה למקצוע אני אסכים. צריך תשוקה מיוחדת לחוק כדי להיות שופט במשך עשרות שנים. אם תגיד שהשופטים מוטים פוליטית לשמאל אגיד לך- תסתכל מי בחר ומינה אותם: איילת שקד ואפי נווה. נראה לך שאיילת שקד היתה ממנה סמולנים?
3. תקרא את קורות החיים של ה 14 האלה ותגיד לי אם יש בהם משהו שתומך בדעה הקדומה שלך.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים