בתשובה לידידיה, 09/04/21 10:30
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 735587
ממש לבקשתך בנק ישראל מנתח את נתוני הקורונה ומראה שסיכון ההדבקה במערכת החינוך הוא זניח, 4% בלבד, ושאפשר היה ליטול סיכון ולפתוח את מערכת החינוך גם במהלך גלי תחלואה גדולים.
על הדרך הוא מפריך את התירוצים של המגזר החרדי לתחלואה העצומה שם, ומראה שהיא נובעת מההתנהגות הפושעת וההתעלמות מההנחיות:
"בנק ישראל תוקע סיכה בבלון התירוצים החרדי. הבנק בדק את שיעורי התחלואה והאשפוז, בהתחשב בתנאים הייחודיים של הערבים והחרדים: הצפיפות המשפחתית, הדירות הקטנות, הצפיפות העירונית, וגם הגיל הצעיר של האוכלוסייה בהתחשב בכך שעיקר ההדבקה בישראל היה בקרב צעירים. מתברר שגם כאשר מתחשבים בכל התנאים הללו, התחלואה החרדית עדיין מחרידה: שיעורי התחלואה החרדיים, בניכוי כל התירוצים, היו גבוהים פי 4.2 מאלה של יהודים שאינם חרדים, ושיעורי האשפוז היו גבוהים פי שלושה."
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 735592
אין לי גישה למאמר. מה הכוונה "סיכון של 4%"?
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 735595
"הניתוח של כל המקרים שבהם מערכת החינוך נפתחה ונסגרה, ביחס לשיעורי ההדבקה באוכלוסייה לפני ואחרי הפתיחה, הביא את בנק ישראל למסקנה שמערכת החינוך תרמה 4% לגידול בהדבקה. בקיצור, היא הגדילה את הסיכוי להידבק מ-‏7% ל-‏7.3%, לא יותר מכך."
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 735596
הנה המקור: דו"ח בנק ישראל, פרק ז'
זה בסוף, עמ' 258. לא קראתי עדיין.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 735594
לא ראיתי קישור לדו״ח.
הדו״ח המלא:
יש הודעות קודמות לעיתונות עם חלקים ממנו שפורסמו קודם:
(לא קראתי)
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 735605
"הסברה שיש יותר הדבקה בתוך משפחות גדולות, קרי שהחרדים נדבקו יותר בגלל ההדבקה הביתית, אינה נכונה. הניתוח של בנק ישראל לימד כי הסיכוי של בן משפחה להידבק, אם אחד מבני המשפחה היה חולה קורונה, היה 25%-33%, לעומת סיכוי של 7% להידבקות באוכלוסייה כולה. כלומר, ההדבקה בתוך המשפחה היתה נפוצה פי ארבעה, אבל אין קשר לגודל המשפחה. במשק בית שבו יש שתי נפשות ובמשק בית עם תשע נפשות, בכל מקרה הסיכוי של כל נפש בבית להידבק, אם אחד מבני המשפחה חולה בקורונה, היה 25%-33% - ללא קשר לגודל המשפחה. כלומר, גודל המשפחות הוא תירוץ קלוש להדבקה החרדית הנרחבת."
רגע, מה?
הפסקא עוסקת בסיכוי של אחד מבני המשפחה להידבק בהינתן בן משפחה חולה. ככל שהמשפחה יותר גדולה, כך יש יותר סיכוי שמישהו במשפחה יחלה, וכך גם עולה מספר בני המשפחה שידבקו. המסקנה היא שהצפיפות היא תירוץ קלוש, לא גודל המשפחה.
זה כמו לטעון שאירועים המוניים אינם מנוע הדבקה, כי הסיכוי של אדם בודד להידבק באירוע המוני בהינתן חולה אחד זהה לסיכוי שלו להידבק באירוע קטן.
אני מנחש שהבעיה היא בפרשנות של אלוזורוב ולא בבנק ישראל, ושאת שיעורי התחלואה והאישפוז המתוקננים לא היא חישבה. אבל זה עדיין מוריד את המוכנות שלי להסתמך על הכתבה.
מישהו יכול לתת קישור לדוח עצמו? לא נראה שזה הדוח של בנק ישראל ל-‏2020, שם בדקתי.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 735608
בתגובות מעליך אריק וצפריר המוכשרים קישרו קישורים.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 735610
בדקתי שם. לא מצאתי את הנתונים שציטטתי.
אם ראית, אשמח להפניה יותר מדויקת.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 735629
עמוד 252 בקישור שהבאתי
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 735641
תודה.
בעמ' 256 מצויינים המשתנים שתיקננו עבורם. מציינים שם בין השאר הימצאות ילדים ומספר הילדים בכל קבוצת גיל, מה שלמעשה מטפל בגודל המשפחה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים