 |
"הסברה שיש יותר הדבקה בתוך משפחות גדולות, קרי שהחרדים נדבקו יותר בגלל ההדבקה הביתית, אינה נכונה. הניתוח של בנק ישראל לימד כי הסיכוי של בן משפחה להידבק, אם אחד מבני המשפחה היה חולה קורונה, היה 25%-33%, לעומת סיכוי של 7% להידבקות באוכלוסייה כולה. כלומר, ההדבקה בתוך המשפחה היתה נפוצה פי ארבעה, אבל אין קשר לגודל המשפחה. במשק בית שבו יש שתי נפשות ובמשק בית עם תשע נפשות, בכל מקרה הסיכוי של כל נפש בבית להידבק, אם אחד מבני המשפחה חולה בקורונה, היה 25%-33% - ללא קשר לגודל המשפחה. כלומר, גודל המשפחות הוא תירוץ קלוש להדבקה החרדית הנרחבת."
רגע, מה?
הפסקא עוסקת בסיכוי של אחד מבני המשפחה להידבק בהינתן בן משפחה חולה. ככל שהמשפחה יותר גדולה, כך יש יותר סיכוי שמישהו במשפחה יחלה, וכך גם עולה מספר בני המשפחה שידבקו. המסקנה היא שהצפיפות היא תירוץ קלוש, לא גודל המשפחה.
זה כמו לטעון שאירועים המוניים אינם מנוע הדבקה, כי הסיכוי של אדם בודד להידבק באירוע המוני בהינתן חולה אחד זהה לסיכוי שלו להידבק באירוע קטן.
אני מנחש שהבעיה היא בפרשנות של אלוזורוב ולא בבנק ישראל, ושאת שיעורי התחלואה והאישפוז המתוקננים לא היא חישבה. אבל זה עדיין מוריד את המוכנות שלי להסתמך על הכתבה.
מישהו יכול לתת קישור לדוח עצמו? לא נראה שזה הדוח של בנק ישראל ל-2020, שם בדקתי.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש