בתשובה להאייל המקשר, 15/04/21 1:36
פתרון אפשרי 735921
הפתיל הזה תחילתו בשאלתו של אריק: "האם גם על כל ההדלפות האחרות שלא נחקרו בזמן כהונתו מנדלבליט אחראי?"
עבודה יפה אבל לא קשורה.
פתרון אפשרי 735929
נכון, זו תטל"א, אבל עולה ממנה תבנית שלרוב יש הדלפות מחקירת פוליטיקאים בכירים.
המניע מבחינתי ברור - חקירה של פוליטיקאי בכיר אלו חדשות עסיסיות במיוחד ולכן לתקשורת יש תמריץ גדול במיוחד לגלות ממנה פרטים. כשהתמריץ גדול תמיד תמצא דרך.
זה הסבר חלופי ויותר משכנע מבחינתי מאשר תאוריות קונספירציה שבמרכזן עומדת דמות לקקנית‏1.

_____________
1 לתאוריות הקונספירציה על שי ניצן יותר קל לי להאמין, כי הוא מצטייר כדמות כוחנית, ולהלביש עליו "ראש ארגון פשע" זה לא מתנגש עם הגיון בסיסי כמו עם מנדלבליט. כדי להאמין על מנדלבליט צריך שהוא יהיה מין קייזר סוזה שהצליח לעבוד על כולם.
פתרון אפשרי 735931
אנחנו מתחילים לחזור שוב ושוב על דברינו, איש באמונתו. אם מנדלבליט לא המדליף או שלפחות תומך בהדלפות, מדוע לא פתח בחקירה כדי להעניש את העבריינים כפי שעשה אחד מקודמיו רובינשטיין? לעניין ההשוואה עם שי ניצן, לדעתי בתקופת ההדלפות הגדולה שי ניצן היה אז פרקליט המדינה ו"אחז בגרונו" של מנדלבליט. שניהם עבדו ביחד ולדעתי הדליפו ביחד.
פתרון אפשרי 735933
הנה לך הסבר אלטרנטיבי פשוט: על ההדלפות כנראה אחראים הפרקליטים של נתניהו. פתיחה בחקירה נגד נתניהו או באי כוחו בגלל זוטות כמו הדלפה (שכפי שהראו למעלה זה די שגרתי) זה בזבוז זמן ומשאבים של המערכת שמתרכזת בתיקים הקיימים נגד נתניהו.
פתרון אפשרי 735934
כמו שדוד, המורה שלי למתמטיקה מהתיכון היה אומר: יפה מאד אבל לא נכון. רוב ההדלפות באו מיד אחרי החקירות ולפעמים ממש תוך כדי החקירה. הרבה הרבה לפני שהועברו לסנגוריה, והן נראו מבחינת תכנן והצגתן כתומכות בצד המקטרג.
פתרון אפשרי 735936
רוב זה לא כל. האמת היא שכנראה שני הצדדים שיחקו משחקים והדליפו כשהיה נוח לצד שלהם לעשות זאת. במילים אחרות: התנהגות שיגרתית של כל החלאות הנוגעות בדבר. ידע לגבי מי בדיוק הדליף אין לך. רק אמונות וניחושים.
פתרון אפשרי 735942
משתתף בשם ציון ענה לך בשתי תגובות. כיוון שאולי הוא ייעלם וכיוון שהייתי עונה בדיוק אותה תשובה אשיב. אין שום בעיה שההגנה תפרסם את החומר שהועבר לה, אין בכך שום עבירה פלילית וזה נתון לשיקולה. לעומת זה החוק אוסר על עובד ציבור להדליף מידע שברשותו ובעשותו כך הוא עובר עבירה פלילית.
פתרון אפשרי 735944
מי אמר שיש בעיה בכך בעיה?

תסריט לגמרי אפשרי הוא שההגנה מוסרת מידע לעיתונאים ושומרים בסוד מי בדיוק מסר את המידע. ככה ההגנה מרוויחה פעמיים - היא גם מסרה את המידע שהיא רצתה למסור וגם מתעורר חשד שהתביעה מדליפה חומרים, מה שעוזר להגנה ליצר חשדנות בציבור כלפי המניעים של התביעה.
מכיוון שאין לך שום ראיות או אפילו ידיעה ברמז מי דיבר עם העיתונאים, אין ברשותך שום דבר מעבר לאמונות אישיות וניחושים.
פתרון אפשרי 735945
נו אז שמנדלבליט יחקור ויתברר אילו טריקים עושה ההגנה. למה הוא לא חוקר אפילו אחרי שנשיאת העליון בקשה זאת ממנו?
פתרון אפשרי 735960
כבר עניתי על זה למעלה. להתחיל חקירה לגבי הדלפות וטריקים של ההגנה זה בזבוז משאבים של מערכת שהיא גם ככה מוגבלת משאבים. הרי אתה עצמך אמרת שאם ההגנה העבירה חומרים לעיתונאים, אין בכך ממש שום עברה פלילית. לכן, בשביל מה לחקור? כדי להוכיח שזאת לא יותר מהסחת דעת? להכנע להסחות דעת כאלו של ההגנה רק היה לשחק לידי ההגנה. עדיף לספוג קצת ביקורת של פנטזיונרים ומושכנעים בעצמם שכותבים על כל מיני קונספיקציות לא מוכחות באינטרנט על זה שמנדלבליט הוא המדליף מאשר להתחיל להניע את גלגלי החקירה והנסיון לאסוף ראיות למשהו שקשה עד בלתי אפשרי לחקור ו/או לאסוף ראיות ו/או עדויות לגביו. איזו חקירה אפשר לעשות בדיוק בנושא הזה? לזמן עיתונאים לחדרי חקירות ולדרוש מהם בתוקף לפרט ולציין את כל המקורות שלהם? אתה מסוגל לדמיין לאיזה Shit Storm מהלך קיצוני כזה היה גורם? המחיר שצריך לשלם על מהלך כזה גבוה יותר מכל תועלת פוטנציאלית שיש לו גם בתסריטים האופטימיים והלא ריאליים של הצלחה.
פתרון אפשרי 735961
*קונספירציות

אבל קונספיקציות זה יותר מצחיק.
פתרון אפשרי 735965
"מתחילת חקירת הפרשה, הדליפו גורמי החקירה הדלפות פסולות ואסורות של חומרי החקירה, ובכלל זה חשיפת תוכן השיחות המוקלטות... על חומרים אלה נסמכו חלק בלתי מבוטל מן הדיווחים באמצעי התקשורת, שהגיעו עד כדי סילוף ועיוות מגמתי של האירועים וגרימת נזק בל ישוער לעותר".

חידה- מי העותר?
פתרון אפשרי 735966
מנדלבליט.
ועכשיו הוא עושה מה שעשו לו.
על כך נאמר: עַל דַּאֲטֵפְתְּ אַטְפוּךְ וְסוֹף מְטַיְּפַיִךְ יְטוּפוּן
פתרון אפשרי 735943
מנקודה זו בדיון זה הוסרה תגובה שכתב דב אנשלוביץ, שנפתחה ב"יש כאן איזה מישהו שמנסה כל הזמן להגיב לתגובתך תחלת כינויים שונים וכל הזמן, מסכן, תגובתו נעלמת. איני חושב שבטקסט עצמו יש איזו בעיה שבגללה הדברים אינם ראויים לפרסום, ולכן אעשה לו שירות ואפרסם את הטקסט שהוא כל כך רוצה להראות."

אותו "מישהו" הוא משתתף לשעבר באייל שהובהר לו מספר רב של פעמים שנוכחתו אינה רצויה באתר, בגלל סגנון הכתיבה הפוגעני (לפרקים) שלו. לצערנו, הוא ממשיך לא לכבד את הבקשה.

מי שמעוניין להמשיך את הדיון על הסרת התגובות, מתבקש לעשות זאת במסגרת דיון 1013, תודה.
פתרון אפשרי 735962
כמו ההדלפה מהחקירה של ביטן או ליצמן או כץ?
פתרון אפשרי 735964
כן. אלה הדלפות מסוג אלה שהפרקליטות הייתה מעוניינת בהן, ואני משער שהן נעשו על דעתם של שי ניצן ומנדלבליט. איני מבין לאן אתה חותר. מדובר בעברות פליליות. מדוע מנדלבליט לא מנסה למצוא את העבריינים? האין זה תפקידו כתובע הראשי?
פתרון אפשרי 735969
לאן אני חותר? שאלת איזה חקירות, ונתתי רשימה של חקירות.

אבל, עכשיו כשברור שיש והיו הדלפות כל הזמן מכמעט כל חקירה בעלת עניין ציבורי, תחת כל יועץ משפטי, חלקן, אני מניח, לא הפריעו לך בכלל (ברק, הרצוג, אולמרט...) חלקן נעשו על ידי נתניהו עצמו‏4, וכשברור שיש הדלפות לא רק מחקירות משטרתיות אלא מכל מקום בו יש עניין ציבורי, אני לא מבין מה אתה רוצה מהיועץ המשפטי לממשלה ולמה דווקא היועץ הזה הוא ראש הנחש בזמן שהוא עושה בדיוק את מה שעשו כל היועצים שקדמו לו (ומה שאני מקווה שיעשו כל אלא שיבואו אחריו)? אז מדובר בעבירה פלילית, גם פרסום זונות הוא עבירה פלילית‏1 שנעשית כל הזמן והמשטרה לא מבזבזת יותר מידי זמן לחקור... אחרי הכל, מדובר בעבירה שקשה לחקור, שעצם קיומה חיוני לציבור כולו ושיש לכולם (לי, לך, למשטרה, לפוליטיקאים, לעיתונאים, לפרקליטות, לסניגורים...) אינטרס שלא תחקר - (אלא אם כן מדובר בהדלפה של סודות מדינה‏2 או פרטים אישיים של אדם לא פוליטי‏3).

1 "המפרסם פרסום בדבר מתן שירותי זנות, כשנותן השירות אינו קטין, דינו – מאסר שלוש שנים..."
2 למשל זה.
3 למשל זה.
4 מהמקפצה.
פתרון אפשרי 735975
באחת מתגובותיי האחרונות התייחסתי לחוק למניעת הדלפות על ידי איש ציבור ובכוונה הוספתי בסוגריים "שאינו נבחר". נבחרים שמדליפים למען מטרה פוליטית לא צריכים להיענש. לשם כך יש להם גם חסינות. ההדלפה של נתניהו שבאה כדי למנוע נסיגה מהגולה היא בדיוק מהסוג הזה. ההדלפה הספציפית ההיא של נתניהו היא מצווה ולא עבירה. אבל כל ההדלפות המגמתיות שנעשות מהפרקליטות כדי להכפיש את הנחקרים בעיני הציבור הם בדיוק סוג ההדלפות שראוי לענישה ולשם כך קיים החוק. ראה באיזה שצף קצף יצא מנדלבליט נגד ההדלפות בזמן שהוא עצמו נחקר‏1. אז הוא צדק. כשהוא עושה היום את אותו דבר שעשו לו הוא מבצע פשע, שדינו על פי החוק שלש שנות מאסר, וכפי שאמרתי קודם אני הייתי מוסיף.

1 קצת מזכיר לי את נשיאנו שהמציא את המושג "כנופית שלטון החוק". היום כשזה מכוון ליריבו ולא אליו פתאום הפכה הכנופיה לכשרה בעיניו.
פתרון אפשרי 735977
וכשכאילו עשו לו את זה (אפילו לא לכאורה, העתירה שלו נדחתה על הסף), קמת וצעקת?
פתרון אפשרי 735981
על העתירה של מנדלבליט למדתי רק היום כשבעקבות החידה שלך חיפשתי בגוגל. איני יודע מה היו הנימוקים לדחיית העתירה. אולי היו נימוקים אמיתיים ואולי לא. אבל על פניו אם היו הדלפות מגמתיות מהחקירה שלו, ולא היו אילו שהן עובדות אחרות שמצדיקות את ההדלפות, והוא היה מתלונן על כך הייתי מצדיק אותו.
פתרון אפשרי 735983
מה מסופר כאן?
אין לי אפשרות לקרוא.
פתרון אפשרי 736019
לבקשת אולמרט ודנקנר: הנציבה גרסטל זימנה פרקליטים לבירור על הדלפות
נציבת הביקורת על הפרקליטות הורתה לברר תלונות על הדלפות בתיק הרצת מניות אי.די.בי ובמשפט אולמרט - אף שהמשפטים טרם הסתיימו

עידו באום

פורסם ב-‏08.03.15
נציבת הביקורת על הפרקליטות, השופטת בדימוס הילה גרסטל, הפכה את המוסד שבראשו היא עומדת לגוף הביקורת הראשון שיעסוק באופן שיטתי בבירור תלונות על הדלפות. זאת, בניגוד לריסון מובהק שהפגינו עד היום רשויות הביקורת והחקירה בישראל בכל הנוגע להליכים לאיתור מדליפים, ואף בניגוד לגישת בית המשפט העליון שהביע בשנה שעברה את הדעה כי הדלפות עשויות לקדם את חופש הביטוי בחברה דמוקרטית. הנציבה גרסטל, במודע, החליטה לאמץ מדיניות בירור תלונות המשמחת כבר עכשיו נאשמי צמרת בכירים.

באחרונה הורתה השופטת בדימוס גרסטל לפתוח בשני הליכי בירור בעקבות תלונות על הדלפות לעיתונות אשר המתלוננים טוענים כי מקורן בפרקליטות. הליך אחד מתמקד בתלונה על הדלפה בתיק הרצת המניות של אי.די.בי שבו הנאשם המרכזי הוא נוחי דנקנר. בירור אחר מתמקד בתלונה שהגיש צוות ההגנה של אהוד אולמרט לפני כשמונה חודשים בטענה להדלפות לעיתונות בעניינו של ראש הממשלה לשעבר, כנראה בקשר לקלטות שולה זקן.

נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם) הוקמה לפני כשנה. לפי הדו"ח השנתי הראשון של הנציבות שפורסם באחרונה, הספיק גוף זה לברר עד כה יותר מ–200 תלונות על פעילות הגופים המבוקרים. כעת זו הפעם הראשונה שהגוף נדרש לתלונות שעניינן טענות על הדלפות. הגוף מקיים ביקורת מערכתית אך גם ביקורת אינדיווידואלית, כאשר מוגשת תלונה אישית נגד פרקליט.

הנבת"ם הוקם מכוח מסמך עקרונות שאושר על ידי שרת המשפטים הקודמת, ציפי לבני. מסמך העקרונות קובע כי הנציבה לא תברר תלונות כל עוד הליכי משפט מתנהלים. מסיבה זו עיכבה הנציבה את בירור התלונות בפרשות דנקנר ואולמרט במשך יותר מחצי שנה. עםהזאת, לאחר שהסתיימה פרשת התביעה במשפט דנקנר היא שלחה זימון לפרקליטים בפרקליטות מיסוי וכלכלה העוסקים בתיק זה להגיע לתחקור במשרדי הנבת"ם. הזימון נעשה תוך יידוע הפרקליטות ורשות ניירות ערך. בנוסף, נשלח זימון דומה לפרקליטים העוסקים בתיק אולמרט. שני התיקים, כידוע, לא הסתיימו. משפט דנקנר עדיין מתנהל. משפטי אולמרט נמצאים בשלבים שונים בבית המשפט המחוזי בירושלים ובבית המשפט העליון.

ליצור הרתעה מוגברת

ההחלטה של גרסטל להורות על הבירור בשלב זה מעוררת סימני שאלה. פרקליט המדינה, שי ניצן, מתנגד לקיום הבירור כל עוד ההליכים המשפטיים בשני התיקים עדיין לא הסתיימו. ככל הנראה ניצן כבר הבהיר עמדה זו לגרסטל וייתכן כי בין השניים יתגלע מאבק בהקשר הזה. זאת, משום שלגישה לפיה הנציבה רשאית לברר תלונות לאחר סיום פרשת התביעה אך לפני שהמשפט הסתיים לחלוטין יש משמעויות תקדימיות ומרחיקות לכת. למשל, הנציבה עלולה להפוך לכלי ניגוח נגד הפרקליטות במשפט שעדיין לא הגיע לסיומו כאשר הגורם המתאים לבירור טענות במצבים כאלה הוא השופט הדן בתיק.

לנציבה אין סמכויות חקירה ולכן ספק אם הפרקליטים שזימנה חייבים להתייצב לתחקור ואם בכוונת הממונים על הפרקליטים לשתף פעולה עם הבירור. בעבר סירבו פרקליטים להתייצב לדיונים בנציבות בבירורים אינדיווידואליים על רקע סכסוך עבודה שהכריז ארגון הפרקליטים. הארגון מסרב לשתף פעולה עם גוף הביקורת החדש עד שימולאו תנאים שהעלה הארגון, כגון הסדרת מימון לייצוג פרקליטים הנקראים לבירור.

נראה כי גישת הנציבה גרסטל מונעת מהשאיפה ליצור בקרב אנשי הפרקליטות הרתעה מוגברת נגד הדלפות. בהיותה נשיאת בית המשפט המחוזי מרכז, תפקיד שממנו פרשה לפני כשנה, ביטאה גרסטל גישה המעדיפה סודיות בענייני המדינה על פני זכות הציבור לדעת אף במצב של חשד למחדלים ציבוריים. היה זה כאשר נענתה לבקשת המדינה להוציא צו איסור פרסום מהגורפים ביותר שהיו בישראל על פרשת משפטו והתאבדותו של העציר הישראלי־אוסטרלי בן זיגייר־אלון. צו איסור הפרסום של גרסטל הוסר רק לאחר שהפרשה הבטחונית נחשפה על ידי תוכנית תחקירים אוסטרלית ולאחר הליכים משפטיים נוספים שהגיעו עד בית המשפט העליון.

מח"ש, המשטרה והשב"כ סירבו לחקור

ההחלטה של גרסטל לברר תלונות על הדלפות היא סטייה ממדיניות רבת שנים בקרב רשויות המדינה של ריסון בחקירת הדלפות. רוב התלונות על הדלפות מהפרקליטות והמשטרה הועברו בשנים האחרונות לטיפול המחלקה לחקירות שוטרים במשרד המשפטים (מח"ש). במח"ש ממעטים לחקור תלונות אלה. אף גורמי חקירה אחרים, כגון המשטרה והשב"כ, נוהגים לסרב לחקור הדלפות.

במקרה חריג, לפני יותר מעשר שנים, עמד מנהל מח"ש ערן שנדר, בראש החקירה של הדלפת חיקור הדין נגד אריאל שרון בפרשת סיריל קרן לכתב "הארץ" ברוך קרא. חקירה זו הובילה לאיתור הפרקליטה עו"ד ליאורה גלט־ברקוביץ, שפוטרה והועמדה לדין. חקירה זו היתה מקרה נדיר של חקירת הדלפה בפרקליטות, בהחלטה ייחודית של היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין. נימוקים שהצדיקו חקירות לאיתור מדליפים בעבר היו חשש לפגיעה בחקירה מתנהלת או חשש לפגיעה בביטחון המדינה. אף אחד מהנימוקים הללו אינו מתקיים בשתי התלונות שעל בירורן החליטה הנציבה גרסטל כעת.

ההערכה היא כי עם היוודע נכונותה של הנציבה גרסטל לברר תלונות על הדלפות, תוצף הנציבות בתלונות כאלה. זאת, אף כי בהיעדר סמכויות חקירה הסיכויים שהנציבה תוכל לקבוע או לשלול בוודאות כי הדלפות מסוימות נבעו מהפרקליטות הם קלושים.

דוברת הנציבות, רות שמיר, אישרה כי מתקיים בירור בנושא הדלפות, בלי לפרט באילו תיקים מדובר. היא מסרה בתגובה כי "נבת"ם אינה גוף חוקר, אלא גוף מבקר המוסמך בין היתר לברר תלונות פרטניות לגבי הגופים המבוקרים. לנבת"ם הוגשו שתי תלונות שבהן נטען בין היתר כי אירעו הדלפות על ידי מי מהגופים המבוקרים. תלונות אלה מבוררות על פי סמכויות נבת"ם ככל תלונה אחרת המוגשת לה תוך יידוע ושיתוף הגורמים המוסמכים על כך, לרבות בעניין מועד הבירור".

הדוברת נשאלה אם הנציבות גיבשה מדיניות מיוחדת לנושא תלונות שעניינן הדלפות מגופי התביעה, והשיבה כי "אין בנבת"ם מדיניות שונה לבירור תלונות הנוגעות להדלפות".

מתגובת הפרקליטות לדברים משתמעת הביקורת על החלטת הנציבה להתחיל בבדיקה לפני סיום ההליכים המשפטיים. "במסמך העקרונות לעבודת הנבת"מ נקבע, כי 'תלונה תתברר, ככלל, רק לאחר סיום ההליך המשפטי'. כידוע, הן בעניין דנקנר והן בעניין אולמרט — ההליכים המשפטיים תלויים ועומדים. מעבר לכך, נציין כי בנושאים אלה כבאחרים מתקיימים דיונים בין הנציבה לבין פרקליטות המדינה ואין בכוונתנו לנהל את יחסי העבודה בין הפרקליטות לבין הנבת"מ דרך התקשורת", נמסר בשם הפרקליטות.

הבירור שעורכת הנציבה גרסטל בתיק אולמרט נפתח בעקבות תלונה שהוגשה לפני כשמונה חודשים על רקע פרסומים שנגעו לשיחות המוקלטות בין אולמרט לשולה זקן, בין היתר בעיתון "הארץ". יועץ התקשורת של אולמרט, אמיר דן, מסר בשם צוות ההגנה של אולמרט כי "לאורך שנים הפרקליטות מגלגלת עיניים בכל פעם שמופנית אליה אצבע מאשימה בטענות לגבי הדלפות מגמתיות נגד מר אולמרט. במקרה זה מדובר בטביעות אצבע ברורות וחד משמעיות של הדלפת חומרי חקירה על ידי הפרקליטות, במטרה אחת ויחידה – לפגוע פומבית במר אולמרט ולהשפיע על הליך משפטי שמתנהל. האינטרס הציבורי למשפט הוגן מחייב חקירת מקרה זה עד תום".
פתרון אפשרי 736028
אכן יש כאן שפיכת אור על אחד הנושאים בביקורת שהייתה לגרסטל על הפרקליטות - נושא ההדלפות. פרט מעניין הוא שהנימוק של שי ניצן מדוע לא צריך לחקור הוא שעדיין מתנהלים הליכים משפטיים. נו. ההליכים המשפטיים הסתיימו. האם הייתה חקירה משנסתיימו? גרסטל אמרה פעם ששי ניצן אינו ראוי להיות פרקליט המדינה. זה מאד נכון. גם מנדלבליט לא ראוי להיות היועץ המשפטי. אין לי ספק שלו הייתה ממשיכה לכהן כמבקרת ולא היה מוצב במקומה "החבר של מנדלבליט מהצבא" היא הייתה מגיע למסקנה הזאת גם כן.
פתרון אפשרי 736030
אני חושב שהפסקה הרלבנטית ביותר לדיון מתוך הכתבה היא:
"ההחלטה של גרסטל לברר תלונות על הדלפות היא סטייה ממדיניות רבת שנים בקרב רשויות המדינה של ריסון בחקירת הדלפות. רוב התלונות על הדלפות מהפרקליטות והמשטרה הועברו בשנים האחרונות לטיפול המחלקה לחקירות שוטרים במשרד המשפטים (מח"ש). במח"ש ממעטים לחקור תלונות אלה. אף גורמי חקירה אחרים, כגון המשטרה והשב"כ, נוהגים לסרב לחקור הדלפות."
פתרון אפשרי 735978
(אהבתי את טעות הכתיב, אני מניח שהיא לא מכוונת)

אבל, לא נתניהו הדליף - מישהו (שאיננו נבחר, ולא נהנה מחסינות) הדליף לנתניהו.

כן, ברור שמנדלבליט כעס שההדלפות פגעו בו, ופחות כועס כשההדלפות פוגעים באחרים. גם אתה זועם על ההדלפות כשהן פוגעות בנתניהו ובזמן אמת לא כתבת מילה (חיפשתי ולא מצאתי) על ההדלפות שפגעו בהרצוג או בברק. זה טבעי, ולא מוכיח כלום.
פתרון אפשרי 735979
בזמן אמת כשהיו הדלפות מחקירות נתניהו גם כן לא כתבתי מילה, והתחלתי לכתוב רק מאוחר יותר כשהעניין הובא לדיון ציבורי, ונתתי את דעתי לנושא. לא תמיד אני מודע וחושב על כל מיני דברים כשהם קורים. אין לי ספק שלו ברק אולמרט ואחרים היו מתלוננים על הדלפות מחקירותיהם והייתי מודע לתלונותיהם הייתי מצדיק את התלונות.
פתרון אפשרי 735984
הם התלוננו... קצת קשה לי להבין איך לא היית מודע לתלונות שלהם... בכל מקרה, עכשיו, כשאתה מודע, האם אתה חושב שכל שאר היועצים המשפטיים שלא חקרו את כל ההדלפות היו "ראשי הנחש"?
פתרון אפשרי 735986
כשאתה כותב "קצת קשה לי להבין" אתה מתכוון שאני משקר?
מעולם לא השתמשתי בכינוי "ראש נחש".
פרקליט שמדליף מחקירה על מנת לפגוע בנחקר ראוי לעונש בכל מקרה, אפילו אם הנחקר הוא פלשתיני שחשוד במעשה טרור ולא מודה בכך. ואם הפרקליט הוא בכיר, פרקליט מדינה או יועץ משפטי, הוא ראוי לעונש גבוה מזה שנקבע בחוק. כלומר הייתי מושיב אותו 5 שנים מבלי שתהיה אפשרות להפחתה בעונש.
פתרון אפשרי 735989
לא משקר... אני לא מבין איך לא היית מודע למשהו שהיה כותרת ראשית כמה ימים ושקשור לנושא שמעסיק אותך באופן כל כך אובססיבי. אני מניח שבזמן אמת לא חשבת שהן חשובות מספיק על מנת לזכור אותן.

אני עדיין לא מבין מה אתה רוצה מהיועץ המשפטי לממשלה. ז"א, כן, אני מבין שאם זה היה תלוי בך היית רוצה שהחוק יחמיר יותר עם מדליפים‏12, אבל זה לא המצב היום, היום החוק אמנם קיים, אבל למרות אין סוף הדלפות בעלי אופי דומה נפתחו רק שתי חקירות, ורק אחת הסתיימה במשפט פלילי - וגם זה הסתיים ללא מאסר בפועל. למעשה, בכל מה שנוגע להדלפות כאלה, החוק הוא אות מתה, והיועץ הזה ממשיך בקו של קודמיו‏3. הבעיה שלך צריכה להיות עם החוק והמדיניות, ולא עם יועץ זה או אחר.

1 מסויימים, אני מבין שאת את המדליף לנתניהו לא היית שולח לכלא בכלל.
2 ואני חייב להודות שאני לא מבין למה.
3 שעד כדי כך לא הפריעו לך שאפילו לא היית מודע לקיומם
פתרון אפשרי 735993
מה שאני כן זוכר הוא שכאשר נחקרה אותה גלאט ברקוביץ, נענשה, ועפה מהפרקליטות הייתי שלם לגמרי עם כך. איני זוכר כותרות ראשיות על תלונות של נחקרים אחרים בעבר, ואני בטוח שלו הייתי מודע להן, וגם הייתי יודע שיש חוק מפורש האוסר הדלפות, הייתי תומך בחקירתן ובהענשת המדליפים.
פתרון אפשרי 736017
גלאט ברקוביץ' נענשה לא על עצם ההדלפה, אלא על כך שנעשתה במכוון כדי להשחיר את פניו של שרון ערב בחירות. היא נענשה על הנסיון להשפיע באמצעות ההדלפה על הבחירות. זה המקרה היוצא מהכלל שמלמד על הכלל.
כמוך, גם אני לא מאושר מהכלל ורואה בחומרה הדלפות מחקירת משטרה. אבל אני חושב שדי ברור שההדלפות מחקירת נתניהו והמנעות המערכת מלחקור הן לא המקרה יוצא הדופן, אלא להיפך, ולא תומכות בנרטיב שיש איפה ואיפה בין חקירות נתניהו לחקירות אחרות של מנהיגים פוליטיים.
פתרון אפשרי 736026
אני מניח שהחוק מדבר רק על הדלפה ולא על השחרה למען איזו מטרה, ובכתב האישום מתייחסים רק לחוק. זה לא אומר שאכן מטרת ההדלפה לא הייתה מה שאתה אומר. אבל מה שמתמיה אותי הוא שאתה מייחס את השחרת פניו של הנחקר ורצון להשפיע על הבחירות רק למקרה של שרון, וכאילו אומר שבתיקי נתניהו זה לא כך. כאילו ''שלטון החוק'' הפך מ''כנופיה'' ל''ערכיה'' כשהתחילו להתעסק עם נתניהו. הצגה כזאת כאילו יש הבדל בין הפרשיות מהבחינה הזאת היא בעיני כל כך חסרת קשר למציאות, שבמקרים אחרים שבהם עלו טענות אבסורדיות כאלה, על ידי כל מיני משתתפים כאן בחרתי להפסיק לנהל עמם דיון.
לי יש איזו השערה מדוע מקרה גלאט ברקוביץ הוא היחיד שזכה לטיפול, והוא שהיועץ המשפטי הישר היחיד היה רובינשטיין, והוא היה מהבודדים שקיים את חוק איסור ההדלפות. כדי לאמת את השערתי מעניין אותי לדעת אם מבין המקרים הרבים שהביא האייל המקשר היו הדלפות שאירעו בזמן כהונתו של רובינשטיין כיועץ המשפטי או שהיו אחרות בזמן כהונתו שלא טופלו.
פתרון אפשרי 736031
זה לא אני שמייחס את השחרת פניו וכו', זה בית המשפט שדן אותה. היא המקרה יוצא הדופן שכן חקרו והעמידו לדין. המקרה הרגיל הוא שלא חוקרים הדלפות, ראה תגובתי הקודמת.

כל זה לשאלה האם יש מסע צייד ספציפי נגד נתניהו- והתשובה היא לא. אני לא אתווכח איתך על נורמות פסולות בפרקליטות, אני רק מתווכח על כך שהן מופנות כנגד נתניהו באופן אישי. הנרטיב הזה שקרי.
פתרון אפשרי 736035
עכשיו בלבלת אותי לגמרי. הבנתי מהמשפט הראשון בתגובתך הקודמת, שהעובדה שמקרה גלאט ברקוביץ הוא היחיד זה בגלל שבאופן חריג היה שם עניין של השחרה וניסיון להשפיע על תוצאות הבחירות. האם הבנתי לא נכון? זה בדיוק מה שכתוב במשפט הראשון.
פתרון אפשרי 736041
כתבתי, לא כהבעת דעה עצמאית אלא כעובדה שהבנתי מהכתבות על פסק הדין‏1 שעל כך החמירו בדינה. מסתבר שטעיתי, וציטטתי באופן חפשי מתוך כתב האישום ולא מתוך הכרעת הדין. השופטת ייחסה חומרה לפגיעה האפשרית בחקירה ולמעמדה של גלאט-ברקוביץ': "כגודל האמון שניתן בה, כך גודל הפגיעה בהפרתו", ולא לתזמון של ערב בחירות, שהיה דווקא טיעון לטובת הנאשמת בשל זכות הציבור לדעת (אבל שהנאשמת חרגה בהרבה מעבר לאיזון הנדרש בין הדלפת מידע מתוך חקירה סמויה, שעלולה לפגוע בחקירה, לבין זכות הציבור לדעת)
______________
1 כשאני מביע דעה עצמאית אני כותב "נראה לי" "אני חושב ש" וכיו"ב.
פתרון אפשרי 736036
וגם כתבת שזה מקרה יוצא מהכלל שמלמד על הכלל, כלומר שבמקרה של ההדלפות מחקירות נתניהו זה לא נעשה כדי להשחיר על פניו ולהשפיע על תוצאות הבחירות.

ללא קשר, רציתי להוסיף שממה שאני למד עכשיו לפני מקרה גלאט ברקוביץ היו מקרים רבים שלא טופלו. לכן, ייתכן שהחמירו עמה משום שלא פעלו לפי הכלל ''אין עונשין אלא אם כן מזהירין''. אבל בדיעבד, המשפט שלה הוא כבר ההזהרה לגבי הדלפות העתיד. לכן יש להעמיד לדין את המדליפים בחקירות נתניהו שלדעתי הם שי ניצן ומנדלבליט, וכיוון שהכלל ''אין עונשין אלא אם כן מזהירין'' כבר לא תופש לגביהם, יש להתייחס אל עבירת ההדלפה אצלם בחומרה.
פתרון אפשרי 736040
יש הבדל מהותי בין המקרה של גלאט-ברקוביץ' לזה של ההדלפות מתיקי נתניהו, ואולי הוא עשוי להסביר את החומרה שבה התייחס רובינשטיין לדברים.
פרשת סיריל קרן עדיין לא היתה ידועה כלל בזמן ההדלפה, והחקירה התנהלה בסודיות. גלאט-ברקוביץ' ביקשה אמנם לגרום לנזק פוליטי לשרון, אך עצם ההדלפה עשויה היתה לסכן את החקירה. כלומר, ייתכן שרובינשטיין החמיר באכיפה כדי להגן על התביעה, וכלל לא מדאגה לזכויות הנחקרים.
פתרון אפשרי 736043
החוק לא מתייחס לנימוקים להפרתו, ועל התביעה להתייחס לחוק ולא לכל מיני עניינים שמסביב. הנימוק שאתה מביא, אני מבין שהוא השערה שלך ולא משהו שנאמר באופן רשמי, ולכן קשה לי להאמין שבכך מדובר.
פתרון אפשרי 736045
זו נראית לי השערה סבירה מאוד. אם לא היה ברור, אני חושב שזו נקודה רעה מאוד למערכת אכיפת החוק לדורותיה, לא נקודה טובה לדור הנוכחי שלה.
חוץ מזה, אני חושב שתתעניין בכתבה הזו: גלאט-ברקוביץ' ביקשה לבטל את כתב האישום נגדה אחרי שההדלפות מהחקירות של שרון נמשכו.
פתרון אפשרי 736061
קראתי את הכתבה. מסופר שם על הדלפות חדשות מחקירת שרון אבל לא מפורט במה מדובר, ולכן, וגם בגלל שהשופטים כנראה לא נתנו משקל לכך, אולי באמת מדובר בזוטי דברים אם בכלל.
כפי שכתבתי בתגובה קודמת, כן נכון היה לקחת בחשבון את ההדלפות שקדמו להדלפה של ברקוביץ, ואולי לזכותה אפילו בהתאם לכלל ''אין עונשין אלא אם כן מזהירין'' בגלל שהיה נהוג עד אז להדליף, והעמדתה לדין דובר בתקדים.
פתרון אפשרי 736042
מקרה יוצא מהכלל מבחינת החקירה וההעמדה לדין של המדליפה. הנורמה של הדלפות שאינן נחקרות היא ותיקה.
פתרון אפשרי 736044
החוק לא מתייחס לכלל עליו אתה מדבר, ועל התביעה להתייחס לחוק ולא לכל מיני עניינים שמסביב. הנימוק שאתה מביא, אני מבין שהוא השערה שלך ולא משהו שנאמר באופן רשמי, ולכן קשה לי להאמין שבכך מדובר.
פתרון אפשרי 736032
בקשר ל"רואה בחומרה הדלפות מחקירת משטרה" - אתה לא רואה הבדל בין חקירות של אנשים פרטיים‏1 לחקירות של אנשי ציבור? האם בהתנגשות בין זכות הציבור לדעת לזכותם של אנשי ציבור לפרטיות וחובתם של עובדי מדינה לקיים את החוק אין מקום לפשרה?

1 כמו ההדלפות המזעזעות מהחקירה של רצח תאיר ראדה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים